אני שומע בגלי צה"ל דיון מעמיק על מכבסת המלים הישראלית הידועה; הפעם זה וויכוח אם קוראים לתוכנית של ראש הממשלה "הינתקות" מהפלסטינים או "התנתקות" מהפלסטינים – זה נפעל, כלומר סביל ונגרר, זה פיעל, כלומר יוזם וקובע. האמת, זה דיון לשוני מעניין אש. בלי צחוק.
וכמו בכל פעם שדנים במכבסת המילים מביאים המון דוגמאות, שאין לי כוח להביא כאן – אתם ודאי מכירים את כולן (בכל זאת, שלוש דוגמאות: מאמר של רון בריימן מ-ynet, יורם מלצר ב"רשימות", ומאמר משעשע על חשיבות הסמנטיקה בחיי היום יום).
תגידו, האין הביטוי – "מכבסת המלים" – מכבסת מלים בפני עצמו? האין עצם הטמעת הביטוי "מכבסת המילים" אקט של כיבוס מילים?
אם כבר משאילים ביטוי מתחום הקונפקציה, אני הייתי הולך דווקא על ה-stone wash הישן והטוב, שהיה להיט באייטיז ועכשיו חוזר. כי מהו ה-stone wash אם לא התעללות בחתיכת בד?
הרי מה שכל החארות האלה שם למעלה עושה לשפה רחוק מאוד מלהיות כביסה (במובן טיהור וניקוי), מה שהם עושים זה בדיוק ההפך מכביסה; הם מלכלכים את השפה, גוררים אותה בבוץ ובזוהמה, אונסים אותה להכשיר מעשי זוועה ומתייחסים לדובריה כאל עדר של מטומטמים.
זה לא מכבסת מילים מה שהם עושים לשפה, זו מקבסת מילים, מלשון קבס. (קבס: בחילה, גועל, הקאה, מיאוס, סלידה תיעוב) הם מגעילים לנו את השפה.
החיים בהיר 
תגובות
הרי שההבדל בין הינתקות (בנפעל) להתנתקות (בהתפעל) הוא כה זניח עד שכמעט ואינו קיים כלל. שני הבניינים יכולים לשמש במקרה של פעלים רפלקסיביים, וזה בדיוק מה שקורה בשורש נת"ק.
אז השימוש בבניין נפעל הנדיר יותר במקרה הזה הוא רק בגלל נדירותו (משום שרוב האנשים אומרים התנתק ולא ניתק, וכן התנתקות ולא הינתקות) ולא בגלל איזה שהוא הבדל סמנטי משמעותי. זאת אומרת, מישהו שלא ממש מתמצא בבניינים החליט ליצור בידול משמעות שלא ממש קיים במציאות, ומשם הופכים את זה לדיון עאלק אקדמי.
זה בעיקר פתטי.
בטור של יורם על הנושא הזה. תודה שניסחת לי את המחשבות, מאוד נאה מצידך.
אם אינני טועה, הינתקות מרמזת על פאסיביות, בעוד שהתנתקות בהתפעל מרמזת על פעולה (עצמית, אבל פעולה).
אם כבר טרחת להאיר את עיני הקוראים, כדאי שתדייקי: אין דבר כזה עאלק. יש (בתעתיק מדויק מערבית) קלכ (בכ' דגושה), כלומר, אומר לך, באירוניה, במובן: עובד עליך. ק, בערבית פלסטינית נהגית כא', ומכאן אלכ, או אלק, אם מתעקשים להקל על הקורא
ולי נוצר הרושם, כאילו אתה קטנוני וקנטרני. לדיון הלשוני הזה ניתן עומק מסויים, והוא לא לשוני גרידא. ואילו אתה נטפל לשימוש בסלנג, ונראה לי שזה לא באמת עיקר הדברים כאן. אפשר גם לכתוב 'סאוחתק, או יאללה יאללה, למרות שאין כאן שום קשר למקור הערבי.
לפעמים אכן בניין נפעל הוא פאסיבי יותר, לפעמים, כאמור, יש לו משמעות רפלקסיבית, כמו לבניין התפעל. זה המקרה בניתַק. (זאת אומרת, לא אומרים לנו מי ניתק אותו, בדיוק כמו בהתנתק, וההנחה היא, שהוא ניתק מעצמו.) אולי זה משום שאין צורת קל לשורש נת"ק. (בניגוד, למשל, לשורשים שמ"ר, למ"ד או לב"ש.) אז כמו שאמרתי לעיל, יש הבדל, אבל הוא כמעט זניח. (ונובע, אולי, מהיכרות עם שורשים אחרים בבניין זה ולא מהמקרה הספציפי שלפנינו.)
ול-ns – תודה על ההבהרה. 🙂
ווווווווווווווואי!!!!!!!!!! אפשר להגיב!!!!!!!!!!!!!!
סוף סוף!
אני מתנצל שלא העברתי את המסר לימימה בדוא"ל, ובכך טרדתי את מנוחתך ובורותך. קבל את תנחומי
לקומיקאי האולטימטיבי והוותיק ג'ורג' קארלין, ישנו מערכון א-ד-י-ר בדיוק בנושא הזה, של שימוש בשפה נקייה וסטרילית על-מנת להחביא מעשים שפלים של השלטון.
למי שאין את כל האוספים בדיסק או די.וי.די.
נא לחפש ב-kazaa
george carlin euphemism
נדמה לי שזה פשוט שיבוש של "עליכ" (Aleik) כלומר "עלא" בצירוף "כ". בתרגום מילולי לעברית – "עליךָ". ביטוי לחוסר אמון או המרצה לשבועה.
ראובן: "עליכ!"
שמעון: "באמא של הבאבא סאלי!"