על הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל

 

א.

הדבר המרתיח ביותר בסוגיית הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, או הפרטת הקרקעות – תלוי באיזה צד אתם – כמו גם במאבק המתנהל סביבה, הוא לא רק העניין עצמו, שיש בו לא מעט היבטים שיכולים להטריף כל אדם שעיניו בראשו ומצפון בלבו לצד כמה דברים די הגיוניים בסך הכול. מה שהכי מעצבן בסיפור הוא הדרך בה דברים מתנהלים פה במדינה; הצהרות ריקות, עסקאות אפלות, מחטפים באישון ליל, בורות, גזענות, פחדים קמאיים וקואליציות הזויות. רעש, רעש ועוד רעש. בוקה ומבולקה. בנאדם שמנסה להשמיע דעה שמורכבת מיותר ממילה אחת, אחת דינו לא להישמע, להיבלע במהומה. אם יש לך לומר משהו שלא נכנס בסטיקר, ולא משנה עד כמה הוא נכון או לא נכון, אתה גמור. לא, אתה יותר מגמור, אתה "הזוי".

הדמוקרטיה שלנו היא בדיחה. הנבחרים העלובים (ברובם) שלנו דרדרו ומסמסו אותה לכדי מתמטיקה ברמה של כיתה אלף: לך יש ארבע קולות ולי יש חמש? אני ניצחתי. לך יש חמש קולות ולי ארבע? אני אדאג לך ששניים מהקולות שלך לא יהיו בחדר ואז לי יהיו ארבע ולך שלוש. שוב ניצחתי. לך יש שש ולי חמש? אני אהלך אימים על שניים מהקולות שלך, אפעיל "משמעת סיעתית", אניף את השוט, אאיים בפיטורין, ואז אנצח.

אבל דמוקרטיה היא כל כך הרבה יותר מהצבעה. היא ערך נעלה שבלבו עומדת טובת הציבור, הציבור כולו, כולל המיעוט. זו דמוקרטיה, לא רוב קיקיוני של כמה טמבלים בחדר ממוזג שברוב המקרים אין להם מושג וחצי מושג בעד או נגד מה הם. הדמוקרטיה היא ערך נעלה שבלבו עומד הדיבור, הדיון, השכנוע, האידיאולוגיה. אלה, ולא הדיל, עומדים בלבה של הדמוקרטיה. אבל לך חפש דמוקרטיה בישראל של שלהי 2009. שלטון הסטיקר, סטיקרוקרטיה, זה מה שתמצא.

זה תמיד הכול או כלום, וכל הזמן אנחנו נתקעים עם הכלום. דוגמה מובהקת להיתקעות בכלום היא (רוב רובו של) הטיפול התקשורתי בתהליך אישור הרפורמה. כולם מתעסקים רק בפוליטיקה הקטנה של הדבר, בהשפלה שעבר נתניהו ובהיסטריה שלו, בהברזה של יעלון, בהבטחות הריקות של ברק. כאילו שזה העניין. זה לא.

זה מה שהכי מרגיז.

 

ב.

אשר לרפורמה עצמה. אני לא מאלה שהמילה הפרטה עושה להם אוטומטית פריחה. יש דברים שצריך להפריט, יש דברים שאסור. כל דבר לגופו.

עד כמה שהבנתי, שינוי מסוים במבנה של מנהל מקרקעי ישראל יכול דווקא להועיל. אני לגמרי בעד זה שאדם שעבד כל חייו ועוד היה צריך להיעזר בהורים (אם יש לו מזל ולהורים יש), ולקח משכנתא בשביל לקנות דירה, שהדירה תהיה שלו ולא של המדינה. לא שאני מבין מה זה כבר באמת משנה, היא הרי שלו דה פקטו כבר היום ואיש לא יכול להזיז אותו משם, אבל בסדר: קניין מלא הוא ערך טוב וראוי.

אין לי גם בעיה אמיתית עם זה שאותו אדם, אם ירצה לסגור מרפסת, מכוער הדבר כמה שיהיה, לא יצטרך להיעזר במאכערים של מינהל מקרקעי ישראל, או בראשי תיבות ממ"י – איזה מאמי. אני מאחל לו הצלחה, שלא לומר הנאה אינסופית, בהתנהלות מול המאכערים של העירייה. הרי ידוע שהעיריות הן מופת של יושרה ויעילות, כפי שמוכיחים הדוחות של מבקרי המדינה לדורותיהם. אם מישהו מעדיף מאכער אלף על מאכער בית – שיהיה לו לבריאות. רק שלא יבוא לבכות לנו עוד שנתיים כשמאכער גימל ייראה לו פתאום כמו המשיח.

 

ג.

אבל זה בכלל לא העניין, נכון? אני אולי טמבל גמור, אבל אם הבנתי נכון שיוך דירות לבעליהן אינו אלא חלק זניח ברפורמה. חסידיה נדבקים לסעיף הזה כאילו הוא הכי חשוב, ולא כך הדבר. הם מציגים את הבעלות על הקרקע כסוג של גאולה חברתית, למרות שזה שטויות. זה לא יעזור לחלשים, זה לא יוריד את מחירי הדיור, זה לא יקטין שום פער. להפך – זה רק ידפוק את הצעירים והחלשים עוד יותר.

חסידי הרפורמה גם אומרים שכל העייסק כולל חלק די קטן מקרקעות המדינה, רק קרקעות עירוניות. "רק" קרקעות עירוניות? מה זה בשבילם שמונה מאות אלף דונם במדינה ענקית כמו ישראל? מה זה משנה שרוב הקרקעות האלה נמצאים בלב המדינה הכי צפופה במערב? מה זה משנה שחלקם הגדול שייכים היום לכולנו, כמו חופים ושטחים ירוקים, ומחר יעברו לידי העשירים? מה זה משנה שהניסיון מראה שאין חלקלק כמו המדרון הישראלי, ושמה שנמכר היום בקטן יימכר מחר בענק. העיקר להיפטר מהמינהל, כאילו שהמינהל הוא הדבר הכי מסריח וגרוע במדינה שלנו. רק ניפטר מהמינהל ותוך ארבע דקות אנחנו קוסטה ריקה.

 

ד.

אני מסתכל על הקואליציה הרחבה שנוצרה סביב המאבק ברפורמה, אחת הקואליציות הרחבות שקמו פה. קואליציה שאני לא מוכן לקחת בה חלק. גם אם אני מתנגד להפרטת הקרקעות, גם אם אין דבר שמפחיד אותי יותר מהשתלטות הטייקונים, אין מצב שאסכים לשלב ידיים – כמו שעושים האחים הירוקים היקרים – יחד עם גזענים טהורים שמתנגדים לרפורמה מהטעם המתועב שערבים יוכלו לקנות דירות. זה פשוט גועל נפש. לא כל דבר מצדיק כל דבר, והארגונים הירוקים, שנימוקיהם כבדי משקל ולבם במקום הנכון, עשו פה טעות קשה. הם צריכים היו להתנער מהחיבוק של הפשיסטים. שלי יחימוביץ', שבנתה את הקואליציה הזו במה שיכול להילמד בשיעורים בפקולטות הגבוהות בפוליטיקה, מצאה את עצמה יושבת עם אנשים שלא ראויים שיישבו בחברתם.

או הדתיים, שפתאום חפרו ומצאו לעצמם פסוק חדש: "והארץ לא תימכר לצמיתות". יאללה יאללה, זה מה שאני אומר. יש עוד מלא פסוקים חשובים לא פחות שאתם מתעלמים מהם על בסיס יומיומי, עוצמים עיניים מול התעללות בחלש, בזקן, בגר, בפליט, מפנים את המבט מהשחיתות, מהשוחד, מגסות הלב. אז עכשיו יש להם פסוק חדש להתחבא מאחוריו. עלי זה לא עושה רושם.

פתאום כל המתנגדים מתייצבים מאחורי הפסוק הזה, שמים אותו כלוגו של המאבק בלי שאף אחד קרא אותו עד הסוף. הפסוק אומר שכל הארץ היא של אלוהים, ושלו בלבד. אז פתאום זה הסטיקר המוביל של הציונות? פתאום זו הציונות עכשיו, למלמל פסוקים? וואללה יופי.

אז תסלחו לי שאני לא מתלהב מהעובדה שפתאום כולם, הירוק והשחור, החולצות הכחולות והחולצות החומות, משלבים ידיים ופוסעים יחד אל עבר השקיעה. גם אם במבט ראשון זה נראה יופי טופי, אחדות בעם.

זו לא אחדות אמיתית, זו אחדות של פחדים: אלה פוחדים מהטייקונים, אלה פוחדים מהערבים. זו אחדות שאני מסרב לקחת בה חלק.

 

ה.

יש שניים או שלושה דברים ברפורמה שהם באמת מסוכנים ורעים, דברים שאותם יש למנוע בכל מחיר. אלא מה, הם מסתתרים בסעיפים הקטנים שכמעט אף אחד לא קורא.

ראו את הסעיף חדשסעיף  4כ שהתווסף פתאום, ביום ההצבעה, לנוסח המתוקן של הצעת החוק, סעיף שלא היה לו זכר קודם. מה אומר 4 כ: אישור לקיום ועדות קבלה לישובים חקלאיים וישובים קהילתיים קטנים. או במילים אחרות: סלקציה.

הניסיון מוכיח שוועדות הקבלה מהוות כלי לסינון אוכלוסיות לא מקובלות כמו מזרחים, רוסים, אתיופים, ערבים, דתיים, הומואים, חד הוריות וכיוצא באלה. זו גזענות לשמה. נגד זה צריך להיאבק בעוז.

 

ו.

ועוד דבר, לא פחות מרתיח. עד עכשיו היה גוף שקראו לו "מועצת מקרקעי ישראל", שם ישבו בין 18 ל-26 חברים, מתוכם שישה נציגי ציבור: מהפריפריה, מהמיעוטים ומארגוני הסביבה. אבל בגוף החדש שיוקם, תחת השם הסקסי "מועצת רשות מקרקעי ישראל", שימו לב, אין מקום לאף נציג ציבור. אף לא אחד! לא לפריפריה, לא למיעוטים, לא לירוקים – כלום.

בדיון האחרון אישרה הכנסת "משקיף" מטעם ארגוני הסביבה. משקיף, בלי סמכות, בלי יכולת הצבעה. זה מטורף. בזה צריך להילחם. מחרבנים עלינו, פשוט ככה.

וזה לא הכול: לנציגי הממשלה שישבו עד היום בוועדות היה החופש להצביע על פי צו מצפונם. לפי החוק החדש, במועצה שתקום אסור להם בתכלית האיסור לעשות את זה. הם חייבים להצביע אך ורק על פי הוראות המשרד. הם הופכים לבובות, עבדים לאינטרסים צרים של זה שיושב במקרה על כסא השר באותו שבוע. זה מסריח.

 

ז.

השבוע פורסם בגלובס שהחוק נולד "בישיבה על ויסקי וסיגר עם אנשי עסקים", כך על פי מקורב לנתניהו. אם יש מישהו שמתפלא על זה, שיישב בשקט ולא יעשה לעצמו פדיחות.

סך הכול אני חושב שלמרות כמה נקודות טובות פה ושם, הרפורמה הזו גרועה וצריך לעצור אותה. המדרון הזה חלק, אבל מה זה חלק. למעשה זה כבר בכלל לא מדרון, זה צוק. אסור לנו ליפול ממנו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אמיר  On 03/08/2009 at 12:43

    במידה וחלק גדול מהקרקעות יירכש על ידי תושבי חוץ ערבים (לא אזרחי ישראל), האם זה מקובל עליך באותה מידה? אין שום בעיה עם זה? איני יודע אם יש הגבלה בהצעת החוק לגבי כך אך רצוי שתהיה.

  • ינון  On 03/08/2009 at 12:54

    הפסוק הובא לחזית המאבק, לדעתי, ע"י תנועת "דרור ישראל" (לא, זו לא תנועת הערצה לך, זו תנועת הבוגרים של הנוער העובד). הם מאוד אוהבים להתהדר בפסוקים, אבל אל דאגה, מדובר בקומוניסטים…

  • דרור פויר  On 03/08/2009 at 13:04

    אמיר – הפחד שיבואו השיחים הסעודים וייקנו את כל האדמות הוא פחד קמאי המלווה את מדינת ישראל מראשיתה, פחות או יותר. זה לא קרה עד היום. מסתבר שהשיחים מעדיפים לרכוש בלונדון ולא בנתניה. למה שזה יתחיל לקרות פתאום? אותי הרבה יותר מפחידים הטייקונים תוצרת בית שלנו. וחוץ מזה, המדינה יכולה לאשר או לדחות כל הצע רכישה, גם של יהודי וגם של ערבי, בדיוק כמו שהיא יכולה למנוע מאותם שיחים מפחידים לרכוש בנק ישראלי.
    הבעיה היא הקפיצה שעושים הגזענים, שרוצים לאסור גם על ערבים אזרחי ישראל לרכוש אדמות. שם הסכנה.

    ינון – אני בכלל לא בטוח שאתה צודק. הפסוק הובא, לדעתי, על ידי המתנגדים הדתיים או אחד מהפורומים האלה לחוסן מדיני או לציונות עכשווית או משהו בסגנון

  • אחת העם  On 03/08/2009 at 13:23

    מי שרוצה לסגור מרפסת ממלא פונה לרשות המקומית ולא למינהל מקרקעי ישראל.
    "ו"הארץ לא תימכר לצמיתות הוא עקרון יסוד בתורה, שנועד למנוע ריכוז אדמות והון בידי בודדים, הוא רלוונטי בימינו כמו בזמן שנכתב.
    מה שחשוב לא פחחוות, הוא שיום גוף ציבורי שיפקח וימנע בנייה אגרסיבית הפוגעת בטובת הציבור והמרחב הציבורי, כמו מפלצות המגדלים שנבנות בשנים האחרונות, והן הרס וחורבן למרחב הציבורי.

  • אמיר  On 03/08/2009 at 13:25

    דרור- הערכתי היא שאם תהיה להם ההזדמנות, הם יבואו לקנות פה קרקעות וזאת, אסור שיקרה. מכל מקום, אין סיבה לאסור על ערביי ישראל, זה נושא אחר שאינו ראוי. ללא ספק.

  • יובל  On 03/08/2009 at 14:22

    אני לא מבין – נניח שפתאום את כל נתניה יקנו שייחים סעודים. אז מה בדיוק יקרה? הם יעבירו את נתניה לערב הסעודית? ייצאו חול יקר? מה תסריט האימים המפחיד כל כך בזה? מדינת ישראל היא עדיין הריבון כאן, ומשטרת ישראל עדיין תהיה זו שתאכוף את החוק. זה לא כאילו שאיזו דירה בנתניה תהפוך להיות חלק מערב הסעודית, כמו שדירות רבות בתל אביב הן לא חלק מצרפת היום, למרות שהן בבעלות אזרחים צרפתיים.

    אם כבר, מה שמפחיד אותי זה שהעשירים יקנו את השטחים הפתוחים המעטים שנותרו בנתניה ובשני מהלכי גמביט מהירים יקימו בהם פרויקטי מגורים/מלונאות/קניונים לרוב. ראה מגדל נווה צדק בתל אביב.

    אבל בשביל זה לא צריך שייחים סעודים, מספיק שלדון אדלסון אחד.

    ודרור – טוב שחזרת מאקוודור. צריכים כותבים כמוך כאן.

  • אחת מהצפון  On 03/08/2009 at 14:24

    דרור, אתה צודק מכל הזוויות שהעלית כאן (אפילו אני לא חשבתי על כולן) אבל בקשר לועדות קבלה יש לך טעות. אמנם, במצוות בג"צ, שינו את הנוהל לועדת קליטה חיצונית אבל זה רק למראית עין. בפועל הישוב מחליט מי המועדפים עליו (אם יש יותר ביקוש מהיצע וכך זה במרבית המקרים) והועדה פועלת לפי רשימה זו. ממי מורכבת כיום הועדה החיצונית? מנציג ממ"י/סוכנות, נציג המועצה האזורית ונציג הישוב. ואיפה גרים הנציגים האחרים? גם בישובים כאלה. יתרה מזאת- איך בישובים מסויימים מתקבלים רק דתיים או רק בני המקום?

  • צביקה  On 03/08/2009 at 14:51

    אני לא מכיר את כל הסעיפים ולא מתיימר לחוות דעה עליהם. אבל בעניין המעבר מהחכרה לזמן ארוך לקניין, אתה לע"ד טועה. זה ממש לא הבדל סמנטי והקביעה ש"איש לא יכול להזיז אותו משם" אין לה על מה להשען, מנסיוני המר.

  • דרור פויר  On 03/08/2009 at 15:09

    אחת העם – תלוי איפה. בעל דירה בעיר, פונה לעירייה, אבל עד כמה שהבנתי, מי שיש לו וילה פונה למנהל. בקשר לצורך בגוף כזה, את בהחלט צודקת.

    יובל – תודה. אתה צודק ולא צודק. נכון, אי אפשר להעביר את נתניה לדובאי, למרות שזה לא רעיון רע כל כך (בצחוק, בצחוק, חולה על נתניה), אבל יש בהחלט טעם להתעקשות של המדינה לא לתת לאזרחי מדינות אויב לקנות כאן שטחים. כאמור, לא שזה מעניין אותם.

    אחת מהצפון – לא הבנתי, איפה יש לי טעות?

    צביקה – לא אמרתי שזה הבדל סמנטי, ואני בעד קניין מלא, אבל למה אתה מתכוון ומהו נסינך המר? האם המדינה הזיזה אותך מדירה שקנית בכספך? האם אתה מכיר מישהו שעשו לו את זה? מי שקונה דירה, הדירה שלו, לפני הרפורמה ואחריה

  • יובל  On 03/08/2009 at 15:20

    דרור – אני באמת לא מבין כנראה. מהו תסריט האימה? נניח שמחר שייח סעודי עשיר קונה בית רחב מידות בכפר סבא. מה קורה הלאה? מה הנזק שנגרם מהעובדה שזה אזרח מדינת אויב ולא סתם אמריקאי, לדוגמה?

    ונניח שהוא לא קונה בית רחב מידות אחד, אלא אלפיים דונם שמיועדים לפיתוח באזור בנימינה. מה קורה אז?

  • אחת מהצפון  On 03/08/2009 at 16:07

    בחלק ה' ציינת לגבי ועדות קבלה. התיקון לא משנה כלום. תמיד היתה סלקציה.

  • דב  On 03/08/2009 at 16:22

    ההפרטה תכליתה אחת – ביזה.
    לרוקן את הקופה הציבורית, כלומר
    את משאבי המדינה.
    להשתקת המתנגדים מוצע ווליום בצורת
    רישום נכסיהם [דירות]- כאילו שזה משנה משהו.
    אחר כך יתחיל שיווק קרקעות בהיקפים גדולים,
    לאותם 20 משפחות. וכשאדמה הזאת תהיה בידיהם
    אין כוח בעולם [כולל תכניות מיתאר ארציות
    שלקחו בחשבון פיתוח לטווח ארוך, כלומר פיתוח
    בר-קיימא] שיעצור אותם. הפוטנציאל רוטט.
    "והארץ תהיה לתוהו ובוהו."
    נשמע דרמטי?
    ימים יגידו.

  • ערן  On 03/08/2009 at 16:35

    ההתיישבות הציונית בארץ-ישראל התבססה בדיוק על קניית קרקעות מבעלי אדמות עשירים (אפנדים) שגירשו את האריסים מהקרקע ומסרו אותו נקייה מאזרחים לבעליה החדשים (שהיו אנחנו).
    שייחים מדובאי שיקנו פה אדמות יוכלו לעשות בדיוק אותו דבר.
    כמובן שה לא יקרה מחר אבל בצרוף נסיבות מסויים בעלות פרטים על קרקע יכולה להיות בעייתית גם בהקשר כזה.

  • יובל  On 03/08/2009 at 16:52

    אני מנסה לדמיין את התסריט. מחר קונה השייח מדובאי ארבעים דירות ברעננה. מה הוא עושה איתן? מכניס פנימה דיירים מסוריה? הרי סורים עדיין לא יכולים להכנס בכלל לארץ, לא כל שכן לגור כאן.
    הבעלות על הדירה לא משנה את העובדה שהשליטה במי שיכול לגור בארץ או להכנס אליה נתונה בידי מדינת ישראל.
    התסריט ה-"מפחיד" היחיד הוא שהשייח יתן את הדירות לאזרחים ישראלים לא יהודים. אבל זה מפחיד רק גזענים חומי חולצות, כמו שדרור כתב.

  • אזרח.  On 03/08/2009 at 16:55

    *

  • משה שי  On 03/08/2009 at 18:40

    וזקוק כבר ממזמן לאשפוז דחוף

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 03/08/2009 at 20:34

    ומה אם תושבי החוץ הצרפתים/אמריקאיים/רוסים שרוכשים כאן קרקעות? זה בסדר?

  • ערן  On 03/08/2009 at 20:47

    ראשית, לכל מי שהוא אזרח ישראלי יש זכות לרכוש אדמות בכל מקום במדינת ישראל, ולא משנה אם הוא יהודי או לא.
    אבל עובדה שבנסיבות היסטוריות מסוימות ריכוז הבעלות על הקרקע בארץ-ישראל בידי מעטים הוביל לתוצאות לא צפויות כי נוצר מצב שבו הגורם השולט לא יכול היה ולא רצה לעצור כניסה של גורם לאומי מתחרה שרכש קרקעות עבור עצמו – היהודים כמובן
    שים לב שגם לאחר הכיבוש הישראלי של הגדה הקרקעות הפרטיות נותרו בידי בעליהן ברוב המקרים.
    זאת אומרת שהסדרים של בעלות על הקרקע יכולים להתקייים גם כשהמציאות הפוליטית והצבאית משתנה כליל.
    פשוט חשוב להבין את זה ולקחת את זה בחשבון.

  • יובל  On 03/08/2009 at 21:20

    "בעלות" הוא מושג משפטי שנטען במשמעות רק בתוך מערכת חוקית שיכולה ומעוניינית לאכוף אותו. הדוגמה של השטחים היא דוגמה מצוינת – מדינת ישראל, שהיא הריבון ובעלת השליטה, לחלוטין לא מתעניינת בבעלות החוקית על האדמות והיא בנתה ובונה באופן אינטנסיבי על קרקעות פרטיות וקרקעות ציבוריות תוך הפרה של החוק הבינלאומי (והרבה פעמים גם החוק של מדינת ישראל עצמה). זה מטריד מישהו? חופן שמאלנים. ברגע שהריבון החליט שכל מני מאחזים יהיו קיימים, לא משנה שחוקית הם יושבים על קרקע פרטית.
    לכן אני לא מבין מה הפחד הגדול מהשייחים הגדולים והמפחידים. מה הם כבר יכולים לעשות?

  • אלי  On 04/08/2009 at 9:59

    אמנם אנחנו סוטים מהנושא, על די נמאס לשמוע על ההפרה של החוק הבינלאומי ע"י אנשים שאין להם מושג אפילו מה זה אומר.
    אשמח לשמוע ממך על איזה חוק בדיוק ממשלת ישראל מפרה, ומה הסיבה שהיא לא מורשעת ע"י בית הדין הבינלאומי, למרות שאנחנו יודעים שהוא אובייקטיבי כמו אחמדטיבי.

  • יובל  On 04/08/2009 at 10:34

    אמנת האג ואמנת ז'נבה הרביעית (שעל שתיהן ישראל חתומה) אוסרות על "העברת חלקים מאוכלוסייתה האזרחית של המעצמה הכובשת לשטח שנכבש על ידה", אוסרות על שינויים של קבע בשטח הכבוש מלבד לצרכים ביטחוניים (ולכן עד בג"ץ אלון-מורה כל ההתנחלויות הוקמו כבסיסים צבאיים) או לטובת האוכלוסיה המקומית ואוסרות על העברת אסירים מהשטח הכבוש לשטח המדינה הכובשת. וזה עוד לפני ההפרה הסיטונית של זכויות אדם בשטחים הכבושים הנלווית לכל מנגנון הכיבוש.
    ישראל, בשלל תירוצים מופרכים כאלו ואחרים, החליטה שכל הדברים האלה לא תקפים. לדוגמה – ההתנחלויות בהתחלה הוקמו כבסיסים צבאיים (ולכן בסדר – כי זה צורך בטחוני). אחר כך, כשהמתנחלים עצמם סירבו לשתף פעולה עם מצג השווא הזה, הסתבר ש-"ישוב קבע הוא מונח יחסי גרידא", כמאמר השופטת מרים בן פורת בבג"ץ בית-אל, ולכן מותר להקים התנחלויות (ואם זה לא תעלול משפטי מגוחך, אינני יודע מהו).

    בית הדין הבינלאומי אולי אובייקטיבי כמו איזה ביטוי גזעני שתשתמש בו, אבל זה פועל בעיקר כנגד הפלסטינים. מכיוון שהוא גוף פוליטי, מאוד קל להשפיע עליו וללחוץ עליו. ישראל מומחית בדברים האלה, וכל עוד לא יהיה אינטרס למדינות אירופה לעבור למישור הזה (ודרך אגב – למה שיהיה להם? במה בדיוק תעזור פסיקה של בית הדין הבינלאומי? חלקי הגדר ששודדים אדמות מהשטח הפלסטיני כבר פורקו?) זה לא יעבור לשם. העובדה היא שכמעט כל המומחים למשפט בין לאומי לא חולקים על ההפרות החוזרות ונשנות של המשפט הזה על ידי ישראל בשטחים הכבושים (חוץ מהמומחים של משרד החוץ הישראלי).

  • האזרח דרור  On 04/08/2009 at 19:30

    1. לגבי הדמוקרטיה דמיקולו – זה מה שקורה כשאנשים חושבים שדמוקרטיה זה ללכת להצביע פעם ב-4 שנים. דמוקרטיה זה תרבות, זה דיון. בגלל זה אני מעדיף דמוקרטיה דינאמית
    http://kol1.org/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%99%D7%AA
    ושאיפה לקונצנוס
    http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A6%D7%A0%D7%96%D7%95%D7%A1

    לגבי החבירה לדתיים – אפשר היה לנהל מאבקים חברתיים בלעדיהם – אבל רק אם רוצים להכשל בכל מאבק כזה

    תכלס, גם דב חנין יודע את זה ולכן הוא משתף פעולה עם הרבה אנשים שהוא לא מסכים איתם – אלו כללי המשחק של דמוקרטיה

    דת היא לא מילה גסה ויש דתיים שונים עם זוויות שונות – כמו שיש חילונים שונים עם יישום שונה מאוד של חילוניות. גם האיסור על מכירת הקרקע לצמיתות הוא לא מקרי –
    הוא חלק מתפיסה חברתית של התערבות מחזורית
    בכלכלה כדי לספק חברה שווינית יותר
    (שבת, יובל, שנת שמיטה)

    "יש עוד מלא פסוקים חשובים לא פחות שאתם מתעלמים מהם על בסיס יומיומי, עוצמים עיניים מול התעללות בחלש, בזקן, בגר, בפליט, מפנים את המבט מהשחיתות, מהשוחד, מגסות הלב." – אל תהפוך את הדתיים למקשה אחת וכאמור זה חוק מאוד חברתי

    עוד על ההיבט הדתי -אקולוגי בטקטס יפה מאוד של הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי והתאולוג! ג'ימס קוב
    מתוך הספר "לטובת הכלל"
    http://www.bdidut.com/econom/c_good_c5.doc

  • מורין  On 11/08/2009 at 15:44

    רציתי להזכיר לכל הירוקים פה שהגוף שבונה פה הכי הרבה פרוורים לא מקיימים הוא ממ"י. הם עסוקים רק בלמקסם את הרווחים שלהם וסגורים כלפי כל דבר שהוא לא המכנה המשותף הנמוך ביותר. גם כל המגדלים (כמעט) בארץ וביחוד באיזור ת"א נבנו על שטחים של ממ"י, והוא ממשיך לפעול באותה צורה.

    אני לא חושבת שזה טוב שאיזורים נרחבים יעברו לבעלות בעלי ההון אבל לפחות בנושא פיתוח בר קיימא יכול להיות שיש יותר אוזן קשבת אצל מישהי כמו שרי אריסון מאשר אצל הפקידים האטומים במנהל.

    ולגבי הסעודים – ראבאק – מדברים פה על 1% משטחי המדינה (נכון, השטחים היקרים ביותר), אבל לא נראה לי שזו ממש הבעיה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: