פרשת השבוע – כי תבוא

 

1.
פרשת השבוע שלנו – כי תבוא – ממשיכה את נאום הסיכום של משה רבנו, הפורס בפני העם את סיפורו עד כה, כמו גם את החוזה בינו לבין אלוהים, כאילו שחוזה כזה אפשרי. הפרשה שלנו מציבה את המשוואה הידועה אך המרתיחה: ברכה מול קללה. הברכה נישאת מעל פסגת הר גריזים, והקללה נישאת מעל פסגת הר עיבל.
2.
אני חושש, אחיות ואחים, שאין לי הרבה מה לומר על הפרשה שלנו (מה גם שאני ממהר, אנחנו נוסעים לטייל קצת במדבר), אבל היא מדברת בעד עצמה, כמו שאומרים, והיא מציעה כמה שיאים פואטיים מרהיבים, במיוחד בחלק של הקללות.
3.
הם, משה ואלוהים, תמיד משקיעים הרבה יותר מאמץ בקללות מאשר בברכות. הברכות, אני מתרשם, מעניינות אותם פחות. הברכות תמיד די בנליות, אבל הקללות יצירתיות בטרוף.
4.
האלוהים שלנו הוא בשיאו כשהוא מקלל. הברכות שלו נראות תמיד כאילו יצאו לו בלי חשק, אבל כשהוא מקלל אתה פשוט יכול להרגיש כמה הוא נהנה. הוא מת על זה, אלוהינו. זה מה שעושה לו את זה.
4.1
ואולי הוא בכלל לא נהנה, אולי הוא סובל מתסמונת טורט. לפעמים אני קורא את הפרשה הזו ומתרשם שהוא מת על זה, ולפעמים זה נראה סתם כמו עווית לא רצונית. לא ברור, האלוהים שלנו, לא ברור בכלל.
5.
בואו נדלג אל הקללות, ונראה איזה יופי:
… יְשַׁלַּח יְהוָה בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה, אֶת הַמְּהוּמָה וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת, בְּכָל מִשְׁלַח יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד אֲבָדְךָ
… יַדְבֵּק יְהוָה בְּךָ אֶת-הַדָּבֶר עַד כַּלֹּתוֹ אֹתְךָ מֵעַל הָאֲדָמָה
… יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן, וּבַיֵּרָקוֹן; וּרְדָפוּךָ, עַד אָבְדֶךָ. וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת; וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל.
יִתֵּן יְהוָה אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר: מִן-הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ, עַד הִשָּׁמְדָךְ…
וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל לְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד. 
יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין מִצְרַיִם וּבַטְּחֹרִים וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא.
יַכְּכָה יְהוָה בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמְהוֹן לֵבָב. וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה, וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ; וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל כָּל-הַיָּמִים – וְאֵין מוֹשִׁיעַ.
6.
חזק, לא? וזה רק החימום. עכשיו מגיע האקשן האמיתי, הסנאף הטהור:
"…וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ, בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
…וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵת מִבֵּין רַגְלֶיהָ, וּבְבָנֶיהָ אֲשֶׁר תֵּלֵד, כִּי תֹאכְלֵם בְּחֹסֶר כֹּל, בַּסָּתֶר – בְּמָצוֹר  וּבְמָצוֹק, אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ".
7.
ואלוהים ממשיך: "וְהִפְלָא יְהוָה אֶת מַכֹּתְךָ  וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ: מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים. וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כָּל מַדְוֵה מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ, מִפְּנֵיהֶם; וְדָבְקוּ, בָּךְ. גַּם כָּל חֳלִי וְכָל-מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת יַעְלֵם יְהוָה עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ".
8.
ויש עוד המון, אבל לא רציתי להרוס לכם את המצברוח.
9.
למה הוא כל כך שונא אותנו, האלוהים הזה? למה הוא כל כך אוהב לקלל אותנו ולאחל לנו את כל הדברים האלה, ובשביל מה, לעזאזל? בשביל כמה מצוות מחורבנות?
10.
אלוהים – לך תקלל מישהו אחר, אתה שומע אותי? אני לא שם זין עליך ועל הקללות שלך, כי אתה רק דמות בספר ואני בנאדם אמיתי ואתה לא עושה עלי שום רושם.
11.
אלוהים הוא הילד הרע של יהודה אטלס ששוכן בנו בפנים, ומתפרץ ככה סתם, בלי סיבה.
12.
המטרה שלנו כבני אדם מוסריים היא לרסן את האלוהים הרע הזה ששוכן בתוכנו. המטרה שלנו היא ללכת על הברכות, לא על הקללות. על מנת להגשים את עצמנו, אנחנו צריכים להרוג את האלוהים המקלל הזה, להעלים אותו.
13.
אני לא מפחד מאלוהים ומהקללות שלו. ולכם, אחיות ואחים, אני מאחל רק טוב. שבת שלום.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • סמבטיון  On 12/09/2003 at 15:29

    הנה הרשימה של נמעני הקללות – על מי מהם אתה בוכה, פויר?
    ודרך אגב, אנחנו כבר חיים את העונש בין אם אתה מפחד ממנו ובין אם לאו.

    הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהוָה, מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ–וְשָׂם בַּסָּתֶר;
    מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ;
    מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ;
    מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ;
    מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר-יָתוֹם–וְאַלְמָנָה;
    שֹׁכֵב עִם-אֵשֶׁת אָבִיו–כִּי גִלָּה, כְּנַף אָבִיו;
    שֹׁכֵב עִם-כָּל-בְּהֵמָה;
    שֹׁכֵב עִם-אֲחֹתוֹ–בַּת-אָבִיו, אוֹ בַת-אִמּוֹ;
    שֹׁכֵב עִם-חֹתַנְתּוֹ;
    מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר;
    לֹקֵחַ שֹׁחַד, לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי;

  • עופר לנדא  On 12/09/2003 at 16:34

    האמת, נראה לי שזה נובע פשוט מאד מזה שאלוהים מכיר אותנו, היהודים…

    לגבי הברכות: הרי לך תנסה למכור משהו לישראלי…
    אתה יכול לספר לו שככה וככה והוא עושה זה ועושה אחרת… אנחנו הרי גם ככה לא נאמין למוכר… לעומת זאת – תגיד לישראלי שהוא יהיה עשיר ויהיו לו חיים טובים – והוא ייקח בשתי ידיים.

    לגבי הקללות: הרי תספר ליהודי/ישראלי שקרה משהו רע, ואוטומטית הוא ינפח את זה עוד יותר ויעביר הלאה ועד שזה יגיע לבנאדם האחרון בשורה – זה כבר יהפוך לסיפור הזוועה של המאה…
    ועכשיו, אם אתה רוצה להיות באמת מאיים… ספר לבנאדם הראשון איומים גרועים באמת, וחכה תראה מה יצא מזה "בסוף הדרך"…

  • רון  On 12/09/2003 at 17:43

    יַכְּכָה יְהוָה בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמְהוֹן לֵבָב.

  • כע  On 12/09/2003 at 18:05

    שיט, נראה לי שלקיתי בתמהון לבב. קופת חולים מכסים את זה?

  • יוסי האדום  On 13/09/2003 at 9:53

    יפה כתבת.
    בגלל זה בדיוק 98% מהדתיים מתפללים: הם פ-ו-ח-ד-י-ם פחד מוות מאלוהים המטורף הזה. הם זוכרים מה אלוהים עשה לא מזמן ליהודים (גם אלה שהתפללו) במלחמת העולם השנייה.

  • עופר לנדא  On 13/09/2003 at 19:50

    לא יודע מי אלה "98% מהדתיים" שעליהם אתה מדבר, אבל דתיים, לפחות אלו שאני מכיר, לא מתפללים מפחד מפני מה שיקרה להם אלא מתוך הכרת תודה למי, שלדעתו, ברא אותנו ונתן לנו הכל.

    לצורך העניין, זה בדיוק כמו שילד קטן עושה מה שההורים שלו אומרים לו כי הוא מפחד מהם או כי אין לו ברירה, אבל כשהוא מתבגר הוא עושה את זה כי הוא מכבד אותם ומכיר להם טובה על כל מה שעשו למענו…

  • פיקה  On 14/09/2003 at 11:27

    ראית דרור ?
    גם יואב ששרון לקחה קורא אותך.

  • נפגע קל  On 14/09/2003 at 12:16

    אלוהים – לך תקלל מישהו אחר, אתה שומע אותי? אני לא שם זין עליך ועל הקללות שלך, כי אתה רק דמות בספר ואני בנאדם אמיתי ואתה לא עושה עלי שום רושם.

    מה זה?! מה עם קצת רגישות…
    חבל.

  • הרג"כ  On 15/09/2003 at 23:34

    נסחפת אחי נסחפת.
    אלוהים הוא משהו חשוב להרבה אנשים .
    תגובה ראשונית: לך תזדיין. במחשבה שנייה זו ברכה.
    יפה אמר סמבטיון, למה לדלג על הברכות ובעיקר למה לא להביט על הנמענים.
    זו אומנות השמאל העיוורת שרואה רק מה שטוב לחלום שלה.
    מה שמפריע נסתיר, מה לעשות שכל אלה הם צאצאים של מפא"י.
    אלוהים לא צריך אותך יותר משאתה צריך אותו, למה מי אתה אחד חלקי כמה מיליארדים.
    שקול מילים אחי, רבק לא צריך לשחוט את כל העדר תסתפק בסטייק אחד.
    היה ממש סבבה לפגוש אתכם בשבת, מקווים לביקורכם בביתנו השומרוני , גיא.

  • דרור  On 16/09/2003 at 9:33

    אם נפגעתם אני מצטער, באמת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: