על המאבק נגד מתחם המלונות בתמנע

 

א.

המאבק סביב הקמת מתחם המלונות בתמנע ליד אילת הוא בעיני דוגמה טובה לדינמיקה מלאת הקסם של חלק לא קטן מהמאבקים הירוקים. התארגנות מקומית אד הוק של מספר תושבים שהתעוררו ברגע האחרון בעקבות כתבה בעיתון המקומי "בקצה המדבר" לפני כשלושה חודשים. פתאום הם הבינו מה קורה: ממש עוד מעט, בתחילת 2008, הולכים לבנות להם מתחם מלונות בעלות של למעלה ממאה מיליון דולר על 300 דונם בעמק יפיפה ובתולי בין גבעת ססגון והר מכרות.

הם העלו אתר, התחילו להפיץ עצומה אינטרנטית והעניין צבר תאוצה. יותר מ-27 אלף איש כבר חתמו על העצומה, העיתונים כתבו לא מעט, ותמיד בנימה של אהדה למאבק, עמותת אדם טבע ודין התגייסה, אופיר פינס העביר אל משרדי התיירות, הגנת הסביבה והפנים בקשה ללמוד את הנושא ולקיים דיון ציבורי באשר לחשש לפגיעה בערכי הטבע, ובשבוע הקרוב יגיע המאבק לסוג של שיא, עת תתכנס ביום ג' השדולה החברתית-סביבתית בכנסת לדיון מיוחד עם כל הגורמים במאבק, כולל הירוקים והיזם, יואב איגרא, במטרה לשכנע אותו להעביר את הפרויקט למקום אחר, לא רחוק משם. העניין מתחמם.

 

יפה, לא? מאבק עממי, ירוק, שצמח מלמטה למען הטבע ונגד מפלצות הבטון וההון. מה יכול להיות יותר קל מלתפוס מקום טוב בצד הנכון? ומה יותר נכון מלהילחם כמו אריה על עתידה של תמנע, ועתיד המדבר כולו? ומה יכול להיות יותר פשוט ונכון מזה שהיזם יודה בטעות ופשוט יעביר את כל העסק למקום אחר בקלי קלות.

 

כן, להיות צודק תמיד זו אחת ההטבות העיקריות בלהיות ירוק.

 

ב.

אבל כשירדתי לפרטים גיליתי שאני לא יכול להתחבר למאבק הזה בלב שלם. אני רוצה, אבל משהו לא מתחבר לי. קודם כל, קצת פרופורציות. למועצה האיזורית חבל אילות יש 1.2 מיליון דונם של שמורות טבע, מתוכם 65,000 דונם כפארק. מתוך אלה הוקצו 2,000 דונם לתיירות, ומתוך אלה הוקצו 300 דונם למלונאות, ובתנאים די מחמירים. אז אין פה מקרה של איזה הרס מסיבי של המדבר.

יש עוד טיעונים קלושים. במצגת שלהם, מלאת הפאתוס ('תב"ע או טבע – מה עדיף?'), טוענים הנאבקים כי שביל ישראל "יועתק ממקומו" בגלל הפרויקט. אבל הוא יועתק מאה חמישים מטר כולה. לא סיפור בכלל. הם גם טוענים שהמקום יגודר בגדר חשמלית, מה שמסוכן לחיות הבר. זה נכון, אבל מי שדרש להקים את הגדר היו ארגוני הסביבה מסיבות של דאגה לאותן חיות בר ממש.

 

טלפנתי לאחד מראשי המאבק לשאול על מה נלחמים בעצם. אז מסתבר שהר מכרות וגבעת ססגון הם שני ההרים היחידים בישראל מאבן חול נוּבִּית, אבל עם יד על הלב, למי אכפת מאבן החול הנובית? ובכל מקרה יש החולקים על הקביעה הזו וגם אם כן – הפרויקט לא מגלח את ההרים או משהו, הוא גם לא בונה עליהם, הם גם לא בתוך הגדר. נכון, ההרים כבר לא יעמדו שם לבדם, בודדים ומלאי הוד, ג'יפים מגעילים יחנו בתחתיתם, כמה חבל, אבל אין פה מקרה של חסימת גישה אליהם או משהו עד כמה שהבנתי.

נכון, אין ספק שארבע מאות חדרי מלון בלב המדבר, מחולקים לארבעה מלונות נושא, אחד מהם מוקדש לג'יפאים רחמנא לצלן ובאחר מפלי מים ובריכות, לא יכולים להיות דבר טוב לסביבה ואין ספק שמדובר בדבר די מחריד, אבל הפרויקט עצמו חסכוני ומעניין מאוד מבחינה סביבתית; בניה נמוכה, חשמל סולרי, מערכת טיהור מים עצמאית וכיוצא באלה. מלבד זאת, המבנים עצמם ייבנו במקום אחר ויובאו לאתר מוכנים על מנת לקדוח בקרקע כמה שפחות. אין פה מקרה של יזם מזהם ואטום לצרכים הסביבתיים.

 

ג.

לירוקים יש בעצם רק טיעון אחד חזק: למה לבנות את כל הדבר הזה על שטח בתולי. אם כבר לבנות ולפתח, עדיף לעשות את זה על שטח מופר (כלומר, שכבר עבר התערבות אנושית). כאמור, הם טוענים שהם מצאו אחד כזה. אין להם פה קייס מבחינה פורמלית, רק טיעון מוסרי ותקווה ללחץ ציבורי שיופעל על היזם או על חברי הכנסת, שהרי יש מענק פיתוח של משהו כמו מאה מיליון שקל שאמורה המדינה להעביר לאיגרא.

הטיעון הזה מבוסס על ההנחה שבחירת המקום היא טעות. הרמתי טלפון לצד השני, ליואב איגרא, היזם, וגם לו יש כמה נקודות למחשבה: כבר עשרים שנה שהשטח מאושר. במהלכן אושרו התוכניות, ואושרו שוב, בוועדה הזו ובוועדה ההיא והכל רשום והם כבר ארבע שנים בעניין וכולם היו בעד עד שקפצו כמה תמהונים שלא מבינים, ואין מקום אחר ומבחינתו אין על מה להתפשר. מה גם שמקום חדש, לדבריו, זה עיכוב בירוקרטי של עוד שמונה שנים והוא כבר לא בן עשרים. אל מול טענת ה"טעות. טעינו. טועים" הוא מציג חוות דעת ואישורים, כולל של גופי הטבע והסביבה. יש עוד הרבה פרטים שאני חוסך מכם.

 

ד.

אני חושב ששם, בדיוק שם, טמונה הבעיה שלי עם המאבק הזה. יותר מדי פעמים התמונה הבאה חוזרת על עצמה: בצד אחד מתנהלות עשרים שנות עבודות מטה ותכנון, ובצד השני באים פתאום, ברגע האחרון, עם איזו ידיעה מעורפלת ש"הכל היה טעות" ושכדאי לעבור מקום או לעשות משהו אחר לגמרי.

זו תחושה שחוזרת אצלי הרבה פעמים במאבקים ירוקים שונים: הרבה כוונות טובות, דאגה כנה, אהבה לטבע, לעולם ואנרגיות חיוביות, אבל הרבה פעמים אין שם הרבה חוץ מזה. ככה לא מנהלים מאבקים. ויותר חשוב מזה: ככה לא שומרים על הסביבה.

ואתם יודעים מה, גם אם הייתה שם טעות, בתמנע, וכנראה שהייתה, באישור הבנייה, יכול להיות שכבר מאוחר מדי. הדבר הכי טוב שיכול לקרות שם, כמובן, זה שהיזם יקבל את ההתנגדויות ויסכים לעבור לשטח לא מופר. הירוקים מאמינים, כמו תמיד, שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר ושתמיד יש סיכוי. אבל עושה רושם שזה לא הולך לקרות. הלוואי.

הרבה אומרים שמה שהתנועה הירוקה המבוזרת והמפוזרת צריכה על מנת להפוך לכוח ממשי זה מנהיג. אולי, אבל מה שהיא צריכה הרבה יותר זה מהנדסים, עורכי דין, רואי חשבון, אדריכלים ומדענים; אנשים שיכולים לתת עבודה ממשית, נציגים בוועדות תכנון אפורות ומייבשות, זה מה שצריך, לא נואמים בהפגנות.

יהי מתחם התיירות של איגרא בתמנע עוד שיעור לתנועה הירוקה, כי ממה לומדים אם לא מהפסדים.

 

ה.

יש לי תחושה שיהיו כמה ירוקים שיכעסו עלי, שיאמרו שהפכתי את עורי ועברתי לצדד בקבלנים ויזמים, חס וחלילה. סביבתי אני, אבל באמת שאני לא מתכוון לקפוץ באוויר באופן אוטומטי בכל פעם שאיזה קיבוצניק מתחיל לדאוג לאבן החול הנובית מול הבית שלו.

אותי הרבה יותר מדאיג תוסף לדלק בשם MBTE שמוסף למי השתייה שלנו באופן די קבוע. לפי דוח העוני הסביבתי שיצא השבוע (מאת עמותת אדם טבע ודין), החומר חדר ל-10% מהבארות.

מדובר באחלה תוסף אם אתה מנוע: הוא החליף את העופרת, משפר את הבעירה, מונע צלצולים במנוע ומשפר את האוקטן. אם אתה בנאדם, אתה יכול לחטוף מזה סרטן. אם זה מדאיג אותך, אולי כדאי שתדע שאין תו תקן ישראלי להימצאות החומר במי השתייה. הייתה ועדה, הוגשו המלצות, אז מה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עומר  On 24/12/2007 at 11:53

    חתמתי על העצומה.
    (כן, קראתי עד הסוף)

  • יוחאי  On 24/12/2007 at 12:40

    הארגונים התעוררו מאוחר כי העולם התעורר מאוחר. המודעות הירוקה של האנשים והתקשורת נמצאת בעליה מתמדת בשנים האחרונות. לפני 20 שנה, כשהתקבלו האירושים הראשונים, אף אחד לא חשב על זה.
    חתמתי על העצומה, ואני מקוה שהמאבק יצליח. זאת למרות כל האישורים, הפגיעה המזערית וכו'.
    ברור שכדי להשיג הישגים יותר משמעותים, יש צורך בעבודה שחורה ומתמדת ולא רק בהפגנות צבעוניות.

  • מאיר דויטש  On 24/12/2007 at 13:25

    ואכן לא חתמתי על העצומה, משום שגם אני עשיתי בדיקה – אם כי הרבה יותר שטחית משלך, ואכן נראה כי אנשים מנכסים לעצמם את הטבע בקלות מרובה בלי לראות צדדים אחרים של המטבע.

  • ל'  On 24/12/2007 at 17:00

    למה אתה עצבני ומריר בפוסטים שלך?
    בעבר היית כיפי קליל וסוחף כקפטן אינטרנט.
    אל תהיה כמו נתן זהבי, גם אם זה למטרות טובות.

    אוהבים אותך פוייר!

  • רועי  On 24/12/2007 at 17:28

    גם שם מאבק הירוקים בבניה תמוה
    הרי הקרקע היא של הקיבוץ ונועדה לבניה, אז כך או כך משהו היה אמור להבנות שם בסוף, לא?
    ה

  • הסביבון הרציונאלי  On 24/12/2007 at 18:10

    אכן לוקים הירוקים בקפיצות מהירות וקלילות לכל רחש עלים שאינו תוצאה של רוח הערב וקפיצות אלה הן להם לרועץ. אני מודה לך על הפוסט הזה .
    יחד עם זאת, וכפי שאתה יודע היטב, בארץ פועללת עמותתת אדם טבע ודין המחזיקה עורכי דין ואנשי מקצוע משלל תחומים "סביבתיים" שמטרתם אכן לבדוק את העניינים השנוייים במחלוקת הללו לעומק ולהציע חלופות סבירות וידידותיות יותר לסביבה, לחברה ולכלכה.
    כה לחי

  • ד.ט  On 24/12/2007 at 21:57

    לירוקים היו עורכי דין ומהנדסים ומומחים בצד שלהם והטיעונים שלהם היו מבוססים היטב.

    האמירה "למי אכפת מ_" אופיינית לצד השני במאבקים סביבתיים.

    כללית, לדעתי יש לנהוג קמצנות קיצונית בכל מה שקשור לשטחים פתוחים בישראל, בכל חלק של ישראל.

    והערה אחרונה, גם מאבקים ירוקים שנכשלו השפיעו, לעתים קרובות, כיוון שגרמו ליזמים לצמצם את הפגיעה בסביבה. (דבר שלא היו עושים לו ביקשו מהם מראש רק לצמצם את הפגיעה).

  • יוסי  On 25/12/2007 at 0:22

    1. צוקי ארסוף נבנים בניגוד לכונת המחוקק ומערכת שלמה של חוקים ותקנות שנועדו לתת לציבור חוף ים. האדמה ניתנה לקיבוץ למטרות חקלאיות. גם היו כאן הליכות דקות ומתוחכמות של עורכי דין יקרים. בנוסף כבר עכשיו השוכנים שם אינם מאפשרים גישה ונגישות לשטחים ציבוריים.
    2. הסיפור למה לא אמרתם? קודם? מה פתאום אתם באים עכשיו? הנו לעג לרש. רוב ההקצעות ושינויי התוכניות ועיקומי ההחלטות והמהפכים בין ועדה מקומית למחוזית לארצית נעשים במחתרת. בידי היזמים סכומי כסף עצומים וקשרים קשרים קשרים- בדוק את ההיסטוריה של שמאי אסיף למשל. או את סיפור איקה ורשל"צ. רק במקרה נודע לך על הקמת בניין בן עשרים קומות לידך או הזזת כביש לשער ביתך כי למי שהוא היו קשרים, ראה את כביש מכבית בין בר אילן לפ"ת ופיתוליו והיכן גרים "אנשים חשובים".
    בכלל בשנים האחרונות מתחוללת בארץ גזילת קרקעות בקנה מידה שלא יתואר ובמקביל בינוי פרוע במחנות צבא והפיכת שטחי חקלאות למחסנים בנינים כל דאלים גבר. אם לשני קיבוצניקים חשוב הר מאבן נובית זה חשוב בדיוק כמו תאוות הבצע של כריש נדל"ן זה או אחר. אין קשר לבין עסקי הקרקעות לבין הרעלת הסביבה. אולי אם מי שמנכסים לעצמם את צוקי ארסוף וצפונה היו גרים בערפיח של תל-אביב הם, החזקים והעשירים, היו עושים דבר מה גם בעניין הרעלת הסביבה בחל"כ.

  • נעה  On 02/06/2008 at 9:03

    "אם כבר לבנות ולפתח, עדיף לעשות את זה על שטח מופר (כלומר, שכבר עבר התערבות אנושית). כאמור, הם טוענים שהם מצאו אחד כזה."
    אז מדוע אתה טוען שאין להם קייס מבחינה פורמלית?
    אם הם מצאו שטח – אז ביקורתם לא רק ראויה, אלא היא גם מציעה חלופה (למרות שאינם חייבים לעשות כך).
    ואגב, אני לחלוטין מסכימה עם הטענה שלהם. אם כבר יש שטח ש"טופל", אין סיבה "לטפל" בשטח חדש.

    ועכשיו לעניין ה"טלפונים שהרמת" – צר לי, זה לא נשמע כמו תחקיר רציני. אז איגרא אמר, סו וואט. אתה מאמין למה שהוא אומר לך? איפה המסמכים שיגבו אותו?
    כנ"ל לגבי הירוקים.
    מסמכים, יקירי, זה הלחם וחמאה שעליו נשען תחקיר.

    "זו תחושה שחוזרת אצלי הרבה פעמים במאבקים ירוקים שונים: הרבה כוונות טובות, דאגה כנה, אהבה לטבע, לעולם ואנרגיות חיוביות, אבל הרבה פעמים אין שם הרבה חוץ מזה. ככה לא מנהלים מאבקים. ויותר חשוב מזה: ככה לא שומרים על הסביבה."

    מה שאתה מציג כאן זו תחושה, בדיוק כפי שכתבת. תחושה שעליה אתה מתבסס ולא מסקנה רצינית שהגעת אליה בעקבות עבודה עיתונאית.
    מאבקים ירוקים בארץ מנוהלים ע"י גופים רבים, לעתים בשיתוף פעולה. שניים, לפחות, מהם, הם גופים מקצועיים לעילא – אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע.
    רוצה לעבוד ברצינות? תדבר איתם, בקש מהם אולי עזרה בהסברים למצב הזה, אולי הם גם יפנו אותך לעוד גורמים שיוכלו להבהיר את המצב. חפש מסמכים.
    להרים טלפון – לאיגרא ולאלה שנאבקים (שהם בבחינת פעילים ופחות אנשי מקצוע, כך שברור מראש איזה סוג תשובה יתנו) – זה לא רציני, זו יציאה ידי חובה (ומהווה סיפור טוב לפוסט, לא יותר).

  • ניק דה גריק  On 04/07/2008 at 17:07

    כל הטבע הזה שנרמס בידי בעלי ההון,
    הבסיס לקיומנו כבעלי חיים פה על הכוכב הזה,
    זקוק בדיוק (וזה לא ליקוק) למנהיג ודובר רהוט,
    שיודע לנסח ולמקד ופוגע בול,
    שישא את לפיד המלחמה

    אנחנו מקנאים במלחמתך בבעלי ההון ועוולות השילטון
    מצטערים
    גם כדור הארץ זקוק לך

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: