נאג' חמאדי בהופעה!

 

תמונות / וידאו / מילים / מייספייס 

יום חמישי הזה / לא לשכוח / תבואו / תפיצו / יהיה גדול

 

שיר אשיר בגשם

 

קמתי הבוקר מוקדם, להזיז ת'אוטו, אז כבר הורדתי ת'כלבה, הלכנו לקפה, אכלתי איזה סנדוויש, קראתי עיתון ויצאתי להסתובב קצת בגשם.

תקף אותי מצב רוח ג'ים מוריסון כזה ונזכרתי בפעם הראשונה ששמעתי אותו. הייתי בטח בן איזה 15 ונסעתי מהפנימייה לתל אביב ללוות חבר לרופא הומאופטי. ההוא נכנס פנימה ואני יצאתי לחכות לו בחוץ ונכנסתי לחנות תקליטים, חור בשחור. התקליט הראשון של הדורז עמד שם. לא יודע למה, שמתי אוזניות וביקשתי מהמוכר לשמוע. על הצליל הראשון של הפתיחה ידעתי ששום דבר כבר לא אותו דבר. כשג'ים מוריסון התחיל, אתם יודעים שהיום הורס את הלילה, הלילה מחלק את היום, מנסה לברוח, מנסה להתחבא, ברייק און ת'רו טו דה אדר סייד, ברייק און ת'רו טו דה אדר סייד, כבר יצאתי לחופשי. נולדתי מחדש, בייבי. השיר הזה שינה את חיי. שמעתי את כל התקליט עד הסוף (משחק מילים), ובדיס איז די אנד האחרון נפערה תחתי תהום רבה. חוסר הסדר הושב על כנו. יצאתי מהחנות אל הרחוב בהילוך איטי וידעתי: אני לא דתי.

ברייק און ת'רו הוא ההמנון של החיים שלי.

עשרים ומשהו שנה אחרי. אני עובר בירקן, קונה תפוזים לסחוט מיץ לאישה, חוזר הביתה ומדליק את היוטיוב