חיפשתי משהו במחשב ואיכשהו נפלתי על שלושה פוסטים ישנים וטובים, אז חשבתי שכשירות לציבור, ולטובת המצטרפים החדשים, נעשה איזה מערוף ונביא אותה בלקט קצר של כמה דברים יפים שיצא לי לכתוב, דברים שיעשו לכם מצב רוח טוב לקראת השבוע החדש המתרגש עלינו.
א.
הראשון, "חמישה רגעים נוגעים ללב", נכתב גם הוא ביום ראשון, והוא מכיל את העצב המסוים הזה של תחילת השבוע. הוא יגע בכם.
טיזר: "זה קצת כמו לשחרר את ווילי או להפריח בועת סבון או לקפוץ למים קרים; יש בזה משהו משחרר, יש בזה משהו בלתי הפיך, ויש בזה גם משהו שאפשר היה להגדיר אותו כנואש, אם הוא לא היה בדיוק ההפך הגמור מנואש"
ב.
השני, "סלט חצילים", קצר ומתוק. הוא ילטף אתכם.
טעימה: "… אולי אני עצוב בטעם עייף, אולי אני עצוב בטעם אבסורד (כמה יפה העברית שלנו, שטעם בה הוא גם סיבה)"
ג.
השלישי ,"בוא יא מניאק, בוא!", מכיל סוג מסוים מאוד של אגו-טריפ. הוא יקפיץ אתכם.
הצצה: "… אנחנו, שהיינו שם, יודעים איך נראה האושר. השתקפנו בו, נרקיסים לרגע אינסופי, ועכשיו אנחנו יודעים איך אנחנו נראים כשאנחנו מאושרים"
החיים בהיר 
תגובות
היתה לי למקרא הפוסט הזה, עוד טרם הלכתי בכיוון שהצביעו אצבעותיך הכחולות: הפה שלי התמלא רוק, כמצפה לטעום את המעדנים שערכת על השולחן.
ואתה טעים לקריאה, מאוד טעים.
🙂
את ממש כמו אייל שני
נורא. נורא אירוטי מה שכתבת.
דקונסטרוקציה לאייל שני – כבר עשו?
אם אני כמו אייל שני, מי כמו אייל ראשון?
🙂
מאונן כפייתי וגם לא חכם גדול.
אם היית פילוסוף צרפתי אולי בצד היומרנות היה גם איזה כיסוי.
כמו תמיד אתה ענק!
Fine as wine
And still able to stir a little badass reaction from the kids too…
Makes the chest widen – as one would say in your part of the hemisphere.
Here’s looking at you kid.