הטייקונים באים והשואב שואב

א.

"צריכים להקים כאן שואב אבק שישאב את המוחות הישראלים שנמצאים באוניברסיטאות המובילות בחו"ל", אמר השבוע ראש הממשלה שלנו נתניהו בנימין, ועכשיו כולם יורדים עליו. כל אחד נהיה לי פתאום מבקר ספרות; המטאפורה בה השתמש לא טובה מספיק בשבילם. למה דווקא שואב אבק, הם שואלים; הרי אבק הוא פסולת, דבר שאין לו כל חשיבות, אבק הוא דבר פסיבי, שואבים אותו מפה ומשליכים אותו לשם, ובכלל – איך אפשר לכרוך יחד אבק ומוח יהודי?

איזה נודניקים, יא אללה. אני, עם כל הכבוד, דווקא מאוד אוהב את הדימוי. שואב אבק בשבילי זה בית, ולא סתם בית. בית נקי. אבל יותר משאני אוהב את הדימוי עצמו, אני אוהב את הדרך בה מניע אותנו ראש הממשלה לפעולה: "להקים" שואב אבק. להקים. לא לקנות, לא לייבא. להקים – זוהי ציונות אמיתית. ציונות עם טעם של פעם. לא לסמוך על הגויים האלה. לא. אנחנו נקים לנו שואב אבק משלנו. שואב אבק עברי גאה – אורי נקרא לו – שיהיה כל כך גדול וחזק שישאב את כל המוחות, אפילו אם הם רחוק באמריקה!

ראו איזה יופי: רק לפני כשישים שנה היינו לא יותר מאבק אדם שם באירופה, והנה – כמה מהר הפכנו מאבק אדם לשואב אבק, אבן שואבת, אור לגויים. אין, רק ביבי! אפשר למצוא את כל הגורל היהודי מקופל בכל מטאפורה שלו. שואה, תקומה, שאיבה. הכול שם.

 

ב.

ואחרי שנקים את שואב האבק שישאב את המוחות הישראלים שנמצאים בחו"ל, ימציאו לנו המוחות השאובים האלה, שייפלטו היישר למעבדות המקוצצות באוניברסיטאות הישראליות, מיקרוגל ענקי אליו נכניס את מוחותיהם הבינוניים והלא מפותחים של תלמידי ישראל ל-30 עד 45 שניות, והופ – הם יוצאים ממנו איינשטיין אחד אחד. לא צריך להעלות את שכר המורים, חבורת נודניקים, אפשר להפנות את כל הכסף להתנחלויות.

התלמידים הגאונים האלה, בתורם, ימציאו מדיח כלים ענקי ומכונת כביסה עצומה שידיחו וילבינו את כל העוולות שמעוללת המדינה ויוציא אותנו נקיים ומבריקים כמו שאנחנו באמת. פשעי מלחמה? פערים חברתיים? אלימות? גזענות? שום דבר. ראו: הכתמים נעלמו כלא היו!

בשואב האבק הזה שלנו נשאב את כל מהגרי העבודה וילדיהם הלא חוקיים שנמצאים בארץ, נזרוק אותם לאיזה חור ונסגור עניין. עכשיו נשאר רק להקים בוידעם ענקי אליו נדחוף את כל הדברים שבדרך כלל אנחנו מטאטאים מתחת לשטיח, להקים מזגן ענקי שיצנן אותנו בקיץ הלוהט, לבנות כספומט אדיר ממדים ממנו ימשוך אהוד ברק מזומנים ככל שיחפוץ ולהמציא מראה שכמותה לא ראו ובה נוכל להביט ולהשתקף יפי בלורית ותואר כמו שאנחנו באמת, לא כמו שרואים אותנו כל הגולדסטונים האלה יימח שמם וזכרם.

והנה – יש לנו מדינה למופת.

 

ג.

האמת שאני לא מבין מה הרעש סביב מה שמכונה "בריחת המוחות". אני חושב שבריחת מוחות זה דבר טוב. ניקח דוגמה מתחום אחר שגם בו אנחנו לא מי יודע מה מצטיינים, אבל לפחות בו אנחנו מבינים, שלא כמו במדע (ריבוזום? מה זה? משהו של שמאלנים, לא?): כדורגל.

הרי החלום של כל כדורגלן ישראלי, כמו גם של כל אוהד ממוצע, הוא לראות את עצמו, או את השחקן האהוב עליו, משחק בחו"ל (או באירופה או בספרד, אם לצטט את הגאון אלון מזרחי). מדינה שלמה עוקבת אחרי כל טמבל שבקושי יודע לאיית את שמו ויושב על ספסל המחליפים בקבוצה הנאבקת על מקומה בתחתית הטבלה של איזו ליגה זנוחה, והנה הוא כבר מוזמן לנבחרת. המדינה מוותרת על שירות צבאי לכל אהבל שיודע, בקושי, לבעוט ברגל שמאל ובמדורי הספורט מדווחים באריכות על כל שחקן ישראלי שנכנס בדקה ה-87 למשחק אימון בליגה הבלגית – וגם זה רק במקרה שהקבוצה שלו מובילה 7:0 וכל המחליפים שלפניו מתו באופן פתאומי – ו"השפיע על מהלך המשחק".

במו אוזניי שמעתי את הסוכן של בן סהר אומר כי דגל ישראל אחד ביציע של אספניול שווה הרבה יותר להסברה מאשר שירות צבאי בקריה. אולי כן ואולי לא, אבל זה לא העניין. העניין הוא למה אנחנו לא יכולים להיות גאים במדענים ובחוקרים שלנו שקיבלו הצעות טובות ממכוני מחקר מובילים בעולם? למה אנחנו לא רואים בזה תעודת כבוד, הרי שם הם ישראלים לא פחות, הרי שם הם משפיעים לטובה על עתיד האנושות לא פחות מכאן וסביר להניח שהרבה יותר. למה אנחנו קוראים להם ולמוחות המפוארים שלהם "בורחים"? הם לא בורחים, הם ממצים את הפוטנציאל שלהם בצורה הכי טובה שאפשר, לא פחות מבן סהר או יוסי בניון שלא תורמים ולא יתרמו דבר לאנושות. הרווארד או MIT שווים פי מיליון מליברפול או אספניול.

וזה מבלי להתחיל ולדבר על הצביעות מעוררת הקבס של ראשי הממשלה שלנו ושרי החינוך לדורותיהם שמקצצים ללא רחם בחינוך ובהשכלה לאורך שנים ואז נזכרים לקרוא ולהקים שואב אבק דמיוני.

אם אתם לא נותנים תנאים מכובדים למחקר מדעי, תנו למוחות הגדולים שלנו לצאת ולפרוח במקום שיכול לתת להם את התנאים האלה. היו גאים בהם. נכון שזה לא מצב אידיאלי, אבל זה המצב.

 

ד.

ובעוד המוחות "בורחים" הרי שהטייקונים חוזרים. העיתונות הכלכלית מלאה בשבועות האחרונים דיווחים על בעלי הון ישראליים השבים ארצה ומשוכנים במעברות של אקירוב, בצריפים הדלים בארסוף ובשיכונים של הרצליה פיתוח. סמי עופר, אייל עופר, ארנון מילצ'ן, טדי שגיא, אנשי הפיננסים יואב ונועם גוטסמן (האחרון עוד מתנדנד, אולי יעבור בכלל לארה"ב), איל הנדל"ן סול זכאי, איש ההיי-טק ארנון כ"ץ שהסוכנות זרקה אותו לסי אנד סאן ומאחר והתנאים שם גרועים כל כך עבר לכפר שמריהו, איש הקזינואים יגאל זילכה, ואפילו שי אגסי, ממציא המכונית החשמלית החליט לשוב להרצליה פיתוח. אמנם בינתיים הוא רק נותן לנו שנת ניסיון, אבל אם נתנהג יפה – כן, כולנו. גם אתה, חבר – הוא יחליט אם להישאר. ואיתם, כך אני קורא, עוד רבים וטובים.

זוהי ציונות! נכון שהיא נחבאת עמוק בליבם של האנשים האלה, עמוק עמוק מתחת למסווה של הרפורמה במס הנותנת להם פטור על רווחי הון והכנסות לעשר שנים (ואם להאמין למנהל רשות המיסים הרי שהיא תוארך בעשור נוסף), אבל כאלה הם הצברים שלנו: קשוחים מבחוץ. תאמינו לי כשאני אומר לכם שהם רק חיכו להיתלות בתירוץ הכי קטן וקלוש, גם אם הוא רק פטור על רווחי הון והכנסות לעשר שנים, כדי להזמין מקום במחלקה הראשונה של אוניית המעפילים הפרטית הכי מהירה בסביבה.

 

ה.

אז אני מבקש מכם, אחיותיי ואחיי הישראלים הוותיקים שלא נהנים מהצ'ופרים שפורטו לעיל, בואו ונקבל את הישראלים החוזרים האלה בחיבוק גדול. בואו נפתח את הזרועות ואת הכיסים (ואם לא נפתח הרי שהם יפתחו לנו אותם) וניתן להם לדעת כמה אנחנו אוהבים אותם, אותם ואת הונם ואת כל מקומות העבודה החדשים שהם ייצרו פה, גם אם כל המקומות האלה מיועדים רק לעצמם.

אני מבקש מכם, אחיי ואחיותיי, בואו לא ננהג כמו במערכון המיתולוגי של אורי זוהר ואריק איינשטיין. כל כך הרבה טעויות עשינו בקליטת עלייה בעשורים האחרונים: דפקנו את המזרחיים, פישלנו עם הרוסים, הרסנו את זה לגמרי עם האתיופים. אז הנה, יש לנו הזדמנות חד פעמית לתקן את הכול עם העדה החדשה הזו של יהודים – עדת הטייקונים.

 

ו.

אחיי ואחיותיי, בואו לא נשכח: הם ישראלים ויהודים בדיוק כמוני וכמוכם. אז נכון, מנהגיהם יכולים להיראות לנו קצת מוזרים, במיוחד הנטייה להסתגר במגדלי שן, לטוס במטוסים פרטיים ולרטון שהבירוקרטיה הישראלית מסואבת, אבל האין לכל עדה את המנהגים המיוחדים לה?

אז נכון, יש להם ריח מוזר, אבל אלה רק בשמי יוקרה. נכון, אני יודע, קשה להבין את המבטא שלהם, אבל נתרגל. גם העובדה שהנשים שלהם נוטות ללבוש בגדים לא מוכרים של מעצבים רמי דרג לא אומר שהן כולן זונות.

בואו נחבק אותם, את בני עדת הטייקונים שחוזרים אלינו אחרי אלפיים שנות מס, בואו נראה להם שאנחנו אוהבים אותם. אחרי הכל, הם באו הנה מרצונם, לא היינו צריכים להקים שום שואב אבק שיחזיר אותם.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרית  On 26/10/2009 at 8:27

    צחקתי נורא. לגבי בריחת המוחות – הפחד הגדול הוא שבגלל שלא משקיעים מספיק כספים במחקר בארץ לא יקום דור עתיד במקצועות האלה ונישאר מאחור

  • יובל  On 26/10/2009 at 8:41

    אין לי מילה אחרת. פשוט נפלא

  • הפרטה עכשיו  On 26/10/2009 at 8:43

    הערה קטנה באשר לסיפא ג': לא מתפקידם של שרי חינוך וראש הממשלה לתת תנאים מכובדים למחקר מדעי. הם לא צריכים להתערב במחקר בכלל. מדוע המוחות המבריקים האלה זורמים לאמ.איי.טי. והרווארד? כי שם זה הכל פרטי, ואז יש כסף ותנאים והכל. המדינה לא משקיעה אגורה שחוקה במחקר.

  • א.ב.  On 26/10/2009 at 9:04

    הוא דימוי מתאים יותר, אבל אותו לא צריך כבר להמציא.
    אולי המוחות שיחזרו ימציאו את מאיץ החלקיקים הישראלי, (אחרי שהמקורי, כפי שקראתי היום, נתקל בבעיות מהעתיד http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1123592.html). יש הרבה חלקיקים שישמחו לאוץ איתו.

  • עמנואל  On 26/10/2009 at 9:04

    הייתי משבט אותך מרוב תענוג…

  • שרון  On 26/10/2009 at 9:05

    אתה צריך לראות את המסירה של בניון לטורס במשחק נגד מנצ'סטר, מעשה גאונות. אני לא בטוח שהתרומה שלו לאנושות פחותה מאיזה עבודת פוסט דוקטורט איי שם בבוסטון על תורת המשחקים או השד יודע
    תחשוב, עשרות אלפי אנשים בליברפול ובעולם כולו קרנו מאושר אחרי הגול
    כמה אנשים קפצו עם הידיים באוויר אחרי גילוי מרעיש באיזה אוניברסיטה אלומה באמריקה?

  • ניקיון בקליק  On 26/10/2009 at 9:39

    דעתי שצריך להשקיע בליצור מוחות מאשר להשקיע כסף להחזיר
    את אילו שברחו מתפלא על ביבי אולי זו אמירה פוליטית ?

  • איילת  On 26/10/2009 at 10:22

    בשלהי הקדנציה הראשונה של ביבי.
    אחר כך חזרנו מכל מיני סיבות. ביבי לא היתה אחת מהן.
    ושרון צודק בשורה האחרונה שלו. אחד הדברים שהכי הדליק את הפרופסורים במיט לפני כמה שנים היה, שאחד מבוגריה זכה להיות המתמחה של דונאלד טראמפ בתוכנית הריאליטי.

  • שרון רז  On 26/10/2009 at 10:35

    "מדווחים באריכות על כל שחקן ישראלי שנכנס בדקה ה-87 למשחק אימון בליגה הבלגית – וגם זה רק במקרה שהקבוצה שלו מובילה 7:0 וכל המחליפים שלפניו מתו באופן פתאומי – ו"השפיע על מהלך המשחק"."

    מעולה אתה

  • חנן כהן  On 26/10/2009 at 12:01

    אם במקרה מישהו רוצה לדעת מה זה הריבוזום הזה של הסמולנים

  • דר. נו  On 26/10/2009 at 12:13

    כאילו זה חבל אם פרופ' ללינגוויסטיקה של ימי הביניים עובר לאוניב' יוקרתית בארה"ב, אבל זה לא משנה אם עובד סוציאלי/מורה/מוסכניק/מתקן אופניים עובר לגור בחו"ל. מה, להם אין מוח?
    ובכלל, עוד לא הוכח בשום מקום שריבוי תארים מתקדמים הוא ערובה לחברה טובה יותר או שנעים יותר לחיות בה (שיטוט באקדמיה הישראלית דווקא מלמד אותי שיתכן שלהיפך).
    צריך להפסיק עם זה – גם להפסיק להשתמש בביטוי המגונה "בריחת מוחות" וגם לקונן על עזיבת חוקרים למקומות עם יותר כסף ואמצעים.
    שביבי יחשוב איך לשאוב (או להשאיר) כאן אנשים טובים ללא הבדל תואר אקדמי (אם את הריבוזום היו חוקרים בחול ולא ברחובות, הדבר לא היה משנה את חיינו כלל).

  • מורן לוי  On 26/10/2009 at 15:28

    גם ציניות במידה.

    אבל תנסה לבדוק את עצמך :האם אתה תורם למדינה או לא.אני לא מדבר על תרומה בעבר ,אלא בהווה . האם לקרוא כל הזמן למדינה "חרא" בשלל כינויים (מוכבסים יותר ופחות ) ולהצביע רק על השלילי זאת תרומה למען קיום המדינה בעתיד ?

    האם לבוא פעם ב ..ולהעלות על נס (מעניין על איזה נס מעלים ,דגל או פלא ) כל הישג מינורי או אפילו מג'ורי כאילו אנחנו באמת אותה נורת אור לגויים זה לתרום לעתיד המדינה ?

    אני מציע דרך אמצע ,משעממת ,רוטינית וקצת סיזיפית : אל תרכיבו משקפיים
    לא קודרות ולא שמחות
    הסתכלו נא בעיניים
    בעיניים פקוחות.

    אוהב את כתיבתך ,אבל אנא הסתכל האם אתה תורם לדה מורליזציה מסוכנת …

    רק בשביל לסכם את הרעיון : אני אוהב את המדינה בה אני חי ,אני חושב שהיא כמו כל המדינות בעולם עם יתרונות וחסרונות .בנוסף אני חושב שישנם נושאים הדורשים תיקון ולא פורמט מחדש

  • musa g  On 26/10/2009 at 15:55

    וגם לקריאה הנרגשת להסביר פנים לטייקון. אני יודע שלא קל לשוב ולהיקלט בארץ. כל כך נגע הטור הזה ללבי, שאני מתנדב לארח בביתי לארוחת ליל שבת משפחת טייקונים, על מנת להקל על חבלי הקליטה שלהם.

  • תומר  On 26/10/2009 at 16:48

    ניצוץ של גאונות:
    "אורי נקרא לו".
    צחקתי, כמו שאומרים, בקול.

  • אסף  On 26/10/2009 at 16:58

    תקראו לי כשמקימים את הבוידם. עד אז, עם המשכורות כאן, יכול להיות שאאלץ להשאב חזרה על תקן טייקון אבל לא זה מה שיעצור אותי מלהגשים את ערכיו של ביבי.

  • סיון פ  On 26/10/2009 at 17:14

    לתשומת לבך, הפרופסורים במיט והרווארד דווקא מקבלים הרבה מאוד כסף בצורה של מענקי מחקר ממשלת ארה"ב, כך שאתה די מקשקש.
    ויש גם סוגיה של שוויון הזדמנויות, משהו שארה"ב לא בדיוק מצטיינת בו, ובארץ שלנו בהחלט מתקרבים לעניין.
    לשמחתי, עדיין אפשר לראות אצלנו באוניברסיטת ת"א את הסטודנטים המוצלחים, גם אם הם עשירים, לומדים ליד סטודנטים עשירים פחות, ואילו ברייכמן יושבים הטמבלים העשירים שלא מספיק מוצלחים כדי להתקבל לת"א. לא הייתי רוצה שיקרה ההיפך.

  • גיל  On 26/10/2009 at 18:47

    אלא דחיקת מוחות. במשך שנים, הממשלה הישראלית עושה הכל לפגוע בהשכלה הגבוהה בארץ. אין תקנים, אין תקציבים, אין שום רצון אמיתי לקלוט מדענים ישראלים שלמדו בחו"ל. מה שמצחיק הוא שביבי מבקש מיהודים בעולם לתרום למען קליטת אותם מדענים ישראלים בארץ. הממשלה עושה מגבית כאילו היא לא צד בעניין בכלל. די מבייש ודי מבאס לחזור למדינה כזאת האמת ואין להתפלא שרבים מהמדענים לא חוזרים לארץ.

  • בעז יניב  On 26/10/2009 at 19:32

    גם אני נהנתי במיוחד מ"אורי"
    הפתרון לבריחת המוחות הוא פשוט: המשך הכיבוש
    הכיבוש יגרום לחרם
    החרם יחזיר את המוחות…

  • רני  On 26/10/2009 at 22:27

    באמת

  • מוצי ליאון  On 27/10/2009 at 1:13

    למה ביבי בכלל צריך לשאוב חזרה את המוחות,
    הרי בזכות זה שהם אינם הוא בשלטון.

    דרור, נא קרא את הספר "מצוינים" מאת מלקולם גלדוול, שיצא לאחרונה בעברית.

    אחד הפרקים מוקדש שם להצלחה של תלמידים מרקע נוראי – משפחתי וכלכלי – בלימודים.

    המסקנה העיקרית היא שהשקעה בלימודים מחוץ לבית הספר היא הגורם המרכזי להצלחה בבי"ס.

    משמע – ההורים הם אלו שלא עושים את עבודתם נאמנה.

    שבדיה שמתגאה כ"כ במערכת ההשכלה שלה – חוץ מלחלק פרסי נובל לעולם על כוונות טובות (וכולנו יודעים לאן מובילות כוונות טובות) מה עוד תרמה לאנושות ב- 60 השנים האחרונות?

  • חגית  On 27/10/2009 at 13:13

    מקווה שהמוח שלך לא יהיה בין הבורחים.

  • נועה אסטרייכר  On 28/10/2009 at 10:53

    אצטט משירתה של גדולת האומה והוגת הדעות שרית חדד: אתה תותח- אין עליך

  • Swedish patriot  On 02/11/2009 at 8:35

    we haven't contributed much to humanity.

    But:

    http://en.wikipedia.org/wiki/Democracy_Index#2008_ranking

    (notice number 38, with a "flawed democracy").

    And:

    http://www.weforum.org/en/initiatives/gcp/Gender%20Gap/index.htm

    (in case you are wondering, Israel is number 36)

    And:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Corruption_Perceptions_Index#CPI_Ranking_.282002.E2.80.932008.29

    Do you notice a trend for number 33, with a reduced number every year?

  • ברק  On 05/11/2009 at 15:54

    אורי פשוט גדול

  • פוליש  On 27/02/2010 at 9:58

    יפה מאוד

  • אינדקס עסקים  On 20/03/2010 at 8:41

    אחלה כתבה

  • אלי  On 15/01/2011 at 15:13

    שלום,
    האם מישהו אתר טוב של דירות למכירה בתל אביב ו דירות להשכרה בתל אביב?
    יש את http://www.tsls.co.il
    יודע לראות עליות מחירים וכד' כדי שיהיה קל לנתח את השוק להשקעה.
    בתל אביב

  • כן. הייתי שמח לראות ישראלים חכמים בארץ.

  • אסף ברטוב  On 26/01/2011 at 19:35

    מספימים פה, פויר. בחיאת.

  • פוליש  On 04/04/2011 at 1:10

    למה מספימים פה?

  • פוליש  On 19/04/2011 at 18:56

    אל תיתרגש

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: