אביב הגיע, פסח בא

א.

אביב הגיע, פסח בא, ובעיתונים טוענים חלק מהפרשנים שגלי השחיתות, העליבות וגועל הנפש העצומים ששוטפים אותנו בימים אלה מכף רגל ועד ראש, מנשיא עד לשר אוצר, משוטר עד לגובה המס, הם חלק מאיזה ניקיון אביב גדול ושטבע הלכלוך לצוף למעלה, שככה זה כשמנקים את האורוות ושבעצם הכל בסדר, או לפחות לא כל כך נורא כמו שזה נראה, או לפחות תחילתו של מחר חדש ונקי.

אביב הגיע, פסח בא, וקולט אביטל טוענת שהיא ראויה להיות נשיאת המדינה. הייתי יכול להתווכח על זה אם הייתי יודע במי מדובר. מיהי אביטל זו? עוד פקידה יבשה שצמחה להיות פוליטיקאית עבשה. באחד מהעיתונים שמעתי אותה אומרת שהרעיון לרוץ לנשיאות בא לה מקריאה בעיתון, דבר שמעיד כאלף עדים על חזון מגובש ואופי של ממש, האין זאת? אם אביטל קוראת גם את העיתון הזה, הנה עוד רעיון: עזבי אותנו בשקט. אל תבינו אותי לא נכון, מגיעה לנו נשיאה אישה, אבל אישה אחרת. את לא ראויה, וזה שאנו מוקפים באנשים לא ראויים זו לא סיבה מספיק טובה. אנא ממך, גברתי.

אגב, אם שואלים אותי, אני מעדיף את ראובן ריבלין על שמעון פרס כנשיא המדינה. ריבלין הזה, תגידו עליו מה שתגידו, לפחות יש בו חיים, וניצוץ, ויושר ירושלמי כזה והומור יורמי חביב, והוא בעיקר לא אופורטוניסט כשמעון פרס. כל הדברים האלה מכסים על העובדה שהוא ליכודניק.

 

ב.

אביב הגיע, פסח בא, וכאיש אחד פסקה התקשורת שלבני היא אכזבה ושעמי אילון הוא התקווה. כולם רוקדים לפי אותו חליל, אבל מי החלילן?

בנוגע ללבני, אף פעם לא התרשמתי ממנה מי יודע מה. כל הקדימה האלה שווים אתם יודעים למה. בנוגע לעמי אילון, אין ספק שמדובר בכריש פטיש שאקל שפיץ, איש ישר, לוחם אמיץ ומעוטר שיכול לפרק לי את הצורה באצבע אחת, אבל אם יורשה לי: קראתי באחד מהעיתונים ידיעה מרתקת ובה נכתב שעמי אילון זה אוהב מאוד בצל, ושכל בוקר הוא אוכל בצל שלם כאילו היה תפוח. בתגובה, אישר אילון כי הוא מאוד אוהב בצל, אבל הכחיש את עניין התפוח. אין מה לומר – מנהיג גדול! משכמו ומעלה! סוף כל סוף יש לנו מערכת בחירות אמיתית ועקרונית במפלגת העבודה: הבצל של אילון מול השעון של ברק. אני יודע שבא לכם, אבל בבקשה אל תקיאו על העיתון הזה.

אביב הגיע, פסח בא, ואהוד ברק חזר לעניינים. אם אכפת לכם מהעובדה הזו, אני מציע שתדברו עם מישהו מקצועי. ברק, אגב, כבר עשה את זה וחבר לראובן אדלר, ממליך המלכים.

אגב, אם שואלים אותי, הרי שאם לוקחים בחשבון את הקרוסלה המסתובבת של הפוליטיקה הישראלית, אפשר כבר להתחיל להתכונן לשובם של אולמרט, פרץ והירשזון בעוד כמה שנים. אפשר להתחיל לשנן את הקלישאות: הראשון "למד את הלקח"; השני "עשה לביתו"; השלישי "הבין בדרך הקשה".

 

ג.

אביב הגיע, פסח בא, בעיתונים מתפרסמים שוב הסיפורים העצובים על אלה שאין להם; משפחות שלמות נסמכות על שולחני נדבנים ועושות את הסדר בבתי תמחוי. השנה עבדים, זה בטוח, בשנה הבאה בני חורין? לא הייתי בונה על זה, חברים. ביבי חוזר. במקומכם הייתי משריין מקום בבית התמחוי גם לשנים הבאות. האפיקומן על גאידמק.

ב"גלובס" קראתי על טרנד הפסח של אלה שדווקא יש להם: שף פרטי לליל הסדר, כולל מלצרים וכל הציוד. סיפור של 30 אלף שקל פלוס מינוס לארוחה של עשרים איש. השנה בני חורין, זה בטוח, בשנה הבאה? ביבי חוזר! אפשר לצ'פר את השף בעוד חמשת'לפים. טיפ. שיהיה.

אביב הגיע, פסח בא, בבורסה פריחה, כולם ממלאים כיסיהם באגוזים. טוב, יש להם שיניים, ובטוח שיש להם בגד עם כיסים. ואם לא כיסים, אפשר במעטפות או במזוודה. שם לאף אחד לא אכפת מהשחיתות, מהרשויות המקומיות או מהמוכנות של העורף. הדבר היחיד שיכול להדאיג זה הבורסות של המזרח.

 

ד.

אביב הגיע, פסח בא, והיחצ"ן רני רהב תלה על חגורתו קרקפת של עוד עיתונאי. רשות השידור התקפלה בפניו כמו כלום, גבי גזית הלך הביתה ורני רהב הלך לבקר את עופר גלזר בכלא. התקשורת אשמה? בוודאי, היא אשמה בהפקרת חבר בכיר בה. בשתיקה. בהתקרנפות. באחד מעיתוני הבידור קראתי שצלמי הפפראצי החליטו להחרים את בר רפאלי. הייתי רוצה לראות את העיתונאים מחרימים את רני רהב, אבל זה לא יקרה כי אין להם ביצים.

מחר יכול רהב לתבוע את ראשו של כל אחד אחר מאתנו, והראש יוגש על מגש. מי המשוגע שירצה לסכן את ההזמנה האישית שלו למסיבת הגיוס (המדהימה) של הילד (המדהים) שתיערך בפארק הירקון המהמם בחברת 9,862 מהחברים הקרובים (והמדהימים) של המשפחה היחצ"נית?

אביב הגיע, פסח בא. רני? רהב.

 

ה.

אביב הגיע, פסח בא, אני מנקה את הבית. עובר על הניירות הישנים, משליך יערות שלמים אל פח האשפה הירוק מתחת לבית. אדם צובר ניירות כמו נמלים בחודשי הקיץ, ופעם בשנה הוא עובר על כל המעטפות שלא נפתחו וזורק לזבל, מביט בחיובים של כרטיס האשראי ולא מבין לאן הלך הכסף. אבל התשובה ברורה: הכסף, כמו תמיד, הלך אל הכסף.

אביב הגיע, פסח בא, וכשהלכתי לסופר ראיתי אנשים מעמיסים חומרי ניקוי על העגלה כאילו הם מתכוננים לנקות מינימום את כנסת ישראל מכל הזוהמה שהצטברה שם. אנשים, רציתי לשאול אותם, כל כך מלוכלך היה הבית שלכם עד עכשיו?

אביב הגיע, פסח בא, ואהוד אולמרט עדיין לא פופולרי. שזה הגיוני. מצד שני, הוא עדיין בא לעבודה, שזה לא כל כך הגיוני. אם היה לי קיוסק לא הייתי נותן לו למכור שם במבה משומשת. הלו, אדוני, אתה מבריח את הלקוחות.

אגב, אם אתם שואלים אותי, לפני כמה ימים ראיתי אותו בטלוויזיה אחרי הרבה זמן (תענוג לחיות בלי מכשיר, ועוד מעט שלוש שנים) ודי נבהלתי. אדוני ראש הממשלה, אתה נראה רע. קח חופש. ארוך. ממש ארוך. נסה, אם תוכל, לקבוע את שיא גינס לחופשה הארוכה ביותר בהיסטוריה.

 

ו.

אביב הגיע, פסח בא, וכל הקושיות נותרו ללא מענה. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? הוא לא נשתנה בכלום. אנחנו חוגגים את החירות שלנו ונוטלים את חירותם של אחרים; אנחנו מסבים על צד שמאל, אבל הולכים יותר ויותר ימינה; שומרים על המסורת בחגים, אבל כופרים בכל מה שהוא יהודי בשאר ימות השנה.

אביב הגיע, פסח בא. חג שמח לכולם.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בתיה באמבטיה  On 05/04/2007 at 14:54

    לא צריך שבשבת כדי לדעת שיהיה שמח…"

    ויהיה שמח, מריחים עד כאן. שום דבר לא השתנה ואני מרגישה את האפטיות רק הולכת ומתגברת.

    מה נשתנה? כלום. מה ישנתה? עוד פחות.

    (בעצם השתנה קצת – נהיה אפילו יותר גרוע).

    אבל, בכל זאת, דרור, תודה. לך מגיע.

  • יוספית  On 05/04/2007 at 15:47

    קיץ בא,
    ואור, ושמש, ובחירה של החצי חי לחיות
    ובחירות שלנו במה לעסוק וכמה.

    נצל את האור שיראה לך את היופי. לא את הסיאוב.
    לך תדע, אולי אושר שידלק אצלך בגוף יקרין החוצה את הטוב שבך,
    ויקרינו כולם אחרת בתגובה.
    או במילים אחרות –
    למה לדבר על האביב/פסח/חדשות בנשימה אחת עם הישנות?
    מה עשית בזה?
    מצאת עוד ערוץ להתלונן דרכו?
    מה, זה חדש שאין חדש תחת השמש?

  • ולולה  On 05/04/2007 at 15:55

    בני ישראל, קדושים כולם (חוץ מאלו שעושקים, גונבים ומה לא) זקוקים בעת קשה כזו למנהיגות רוחנית. מה עם איזה סשן עם הרד"פ שיבאר ויאיר את ההגדה? צמאים, צמאים אנחנו לדברי תורה (ועבודה)

  • דרור פויר  On 05/04/2007 at 18:31

    בתיה – גם לך מגיע

    יוספית – תודה על התגובה. אשר לי, אני לא מאמין בלראות רק את הטוב, ולו רק בגלל שאין רע בלי טוב וגו'.

    ולולה – זה נכון, אבל הרד"פ נמצא עכשיו במצב של אי הימצאות. הלך, מי יודע אם יחזור ומתי. אני הייתי רק השליח, המדיום.
    ובשבילך עשיתי קצת ארכיון רד"פ בענייני פסח ויציאת מצרים. קבל
    הרד"פ על מכת בכורות:
    http://www.notes.co.il/dror/4482.asp
    הרד"פ על פרשת פנחס
    http://www.notes.co.il/dror/1568.asp
    הרד"פ על דיני טומאה וטהרה
    http://www.notes.co.il/dror/1342.asp
    ורצועת בונוס:
    http://www.notes.co.il/dror/4402.asp

  • חסיד  On 05/04/2007 at 19:12

    ברצוני להצטרף לקריאתו של קודמי ולולה ולזעוק: רוצים רד"פ עכשיו!
    יתומים אנחנו ללא אדוננו מורנו רבנו, מרן הגאון הרד"פ שליט"א!

    מאז קריאת רשימתו האחרונה של יובל (ג'וב) הרגיל, מרגיש אני כאילו אור חדש נשפך על סיפור יציאת מצרים, והייתי רוצה לנצל הזדמנות זו ולהתחנן בפני מרן: אנא שוב אלינו, כי ללא אורך עיוורים אנחנו, ואבודים כבני ישראל ללא משה שידריכם במדבר. ואם אפשר בקשה אישית: שיגלה לנו גדול הדור דעתו בנוגע לקושיות המועלות באותה רשימה.

    יחי אדוננו מורנו ורבנו הגאון הצדיק הרד"פ לעולם ועד!

  • עומר  On 05/04/2007 at 19:30

    לפי הדיווחים מנאס"א החמץ שלנו נשטף ברגעים אלה מש לחופיה של מצרים, דרך תעלות הביוב שלנו אל הים הגדול ומשם החמץ נישא על גבי גלים לכיוון מצרים. מי שחשקה נפשו באיזה פירור טוב שיצטרף איתי למסע למצרים. קצת חם אמנם במדבר אבל למי שלא צמחוני יש אחלה שלווים. יש סיכוי טוב שירדפו אותנו משוגעים שנקראים משמר הגבול, אבל אני מכיר טריק שחוצה את ים סוף לשניים והם לא ממש יודעים לשחות ( רובם ירושלמים ). החמץ מחכה לנו על חופי אלכסנדריה, הוא מעורב אמנם בכימיכלים קטלניים אבל פה לא פחות קטלני גם ככה..

  • ולולה  On 05/04/2007 at 22:16

    ראשית, אכן תופין נאה לחג הענקת לנו בדמות ארכיון הרד"פ. כעת חיה מלאו כיסי באגוזים.
    שנית, קראתי שוב ושוב את הפרשנות על מכת בכורות, ואני מוכרח להגיד שזו השנה הראשונה בה אני ממש מבין אותה. רק עכשיו, כאשר משק ביתי הצנוע מונה שני בנים זכרים (טפו טפו, חמסה חמסה), אני מתחיל להבין את גודל הזוועה שבמכת בכורות. בפעם הראשונה חשתי מחנק קל בגרון כאשר בני בכורי זמרר לי בעליצות את עשר המכות והגיע לג'נוסייד המטורף הזה.

  • נמרוד ברנע  On 05/04/2007 at 23:46

    שזה עצוב, וכמה קלישאות עוד אפשר לשפוך בטוקבקים.

  • קורינה  On 06/04/2007 at 14:04

    לרשום על קלף ולהכניס לתיבה או טוב מזה – לתלות על כל לוח בעיר עד שתפקחנה העיניים של הנבהלים לראות.

  • אחד העם 18  On 06/04/2007 at 15:57

    וגם בהופעה הייתם אחלה. אבוא שוב – אל תשכח להודיע לנו מראש!

  • עומר שומרוני  On 06/04/2007 at 21:54

    סיפור קטן על ציפי לבני: כשהייתה השרה לאיכות הסביבה, יצא לי במקרה לרכב על האופנוע ממש ליד האוטו שלה. היא ישבה במקום שליד הנהג, עם חלון סגור כך שלא ידעתי שזו היא. לפתע נפתח החלון, וכבוד השרה (לאיכות הסביבה, להזכיר) השליכה החוצה, על הכביש, מסטיק לעוס. בדיוק הגענו לרמזור, כך שהמסטיק נחת ממש לידי. הסתכלתי בתדהמה על המשליך, והנה, ציפי לבני, מחייכת חיוך טיפשי של מי שנתפס בקלקלתו וממהרת לסגור את החלון בחזרה. מה יש לומר, עם המסטיק של ציפי הסביבה יפה יותר

  • הכלכלן המתוסכל  On 08/04/2007 at 13:15

    פשוט פוסט נפלא.

  • הופמן  On 14/04/2007 at 17:13

    תענוג…

  • ערן כהן  On 26/08/2007 at 3:29

    גם בחגים תוכלו להינות מאוחל עשיר הנעשה אצלכם בבית ע"י שף מיקצועי .
    השף ערן כהן "תאטרון קולינארי"
    http://www.eranfood.co.il
    חג שמח..

  • שף  On 13/04/2008 at 20:13

    באמת תענוג.
    http://www.ichef.co.il/
    http://www.personalchef.co.il/

  • השכרת מקרנים  On 31/07/2008 at 17:41

    אין זה ממש כיף
    http://www.clip-nolad.co.il

  • מדהים!!!

  • שיר במתנה  On 09/01/2011 at 19:40

    אחלה פוסט…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: