אקו-חרטא

 

קוסטה ריקה היא המדינה המאושרת ביותר בעולם, קבעה קבוצת חוקרים בריטים במחקר שפורסם בתחילת השבוע ודירג 143 מדינות לפי "מדד העולם המאושר". המחקר זכה לכותרות ברבים מעיתוני העולם, כולל אצלנו בגלובס. כל מי שהיה בקוסטה ריקה מוכן לחתום על הממצא הזה: מדובר בגן עדן. יערות גשם, חופים נהדרים, אוכל טוב ומוזיקה מקפיצה. במקום האחרון בעולם ממוקמת זימבבואה, וכל מי שהיה שם מוכן לחתום גם על הממצא הזה: מדובר בגיהינום.

המחקר מדרג את המדינות לפי שקלול של שלושה גורמים; תוחלת חיים, תחושת האושר של התושבים וטביעת הרגל הפחמנית של המדינה, משמע מצבה מבחינה אקולוגית. נשמע נחמד. אלא מה, כשמתעמקים בדו"ח מתבררת מידת החיפוף, כמו גם הדוגמטיות של צורת המחשבה הירוקה, הממקמת את איכות הסביבה הרבה מעל גורמים שוליים כמו תמותת תינוקות, חופש דיבור, מחלות קשות או כושר השתכרות. רוב עיתוני העולם, כולל המכובדים ביותר, כך נראה, אפילו לא קראו את הדוח ופרסמו את ההודעה לעיתונות בלי לחשוב פעמיים. זה ירוק משמע זה אחלה. מי צריך היגיון כשיש יחסי ציבור.

וכך, תשעה מתוך עשרת המקומות הראשונים מאוישים על ידי מדינות באמריקה הלטינית, שיחד עם המדינות הקריביות תופסות 59 מתוך מאה המקומות הראשונים. המדינות המפגרות והנחשלות מנצחות לפי המחקר מדינות מפותחות. כך, למשל, עקפה תימן את גרמניה, ממצא שאני בטוח שהרבה ילדות תימניות בנות 14 שנחטפות, נאנסות ומחותנות לגברים מבוגרים נגד רצונן ומקבלות מכות רצח אחרי שעברו כריתת דגדגן יחתמו עליו ברצון. הן הרי מאושרות לאללה, כידוע.

לפי המחקר, סודאן עוקפת את לוקסמבורג, אוזבקיסטן עוקפת את שוודיה וצ'אד ממוקמת הרבה מעל לארצות הברית, שתופסת את המקום ה-141. אכן, לא מעט אמריקאים מסתננים בלילה בדרך לא דרך לצ'אד בדרכם להגשים את החלום הצ'אדי הגדול. זה הרי ידוע, אם אתה יכול להצליח בנג'מנה, בירת צ'אד – אתה יכול להצליח בכל מקום. אפילו מלאווי, מהאומללות במדינות העולם, עקפה בהרבה את ארה"ב. תושבי סן פרנסיסקו, אני בטוח, רק מתים לשטוף כלים במסעדות הפאר של לילונגווה, הבירה המאובקת של מלאווי, מדינה בה תינוקות מתים כמו זבובים. כעשרה אחוזים מהם נולדים מתים, ולאלה שנשארו בחיים נותר רק לקוות שיגיעו לגיל חמש או שמדונה תאמץ אותם.

עוד דוגמאות: גאנה עוקפת את ניו זילנד, האזרבייג'נים מאושרים בהרבה מהנורבגים, השוויצרים מאושרים פחות מהפקיסטנים והפלסטינים, בחיי, מאושרים יותר מהבריטים. איך אף אחד לא סיפר את זה לגדעון לוי?

ואיפה אנחנו במדד האושר הירוק? ישראל ממוקמת במקום טוב באמצע: 67. הרבה מתחת למצרים, במקום ה-12, לירדן, במקום ה-26, ולסוריה במקום ה-38. לפחות עקפנו את איראן, הממוקמת במקום 81. סוריה, אגב, עקפה גם את הולנד, פינלנד, בלגיה, צרפת ואיטליה.

מה יש לומר, עולם הפוך.

הכוונות טובות, אין ספק; מטרת המחקר היא לעודד כלכלה חדשה שמתמקדת באנשים ובסביבה במקום צמיחה וצריכה, אבל בחייאת. עולם בר קיימא וכלכלה אקולוגית הם מטרות נעלות, אבל לא נעלות יותר מהסיכוי להגיע לגיל ארבעים בחיים, לפתוח ברז ושיזרמו ממנו מים או להיות מסוגלים להתחבר לאינטרנט לא מצונזר ולקרוא מחקרים לא רציניים כמו זה, מהדוגמאות החזקות ביותר שנתקלתי בהן לאקו-חרטא.

 

למחקר המלא ולדירוג

http://www.happyplanetindex.org/public-data/files/happy-planet-index-2-0.pdf

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רונית  On 10/07/2009 at 18:34

    לא ייתכן שאתה מצליח להיות כה מקצועי ויעיל. אני רוצה קצת הגיגי חזרה.
    ואחרי הטור האחרון, מקפידה על הופעה מרשימה ככל שניתן כשאני יוצאת לעיר, מתוך תקווה שגם זה יקל, ולו במעט, את כאב השיבה (למרות שברור לי שאני משמשת בעיקר רקע לבנות האמיתיות בהן מדובר).

  • Jonathan Natewood  On 10/07/2009 at 19:32

    וזה לא רק אתה, כל הכיסוי התקשורתי את המחקר הזה לוקה באי הבנה או אי דיווח על הפואנטה של זה.

    אם תשים לב לנתונים המפורסמים שם, תראה שלא כתוב שם שאזרחי תימן מאושרים יותר מאזרחי גרמניה.
    למעשה מדד האושר של התימנית לפי המחקר הוא 5.2 מתוך 10, המסומן באדום, כלומר חרא להם ממש. ואילו של גרמניה 7.2, בירוק, כלומר סבבה להם לגמריי.

    המחקר שואל את השאלה של עד כמה האושר הזה הוא בר-קיימא בהתחשב במשאבים שיש לנו בכדור הארץ וסבילות האטמוספרה שלו. הנקודה היא, שעם עד כמה שחרא היום בתימן, אולי מוטב שנאמץ חלק מסגנון חייהם(לאו דווקא כריתת דגדגנים, יותר שימוש מופחת באנגרגיה למשל) כדי שנוכל לשרוד מאושרים כאן כמין לקצת יותר מכמה עשורים.

  • גיל  On 10/07/2009 at 19:38

    לרובכנסהושר יש תקרה מסוימת. מעבר לרמת חיים מסוימת, הכנסה, אורך חיים גבוה וכו', אי אפשר להיות יותר מאושרים. רוב המדינות שבראש המדינה הן מדינות שבשנים האחרונות יצאו ממשבר מסוים או שהתפתחו כלכלית ולכן סביר שירגישו מאושרים יותר. מדדים סובייקטיבים כמו אושר תמיד נמדדים בהשוואה למשהו, ואם החיים היו חרא ועכשיו אפילו קצת יותר טובים אז בטח שרמת האושר תעלה. אני מהמר שבעוד כמה שנים במדינות הללו ירגישו פחות אושר כי החיים יתייצבו על רמה מסוימת.

    בעולם המערבי יש לנו את הפריביליגה להתלונן ולבכות על כל שטות ואנשים באמת לא מעריכים את מה שיש להם אלא לוקחים אותו כמובן מאליו.

  • One of the Crowd  On 10/07/2009 at 23:59

    הייתי כמה פעמים בזימבבואה, והמדינה רחוקה מלהיות גיהנום.

  • יעל  On 11/07/2009 at 0:34

    אמרת את זה, אמרת הכל.
    ברור שמדינות שכמעט אינן מפותחות פחות מזהמות והורסות את סביבתן. לטנזניה או צ'אד אין מערכת אוטוסטרדות משוכללת, שעליה נוהרים התושבים בהאמרים זוללי דלק, בעודם מתגוררים בבית פרטי בגודל של 300 מטר רבוע לשלוש נפשות, עם טלוויזיה בכל חדר ובריכה בחצר. לארצות הברית יש את התקציב לזה, להרס הסביבה. בסודאן קצת עסוקים ברצח עם, בעיית פליטים, והרצון לצאת ממנה בחיים מכדי לבנות סכרי ענק על נהרותיהם או להפוך את המדבר למרכז עירוני משגשג עמוס קניונים. פשוט מאוד.

    מעניין היכן בהוטן ממוקמת בדירוג הזה, בהיותה מקרה מרתק של מדינה שטרחה לחוקק חוקי הגנה על הסביבה מפני פיתוח ותיעוש לפני בואם של אלו לשטחה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 11/07/2009 at 9:13

    תומס פרידמן כותב על הנקודה הזו בספר "חם שטוח וצפוף" שאני קוראת עכשיו. חלק מהגורמים שמחריפים את משבר האנרגיה היא שתושבי מדינות כמו הודו וסין מסגלות לעצמן דפוסי חיים מערביים ושיעור פליטת הפחמן דו חמצני שלהם עולה בשיעורים מטורפים. יותר אנשים (ומבובר בפוטנציאל שדל מיליונים) מתווספים למעמד הבינוני וחיים ברמת החיים המערבית שאנו רגילים לה – החל ממזגנים וכלה באוטוסטרדות סטייל אמריקה. כמובן שפרידמן לא טוען כנגד האנשים האלה אלה כנגד אמריקה שצריכה להיות נושאת הדגל של המהפכה הירוקה, כך שמדינות העולם לא יישאו עיניים כאל מודל לא אל חיים צרכניים ונצלניים אלא לחיים ירוקים יותר, חסכוניים יותר באנרגיה.

  • יעל  On 11/07/2009 at 9:50

    אם הבנתי נכון, לא רע להיות סורי היום. לא שהייתי רוצה להיות סורית, אבל לו הייתי סורית אני חושבת שהיה לי די טוב.

    אנשים יכולים להיות מאושרים גם תחת משטר דיקטטורי תומך טרור. והם יכולים להיות לחלוטין לא מאושרים תחת משטר דמוקרטי מפנק.

  • נינה  On 11/07/2009 at 12:45

    החמצת כאן את העיקר.
    המדד הזה מכונה "מדד רווחה", בניגוד למדד הקפיטליסטי.
    http://www.notes.co.il/nina/38353.asp

  • דרור פויר  On 12/07/2009 at 9:31

    תודה לכל המגיבים.
    מי שטוען שפספסתי את הנקודה מפספס בעצמו. הנקודה היא שאין להעדיף פרמטרים ירוקים על פני פרמטרים הומניים.
    יעל – אני חושב שאת טועה. אנשים לא יכולים באמת להיות מאושרים תחת דיקטטורה. הם יכולים לחוות רגע של אושר פה ושם, כשנולד תינוק לדוגמה, אבל אושר אמיתי, בעיני לפחות, הוא יכולת בחירה. אנשים יכולים להיות אומללים בדמוקרטיה, ברור, אבל מה הקשר?
    לזה שהיה בדימבבואה ולא היה לו רע. אוליזה בגלל שהיית תייר? לזימבבואני הממוצע החיים הם די גיהינום.
    ג'ונתן רוצה לאמץ כמה ממאפייני החיים בתימן. נו, באמת, בנאדם. על זה אין לי הרבה מה לומר.

  • יעל (הקודמת)  On 13/07/2009 at 2:02

    באופן מפתיע, אני רוצה לתמוך ביעל השנייה. כמו שציינת, דרור, "אושר אמיתי בעיניי לפחות הוא יכולת בחירה" – אבל זו זווית הראייה *שלך*. יש מי שחיו כל חייהם בדיקטטורה, וזה הדבר היחידי שהם מכירים.
    במיאנמר למשל קשה מאוד לעם עם אופי הממשל, אבל בלאוס הופתעתי לראות הרבה מאוד אנשים מאושרים (ביקרתי שם לפני יותר מעשר שנים), על אף המשטר הקומוניסטי הלא סימפטי – כנראה בגלל שהוא מחיל פחות הגבלות על חייהם.
    מה זה אושר בעצם? זו גם שאלה תרבותית, ואין לה פרמטרים אבסולוטיים. אתה לא יכול לשפוט את האושר של עם אחר דרך הכלים של התרבות שלך שאולי שונים לגמרי משלו ומזווית ראותו.

  • של ברמן  On 17/07/2009 at 17:44

    מעבר לעניין האושר האישי, אתה מדבר על כך שנקודת המבט של שימור הסביבה היא האדם ולא הסביבה, ולכך אני מסכים, ונראה שיש כאלה ששוכחים זאת היום. לפי מדדים מסויימים אפשר לטעון שהמדינה המושלמת היא מדינה ריקה.
    רומנטיזציה מוגזמת של העבר או של מדינות עם רמת חיים פשוטה יותר היא מוטעה גם. נקל עלינו בתרבות המערבית לקחת כמובן מאליו את כל מה שיש לנו.
    אבל, וזה אבל גדול, נקודת המבט ההומנית צריכה לקחת בחשבון גם מושגים של זמן ומרחב. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כמה זמן נוכל לשמור על רמת חיים זו, ועל חשבון מי זה בא. וזה מנקודת מבט של האנשים, לא של הסביבה, אבל של כל האנשים. הגל אמר:"עד שאחרון האנשים בעולם לא יהיה חופשי אף אדם לא יהיה באמת חופשי".

  • האזרח דרור  On 28/07/2009 at 0:06

    קודם כל, אפשר לראות בעמוד 53 שלא מדובר בטביעת רגל של פליטות גזי חממה אלא במדד מקיף יותר של טביעת רגל אקולוגית, פליטת גזי חממה היתה רק משתנה אחד במכלול של מרכיבים.

    (בהערה כללית – גם טבעית רגל אקולוגית זה חארטה כי מה עוזר לך שאתה יודע שיש לך טביעת רגל נמוכה בפליטות פחמן אם חסרים לך מים נקיים ומצד שני זה אחד הכלים הכי נוחים להשווה ולהערכה בתחום)

    דבר שני
    NEF – מקום די רציני שכדאי להכיר
    הם לדוגמה גם המציאו את הנושא של מכפיל מקומי 3 – שמביא את הרעיון שעוני באיזור לא נובע רק ממבנה ההכנסות של איזור אלא גם ממבנה ההוצאות שלו

    דבר שלישי – והכי חשוב – צודק
    Jonathan Natewood
    – זה לא מחקר של רווחה אלא מדידה של הקיימות של רווחה

    נניח שבמדינה א אנשים מאושרים יותר מאשר במדינה ב – את זה אמור למדוד החלק המרכזי של המדד – מדידת האושר או הרווחה (אושר מדווח* תוחלת חיים)- אבל בעקבות שינויים אקולוגיים תושבי מדינה א נאלצים לשנות בצור ניכרת את אורחות חייהם – חלקם אפילו מתים או אפילו שהציבליזציה במדינה א הולכת קפוט –

    זה מה שהמדד בא למדוד – זה לא אומר שקיימות היא תנאי חשוב יותר מאושר, אלא שבלי קיימות, בהגדרה, אושר של חברה לא יכול להתמשך על פני זמן רב. נניח שהמדינות היו שוכנות על כוכבי לכת שונים – אז בתימן אנשים היו מאושרים פחות מבגרמניה, אבל בין אם נאהב את זה או לא, התרבות התימנית תחזיק מעמד יותר זמן ואולי אפילו הרבה יותר זמן מאשר התרבות הגרמנית (עם מלא הנחות לא מציאותיות שאני מבצע כרגע – לדוגמה שהתרבות ב-2 המקומות לא מתפתחת על פני זמן בעקבות שינויים בכלכלה וכו')

    בכל מקרה – המספרים עצמם הם לחלוטין תלויי משקל – אם תיתן משקל אחר לאחד המרכיבים (לדוגמה במקום למדוד שנות חיים – למדוד שנות חיים מגיל הפוריות) – תקבל מספרים אחרים לגמרי – ואני חושב שהם מודעים לזה ובגלל זה מספקים את הנתונים על 3 המספרים ולא רק את התואצה הסופית שהיא לא מעניינית – מה שכן מעניין הוא לדגומה לקחת מדינות דומות – לדגומה 2 מדינות אירופאיות – ולהשוות בינהן – לדוגמה לנסות לראות מי הכי מאושר שם בטביעת רגל הכי קטנה – ואז לנסות ללכת בעקבות הדוגמה שלו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: