המון, אבל המון, חרא

 

א.

באילת קרסה בסוף השבוע מערכת הביוב וכ-500 מטרים מעוקבים של שפכי ביוב זרמו למי המפרץ, זיהמו את המים, סיכנו את הדגה והצמחייה והביאו את הדולפינים לסכנת חיים ממשית. כל זה הביא את משרד הפנים לאסור על הרחצה בים. אני מוכן לשים עשרים שקל שאף אחד לא ישלם על זה, לא בכספו ולא במשרתו, כי מה זה כבר לזהם את הים?

אבל זה כבר עניין אחר. ענייננו הוא הנופש הישראלי, או הישראלי בכלל. לפי מעריב ביום ראשון בבוקר, מאות נופשים הגיעו לרחוץ בים כמו כלום. "הריח אמנם לא נעים", אמרו הנופשים החכמים (אני בטוח שמדובר בחופשה מאורגנת של סגל המרצים בטכניון), "אבל שום דבר לא יקלקל לנו את החופשה וימנע מאתנו את הרחצה בים".

עכשיו תגידו לי אתם – היש משל מדויק מזה לחיינו פה בסוף 2007? כי אם יש אני לא מצאתי. כל האלמנטים כאן. מאיפה להתחיל: הזנחה פושעת של הרשויות, זיהום של הטבע, אדישות של כל הנוגעים בדבר אל מול תגובות מהירות והיסטריות, הדחקה מוחלטת של הציבור את כל מה שקורה סביבו כשזו מוסווית ברטוריקה ספק נחושה ובעצם מטופשת לגמרי: "שום דבר לא יקלקל לנו… וגו'". אני תוהה: כמה מטומטמים יכולים להיות האנשים האלה, שנכנסים מיוזמתם לים מזוהם וצפים להם בשלווה במפרץ הצואֶה, לא נותנים לשום דבר להרוס להם את הדיל. מי נתן להם רשיון? מי מעסיק אותם? מי אישר להם להתרבות? על איזה ערכים בדיוק הם מחנכים את ילדיהם המצחינים?

וכמובן, האלמנט המרכזי בכל המשל הזה: המון, אבל המון, חרא.

ההדחקה הקיצונית הזו של הנופש הישראלי לא אמורה להפתיע אותנו. המדינה הזו נבנתה ומתקיימת על הדחקה. הכל דחיק: החרא במים, האיש בראשות הממשלה, התיקים נגדו, החברים שלו, התיקים נגדם, הפערים בחברה, שר הביטחון, הטבח שאנחנו מבצעים בעזה, הגזענות, האלימות. ליד כל זה מהם כמה גושים צפים במים? כסף קטן.

 

ב.

האדישות המוחלטת בה התקבלה בישראל "פעולת" צה"ל בעזה היא סימן מובהק לניוון המוסרי שפשה בנו. העיתונים אפילו לא הצליחו להסכים ביניהם כמה הרגנו. פה אמרו 11, שם 12, שמעתי גם 13 הרוגים, אבל מה זה באמת משנה, בינינו – עוד ערבי, פחות ערבי, בכל מקרה הם מסריחים (מצחיק שכך אומרים אנשים שרוחצים בצואה, לא?). הכל עבר כל כך בשקט, אפשר היה בכיף להרוג עוד כמה. חבל שהפסקת, אהוד (אני מדבר על הגנרליסימו, לא על המושחתיסימו), יכולת להראות להם – שוב, ושוב – מה זה ומי פה הגבר.

אבל לא רק הפוליטיקאים שלנו הם יצורים אלימים, מושחתים ורעי לב. בעניין הזה ראוי לציין לרעה גם את בנק הפועלים, שהוכיח פטריוטיות לעילא ולעילא כשבעקבות הודעת הקבינט כי עזה היא שטח עוין הזדרז להודיע כי הוא מנתק את פעילותו הבנקאית ברצועת עזה. לא שהיתה לו שמה פעילות מי יודע כמה, אבל המהירות בה מיישר הבנק הגדול במדינה קו עם מערכת הביטחון היא ממש מפחידה.

הרי אותו הבנק בדיוק – וכל הבנקים האחרים אתו – יתעלמו מכל החלטה ממשלתית אם היא לא תואמת בדיוק את האינטרסים שלהם, הם יילחמו כאריות בכנסת, בממשלה ובמי שזה לא יהיה ברגע שהרווח שלהם בסכנה. אבל כשזה מגיע ללאומנות, הבנק מתייצב כאחרון החיילים. זו בושה וחרפה.

הו, שרי אריסון – לכלכת, ובגדול. את, עם השמלות הלבנות, החיוך המואר ואהבת האדם, את עם השלום שמתחיל בתוכך וכל ההצהרות (הריקות מתוכן, מסתבר) על היופי הפנימי הזה, הזדרזת להעמיד את כל כוחך ועוצם ידך, והוא עצום ורב, לשירותה של מערכת הביטחון וההיסטריה הכללית, וכך נתת יד להרעבתם של המון אנשים חפים מפשע. את יכולה להתבייש לך. את והמנכ"ל שלך והיו"ר שלך.

ואני קורא שגם בבנק דיסקונט שוקלים צעד דומה, ושבבנק ישראל מסרו כי הם אינם צד בעניין וכי "בנק הפועלים רשאי לנקוט צעד זה. זו פרשנות לגיטימית שנקט הבנק בתגובה להחלטת הקבינט". ותהיו בטוחים שהאחרים לא יישארו מאחור.

איזה גועל נפש. אתם בנקים, לעזאזל, אתם בנקים ותו לא. אתם צריכים לשמור על הכסף שלנו, לא לקחת חלק במדיניות הגזענית והדכאנית של מדינת ישראל בעזה ובשטחים. תתעסקו בעניינים שלכם, לכו לגבות איזו עמלת שורה או משהו. מה, התחיל לשעמם לכם לדפוק אותנו?

אני בטוח שיאיר לפיד שמח. הפרזנטור של בנק הפועלים שעלה על הטרנד הירוק כשהוא מצהיר שצריך לדאוג לסביבה רק כי זה דופק את הערבים בוודאי גאה בבוסית המיליטנטית שלו. אולי הגיע הזמן לעדכן את הלוגו של הבנק: "הפועלים לימינך".

מה הצעד הבא של אריסון וחבר מרעיה? לבדוק את הנאמנות של הלקוח למדינה ואת שירות המילואים שלו לפני שנותנים לו אשראי? לחסום את החשבון של שר הביטחון עד שהוא מתחייב להפציץ את טהרן?

כשהבנק והממשלה עובדים ביחד ומאחדים כוחות נגד "אויבי ישראל" אתה יכול להיות בטוח שאנו הולכים, ובצעדי ענק, לכיוון של דיקטטורה קפיטליסטית.

 

ג.

אבל העיקר שכולם הזדעזעו כאיש אחד מביקורו של אחמדינג'אד בניו-יורק. זה היה כל כך עלוב ומעורר רחמים. מי הם המזדעזעים? נציגי מדינת אפרטהייד קטנה ואלימה, נשיא שרוצה להזכיר שהוא בכלל קיים, שרת חוץ אפורה כשק מלט וראש ממשלה תחת חקירות. יש להם דם על הידיים וכלום בין האוזניים, אבל הם יעשו הכל כדי שלא נשים לזה לב. מה שכן, חסרה הייתה לי אמירה אמיצה ונחרצת מפיו של השר בלי תיק עמי איילון.

 

ד.

אז במסגרת הפקולטה למדעי הספין הם גם מנסים למכור לנו את ועידת השלום בארה"ב בנובמבר, אבל אם אתם אוכלים מהלוקש הזה ולו גרגר אחד אתם כנראה עולים חדשים מצרפת, או שסתם שהיתם יותר מדי זמן במים המזוהמים של מפרץ אילת. אולמרט לא יכול לעשות שלום גם אם הוא רוצה, והוא לא היה רוצה לעשות שלום גם אם הוא היה יכול.

ההתנשאות הישראלית יכולה להוציא אותי מדעתי. בעיתון אני קורא שגורמים בכירים בירושלים אומרים שגם סוריה תוכל להשתתף בפסגה: "כל מדינה ערבית שמוכנה לבוא", אמרו הגורמים הבכירים, "וזה כולל את סוריה – אהלן וסהלן".

אהלן וסהלן. יעני, אנחנו פה האפנדי. האהלן וסהלן הזה נשמע אותנטי כאחרון האשכנזים בחומוסייה בעכו, כמו שמעון פרס עם כיפה בכותל. כיף חאלק, יא בשאר? סאלאם עליכום – בוא תגיד שלום. שו בידאק יא סאחבי? ג'יבּ אל עווייה, תעשה קפה. וואלאק, כל אחד נהיה לי פתאום בדואי ליום אחד. שוקראן, יא זלאמה. אנא בחיבאק, יא חביבי.

עד נובמבר אללה הוא אכבר, עד נובמבר יקרה משהו שיוציא את התוכן מכל הוועידה הזו – או שאולמרט ייפול (לא סביר), או שאבו מאזן יילך (קצת סביר), או שישראל תעשה איזו פרובוקציה צבאית (הכי סביר). אני שם חמש עשרה שקל שלא יהיה פה שלום בשנה הקרובה.

 

ה.

מה שכן, לפחות נגמרים החגים ובעתיד הנראה לעין אין מה לחשוש מגיליונות נושא מיוחדים בעיתוני סוף השבוע. לכמה חודשים מתוקים ואפרוריים מפורסמים לא יבקשו סליחה, חיילים לא ייזכרו במלחמה ודוגמניות לא יבחרו את הרגע ששינה את חייהן.

החיים, וגם בזה יש איזושהי נחמה אני מניח, חוזרים למסלולם הרגיל והמחורבן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ירצו יאכלו  On 05/10/2007 at 16:51

    כל מילה, כל מילה בסלע!

  • ניב  On 05/10/2007 at 17:05

    רק 15 שקל?

  • אורי ב.  On 05/10/2007 at 17:21

    באמת המשל המושלם.
    זאת ועוד – שכבה הולכת ומתרחבת באוכלוסיה כל כך התרגלה לחרא שהיא לפעמים חושבת שבלי החרא לא היתה לנו זהות אחרת.

  • חנן (אחר)  On 05/10/2007 at 17:30

    תודה.

  • אזרח.  On 05/10/2007 at 17:56

    כוחות נגד "אויבי ישראל" אתה יכול להיות בטוח שאנו הולכים, ובצעדי ענק, לכיוון של דיקטטורה קפיטליסטית.

    נכון מאוד.

    Fascism should more appropriately be called Corporatism. Because it is a merger of State, and corporate power."

    Benito Mussolini (1883-1945), Fascist Dictator of Italy.

    http://www.notes.co.il/shooky/36091.asp

  • עוברת אורח  On 05/10/2007 at 18:04

    חבל רק שהוא כל כך נכון.

  • קורא  On 05/10/2007 at 18:09

    פויר, למרות שאתה קיצוני טיפה מדי עבורי, שזה כמובן אחלה . .

    חייב לך תודה על ההסתלבטויות השבועיות שלך על הסלבס כל שבוע בתחילת המוסף . .

    מצפה ל"אירוע הנוצץ" הבא . .

  • ריקי כ  On 05/10/2007 at 19:03

    פוסט מצויין

  • דב  On 05/10/2007 at 19:21

    מטחי קסאם יום-יומיים על שדרות טובה יותר מן האדישות, לכאורה, לפעולות שכוונו נגד יורי הקסאמים בעזה? 11 מ 13 ההרוגים היו מחבלים, או בז'רגון העדכני "פעילים" וחלקם הגדול עסקו בירי קסאם. איני שותף לאבלך עליהם.

  • דב  On 05/10/2007 at 19:25

    להשכלה כללית, corporate בציטוט של מוסוליני אינו תאגיד במובנו היום, אלא "קורפורציה", גוף משותף למעסיקים ולעובדים בענף מסוים, שחבריו ממונים על-ידי המדינה. הקורפורציות היו נדבך מרכזי בשיטה הפאשיסטית, מבחינה תאורטית לפחות.

  • עומר  On 05/10/2007 at 19:25

    האם ימשיכו ונמשיך להיות אופטימיים ? כי אם איניינו אופטימיים אז מה עושים פה ? ואם אנו פסימיים אז איך ניתן לשנות את הגורל השחור אשר אנו בונים פה בצורה כזו מקפידנית ?
    אני דווקא חושב שדרור אינו מספיק קיצוני, הפתעות קרו בעבר ( אך ברטרוספקטיבה כולם חכמים ), נתראה במגידו..
    רשימה מעולה

  • yigal laviv  On 05/10/2007 at 19:54

    מסתבר כי לא רק על רוק ומיחשוב אתה יודע להתבטא.אפיץ את הפוסט הזה לכל מיודעי.

  • בועז  On 05/10/2007 at 20:52

    יש לי המון מה לומר בנושא, אחרי שבוע של שהיה בצפון והתחככות בעמישראל בהמוניו – אבל לא עכשיו. בינתיים קבל ח"ח על פוסט ענק ומדוייק

  • טלי  On 05/10/2007 at 20:57

    [יגאל לביב, בדוק את הארכיון….]

    והנה עוד משל-חרא כתוב היטב, ולא מזמן
    (זה כנראה מסימני התקופה)
    "חרא זה לא מילה":
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/905546.html

  • אורה לב-רון  On 05/10/2007 at 21:11

    כתבתי את המופת הזה?!

  • קורינה  On 05/10/2007 at 22:32

    מפעים כמה גדלת. מה יקרה כשתגיע – בעתיד המתרחק – לגיל הבינה?

    נשאר רק לטכס עצה – איך עוברים מן המלים למעשים?
    אולי נתלה דגלים שחורים על חלונות בתינו, אולי נקשור סרטים שחורים על כל גדר מתחת לחלונות בית הממשלה, הכנסת, מחנות הצבא, המחסומים.
    אולי נצא בשיירה של מאות אלפים אל מחסום אחד מן המאות. אם הנזירים יכולים באדום, מי יעצור בעדנו.

  • איריס  On 05/10/2007 at 22:33

    אתה באמת ציפית למשהו מעמי איילון, או שפיספסתי איזו בדיחה? אם כן אתה יכול לעשות מזה עוד משל לימים הבאים, ועל זה אני שמה הרבה יותר מחמש עשרה שקל…

  • יוחאי  On 06/10/2007 at 0:28

    אם החרא הזה לא היה מצחיק, הייתי בוכה.

  • פנחש מוואי  On 06/10/2007 at 1:49

    לכל מי שמצדיק את הפוסט הזה – נראה אותו לא מצביע חד"ש / דע"ם / לבן בבחירות הקרובות.

    ואגב בנק הפועלים והחגים. נכון בשלט החוצות האחרון שלהם "שנה טובה" היה ברור שהם התכוונו לעצמם?

    מצטרף למברכים אותך לרגל כתיבת פוסט נוסף שממקם אותך אי שם רחוק בשמאל הסקאלה.

  • רחביה ברמן  On 06/10/2007 at 4:28

    "מי נתן להם רשות להתרבות"
    בכלל, פוסט מעולה. אתה חד היום. כתבת כבר כמה עמודים טובים מהרומן שאתה כותב?

  • רחביה ברמן  On 06/10/2007 at 4:28

    הייתי רואה שזה שלשום… 🙂

  • אנכי  On 06/10/2007 at 7:56

    תשאיר אותם בבקשה מחוץ לחרא.
    תודה.

  • קרל מרקס  On 06/10/2007 at 9:19

    כי בגלובס הגיבו לך 8 – מתוכם 4 אמרו את האמת (שאתה מרקסיסט מתלמד חסר מוח שמדקלם סיסמאות נבובות), והשאר חברים שלך

    מזל שכאן כל מצביעי חד"ש יכולים ללקק לך את החור של התחת ולהתפעל מהזבל שכתכת

  • תומר  On 06/10/2007 at 9:54

    ל"פויר, המיטב".
    וכן ירבו.

  • גימל כרמל  On 06/10/2007 at 10:24

    במסגרת אותה פקולטה מעניין מה דעתך ודעת האספסןף השמאלני על הספין הקרוי "התנתקות" לי הוא נראה כאמא של הספינים דפקנו כמה אלפי יהודים ויותר ממליון ערבים שקיבלו אנרכיה ,רעב,אבטלה והכל במסגרת אותו חופש שסופק להם בשם ולמען השלום.

  • פנחש מוואי  On 06/10/2007 at 20:38

    לגימל כרמל.
    חד"ש התנגדה להתנתקות.
    בפעם הבאה רק וואו (ו').

  • סיון  On 06/10/2007 at 20:48

    הי דרוד,
    פוסט מצויין, גם לדעתי, אבל מה, מתלהם.
    ובמקרה הזה ההתלהמות שלו גרמה לו להיות מוצלח: זועם, הדוק, ורוקנרול. שאחריו הבטן כואבת, ואתה לא יודע אם זה מהאגרוף או מצחוק, או משניהם.
    רק מה הבעיה? שההתלהמות היא אחותה של האדישות. אלו שתי הנקודות שביניהן נמצאים החיים הציבוריים שלנו. על בעיית האדישות הפוסט שלך מדבר בצורה טובה. את בעיית ההתלהמות הוא לא מזכיר. האם לגנרליסימו אהוד אכפת יותר מדי מערבים? לא. האם צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם? אל תצחיק אותי. אבל מכאן ועד "טבח" הדרך רחוקה. טבח: אנחנו ובורמה. "דם בין הידיים": אהוד ונסראללה הם אותו הדבר. אבל זה לא אותו דבר. ההתלהמות גורמת לנו לרוץ כ"כ רחוק (ימינה או שמאלה) עד שהכל נראה אותו דבר.
    אז אחרי שכתבת פוסט מצוין ומתלהם על אדישות, האם יש סיכוי שתכתוב פוסט אדיש ומצוין על התלהמות?
    ואגב, נראה לי שאתה זועם יותר לאחרונה. הוכחה נוספת לכך שאנשים עם ילדים מוטרדים יותר.

  • דב  On 07/10/2007 at 10:41

    פצמ"רים בנתיבות.

    נתיבות זו עיירה בדרום, עד כה מחוץ לטווח הרקטות והמרגמות הפלסטיניות.

    מה מציע פויר לעשות בעניין?

    התקפות על יורי הקסאמים ועל המעורבים בשיגור – אסור. מבחינתו זה נקרא "פעילות" במרכאות ועל העם להתקומם נגדה. מי שלא יוצא נגדה מואשם באדישות.

    פעולות כמו עצירת העברת השקלים לרשות – גם אסור.

    מה כן?

    לפני מספר שנים, בתקופת פיגועי הטרור, ודאי יצאו פויר וחבריו נגד פעילויות סיכול בעזה ומעצרים בגדה. אילו הקשיבו להם, עדיין היו אוטובוסים ושווקים מתפוצצים בתדירות שבועית, כמו ב-2002.

  • גימל כרמל  On 08/10/2007 at 20:19

    באמת מעניין מה מציע פויר לעשות בעניין?
    אולי נשאל את מוחמד ברכה ?
    או את עזמי בשארה?
    רגע רגע מה חושב טיבי? וטאלב א- סנע?
    יאללה הכל אשמים הימין, המתנחלים, הדוסים, אוהדי מכבי, כוסאומו המדינה הזאת!
    מה בן אדם רוצה? באמא שלי רוצה לגור בנתיבות שדרות קרית שמונה שכונת גילה ניר עם כפר עזה ניצנים יד מרדכי …
    רוצה לגור בשקט!!!
    כוסאומו!

  • חמציץ  On 17/10/2007 at 13:44

    ובצדק 😦

  • שולמית  On 18/01/2008 at 18:09

    גם אתה, כמו אחרים, בשמאל, שעדיין מדקלמים את מנטרות המוסר בעוד שדרות, אשקלון וישובי הבגול עם עזה מופגזים תדיר. לולא הפעילות של צה"ל ולו נתאפשר להם היו בני עזה מוחקים אותנו, גם את מר פויר. הם אומרים זאת , לא אני המצאתי זאת. הם אומרים שהם אוהבים את המוות. שיפסיקו להפגיז את ישראל ואני אצא להפגין למענם.
    אני כותבת ממרחק של זמן, בינואר 2008 ( קישור של ברוכין) בעזה ההספקה דרך המנהרות השתפרה, ברוך השם. אני, אשת שמאל לשעבר הבנתי שהמלחמה היא על הכל. לצערי, זה העניין. הם אומרים זאת. יש אצלנו כאלה שלא רוצים לשמוע.

    כל טוב
    שולמית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: