נאצים בפתח תקווה

א.

במקור אני מפתח תקווה, כמו שיודעים קוראי הטור הזה, והסערה התקשורתית של השבוע – חשיפת כנופיה ניאו-נאצית של צעירים תושבי העיר – הכניסה אותי לטלטלה רגשית לא קטנה. כי האדם הוא תבנית עיר הולדתו. אין מה לעשות, לא לכולם יוצא לקבל ילדות אורגינל סטייל יוסי בנאי ז"ל. ככה זה: מישהו הרי חייב להיוולד בפתח תקווה.

האמת שקיבלתי את זה חזק כשקראתי את תמלילי השיחות של מנהיג הכנופיה, "אלי הנאצי" עם פקודיו. באחת השיחות הם קובעים מסיבה לציון יום הולדתו של היטלר. איפה אמורה הייתה להיערך המסיבה? ב"יד לבנים". בום! טראח! פלאשבק! אני ילד קטן שוב, גר ממש לא רחוק, ועכשיו זו שבת אחר הצהרים ואני משחק בטנק המצרי או הסורי שחונה שם ביד לבנים. אני משחק בלהיות כוח צביקה. אני עומד חשוף בצריח וברגע אחד שלא אשכח אני רואה את דלת הברזל הגדולה נסגרת בחוזקה על אצבעותיו של ילד אחר. רגע של הלם. שקט מוזר משתרר. ואז הדם. זעקת הפצוע. ההיסטריה. הפינוי. המחדל. התחקיר. זו הייתה החווה הסינית שלי.

גם ככה אני נזכר ביד לבנים בכל פעם שראש השנה מגיע; שם, בגן המרכזי של פתח תקווה, היו התושבים הטובים של העיר מבצעים את טקס ה'תשליך' בכל חג. 'תשליך', כמו שכל דוס יודע, הוא אחד האירועים החברתיים החשובים של השנה, לצד טיול הדאווין של אחרי תפילת יום כיפור. התשליך עצמו תמיד היה מהמנהגים היהודיים האהובים עלי, ועד היום כשאני עוצם עיניים ומדמיין שלווה נפשית, מוסר נקי ומצפון שקט אני מוצא את עצמי מול בריכת הדגים המצחינה של יד לבנים בפתח תקווה בראש השנה, מוכן למלא מחדש את הכיסים בחטאים. הייתי רוצה לומר ששם התנשקתי לראשונה, אבל לא היו דברים כאלה בפתח תקווה. מה שכן, אני זוכר שבחורשה מצאנו פעם אוסף נאה של חוברות פורנו.

 

ב.

עד כמה שאני זוכר לא היו הרבה ניאו-נאצים בפתח תקווה כשגדלתי ויום ההולדת של היטלר עבר ללא אירועים מיוחדים, אבל גם בלי נאצים היו לא מעט סכנות שארבו לילד יהודי בסמטאות הקשוחות של דאון-טאון פ"ת. היינו סופגים כאפות עוד בימים בהם קראו להן לאטמות, ובואו נגיד את זה כך: לא היית רוצה לעבור בסביבה של קולנוע "הדר" כשמסתיימת עוד הקרנה של אחד מסרטי ברוס לי.

בפתח תקווה של שנות השבעים החיים היו קשים ולא הוגנים ומגרש הכדורסל היה שלך רק עד הרגע שמישהו אחר, גדול יותר, רצה אותו, או שאין כדור. פתגם מקומי עתיק אף קבע כי פתח תקווה היא "מקום בו הגבר גבר והצאן עצבני". תמיד היה אקשן, אבל נאצים? עד כאן.

כנראה שדברים משתנים.

 

ג.

יותר ויותר פעמים בזמן האחרון עולים לכותרות פסיכופטים תושבי פתח תקווה; עובדי שטן שרוצחים, שורפים ואוכלים חתולים, נערים מנוכרים ורצחניים, ונדליזם פראי, פירומניה, ועכשיו זה. מה קרה לאם המושבות? היכן את עיר ילדותי הישנה, שפרדסים סמלו את גבולותיה? נכון, פתח תקווה תמיד הייתה מקום מכוער, משעמם, מדכא, חסר אופי וייחוד אבל מה זה שהפך אותה לבירת המטורפים של ישראל?

מכאן אני שולח ברכת שנה טובה לתושבי פתח תקווה. זה בדיוק מה שהמורל המוניציפלי לא היה צריך, אחרי הירידה הכואבת של קבוצת הפועל לליגה השניה. חזקו ואמצו אחים יקרים. ואת, עירי, יום אחד עוד אקרא מעל בימת הנואמים בכיכר: "אני פתח תקוואי", כקנדי בשעתו, יום אחד עוד אשוב להיקבר באדמתך, קריה יפיפייה, ורגבייך ימתקו לגרוני החרב.

 

ד.

אני חייב להודות שבאיזשהו אופן די מעוות אני שמח על העובדה שכל זה קרה בפתח תקווה. לא טוב שזה קרה, כמובן, אבל אם כבר דברים מהסוג הזה קורים, לפחות שיקרו בפתח תקווה. הרי לא הייתם רוצים לראות דברים כאלה בפאריז או בלונדון, נכון?

 

ה.

מבחינת התקשורת כל הניאו-נאצים האלה באו פיקס. בינגו. כאילו החשיפה הזו – שלא הייתה עבודה עיתונאית כלל ועיקר אלא הודעת לעיתונות של המשטרה – הגיעה בהזמנה. היינו צריכים איזה נושא עסיסי לדיון, ואין כמו ניאו-נאצים בפתח תקווה (או "מרכז הארץ", לפי הנוסח התקני). תחשבו על זה, זו בדיוק קפיצת (או בעצם ירידת) המדרגה בנושאי השיחה שהיינו צריכים אחרי החטופים, הרעבים, הניצולים, נבחרת ישראל בכדורגל ובמיוחד אחרי המשתמטים. ניאו-נאצים? לא היה יכול להיות יותר טוב. זו בדיוק החתיכה החסרה.

גם המשתמטים יכולים להפיק תועלת מחשיפת הפרשה. מבחינת הדימוי הציבורי הרי שהם יכולים לרשום עליה במניותיהם, ולו רק בשל העובדה שעכשיו יש מישהו יותר גרוע מהם. זה הזמן לשנות את הכללים: משתמטים מורשים להופיע לייב מול חיילים. ניאו-נאצים – רק באינטרנט.

 

ו.

כמה נוח להתלהב ולהתלהם סביב כל נפיחה תקשורתית שעולה ויורדת ולצקצק בשפתיים סביב גילויי האלימות והגזענות של כמה בני נוער מפתח תקווה, כמה נוח לשכוח את האלימות והגזענות הממוסדות והמאורגנות שמפעילה מדינת ישראל נגד חלק מאזרחיה, שלא לדבר על אלה שאינם אזרחיה. בתחילת השבוע של פסטיבל המשתמטים והניאו נאצים התפרסם דוח על מעשי ישראל במלחמת לבנון השניה. התעלמות מהחוק הבינלאומי, הפצצת מכוונת של אזרחים, זה עבר די בשקט. אהוד אולמרט רוצה מלחמה עם סוריה, זה מסתדר לו עם הבחירות כנראה. גם זה עובר די בשקט. גם כאן לא קמה זעקה: אנחנו לא רוצים להילחם נגד סוריה, וגם אם לא הייתה לנו ברירה לא היינו רוצים שכישלון כמוך ינהל אותה.

פורסם גם דוח העוני. או לפחות אני חושב שזה היה דוח העוני. איך אפשר לדעת? הרי כל החודשים האחרונים היו פסטיבל עוני אחד גדול. נדמה כאילו כל יום יוצא איזה דוח עוני חדש, ובכל דוח שיוצא יש יותר עניים. קראת דוח עוני אחד, קראת את כולם. למי יש כוח להתרגש מהאפליה לרעה הבוטה של ערביי ישראל. יותר עניים עובדים? נו, בסדר. הפערים בחברה גדלים? עזוב אותנו, בנאדם, זה כל כך 2005. פורסם גם דוח של ארגון עדאללה על הגזענות במדינה. אז פורסם.

גזענות. עוני. אלימות. זה כבר לא מה שמעניין אותנו, כי שום דבר כבר לא מעניין – אנחנו צריכים משהו שקל להתרגש ממנו. משהו כמו רמי וריטה או מרדף בכל אירופה שבסופו תמונה מטושטשת של בועז יונה בכפכפים וציטוט שלו אומר "אם משטרת ישראל הצליחה לתפוס אותי, אני גאה בה". הציטוט הזה הוא כה מופרך, שהוא כבר על גבול הנשגב. זה בערך כמו שדרור קשטן יתגאה בנבחרת אנגליה שהשפילה אותו 3:0. קשטן זה אחראי גם הוא למשפט מהסוגה העילית ביותר: אחרי ההפסד הצהיר ש"אנחנו עדיין בתמונת הסיכויים". איזו עברית! איזה היגיון! איזה סגנון!

 

ז.

שנת תשס"ח בפתח, אם כן. אבל לא צריך להיבהל. אם עברנו את תשס"ז, על כל הבליה, שחיתויותיה ומלחמותיה, אני לא רואה שום סיבה שאת השנה הזו לא נצליח לעבור לפחות באותה מידה של הצלחה. כמה הרבה יותר גרוע כבר יכול להיות?

אז שתהיה לכם שנה טובה, קוראים יקרים. סעו בזהירות ותודה על הסבלנות.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אודי שרבני  On 15/09/2007 at 15:52

    חייב לציין ש"אלי הנאצי", השם הזה הצחיק אותי. הרי לכל אחד בילדותו היה אחד, איזה מישהו שמכונה הנצאי או לפחות בשכונה או עיר קרובה.
    זה הצחיק אותי המידע הזה שהועבר לעיתונאים, ההיסח דיבורי הזה, נגיד שאלו עוברי אורח או תושבי שכונה על אותו נאצי, והם אמרו לו לעיתונאי, "בטח, מי לא מכיר אותו, זה אלי הנאצי".
    בשבילם, הוא כמו מכולת, או מקלט שלידו נפגשים לפני מסיבה ("ליד המקלט ב8"(
    או דמות אחרת שהוא "דני הבונקר" (יעני קמצן)
    ככה הסתובב לו נאצי. בשכונה. הפירוק הזה מצחיק אותי, חייב להודות

    אגב, אני ביד להעיף אותם מהארץ. שלא יתבלבלו פה עם רוח נעורים, או בילבול קליטתי וכו'.

  • מגיבה  On 15/09/2007 at 16:02

    פתח תקווה. רק מי שגדל שם מבין על מה אתה מדבר ולעומק.היו שם המון כוונות טובות רק שאף אחד לא יודע ומעולם לא ידע להפוך אותן למעשים ולא רק לכוונות. אנשים חיים שם, בשקט, בדיוק כמו בכל עיר ואם אחרת בישראל, רק ששם, יש משהו מדכא בסגירות הגיאוגרפית של המקום, במרחק הנסיעה פנימה לתוך המובלעת, ולהמון אנשים שכשאתה נוסע ורואה אותם בתל אביב, הם חיים שם, בפתח תקווה משום מה הם נובלים שם.

    יד לבנים הוא המקום לכאורה הכי יפה ותרבותי של העיר, בפועל לא נעשה שם כלום, שנים.
    בנייני המגורים לא מזכירים את הבניינים של תל אביב, משום שהם הרבה יותר בנאליים, מתוכננים ארכיטקטונית עלוב, מעבירים מסר של עיירה שכוחה
    משעממת.

    השליטה של הדתיים על העיר הפכה את העיר לבעייתית מאוד, הכל מתנהל שם דרך הדת.
    פעם זה לא היה ככה.

    העירייה לא מטפחת גנים, לא גינות שעשועים, לא שום דבר ירוק שיתן לתושבים הרגשה ולו המינורית ביותר שהם חיים במקום נעים.

    וזה על קצה המזלג. אז מה הפלא שיש שם חלומות על נאציזם אצל בני נוער שאין להם מה לעשות?

  • ד.ט  On 15/09/2007 at 16:20

    מה הפלא שיש שם חלומות על נאציזם? לא קצת נסחפנו? רבבות בני נוער גדלו בערים ועיירות משעממות לא פחות ולא נהיו נאו-נאצים. אי אפשר סתם לשחק כדורגל או ללכת מכות?

  • מגיבה  On 15/09/2007 at 17:00

    מי אמר לך שאין בערים אחרות ומשעממות רבבות בני נוער שלא נהיו נאו נאצים? או עוסקים בכת השטן? או פוגעים ברכוש עירוני/ פרטי?

    מי אמר לך שאין?

    אני שמעתי על עוד מקומות, אבל אני לא מתפלאת על העיר פתח תקווה. מה היה לפני כמה שנים עם
    רצח הנער בכפר סבא? זה לא היה קשור לכת השטן?
    מה עם תאיר ראדה? שאמה טוענת שהיא נרצחה בגלל בני נוער? מה עם עוד מקרי זוועות אחרים?

    על מה ההתקפה בדיוק?
    למה הצביעות?

  • דוב  On 15/09/2007 at 17:06

    איפה את/ה בדיוק חי? לא קורא/ת עיתונים?
    זה מה שקורה היום במדינה, מה זה משנה באיזה עיר
    למי את/ה בא/ה בטענות??????????
    כועס/ת?????
    גם אני, נורא, למי לפנות?
    וללכת מכות זה פתרון???????????

  • מרגוליס  On 15/09/2007 at 17:21

    ואני בכלל חשבתי שהיא לא קיימת.

  • לילה  On 15/09/2007 at 20:34

    גם אני גדלתי שם וביום הראשון שיכולתי- מיד אחרי הצבא, עברתי "לעיר הגדולה" שם אני חיה כבר יותר שנים ממה שחייתי בפ"ת. לאחרונה יוצא לי לחזור ולבקר בה ומורגש הנסיון לשנות דברים- למשל המוזיאון ביד לבנים שעומלים בו קשות על תערוכות מעודכנות ועכשוויות.
    חבל כי פתח תקווה במקור הייתה למעשה מושבה עם הרבה אידיאלים וחזון והיום יש בה ערב רב של רוסים, אתיופים, דתיים, אוכלוסיה חלשה, כשהפריפריה של העיר עצמה נבנית מאוכלוסיה מבוססת של מה שנראה כמעמד בינוני פלוס.הסיפור עם הניאו נאצים אינו לדעתי אלא ביטוי של אוכלוסיה מקופחת, ממורמרת, שלא בחרה להגיע לכאן. באותה מידה הם יכלו , לטעמי , להפוך לאנשי ימין קיצוני

  • שרון רז  On 15/09/2007 at 22:16

    ממש במקרה צילמתי את הבריכה בגן יד לבנים לאחרונה. נזכרתי בה ובמקום הזה פתאום, והיו שם רק רוסים מהשיכונים שליד. יצא לי להיות בענייני עבודה בפ"ת לאחרונה ואין לך מושג כמה העיר השתנתה לרעה. האוכלוסיה שונה לגמרי, וגם אני גדלתי בה בשנות השבעים והשמונים, ואז היה טוב יחסית. אפילו טוב מאוד, למרות הלאטמות…
    תמיד משהו בעיר הזו התפספס לצערי כי פעם באמצע המאה העשרים ועוד קצת היא היתה מיוחדת ומרתקת, ימי האצולה הכפרית וכ"ו.
    ניאו-נאצים פעילים ? זה מזעזע האמת ולא משנה באיזו עיר. חבל מאוד. נהניתי מהפוסט לפחות…

  • נמרוד ברנע  On 15/09/2007 at 22:54

    שהיה הטור הראשון שלך שקראתי קודם כל ב"פירמה" ורק אח"כ שמתי לב שהוא פה, ולמרבה הבושה אני נאלץ להגיד שיותר נהניתי לקרוא אותו בגלובס. אולי זה מכיוון שאני מאמין בפרינט והרבה יותר קל לי לקרוא טקסטים על הנייר ואולי זה מסיבות נשגבות יותר, מה שכן, למרות שהטור שלך שוכן שם כבר הרבה זמן אין ספק שהוא מהווה תוספת מרעננת לכל הכתבות על בעלי ההון והטייקונים הכלכליים.

    טור מצויין ד"א.
    שנה טובה!

  • בתיה באמבטיה  On 20/09/2007 at 13:53

    שנה טובה, איש יקר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: