השטינקר

 

א.

אני זוכר כאילו היה זה הבוקר את אותו יום לפני כמעט שלושים שנה בפתח תקווה: אני בערך בן תשע, וכשאני חוזר לכיתה באמצע ההפסקה הגדולה לקחת משהו מהתיק אני רואה שלושה ילדים מכיתות גבוהות יותר עוברים בין התיקים בזריזות ומחטטים בהם. כאמור, הייתה זו פתח תקווה של סוף שנות השבעים, ובעורקיי עוד לא זרם דבר מלבד דם ותמימות. בכלל לא הבנתי מה הם עושים שם. מאוחר יותר, כשהתברר מה קרה, עמדתי בפני ההתלבטות המוסרית הגדולה הראשונה בחיי: להלשין או לא להלשין?

זה לא רק הפחד מהמכות שידעתי שאחטוף. העניין היה אחר: הרי כל אחד יאמר לכם עדיף להיות פושע מלהיות מלשין. כך חונכנו. זו התרבות שלנו. אין, אבל אין, דבר גרוע יותר משטינקר. הדתיים שבינינו מתפללים (היום וגם אז) שלוש פעמים ביום ש'למלשינים לא תהי תקווה', והחילוניים שבינינו אמונים (כנ"ל) על רגשי הכבוד של כל המאפיה האיטלקית. גברים שבגברים, מדון קורליאונה ועד טוני סופרנו, למדו אותנו שהכל מותר והכל בסדר, רק לא להלשין.

ואני הלשנתי. לא בלי התלבטות, אבל הלשנתי.

 

ב.

אם אני זוכר נכון, הרי שאפילו המורים בזו לי. אתם יכולים לשכוח מהמראה החד צדדית שמוכרת לכם ממסדרי הזיהוי הטלוויזיוניים, או אפילו מהסימפתיה הבסיסית של מבוגר כלפי ילד מבוהל. הוכרחתי לעבור – יחד עם סגן המנהל – מכיתה לכיתה, לפסוע בין כל התלמידים הגדולים והחזקים, עד שאולצתי להצביע על הגנבים, שהמבט בעיניהם הכאיב לי רק טיפה פחות מהבעיטות שקיבלתי מהם, ומהחברים שלהם, ומהחברים של החברים שלהם, במשך החודשים הבאים. בעיטות השמורות במיוחד לשטינקר.

אפילו מהילדים שקיבלו חזרה את הציוד שנגנב מהם (ואיזה ציוד כבר היה לנו בפתח תקווה של לפני שלושים שנה?), לא חשתי הכרת תודה או משהו בסגנון. הלשנתי. אני שטינקר.

אפילו אני שנאתי את עצמי.

 

ג.

כל הפרשה המודחקת הזו צפה ועלתה בי השבוע, כשעליתי על קו 18 ממרכז תל אביב לכיוון דרום. הייתה זו שעת ערב, וכל האנשים העמלים שידם לא משגת לרכוש ג'יפ נדחקו כתף אל כתף באוטובוס ההומה בדרך חזרה הביתה, נרדמים אחד על כתפי שכנו.

באחת התחנות נפתחה הדלת האחורית ובחור לא קטן ולא בלתי מאיים נדחף דרכה. חיכיתי לראות, אולי הוא יעשה את דרכו לקדמת האוטובוס וישלם על הנסיעה (אגב, אני מוכן להתערב שכארבעים אחוז מכם לא יודעים כמה עולה נסיעה עירונית באוטובוס: 5.10 שקלים), אבל לא. הוא לא זז. הבטתי סביבי, ראיתי שרוב האנשים חושבים כמוני: למה הוא לא משלם? אבל אף אחד לא אמר מילה. גם לא אני.

חיכיתי תחנה, חיכיתי תחנותיים, עד שלא יכולתי יותר. סליחה אדוני, אמרתי, אבל לא ראיתי אותך משלם לנהג. מעניין, אבל באותה שניה בדיוק בחרו כל נוסעי האוטובוס לבחון בקפידה את נעליהם, להביט מחוץ לחלון, או להירדם באופן פתאומי. ולא בגלל שיש פה מישהו שמתפלח, משמע גונב, משמע גונב מהם, אלא בגלל שיש פה שטינקר.

האיש כאילו לא שמע. סלח לי, אמרתי שוב. אתה, כן אתה, למה אתה לא משלם על הנסיעה? לך לנהג, שלם לו. התעקשתי. כן, המשכתי, אני מדבר אליך.

ומי אמר שאין דברים טובים בעדר? אישה בספסל שלפני נחלצה פתאום לעזרתי, ואדון מבוגר תרם גם הוא את שלו, וצנחן חמוש ניעור פתאום. האווירה השתנתה. מישהו הלך לומר לנהג. הגנב נאלץ ללכת ולשלם, לא לפני שתקע בי את אותו מבט שתקעו בי חבריו לפני כמעט שלושים שנה. אבל הפעם לא קיבלתי מכות ובעיקר לא שנאתי את עצמי.

 

ד.

כן, אני שטינקר. שטינקר גאה, ואני מפציר בכם: בואו, הצטרפו אלי. היו כמוני: זה כבר כמה חודשים שאני מאלה שמתקשרים למספרים המודבקים על אחורי מכוניות חברה "אם רכב זה ביצע עבירת תנועה, אנא התקשר ל…" – אני מתקשר. אם אני רואה אוטובוס חוצה באור אדום – אני מתקשר. נהג משאית נוסע בטירוף על כביש החוף – אני מגביר את המהירות עד שאני יכול לקרוא את המספר על הסטיקר, ומתקשר. רכב חונה על מעבר חציה – אני מתקשר. עקיפה על קו לבן – אני מרים טלפון. אם יש עלי מצלמה אני גם מצלם ושולח. כי כמוכם, גם לי נמאס מהרוצחים שמסתובבים בכבישים. זו ההתגייסות שלי למלחמה בתאונות הדרכים: להלשין. אם כולם יהיו שטינקרים עלובים כמוני, אולי ימותו פחות אנשים.

 

ה.

השבוע הרמתי טלפון לאגף התנועה במשטרה, לשאול על האפקטיביות של כל ההלשנות המוצדקות האלה. אתם לא תופתעו ממה שאמרו לי שם: אין להם מושג. לפני כשלושה חודשים אמנם נחקק חוק המחייב את החברות להדביק מדבקה שכזו ולהזמין דיווח. אבל מרבית החברות פשוט סוגרות את העניין בינן לבין עצמן. אף חברה גדולה הרי לא תרצה שייוודע שהנהגים העובדים בשירותיה הם פסיכופטיים אובדניים שיעשו הכל על מנת להוריד אותך מהכביש. אז הן מחליקות את זה. גם קציני הרכב של החברות, אני חושד, רואים באזרח המתקשר לא הרבה יותר ממלשן. וכמובן שאף קצין רכב לא רואה בעצמו אחד כזה. שהוא ילך למשטרה??? מה הוא, שטינקר? וחוץ מזה, אם לנקוט בפרפרזה על אחינו הכתומים, אין לו נהגים לתלונות מיותרות. הרי בסוף מי שיחטוף את הצעקות זה הוא.

 

ו.

ציי הרכב הם רק חלק מהבעיה. מי מכם שהתנסה בנהיגה בשעות הערב והלילה של סוף השבוע לא יכל שלא לשים לב לנהגים הצעירים, שנוהגים מתוך כוונה שלמה לא להגיע למחר.

זה כבר השבוע השני שאני מלא בהצעות פופוליסטיות. אז קבלו: במכוניות שנוהגים בהם צעירים יודבק מאחור – ובגדול – מספר הטלפון של ההורים. "הילד שלי עשה עבירת תנועה? התקשר אלי בכל שעה. אימא של X". אולי מאימא שלו הוא יפחד, המטורף הקטן. זה יכול להיות פתרון טוב גם לנהגים מבוגרים: "עברתי עבירת תנועה – תרים טלפון לאשתי", "בעלי רוצה לדעת איך אני נוהגת".

 

ז.

באינטרנט חיפשתי שטינקרים גאים כמוני. מצאתי את איציק פופ (30) ואמיר ברק (37) שיחד הקימו לפני כחודש את אתר "אור אדום" – גן עדן למלשנים, עם טופס הגשת תלונת אזרח למשטרה, שפוטרת את המלשן החובב מללכת למשטרה, שזה תיק לא נורמלי. בינתיים האתר בחיתוליו. רובו מבוסס על צילומים של רכבים חונים באדום לבן, אבל מה שחשוב זה הכיוון: שאנשים יידעו שמלשינים עליהם. שיידעו שלא הכל מותר. כולנו שטינקרים!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 18/08/2007 at 20:27

    לא הבין למה אני צוחק בקול כל כך רם עכשיו כשקראתי את הפוסט הזה שלך. היה מבדר וכתוב כהלכה למרות שכמובן חלק מהנושאים פה הם בסופו של דבר עצובים. אגב, לא ידעתי שהיית תלמיד בפ"ת של שנות השבעים. גם אני. תמיד מסתבר איכשהו בכל מיני מקומות שכולם מפ"ת. שמע, להתקשר ולהתלונן על הנהגים זה לא שכיח נראה לי אבל כל הכבוד, אם אתה עושה זאת בדיוק וביושר כמובן. חשבתי גם אני פעם או פעמיים לעשות זאת עם נהגים סוררים במיוחד אבל בסוף לא לחצתי על הדק הסלולרי. נראה, אולי בפעם הבאה.

  • ג'ני  On 18/08/2007 at 21:01

    לא הבנתי מה הקשר בין התפלחות לאוטובוס לבין עבירת תנועה שמסכנת חיים או בריונות על ילדים קטנים.

  • מאיר  On 18/08/2007 at 21:39

    כבעל ניסיון משני הצדדים – גם כמדווח וגם כאדם שדיווחו עליו, אני יכול לומר שיש בהחלט משקל לדיווח כזה, וגם אני משתמש בזה – כאשר אני רואה עבירה שקשה לי לעבור עליה בשתיקה. בחברות רבות הנהג שדיווחו עליו מקבל מכתב נזיפה מקצין הרכב, עם עותק לבוס שלו – אין בכך שום תענוג

  • פנחש מוואי  On 18/08/2007 at 21:47

    להלשין על מי שאין לו 5.1 שקלים? לקשר את זה לאנשים המופרעים שרוצחים בקישור עקיף דרך המלשינון?

    לאן אתה מתדרדר? אם מישהו גונב 5.1 שקלים זה אומר דרשני על החברה. הסיכוי שהוא קלפטומן מתגנב אובססיב לאוטובוסים הוא קלוש.

    אם הייתי אני במקומך (כלומר מת שהוא יפרגן לחברה הפרטית דן כמה שקלים) הייתי פונה אליו בשקט ובצנעה ומציע לו 5.1 שקלים כדי שיוכל לעלות בגאווה מן הצד הקדמי של האוטובוס. אם הוא גנב עשיר, הוא יוותר מהבושה וישלם לבד. אם הוא סתם גנב מסכן, הוא ייקח את הכסף ויעשה כהצעתך.

    להתנפל על חסר 5.1 שקלים? לא מבין אותך יא דרור. ועוד להרים עליהום יחד עם חייל? אני פשוט לא מאמין שזה אתה. השדרה המרכזית של החברה הישראלית עומד על רגליו האחוריות. גונבים את בעלי ההון. חייבים לשמור עליהם.

    אם כבר, נזוף במי שלא קם לנשים בהריון או לזקנים. נזוף והלשן על מי שקובע באמת את אורח החיים העלוב במדינה הזו.

    וגם אז, להיתפס לשחיתויות כאילו היו בעיתיות?
    קרא את חיים ברעם מהשבוע. טור מבריק על השמאל. ובעיותיו גם אלו המדומות.

    http://hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=5609

    בקובה זה לא היה קורה. הגנב על האוטובוס היה מוזמן לוועדה המרכזית השכונתית ונותן את הדין.

    סתם, זאת לא הסיבה. הוא פשוט היה נוסע חינם.

  • Mer  On 18/08/2007 at 21:53

    http://nitpastem.blogli.co.il/

  • מיכאל  On 18/08/2007 at 21:58

    החונים במקומות השמורים לנכים:
    נתפסתם – http://nitpastem.blogli.co.il/
    אגב, אותו חוק המחייב את מנהלי ציי הרכב לשים מדבקה עם פרטי התקשרות, הוא אחד החוקים הציניים ביותר שנחקקו בשנים האחרונות:
    יוזם החוק הקים מוקד לדיווח על עבירות תנועה, קנה מס' טלפון קליט, ואז הפעיל לובי פוליטי בכנסת על מנת לחוקק חוק המחייב כל חברה לשים את המדבקות הנ"ל. החוק מציין במפורש שמס' הטלפון שמצויין על המדבקה חייב להיות מס' בן ארבע ספרות עם כוכבית (כמה מפתיע).

  • ימימה  On 18/08/2007 at 22:49

    כל אחד חונה איך שהוא רוצה על המדרכות. ללכת שם עם עגלה זו משימה בלתי אפשרית כמעט. בשנה שעברה כשהתחלתי לעשות את הדרך הזו יום יום כשהלכנו לגן, התקשרתי מדי בוקר למחלקת החנייה בעיריית רמת גן, ואף הודעתי להם שאני מתכוונת להתקשר למחרת בבוקר שוב, אם שום דבר לא יעזור. ככה כמה ימים. נראה לך שעזר? כלום! אנשים עדיין חונים כמו חוליגנים, גם אנשים שהם עצמם הורים לילדים ומסתובבים שם עם עגלות.

  • דרור פויר  On 18/08/2007 at 23:03

    פנחש מוואי – אני אוהב איך שאתה חושב, בנאדם, ואני מת על היכולת שלך להפוך כל דבר. האמן לי, ידידי, זה לא היה אדם שלא יכל להרשות לעצמו את החמישה שקלים ועשרה – זה היה אדם ששם זין על אחרים, שעשה את זה כי הוא יכול. אתה אל תעשה ממנו מסכן וגם אל תעשה ממנו רובין הוד (לוקח מבעלי ההון, עלק). זו בדיוק התנהגות הכביש הישראלית. אלה אותם האנשים. (אולי זה יענה גם לג'ני). אבל הכי הרסת אותי עם ה"להרים עליהום עם חייל". עליהום? מה עם לינץ'?
    לקחתי לתשומת לבי את הערותיך ובפעם הבאה אנזוף במי שלא קם לזקנים, ולו רק בשביל לדעת איך תצליח להפוך גם את זה למשהו רע

    הטור של ברעם מעולה!

    עידו קינן בפוסט מעולה על אותו דבר בדיוק, רק עם רעיון הרבה יותר מוצלח:
    http://room404.net/?p=11869

  • עידוק  On 18/08/2007 at 23:16

    תשימי לאנשים שחונים על המדרכה פתק מנומס על מושב הנהג. ולשאלתך איך את מגיעה למושב הנהג: עם אבן דרך השמשה הקדמית.

  • דורה ק.  On 18/08/2007 at 23:39

    גו פויר, גו!

  • חגי  On 19/08/2007 at 0:19

    מכיר אנשים ששינו את אופן נהיגתם בעקבות קבלת נזיפה, לאחר דיווחים חוזרים.
    מיכאל – מאיפה הטענה שמהספר צ"ל בן 4 ספרות?
    לא מצאתי לזה ביסוס- ראה למשל את נוסח נוהל 6 כאן –
    http://tnuanet.com/index.php?option=com_content&task=view&id=23&Itemid=1

  • איל  On 19/08/2007 at 2:23

    פוסט גדול, גם אני צחקתי בקול.
    אבל אני לא בטוח: להלשין על מי שלא משלם לאגד זה לא כמו להלשין על מי שלא משלם אגרת טלוויזיה?

  • פנחש מוואי  On 19/08/2007 at 9:31

    אני לא מסובב דברים ולא בונה רובינהודים. בסך הכל פרופורציות. כשאמרת עדר – זה הזכיר לי עליהום. זהו.

  • דודי  On 19/08/2007 at 9:41

    לא בגלל שהמתפלח היה בסדר, אלא בגלל שזו לא הלשנה לגורם חיצוני.

  • גבריאל  On 19/08/2007 at 11:21

    היי דרור,

    פשוט מדהים, טוב לשמוע שיש עוד כמה שרודפים ומחייגים(שמת לב שלרכבים צבאים כמעט תמיד רשום מספר טלפון שלא עונה ?? ושיש חברות שזה מגיע למישהו שלא ממש מבין מה אתה רוצה (וכל הכבוד לחברות שמשתמשות במוקד מסודר שעונה תמיד ורושם)) כן ירבו אנשים כמוך שמדווחים על נהגים עבריינים, מתלוננים בעיתון ובמשרדי הממשלה האחראים שמישהו מרמה אותם וכו'..
    החלק הקשה והקצת מבאס זה להיות הבן אדם שנשאר עם העצבים אחרי שמעבירים את התלונה, וזה מזכיר לי סיפור זן עתיק על שני נזירים שרוחצים את הכלים של המנזר על גדת הנהר בשתיקה כשניגשת אליהם עלמת חן צעירה ומבקשת שיעבירו אותה את הנהר שכן היא לא רוצה להרטיב את שמלתה. אחד הנזירים, ללא היסוס, מעמיס אותה על כתפו חוצה את הנהר ומניח אותה בצד השני.
    כעבור כמה שעות של שתיקה ורחצת כלים, הנזיר השני פונה לנזיר הראשון ואומר לו:"ידידי, אני לא יכול להתאפק וחייב לשאול אותך, כיצד לא הפריע לך לשים את הנערה הצעירה על כתפך ? הלא נזירים אנחנו" ולכך השיב לו הנזיר (המעביר):"חבר נזיר יקר, אני אמנם נשאתי את הנערה כל כתפי אך הנחתי אותה בגדה השניה, ואילו אתה, נושא אותה עדיין על כתפיך".

    גבריאל

  • מרגוליס  On 19/08/2007 at 13:05

    מעולה מעולה.
    לי תמיד פשוט מתחשק להדביק מדבקה גדולה על כל החלון הקדמי של הג'יפים המפלצתיים שחונים על מדרכות בתל אביב. משהו מעודן בסגנון "יש לי זין קטן אז אני משתין על כולם".
    מעניין אם זה יעבוד.

  • אסף  On 23/08/2007 at 4:11

    הקונוטציות השליליות של המילה שטינקר צומחות בדיוק מסיפורים דוגמת מקרה האוטובוס שלך. מה הקשר בינו לבין שאר הדוגמאות שהבאת רק אלוהים יודע.
    ברכבות התחתית של ברלין יש נוהג די מקובל להשאיר בסוף נסיעה את הכרטיס (שתקף לשעתיים) בידי אנשים שמוכרים אותם בחזרה לנוסעים חדשים בחצי מחיר. אין לך שום אינטרס לחפור בכיס ולתת את הכרטיס בו כבר לא תשתמש לבחור שעומד שם, ובכל זאת רבים מקפיקים לעשות זו ולחלק שני יורו בינו לבין נוסע בר מזל -ישר מקופת חברת הרכבות (הפרטית). מיותר לציין ששניהם צריכים את היורו הזה קצת יותר מבעלי החברה.
    בלי להתפלצף יותר מידי, אני מאמין שזו צורת מחאה מדוייקת ורלונטית ביותר בעולם בו אנו חיים. ממש כמו יריקה על תמונת עריץ במשטרים אחרים. בתור צמית בתקופת הפאודליזם היית מלשין על צמית שכן ששמר לעצמו יותר תפוחי אדמה ממה שמרשה האציל? ולמה? מנאמנות לאציל או מקנאה בשכן שגם אוכל יותר ממך וגם מרגיש קצת פחות אפס. לא ברור אגב מה יותר גרוע.
    אני לא הופך את הפושע הסמוי שלך לאידאולוג מרקסיסטי (וגם לא לעשיר ועבריין תנועה שמו שעשית אתה בתגובה) אבל את להט הצדק שלך אפשר לכוון למקומות קצת יותר סבירים.
    ועוד הערונת, הקישור והשבחים לפוסט (המצויין לדעתי) של עידוק, ממש מוזרים בהתחשב בעובדה שהוא מבקר בחריפות את אותו פרוייקט שאתה כלכך נלהב ממנו.

  • מנכל בזק  On 23/08/2007 at 5:10

    דרור היקר,
    הובא לעיוני פוסט השטינקר שלך ואני ואני מעוניין להציע לך להצטרף לצוות הקופירייטרים שלנו בדן, בקמפיין החדש למיגור תופעת המתפלחים. ברשותך אני מצרף מספר עיבודים שהכין כבר הצוות על כמה מהרעיונות שלך:
    את "מישהו שמתפלח, משמע גונב, משמע גונב מהם" הפכנו ל: "מי שלא משלם לנו גונב ממכם"
    את הקישור בין המתפלחים לעברייני התנועה אהבנו גם ואנו מציעים "מי שלא קונה כרטיס אוטובוס כחוק,ידרוס הולכי רגל ואז יחנה לכם את הגיפ שלו על המדרכה."
    הצוות עדיין מתלבט מה לעשות עם: "וצנחן חמוש ניעור פתאום" נראה שזיקקת פה איזה דימוי שמשלב עוצמה, תמימות, נעורים, הארה פתאומית, פטריוטיות, וכמובן איום סמוי.

  • מנכל בזק  On 23/08/2007 at 5:14

    .

  • אלי  On 24/08/2007 at 13:20

    שם מקובל להתלונן למשטרה אפילו על זריקת זבל לא ביום הנכון. או ירידה רועשת במדרגות או הפעלת המקלחת מאוחר בערב.

    מתאים לי

  • כוכבית  On 26/08/2007 at 22:41

    בתור אחת שגדלה בבת-ים (וקו 18 לא סתם נוסע מתל אביב לכיוון דרום. הוא מגיע עד בת-ים. שווה לנסות) העניין הזה עם להיות שטינקר היה פתור לי – הדיבר ה 11 בבת -ים הוא: לא תלשין!
    עבורי זה בכלל לא אופציה. בחודש שעבר אפילו עזבתי את העבודה כי עמדתי בפני ברירה: להלשין או לעזוב, ובחרתי לעזוב. עד כדי כך. יש בי אמונה שהנבלות יקבלו את עונשם גם בלי שאלשין. עד היום זה הוכיח את עצמו.

  • עמישפוץ  On 13/09/2007 at 11:24

    שמסייעים לבריוני הערבים לחבר בגדר?

    לפני כן הייתי ממליץ שכל הגבולות ללא גדרות וכל הגדרות לל הגבולות ומה שבינהם גם הם ידביקו מספרי טלפון של אלה ששולחים אותם, על גבם.

  • דרקונית  On 20/11/2008 at 14:11

    להתפלח לאוטובוסים זה לא בסדר. באמת. כי אם מבקר תופס באוטובוס מישהו שלא שילם על הנסיעה, הנהג חוטף קנס ממש נוראי

  • רז  On 07/07/2009 at 11:03

    ימלשיןןןןןןןןןןןןןןן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: