עוגת שוקולד / וודסטוק / בודהא

 

מחר מסיבת הסיום של הילדים בגן, וכל הורה היה צריך להכין משהו. אז לפני איזה שבוע הזדרזתי ורשמתי את השם שלי ליד "עוגת שוקולד", אחרי שבמסיבה הקודמת נדפקנו עם לקלף איזה חמישים ביצים קשות.

אחלה עוגה יצאה לי. אני עומד במטבח ומביט בה. אפשר לומר שאני מאושר: אפיתי עוגה. הכנתי קרם. פיזרתי סוכריות צבעוניות. שמתי במקרר.

כמו שאני מורח את הקרם התקשרו מתוכנית הבוקר של ערוץ 10, רצו שאבוא מחר לדבר על ארבעים שנה לוודסטוק. אין מצב, אמרתי לתחקירנית, יש לי מסיבת סיום בגן. אבל אנחנו מאוד רוצים אותך, היא אמרה, וחזרה ואמרה, מאוד – אתה הראשון שחשבנו עליו. תודה, עניתי, אבל בחיים יש סדרי עדיפויות, עם כל הכבוד לוודסטוק. אני יש לי מסיבת סיום. אולי בכל זאת, לחצה, זה ייקח רק חצי שעה. כן, אמרתי, אבל זו בדיוק החצי שעה הכי חשובה של היום: צריך להלביש את הילדים יפה, לקחת אותם לגן, לחזור הביתה, להביא את העוגה (אין מצב שאני יכול לקחת את שניהם פלוס עוגה) ולשוב למסיבה. התחקירנית ניתקה, מאוכזבת.

וכל הזמן הזה אני עומד במטבח ומביט על העוגה שאפיתי. עוגת שוקולד הכי פשוטה. אין, אני כזה גבר! כבר לא עושים כמוני. עשו אחד ושברו את התבנית.

ועכשיו אני יוצא להביא את הילדים מהגן, נבוא הביתה ואתן להם ללקק את השאריות של הקרם. הם יתכסו בשוקולד וינסו למרוח לי אותו על המכנסיים, או לפחות על הספות, אבל אני לא אתן להם. ובערב יש לה-סקאלה בפארק.

החיים הם סבל, אמר הבודהא.

טעות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • סנדי ש  ביום 16/07/2009 בשעה 16:05

    כל הכבוד.

    (תגובה צפויה..)

  • רוני  ביום 16/07/2009 בשעה 16:26

    מזה שמטפל בילדיו באהבה כזו. באחריות.
    אתה מתוק אתה. לדעתי עשו אותך בעבודת יד, בלי שום תבנית בכלל.

  • שלומי  ביום 16/07/2009 בשעה 16:39

    תעשה לי תאומות
    🙂

  • תומר  ביום 16/07/2009 בשעה 16:52

    תגיד הבאת איתך את המנצ'טה ???

  • חגית  ביום 16/07/2009 בשעה 17:47

    הבן שלי ואני קוראים ומתפוצצים מצחוק, וזאת קצת בעיה כי אנחנו בדיוק אוכלים את העוגיות שעשינו ביחד קודם ואנחנו משפריצים פה פירורים על כל המקלדת.
    תודה שהענקת לנו את רגעי הצחוק האלו.

  • ועכשיו אבא  ביום 16/07/2009 בשעה 17:51

    של מאיר שלו
    🙂

  • מיכל  ביום 16/07/2009 בשעה 18:52

    מה עושה איש לגבר אמיתי

  • עלמה  ביום 16/07/2009 בשעה 18:56

    אין. אין על גאוה כמו הכנת עוגת יום הולדת או מסיבת סיום לגן.
    רק הזכרון של העוגה בצורה של פרפר כחול (צבע מאכל לא ממש בריא) שהכנתי לבד לפני המון המון זמן מרחיב את ליבי בשמחה וגאוה.
    תהנו.
    אפשר להנות גם מקונצרט בפארק? זה לא סיוט להגיע לשם? בחום?
    בקלילות של הצעירים אני מקנאה. אני מהדור של וודסטוק. פעם זה היה יותר קל.

  • רזי בן-עזר  ביום 16/07/2009 בשעה 21:17

    ולראות את הילדים שלך אוכלים את זה ,טורפים, משאירים ליכלוך ופרורים וכתמים כמו שילדים עושים רק עם אוכל שהם אוהבים
    זה דבר כל כך נפלא,
    מזדהה מאד מאד

  • ח ל י  ביום 16/07/2009 בשעה 22:08

    מה שמיכל 🙂

  • הפנתרה השחורה  ביום 16/07/2009 בשעה 22:24

    אבל קצת מרגיז שכולם כאן מתלהבים מזה שהכנת עוגת שוקולד, רק בגלל שאתה גבר.

  • רוני  ביום 16/07/2009 בשעה 23:30

    מזה שהוא בוחר להיות נוכח בחיים שלהם, ומצהיר שזה חשוב. ככה נהיה שינוי, מגברים שעושים את זה וגם גאים בזה. אז כן, זה מלהיב. יש לי אחד כזה בבית, ושחרור האישה מבחינתי זה קיומו. בלעדיו זה פשוט לא היה קורה.
    בלי גברים כאלה, התהליך לא יושלם לעולם.

  • אביבה  ביום 17/07/2009 בשעה 9:31

    ומומולדת שמח לקטנים.

  • דרור פויר  ביום 17/07/2009 בשעה 11:02

    תודה לכולן ולכולם. תגובות מרגשות.

    תומר – קוראים לזה מצ'טה, ולא. לא הבאתי.

    הדו שיח הקטן בין הפנתרה השחורה לרוני מופתי בעיני. אודה שתהיתי בפני עצמי את אותה התהיה שהעלתה הפנתרה. אישה שמכינה עוגת שוקולד לא הייתה אפילו חושבת להתהדר בזה, ואף אחד לא היה משבח אותה כל כך (וזה מהדהד גם לפרק 9 של מחוברות, למי שלא ראה – חובה). אבל התשובה של רוני פשוט נהדרת, כמו כל דבר של רוני.

    אביבה – תודה, אבל זו לא מומולדת, רק מסיבת סיום של הגן. היומולדת בעוד חודש וקצת.

    ועדכון: העוגה הייתה הצלחה גדולה! כל ילדי הגן טרפו אותה, התמלאו כתמים וביקשו עוד. היה כיף לראות את זה. כמה אמהות רצו את המתכון, אבל קשה היה לי לפסול את האפשרות שמה שהן באמת רצו זה אותי

  • של ברמן  ביום 17/07/2009 בשעה 17:46

    לפי שני הפוסטים האחרונים שלך דחיית תחקירניות היא ממש תחביב אצלך. משחק את הקשה להשגה?

  • ליאת בר-און  ביום 17/07/2009 בשעה 19:58

    קח חתיכה אחת מהעוגה ותכניס אליה אתה יודע מה לזכר וודסטוק וכולם יהיו מרוצים

  • רונית  ביום 19/07/2009 בשעה 11:10

    1. רוני את כל כך צודקת, גם לי יש אחד כזה בבית, שגם לקח שתי חופשות לידה, ומגברים כמוכם תתחיל המהפכה.
    2. אין לי ספק שהאמהות רצו אותך
    3. אני לא מאמינה שלא הבאת את המצ'טה, אבל אני רואה שאתה בונה לך סוג אחר של גבריות פה.
    4.וזה גם די חדש שאתה עונה אישית למגיבים שלך. התרככת לנו בדרום אמריקה מה?
    5. הטור שלך בG היה קצת מריר, טוב שיש פה קצת מתוק לאזן.

  • תומר  ביום 23/07/2009 בשעה 14:50

    אני לא יודע למה הייתי בטוח שקוראים לחרב הזאת מנצ'טה…
    אבל בכל מקרה רציתי להגיד שטוב שלא הבאת אותה, כי סתם היית מתבאס, ללכת ברחוב עם מצ'טה מפוארת בעצם מעליב אותה, זה כמו לשים דג באקווריום…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: