כך אהפוך לכריש פיננסי

א.

כאחד שציין השבוע את יום הולדתו ומתקרב בעצמו בצעדי ענק לגיל ארבעים קראתי בעניין רב את גיליון G של השבוע שעבר שהוקדש לארבעים המנהלים והמנהלות המובילים במשק שטרם חגגו 40 אביבים, לקחתי את הרשימה באופן די אישי ואף הסקתי כמה מסקנות שאני מתכנן ליישם בחיי הפרטיים על מנת להפוך לכריש פיננסי.

 

המסקנה הראשונה והחשובה ביותר שהגעתי אליה: אני חייב בת זוג תומכת. לכל המנכ"לים החשובים והמובילים האלה תמיד יש בן או בת זוג תומך או תומכת, וזה לדבריהם מה שנותן להם את הכוח, שלא לומר את הדרייב, לצאת ולעבוד 22.5 שעות ביום, להוביל ולהרוויח טונות של כסף.

הבעיה היא שלאישה שאני אוהב אין הרבה זמן לתמוך בי. היא צריכה לקום בבוקר וללכת לעבוד, מה שדופק באופן די רציני את כל הסיפור הזה של התמיכה. אז התקשרתי אליה לעבודה ואמרתי לה: מותק, תתמכי בי – אני עוד מעט בן ארבעים ואני לא מוביל את המשק לשום מקום. אמרה לי: אין לי זמן עכשיו, חמודי, אני עם אנשים. אמרתי לה שבלי התמיכה שלה לא אגיע לשום מקום. אמרה לי: אל תשכח להוריד כביסה.

אמרתי לה שתמיכה של בת הזוג זה דבר מאוד חשוב, ושבלי זה אין לי שמץ של סיכוי לפתח את רגשות האשמה האיומים המלווים את כל המנכ"לים המובילים ועל ידי כך להפוך למוביל בעצמי. אמרה לי: בבקשה תפסיק להתקשר אלי לעבודה.

 

ב.

המסקנה השנייה: אני חייב שיהיו לי תחביבים. תראה את כל המנכ"לים הצעירים האלה, אמרתי לעצמי, לכל אחד מהם יש תחביב, רק לך לא; ההיא אוהבת יוגה, ההוא לומד דף גמרא וזאת אוהבת לקרוא ספרים (לא היה לי מושג שאפשר לקרוא לזה תחביב, אבל מילא), זה גולש, ההוא משחק טניס, זה רוכב על אופנוע, ההוא מצלם וכך הלאה. אם לא בת זוג תומכת, אמרתי לעצמי, אז לפחות תחביב. משהו שיעזור לי לנקות את הראש מהלחץ האדיר בו אני נתון עקב העובדה שאני לא מנכ"ל חשוב.

איזה תחביב? פסלתי טניס (אני לא אוהב להסתובב במכנסיים קצרים), יוגה (אני גמיש כמו פינוקיו), צפייה בסרטים (איזה מין תחביב זה?) וסנובורד (נראה לי מסוכן). ואז קלטתי שהתחביב הבולט ביותר בקרב המנהלים הצעירים המובילים את המשק הוא ללא ספק בישול.

הנחתי את הגיליון בצד, נכנסתי למטבח, הוצאתי שניצל וצ'יפס מהפריזר ודחפתי לטוסטר. זה היה די טעים, אבל משהו לא הרגיש לי נכון. אז הכנתי חביתה, סלט וטחינה. המצב השתפר, קצת. למחרת הכנתי סלט טונה, אבל האקזיט בושש להגיע. חיכיתי עוד יום ועשיתי פסטה ברוטב עגבניות, אבל לא מוניתי לשום דירקטוריון. ביום שאחרי זה טרחתי על עוף בירקות, אבל שום עסקת נדל"ן במזרח אירופה לא נפלה לידיי.

אין מה לומר, להיות במטבח זה באמת מנקה את הראש. הבעיה היא שאחר כך נשארים עם מלא כלים לשטוף, מה שמחזיר אותי לבעיה בסעיף א': אם רק הייתה לי בת זוג תומכת שתעשה כלים בעוד אני מתחבר לאינטרנט ועושה עסקים חובקי עולם.

 

ג.

מסקנה שלישית: הרבה מהמנכ"לים המובילים האלה העלו על נס את היכולת להתנתק. כאן חשבתי שלא תהיה לי שום בעיה. אם יש דבר שאני טוב בו זה להתנתק. למעשה, יש מצב שאני אלוף העולם בלהתנתק. ראיתי שכמה מהם המליצו לכבות את הסלולרי בין שש לתשע בערב. עשיתי את זה כמה ימים, אבל זה רק דיכא אותי יותר כי כשהדלקתי אותו בחזרה ראיתי שאף אחד לא חיפש אותי. טוב, אם כל המנכ"לים מכבים את הסלולרי באותן שעות ברור שאין אף אחד שיתקשר אלי.

אז ניסיתי לעשות מה שהם אמרו ולא לחשוב על העבודה. זה דווקא היה קל, אבל גם זה לא הוביל אותי לשום מקום, שלא לדבר על המשק.

 

ד.

מסקנה רביעית, לא פחות עקרונית: לחשוב ולהגיד שהמשפחה זה הדבר הכי חשוב בעולם. כל המובילים האלה ללא יוצא מן הכלל הסכימו שאין דבר חשוב יותר מהמשפחה, ואם הם אומרים – הם יודעים.

למעשה, המשפחה שלהם כל כך חשובה להם עד שהם צריכים לבלות תשעים אחוז מכל יום במשרד ושלושה שבועות מכל חודש בחוץ לארץ. כל הישיבות הארוכות האלה והטיסות במחלקת עסקים בהחלט מחדדות את ההבנה שאין דבר חשוב כמו המשפחה.

אין ספק שהקטע עם המשפחה זה מה שדופק אותי. כשאני מביט לתוך עצמי אני מבין שזה בדיוק הדבר שמנע ממני כל השנים מלהפוך למנכ"ל גדול. כנראה שאני לא אוהב את המשפחה שלי כמו שהם אוהבים את המשפחה שלהם.

אני יודע מה דפוק אצלי: אני נמצא יותר מדי זמן עם המשפחה בבית, וכמו שיודע כל אחד שמבלה יותר מדי שעות עם הילדים – זה קצת פוגם באהבה העצומה הזו, הנהדרת וחסרת הגבולות. עדיף היה לי לצאת בשש בבוקר למשרד ולחזור באחת עשרה בלילה, לבהות בתמונות של הילדים על השולחן כדי להיזכר איך הם נראים.

והכי חשוב – וזה עוד דבר שלמדתי מהמנכ"לים המובילים במשק: פעם בשבוע הייתי יוצא בארבע וחצי ומשחק קצת עם הילדים, ולעולם, אבל לעולם, לא הייתי מוותר על הטקס הקבוע והקדוש של אמבטיה, סיפור והשכבה. כי כמו שיודע כל אחד שמגדל ילדים: הבוקר זה שטויות במיץ עגבניות ושעות אחר הצהרים זה קלי קלות. השעה הזו בערב לפני השינה, כשהילד כבר סחוט ועיני בת הזוג (התומכת, ברור) כבר מזוגגות – זו השעה החשובה ביותר של היום.

 

ה.

הבעיה שלי היא שאני בדיוק ההפך מהמובילים הצעירים האלה. כמו שלהם חשובה המשפחה – ככה לי חשוב הכסף. אין ספק שהכסף הוא הדבר הכי חשוב בחיים שלי. הוא כל כך חשוב לי, הכסף, שאני קם מוקדם בבוקר ומסתובב עם הילדים עד הערב, הכסף חשוב לי עד כדי כך שפעם בשבוע אני עוזב את הכל וכותב טור לעיתון, כי אצלי כסף זה קדוש.

באמת, אני מת על כסף. חולה על כסף. שרוף על כסף. מכור לכסף. זה הכי חשוב לי. אם רק הייתי מחשיב קצת יותר את המשפחה, אולי היה לי סיכוי להוביל את המשק.

 

ו.

מסקנה חמישית ואחרונה: לחשוב קדימה. תמיד לחשוב קדימה. וכשאני אומר קדימה, אני מתכוון קדימה, לטווח הרחוק. להיות אחד כזה שהעתיד פרוש בפניו.

אז כמו כל המובילים התחלתי גם אני לחשוב איפה אהיה עשר שנים מהיום. האמת שזה הלך די בקלות ואפילו היה כיף, אבל בדיוק אז התקשרה בת הזוג הלא תומכת שלי. מה קרה שיש לך זמן לדבר אתי, שאלתי. אין לי, אמרה, יש לי בדיוק דקה: שמשון ואתי (שמות אמיתיים, הבדויים שמורים במערכת, ד"פ) התקשרו והזמינו אותנו לג'חנון בשבת בצהרים.

שבת בבוקר??!!, הזדעזעתי עד עמקי נשמתי, אבל עכשיו רק יום רביעי אחר הצהרים!. מי יודע מה יהיה עד אז, איך אפשר להתחייב לטווח רחוק כל כך? תגידי להם שנדבר אתם בשישי בערב. לא, בעצם, תגידי להם שנתקשר בשבת בבוקר. אולי תגידי להם שיכול להיות שנבוא ויכול להיות שלא. ובכלל, אמרתי לה, מאיפה אני יכול לדעת היום אם יבוא לי ג'חנון בעוד שלושה ימים?

אין לי זמן, אמרה, יש לי פה אנשים. וניתקה.

 

ז.

כך שאתם מבינים, אפשר לומר שכפסע ביני ובין עמדת מפתח במשק הישראלי. ממונה על ההגבלים העסקיים? אני לא פוסל שום דבר. נכון, אין לי הרבה זמן עד גיל ארבעים, אבל כמו שאומרים אצלנו בעולם העסקים: השמיים הם הגבול. אם רק אשקיע מספיק, אאמין בעצמי ולא אוותר, אם תמיד אחשוב קדימה ומדי פעם אעסוק בתחביב האהוב עלי תוך כדי שהבית מספק לי תמיכה בלתי מסויגת – אין מקום אליו לא אוכל להגיע.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רונית (ראשונה?!?!?)  On 07/09/2008 at 16:44

    אחד הגדולים שלך.
    מיד תולה על המקרר.
    ואת הכביסה – גם קיפלת?

  • דרור  On 07/09/2008 at 16:55

    אתה גם חייב להוציא את זה ממקום עמוק. אם לא תוציא את זה ממקום עמוק, כל התחביבים – ברכה לבטלה.

  • קורינה  On 07/09/2008 at 17:29

    כל אלה כאין וכמליון אפסים לעומת הכישרון מלידה שיש בכל מנכ'ל, לכחכח את הכוח.

  • מיכל  On 07/09/2008 at 17:32

    שנקרעתי מצחוק!

  • איתי ערן  On 07/09/2008 at 17:33

    לא קראתי את המגזין והלינק רק מזמין אותי לעשות מנוי או משהו כזה, אבל אני מניח שצריך להיות גם יפה וגם מאוד מרוצה מעצמך וגם לאהוב את עצמך מאוד ואם אפשר גם מותגים ולהשתדל מאוד להיות בקונצנזוס בשביל להתחבב על אחרים בקלות ושיהיו לך חברים טובים שהם בדיוק כמוך ותמיד לזכור לשכור אנשים מעולים שיעבדו סביבך ולאוהב את החיים ואת העולם ולהינות ולהוקיר כל רגע ורגע בחיים האלה, ואם אפשר להגיד לפעמים "בעזרת השם" אפילו אם אתה חילוני לגמרי, הרי להזיק זה לא יכול, נכון? בייחוד אם אתה חילוני זה לא יזיק. גם את המזוזות אפשר להחליף מדי פעם, אבל כאן אני כבר גולש לעניין אחר. על מה דיברנו? אה כן, השפעה וכסף. אז זהו, מי צריך את זה? שמעתי פעם שיש שני סוגי אנשים אלה שאוהבים כסף ואלה שצריכים, אלה שאוהבים יש להם המון ואלה שצריכים לעולם לא ישיגו.

  • אודי שרבני  On 07/09/2008 at 17:36

    תקשיב דרור,
    אנחנו נכניס אותך לרשימה שנה הבאה. רק פה, בצדדים, וגם פה קצת בקצוות השרופים. אתה יודע, בעצם זה יהיה נורא מתאים לך אם תוריד הכל. לא בגלל שככה זה לא יפה, אם אתה שואל אותי זה סבבה ככה אבל אני לא קובע פשוט, שמע, זה יעשה אותך בנאדם אחר. ואנחנו, שמע, זה בכל העולם לא רק פה, צריך שלא יהיה ארוך מדי.
    שכלום. לא. יהיה. ארוך. מדי.

    (מפתקאות כיס של אנשים שלא קובעים(

    קרי,

    (מפתקאות כיס של סוגריים לא מסונכרנים באתר שלא מכבד סוגריים(

  • אודי שרבני  On 07/09/2008 at 17:41

    אגב
    הסתכלתי בתמונות שם של המנהלים
    הכי שמאלי למטה, לא שמו בטעות תמונה של דודו דותן ז"ל או שהמחשב שלי מפוקסל רק לפי הדמיון שלי

  • עינת  On 07/09/2008 at 17:46

    הרגת אותי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 07/09/2008 at 18:54

    זה מאוד מצחיק ושנון, אבל מבין השורות עולה שאשתך לא מאוד שונה מרשימת הארבעים הזו. אז מה בעצם ההבדל?

  • קורינה  On 07/09/2008 at 19:40

    שונה שהיא רופאה, מותק. כלומר, עובדת.
    הלכת לאיבוד.

  • טובה רגב  On 07/09/2008 at 20:17

    אתה ממשיך להיות במיטבך. שנון ומצחיק, מהנה!!

  • מאשה  On 07/09/2008 at 21:01

    אתה גאון פיננסי

  • one of the crowd  On 07/09/2008 at 21:11

    הם קוראים בכלל את מה שמשלמים שהם שלמים לך לכתוב?
    מלך.

  • ימימה  On 07/09/2008 at 22:17

    מאוד.

  • טליה  On 08/09/2008 at 0:13

    דרור, עשיתי חיפוש על השם שלך, כי הייתי חייבת להגיד לך – זה הטור הכי טוב שלך עד היום. כל המשפחה שלי נקרעה ממנו (בעיקר כי אבא שלי מתאים בול לתיאור של המנהלים הללו). גזרנו ושמרנו.

  • ליאת בר-און  On 08/09/2008 at 0:25

    אם אתמוך באשתך כדי שיהיה לה זמן לתמוך בך, אוכל לקבל אחוזים מההתמנכ"לות שלך?

  • דריה  On 08/09/2008 at 0:28

    פויר, מעולה כהרגלך. ממש מצחיק
    מה שכן, שווה מאוד לקרוא התגובה שיעל גבעון פירסמה בפייסבוק
    http://www.new.facebook.com/note.php?note_id=25392822691
    ולהבין בעקבותיה שצריך להתבאס לא מהיזמים, אלא מדרך ההצגה, מהשאלות שהם נשאלים. יש יופי אמיתי ביזמות, אלא שהוא אחר. נאג' חמדי זה יזמות. מה שאתה מרגיש שם, זה מה שהם מרגישים. אלא שאם היו מראיינים אותך על נאג' חמדי לא היו שואלים אותך שאלות שהיו מניבות תשובות כמו תחביבים ואהבת המשפחה, אלא כאלה שהיו מניבות תשובות על להט יצירה ועשייה מוזיקלית ואולי היחסים עם חברי הלקה, כלומר על העשייה של הדבר עצמו (או אם היו מראיינים אותך על הכתיבה שלך מן הסתם). אבל לא על זה שואלים

  • אריק גלסנר  On 08/09/2008 at 0:35

    יפה

  • אסף  On 08/09/2008 at 0:36

    השתנתי מצחוק.

  • דריה  On 08/09/2008 at 1:24

    המקורי שאליו מתייחסת הרשימה. אין שם יזמים כמעט בכלל

  • עידית  On 08/09/2008 at 9:03

    מצחיק ומקסים. אין עליך.

  • כנרת  On 08/09/2008 at 12:44

    אין עליך. כשאתה טוב אתה טוב, כשאתה רע – נו, אתה יודע.

  • עידו  On 08/09/2008 at 13:25

    תמיד תהיה בשבילנו הקפטן המיתולוגי!

  • יואב  On 08/09/2008 at 15:35

    אתה צריך "להתחיל את דרכך" איפהשהו.
    יש אנשים שסתם חיים – האנשים האלה התחילו את דרכם.

  • אדאמאסטור  On 08/09/2008 at 21:16

    מספיק עם ההלכאה העצמית. מוכשר כמוך באמת היה יכול להגיע למשהו בחיים. מה לא דרורי?

  • טל  On 08/09/2008 at 23:41

    אסור לשכוח שלהם אף אחד לא עזר.
    הם בנו את עצמם מכלום (בזמן שאנחנו סתם עבדנו) בהתמדה ויושר ובשתי ידיים למרות כל הקשיים.

    מכאן אפשר רק להסיק שכל ההבדל בינך לבינהם הוא שהם באמת רצו ואילו אתה (ואני ורב האנשים) פשוט לא רצינו מספיק או שלא היינו מספיק טובים.

  • חני  On 08/09/2008 at 23:58

    שנון ומדוייק. אהבתי.

  • יובי גרובי  On 09/09/2008 at 9:23

    טוב, נו, מה. ברור שקטע משובח. הדבר היחיד שמציק לי, וזה בטוח משהו שנובע מהנפש המסוכסכת שלי בלבד, זה שאת כל הרחמים האלה שאני חש כלפי האנשים המבטיחים האלו, אני מרגיש לפעמים שפשוט המצאתי כדי לכבות את הקינאה היוקדת הזו באנשים שממש סגורים על איך צריך לחיות את החיים ועושים את זה, וגם יוצאים לחופשת סקי באמצע, בעוד שאני עדיין מהרהר בלהיות כבאי כשאהיה גדול.
    מצד שני, הקטע על הכסף והמשפחה מזכיר לי את הסיפור הידוע על הפריץ הפולני שפגש יהודי והטיח בו: "אתם היהודים, כל הזמן רודפים אחרי הכסף, כל הזמן סוחרים ומחשבים ריבית, גועל נפש. תראה אותנו, אנחנו כל הזמן רודפים אחר הנשגב, אחרי הגות, פילוסופיה, אמנות". על זה ענה לו היהודי: "טוב, כל אחד רודף אחרי מה שחסר לו". איכשהו נראה לי שבקטע הנוכחי התחלפו היוצרות, ודווקא כל היזמים שרודפים אחרי הכסף מציינים את המשפחה במקום הראשון בגלל שזה בדיוק מה שחסר להם.

  • שיהיה דב  On 09/09/2008 at 9:43

    מה שיוצא מהמאמר הזה, זה שאתה תופס את התפקיד של בת הזוג התומכת בסיפור.

  • מיקה  On 09/09/2008 at 9:45

    ומה לא מפתיע? למרות העבודה התובענית שלה לעומת העבודה הקלילה שלו, ולמרות כמות השעות שהיא נמצאת מחוץ לבית יחסית אליו, עדיין היא צריכה להגיד "תוריד כביסה". וזאת העובדה, לא משנה כמה היא מנכל"ית – האשה מנהלת את הבית. , הגבר במקרה הטוב, פשוט עובד אצלה, ממלא הוראות, וגם זאת לא בהצטיינות יתרה…

  • שלומי  On 09/09/2008 at 12:19

    אחת הטורים הטובים
    אחד הכותבים המוכשרים
    תודה לך

  • תמר שנקר  On 09/09/2008 at 19:29

    מבריק. וגם הטור על התאומים

  • ח ל י  On 10/09/2008 at 12:32

    ללא ספק 🙂

  • יואל  On 10/09/2008 at 15:24

    מצחיק….

  • אורית חשאי  On 10/09/2008 at 16:38

    כ"כ מצוין
    כזה שמחייב להרשם מיד לרשימת התפוצה

  • hagintlv  On 13/09/2008 at 21:41

    ע-נ-ק ! 🙂
    הצחקת אותי לגמרי

  • יריב מ  On 17/09/2008 at 11:50

    אכן מעולה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: