42 מעלות – טור ראשון

אני יושב עם עצמי בבר של מלחים וזונות ברובע העתיק של ליסבון, מרים כוסית, ועוד כוסית, ועוד אחת, לחיי. אני בא לפה הרבה, בעיקר לבד, תופס מקום בפינה ומסמן למוזג עם הראש. הוא כבר יודע. המוזגים בעיר הזאת מכירים אותי. אני מצית סיגריה והופך כוסית לגרון. לחייך, אני אומר לעצמי. לחייך, אני עונה, נזכר איך רק לפני כמה שעות רעדו קפיצי המיטה בחדר המלון.

הו בייבי, בייבי
איך יכולה הייתי לדעת
שמשהו פה לא בסדר?
הו בייבי, בייבי
לא הייתי צריכה לתת לך ללכת,
ועכשיו אתה רחוק.

בטח שאני רחוק, מותק, אני מלח, ומלחים נוטים להיות רחוקים, זאת העבודה המחוריינת שלנו, ואל תבכי ילדה, ידעת בדיוק למה את נכנסת. את בחורה ספציפית בנמל ספציפי, וגם אני ספציפי. כולנו ספציפיים, מותק, אל תעשי עניין. תפסיקי עם הדמעות, אל תעשי דרמות. בעוד כמה שעות תזרח השמש ואז נרים עוגן.
כולנו ספציפיים, מותק, ואנחנו כמו כל אחד, יה! אם אהיה פה מחר, זה כבר לא יהיה אני. קראתי באיזשהו מקום שכריסטינה אגילרה אמרה שהפופ הוא לא המוסיקה החביבה עליה כי בפופ חסר עומק. חשבתי לעצמי שבכל מקום חסר עומק, עם כל הכבוד לכריסטינה אגילרה. ויש לי הרבה כבוד לכריסטינה אגילרה.

הראה לי איך אתה חפץ שזה יהיה,
תאמר לי, בייבי, אני מוכרחה לדעת עכשיו, כי –
הבדידות שלי הורגת אותי!
אני מוכרחה להודות שאני עדיין מאמינה.
כשאני לא אתך אני יוצאת מדעתי,
תן לי סימן!
הך בי בייבי, עוד פעם אחת!

טוב נו, עוד פעם אחת ודי. אבל אז אני הולך.

הו בייבי, בייבי
הסיבה שאני נושמת היא אתה.
בחור, עיוורת אותי!
הו, בייבי יפה תואר
אין דבר שלא אעשה.
לא כך תכננתי את זה.

לא כך תכננת את זה, מה? אז איך בדיוק תכננת את זה? אל תגידי לי אפילו, אני לא רוצה לשמוע. אני עושה תנועה קלה עם הראש והכוס שלי מתמלאת. כל התכנונים שלנו שווים לתחת, והלוואי שהיה זה התחת של כריסטינה אגילרה
גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות, אני חושב לעצמי, ויד פתוחה ואצבעות, כשחושבים על זה, זו סטירה. אז מה עדיף?
יהודה עמיחי היה רגיש, אני לא אומר שלא, אבל היו לו כמה פספוסים, כמו המשפט עם האגרוף, וכמו העניין עם המקף בין תאריך הלידה ותאריך המוות שעליו הוא חי. זה חתיכת פספוס לחשוב ככה על החיים, לא?
לא?

הראה לי איך אתה חפץ שזה יהיה,
תאמר לי, בייבי, אני מוכרחה לדעת עכשיו, כי –
הבדידות שלי הורגת אותי!
אני מוכרחה להודות שאני עדיין מאמינה.
כשאני לא אתך אני יוצאת מדעתי,
תן לי סימן!
הך בי בייבי, עוד פעם אחת!

טוב נו, עוד פעם אחת ודי, אבל אחר כך אני הולך, שיהיה ברור.

הו בייבי, בייבי,
איך אמורה הייתי לדעת
הו בייבי יפה תואר,
אסור היה לי לתת לך ללכת.
אני מוכרחה להודות שהבדידות שלי הורגת אותי,
אתה לא יודע שאני עדיין מאמינה?
שאתה עוד תהיה פה,
ותיתן לי סימן
הך בי בייבי, עוד פעם אחת!

טוב נו, עוד פעם אחת ודי, אבל שלא תגידי שלא אמרתי לך.
אני עומד מאחורי אלוהים ונותן לו כאפה בעורף. כשהוא מסתובב אני עושה לו: בזזזז.
אין לו מושג, לאלוהים, מי זה היה, ואני גם לא מגלה לו. אחר כך, כשמשתוללת סופה ומאות אנשים מתים או נשארים מחוסרי בית, אני אפילו לא מתחרט, ואני לא מרגיש אשם.

הבדידות שלי הורגת אותי!
אני מוכרחה להודות שאני עדיין מאמינה.
כשאני הרחק ממך אני יוצאת מדעתי,
תן לי סימן!
הך בי בייבי, עוד פעם אחת!

טוב נו, אבל הפעם זו באמת הפעם האחרונה.
אני עושה עוד תנועה קטנה עם הראש, הופך עוד כוסית לגרון, זורק ערמת שטרות על הדלפק והולך לכיוון הדלת. הייתי רוצה להסתכל לאחור, אבל אי אפשר להסתכל לאחור, אפשר להסתכל רק קדימה.

תן לי סימן!
הך בי בייבי, עוד פעם אחת!

Britney Spears …Baby One More Time (1999), תרגום חופשי

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: