חייבים לעשות משהו נגד האסון ההומניטרי בעזה

 

א.

בימים אלה היינו צריכים לציין שנה להתנתקות, אבל כנראה שזה לא כל כך יוצא. האירוע המרכזי אמור היה להיערך ברוב עם, בהדרת מלך, במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. אלא שהראשון שומר על מורל גבוה תחת חקירה, השני מצהיר הצהרות לוחמניות תחת איום הוועדה והשלישי… איפה השלישי באמת? אולי עושה טלפונים, מי יודע, למי אכפת.

המלחמה בלבנון הרסה את כל החגיגה ומנעה את כל חשבון הנפש שחובה הייתה עלינו לעשות במלאת שנה להתנתקות, ואולי טוב שכך – תמיד היינו די מחורבנים בחשבון נפש. הגרסה הישראלית המעוותת של חשבון הנפש היא לעשות את החשבון של האחר: הוא תמיד אשם, אני תמיד בסדר.

גם בימים אלה, ימים של חודש אלול, אין פה שום קצה של קצה של חשבון נפש מכל סוג; לא על ההתנתקות, לא על המלחמה, לא על דוח העוני, לא על השחיתות, לא על הנורמות הקלוקלות של נבחרי הציבור, חבורה של תאווי שררה וחסרי בושה. כלום.

ואם מכל הדברים האלה לאף אחד לא אכפת, איך אפשר לצפות שלמישהו יהיה אכפת ממה שקורה בצד השני של אותה התנתקות בדיוק: ברצועת עזה. בעצם, למה אני אומר "מה שקורה ברצועת עזה", כאילו מדובר באיזה שיטפון באתיופיה – ובכלל לא כך הדבר: מדובר בדברים שאנחנו עושים שם בעזה. אנחנו זה מדינת ישראל, הצבא, הממשלה, אתם, אתה, את, אני.

 

ב.

בסוף השבוע שעבר, סוף השבוע האחרון של החופש הגדול, הים היה גבוה מאוד, והמצילים צעקו ברמקולים על האנשים לצאת החוצה. היה חם אבל היה נעים. באותו סוף שבוע בדיוק יצאה משלחת של ארגון "רופאים לזכויות אדם" לביקור בעזה, אחרי שש שנים בהם לא נתנו להם אישורים לסייר שם.

מסקנתם הייתה פשוטה – בעזה יש אסון הומניטרי. ישראל, שזו המדינה שלנו, המדינה שאנחנו חיים בה, משלמים לה מסים, אוהבים אותה לפעמים ושונאים אותה לפרקים, ארץ בה נולדנו, ארץ בה נחיה, הישראל הזו מבצעת פשעים בעזה, ממש מעבר לפינה.

בעזה אין חשמל, אין מים, אין שירותי סניטציה, אין תרופות, אין עבודה, יש חיסולים, יש פלישות, והפצצות, והרעבה, וערימות של צואה ברחובות, ואין ביוב, ויש המון תת-תזונה. כן, תת-תזונה. ופסיכולוג בריטי בשם ג'ון פרינג'ל ערך מחקר שמצביע על כך ש-98% מהילדים המתגוררים ברצועת עזה – ו-47% מתושבי רצועת עזה הם ילדים – סבלו מפגיעה פיזית וסובלים מטראומה כזו או אחרת. רובם יפתחו הפרעות רגשיות והתנהגותיות על רקע האלימות שהם חווים.

 

ג.

כן, זה מה שאנחנו עושים בעזה בימים אלה ממש, אבל מאיפה שנדע את זה? איך נראה את זה כשמכסים לנו את העיניים בזבל טלוויזיוני מהסוג של כוכב נולד ובשערוריות-חדר-מיטות מהסוג של משה קצב וחיים רמון? איך נראה את כל הדברים שאנחנו מעוללים שם אם אהוד אולמרט מסובב את כולם על האצבע הקטנה שלו עם כל הספינים וההצהרות שהוא משמיע?

איך נשים לב לרצועת עזה, ולמה בכלל שנעשה דבר כזה? הרי יצאנו משם, לא? הרי הייתה התנתקות, לא? זהו, הם שם ואנחנו פה. שיסתדרו!

שטויות. יצאנו משם רק כדי שנוכל לנגוש בהם ביתר אכזריות מבחוץ, ובכל מקרה אנחנו נכנסים על בסיס קבוע מתי שבא לנו – פה מפציצים, שם מתנקשים, פה הורסים בית, שם מחריבים מטע. אלה דברים שאנחנו מוכרחים לראות, ולראות זה לא מספיק – מוכרחים לצעוק ולצרוח ולהתנגד לפשעים האלה שנעשים בשמכם ובשמי על בסיס יומיומי.

 

ד.

שנה להתנתקות רציתם? שנה להתנתקות קיבלתם. כי אין שום הבדל מהותי בין מה שעשתה ועושה מדינת ישראל (ארץ תכול אין-עב, השמש לה כדבש וחלב) למפוני גוש קטיף, לתושבים האומללים של עזה, לתושבי צפון המדינה ולתושבים המסכנים של לבנון.

כן, יש חתיכת הבדל מטורף בעוצמה ובכמות של הטיפול שהוענק לכל קבוצה, אבל הבסיס הוא אותו בסיס: אטימות, אכזריות, קהות חושים, יהירות והרבה טמטום. המדינה מפקירה את כולם. למעשה, אם היא רק מפקירה אותך מצבך טוב, כי זה אומר שכנראה למישהו עוד אכפת ממך. אם לא היה אכפת ממך, כבר מזמן היו מפציצים לך את הבית.

לאלה שלא אכפת מהם מתאכזרים הרבה יותר, ובתחתית הרשימה כאמור תושבי עזה. מה שאנחנו עושים שם, או מה שנעשה שם בשמנו, הוא הרבה יותר מנורא.

 

ה.

ואתם יודעים מה הכי נורא ודפוק פה? שגם הצורה בה אנחנו רואים את מה שנעשה בעזה נעשית לפי אותה חלוקה של שמאל וימין. הנה, אתם בודאי אומרים לעצמכם, מפריע לו מה שנעשה בעזה? סימן שהוא שמאלני. וזה הכי גרוע. כי מה זה קשור, בעצם, מה שנעשה שם לימין ושמאל? למה הימני לא זועם על הנעשה בעזה בדיוק כמו השמאלני? הרי להיות ימני זה לא אומר להיות חסר מוסר ורגישות, נכון? להיות ימני ולהאמין בארץ ישראל השלמה לא אומר שצריך לדגול ברצח והרעבה המוניים של אוכלוסיה כבושה, נכון? אתה לא חייב לאהוב את כל הערבים בשביל לא למנוע מהם תרופות, נכון?

החלוקה בין השמאל והימין הולכת ומטשטשת בכל כך הרבה תחומים בחיים שלנו. בענייני הכלכלה כבר כמעט ואין שום משמעות לימין ולשמאל (יותר נכון: אין כמעט שמאל, הכול ימין); כך גם במלחמת לבנון השניה, בה קרסו החלוקות הישנות בין שמאל וימין. פתאום, התגובות האוטומטיות שעבדו יפה כל השנים כבר לא עבדו יותר.

למה בכל הקשור לעזה לא קם הימין ומשמיע קול? למה הוא לא אומר די? אל תבינו אותי לא נכון – גם השמאל רואה וברובו שותק (פרץ זה שמאל? לא). אני לא מתכוון לשתוק יותר. אין לי מושג עדיין מה אני הולך לעשות, אבל לשתוק ולגלגל את העיניים לשמיים ולסגוד לכל מני כוכבי אינסטנט זה כבר לא אופציה.

 

ו.

ורק שלא יגידו לי עוד פעם "מלחמה בטרור". כי כל מה שאנחנו עושים שם זה לא מלחמה בטרור – מה שאנחנו עושים שם זו חקלאות טרור. אנחנו מגדלים לנו שונאים, מטפחים אותם כמו סחלבים, במסירות אין קץ, כבר עשרות שנים, וכל הזמן רק חושבים על דרכים חדשות איך להתעלל בהם יותר כדי שישנאו אותנו יותר.

אתה לא צריך להיות פרשן על בשביל להבין שאנחנו מסכלים טרור בטווח הקרוב אולי, אבל את הטווח הרחוק אנחנו מפוצצים במחבלים מתאבדים, באנשים שישנאו אותנו לנצח. אפילו שיקול אינטרסנטי אין בפעולות העכשוויות בעזה, רק אכזריות ויהירות.

"הפלסטינים הם אלו שיורים לעצמם ברגל", אומרים גורמים בצה"ל לעיתונאים. בינתיים, הדבר היחיד שגורמים הגורמים בצה"ל זה נזקים והרס.

גם אם יש טרור שיוצא מרצועת עזה אנחנו לא יכולים להמשיך ולהתייחס ככה למיליון וחצי בני אדם. בני אדם, לעזאזל. הענישה הקולקטיבית המטורפת הזאת יצאה כבר מזמן משליטה והיא חייבת להיפסק.

 

ז.

אנחנו חייבים להתחיל להסתכל על מה שישראל עושה בעזה, אנחנו חייבים לראות מה שנעשה שם בשמנו, אנחנו חייבים לעשות את כל שביכולתנו כדי למנוע את זה. לא משנה אם אנחנו בימין או בשמאל, כל עוד לא מדובר בימין קיצוני שהוא אנטי מוסרי וגזעני בהגדרתו, אסור לנו לשתוק יותר. אנחנו חייבים לעשות הכול כדי להפסיק את האסון ההומניטרי הנורא הזה.

 

(נכתב לפני שקראתי את הכתבה הזו של יגאל סרנה. אם לא קראתם, אתם חייבים)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שי אריה מזרחי  On 08/09/2006 at 12:17

    חזק ואמץ.

  • טלי לטוביצקי  On 08/09/2006 at 12:27

    קיבלתי במייל נוסח של עצומה חדשה שתוקפת את ה"לא ידעתי לא שמעתי" של הציבור הישראלי.
    להלן נוסח העצומה וכל מי שמסכים ומעוניין לצרף את שמו מוזמן לכתוב אלי למייל דרך האתר שלי:

    מי שעוצם עיניו היום-לא יוכל לומר "לא ידעתי" מחר

    אנחנו יודעים: בחודשים האחרונים הצבא הרג בעזה 224 בני אדם, בתוכם 62 קטינים

    ו-25 נשים .

    אנחנו יודעים : בין ההרוגים נפגעים מחיצי פלאשט ורסיסי נשק אסורים;

    אנחנו יודעים: עזה במצור מוחלט;

    אנחנו יודעים: חולים ופצועים גוססים בבתי החולים בהיעדר תרופות ומומחים ובשל

    סגירת המעברים לישראל ולמצרים ;

    אנחנו יודעים: ילדים, נשים וגברים סובלים מתת תזונה;

    אנחנו יודעים: יום-יום פצצות ובולדוזרים הורסים בתים שדייריהם נותרים ללא קורת גג;

    אנחנו יודעים: בעזה מתחולל אסון הומניטרי;

    אנחנו יודעים: בעזה מתבצעים פשעי מלחמה;

    אנחנו יודעים: פעולות הצבא בעזה מסכנות את גלעד שליט;

    אנחנו יודעים!

    מחו ודרשו מהממשלה והצבא:

    די להרג! די להרס! די למצור על עזה!

    להלן רשימת טלפונים ופקסים:-

  • חגי  On 08/09/2006 at 12:31

    עזה, לבנון, הכלכלה, מדיניות החוץ הפנים והחינוך ומה לא – הכל סימפטום למדינה שמתנהגת בשלוף, ללא תוכנית רב שנתית וגם כפי שנכתב במאמר זה ללא לב וללא רגישות חברתית.
    קהות הרגש, חוסר החשיבה המקורית (או מוטב חוסר החשיבה בכלל) מובילים אותנו מקטסטרופה לקטסטרופה.
    האם נוכל לגלות נדיבות כלפי תושבי עזה ולעשות צעדים חד צדדיים באספקת אוכל – ולא סתם בהתנתקות התכנסות או חארטה אחרת

  • מיכל  On 08/09/2006 at 12:53

    שיתחילו לארגן הפגנות.
    קראתי שאתמול, בעקבות עתירה של ארגונים הומטיריים, בג"צ חייב אתשר הביטחון לפרסם ולהסביר את המדיניות בעזה.
    אני מניחה שסרנה פרסם את כתבתו בידיעות.
    זה חשוב מאוד.
    המצב בלתי נסבל.

  • ה  On 08/09/2006 at 13:05

    אתה רוצה לעשות משהו?
    שלח את המאמר הזה, עם כמה שינויים והתאמות לסוהא ערפאת. אולי היא תקצה משהו מההון שירשה מראש הרשות הפליסטינית הקודם, בשביל הילדים הרעבים שיורים קסאמים על אשקלון כי הם חושבים שזה יעזור להם במשהו.

  • איריס  On 08/09/2006 at 13:08

    צריך היה קודם להכניס למצוקה הרבה אנשים בישראל וגם להבהיר שיש מה להפסיד ושמחיר ההתנגדות לממסד הוא גבוה מתמיד. התיאור שלך מדוייק מאד, אך אין הוא עומד מול המחירים האמיתיים של עשייה. חזבללה הציעו שתים עשרה אלף דולר לבתים הרוסים בלבנון, אתה לא מציע רשת בטחון כלשהי למי שייקח סיכון. לא אתה אישית כמובן.

    המפונים מעזה אכן קיבלו תרופה דומה, אך פחות ברוטאלית. לזכותם (או חובתם, תלוי במתבונן) ייאמר שהם עברו מהר משלב הזעזוע לעשייה, חירבשו את צה"ל, ערכו מסעי נקמה במי שהם תופסים כאדריכלי הפינוי, ומחבלים במכוניות של אלופים ושוטרים ספציפיים. המאבק שלהם מאד אישי, ונכון לדעתי. בוא נגיד שהם התאוששו יחסית יפה מהנאיביות שלהם, ואיפה אנחנו ? עדיין בשלב ה"ואו באמת ? הם רוצים לטרנספר את הערבים ולהקים בתי כלא פרטיים בנגב בבעלות משותפת של לבייב עם כלא גואנטמו אחרי שיפסיקו לגמרי את קצבאות הבטוח הלאומי וגם יקחו לכולם את הפנסיה ?" אז, כן.
    צר לי על העזתים, זה היה צפוי ואילן פפה כתב כמה מאמרים על זה שעברו בלי התייחסות, לפני ההתנתקות, ומחכה הרבה סבל באזור להרבה אנשים. אני, עם כל הכבוד לזכויות האדם של העזתים, מנוחשלת מידי כדי לסייע בנושא. ואני מניחה שכמוני חשים אחרים (או חוששים להגיע למצב הזה, ודוק.). פעם צריך היה לעורר אנשים להשתמש במצפונם, היום צריך להקדיש יותר מחשבה על רשתות הגנה וסולידריות ממשיות, כיון שהנחות העבודה מול הממסד השתנו, אך הסממאות לא התעדכנו.
    אני מחכה לפוסט בסגנון "היום בלילה מפנצ'רים לישראל חסון/ליברמן/יענקיל זוכמיר את הגי'פ, מפגש בגבעה הרביעית משמאל. בנות יביאו סנדויצים ועורכי דין לשחרור מהמעצרים" משהו כזה. ובמקום מאמרים על מגדר ואתניות בקשר לאונס בנבטים, היה עדיף מסר קצר משמואלוף למשל
    " , מי שהתנדב להדביק בלילה פוסטרים עם רשימת השמות של האנשים מנבטים שהתעסקו עם הנערה, (ותודה לחברינו "א." שגנב את הרשימה ממצ"ח והביא לנו) מוזמן להתייצב בחמש לבדיקת ציוד בתחנת ארלוזוב, הססמא "פנינו למזרח", לבוא עם כלניות אדומות בד"ש לשם הזיהוי".
    וכולי, וכולי.
    .
    משהו פחות אלים – ערבי גיוס כסף לחברים שאכלו אותה בגלל דעותיהם, קניית מתנה מדהימה לילדה מנבטים (מערכת קולנוע בתית משוכללת או מה שהם אוהבות בגיל הזה) וכולי. זה לשוחרי העשו אהבה ולא מלחמה. וכולי.
    מבצע תיקונצ'יקים למשפחות של נשים חד הוריות. אני חולמת על כזה מבצע שפעם בשנה יתנדב אצלי .
    זה קצת מתחסד ונדוש אולי אבל
    be the change you want to see in others.

  • תומר  On 08/09/2006 at 13:23

    כמה נכונים ועצובים הדברים.

  • מיצבשת  On 08/09/2006 at 13:24

    הכתבה מצויינת ומנגנת על כל הנימים הנכונות אבל מה לעשות ישראל יצאה מרצועת עזה והפסיקה את הכיבוש בתמורה פתח החמאס במלחמה כלפי ישראל והוא משגר טילים על אוכלוסיה אזרחית. תגובת ישראל היא כלפי הטרוריסטים והמסיעים לטרור בעזה. ולראיה ישראל אינה מקבלת גינויים על פעוליה בעזה. אפילו ישראל מתירה להכניס מזון לרצועה גם אתה לא מדבר על רעב אלא על חוסר בחשמל בקיצור מה שקורה בעזה הוא בגלל הרשות הפלסטינית ולא בגלל ישראל.
    אתה רוצה להפסיק את האסון ההומנטרי? תתחיל בלפנות אל החמאס ולתושבי עזה שיפסיקו את הטרור כלפינו.

  • אורה לב-רון  On 08/09/2006 at 14:30

    מזה ימים ארוכים אני מסתובבת בידיעה שאני הולכת לכתוב על עזה. אבל מה. שום דבר לא מספיק חזק כדי לשקף את עוצמת הזוועה. אפילו פשעי אנושות כבר נשמע חלש. אפילו שואה-יש-רק-אחת כבר שחוק. הרי יש דורות של ישראלים שבכלל לא יודעים שלא מוכרחה להיות לנו פיסת ארץ שבה אפשר לפרוק על צלם אנוש, לשפוך את כל האלימות, הסטיות, האגרסיות, הנטיות טרנטינו – ולצאת הביתה למקלחת . מין גואנטנמו ליד הבית, עם ילדים ונשים, קשישים ונערים, הכל. בחר כפי יכולתך. ומה לעשות? מה? איפה לצעוק? איך? למי לעקור את הלב?

  • עופר  On 08/09/2006 at 16:31

    הכוונה בפעולות צה"ל בעזה ובלבנון היא לגבות מחיר נורא עבור כל התקפה קטלנית על שטחה הריבוני של ישראל, ובמיוחד על חטיפת בני ערובה.
    נסראללה כבר למד את הלקח, והלוואי שגם החמאס ילמד.
    העולם נותן לגיטימציה לכך, מפני שגם בעזה וגם בלבנון ישראל נסוגה לגבול הבינ"ל עד המטר האחרון, ולמרות זאת הותקפה.
    מדובר בהגנה עצמית לכל דבר ועניין.

  • אייל  On 08/09/2006 at 17:01

    אבל מה פתאום הכנסת לענין את מפוני גוש קטיף?? מה בדיוק הקשר בין היחס שקבלו תושבי גוש קטיף לבין "היחס" לתושבי לבנון ועזה??
    ובמקומך לא הייתי מצפה למשהו מהימין, כמו שאפשר לראות עפ"י התגובות של נציגי הימין פה.

  • אזרחי ישראל  On 08/09/2006 at 19:58

    אתה יכול להמשיך להצביע לחד"ש. מבחינתנו זה מצוין מה שקורה בעזה. רק חבל שלא נכנסים בהם עוד יותר חזק

  • מישי  On 08/09/2006 at 22:28

    ואין מי שיעשה מעשה –

  • יוחאי עילם  On 09/09/2006 at 1:56

    אנחנו יודעים יותר על סוהא ערפאת מאשר על מה שקורה בעזה.
    אכן זוועה.
    כנראה שעד שלא יהיו פיגועים, הענין הפלסטיני יישאר בצל.

    לאורנה, אם את כותבת על זה פוסט, תוסיפי תמונות. זה ממחיש הרבה יותר ממלים בלבד.

  • שפוי מלחמה  On 09/09/2006 at 2:15

    אבל קרה בדיוק מה שחששתי כשהוא מונה לשר ביטחון, רק הרבה יותר גרוע. לנוכח הפקפוקים ביכולותיו להיות שר בטחון, הוא היה צריך להוכיח שהוא "גבר גבר", ועשה את זה קודם כל בעזה, ואחרי זה סיבך אותנו במלחמה בלבנון.

    הניסיון מוכח שעדיף אופוזיה חזקה משמאל, מאשר שהשמאל יישב בממשלה (או יעמוד בראשה, כמו בתקופת ברק), כאשר הימין מפחיד אותו בעזרת סיוע מהטרור האיסלאמי, ותחת הלחץ הוא עושה שטויות. החל מגרוש אנשי החמאס ללבנון (שרק עזר להם ללמוד את שיטות הטרור שם) דרך חיסול המהנדס, מבצע "ענבי זעם", ההשתפנות במו"מ עם סוריה ב-10 מטרים האחרונים, ההנהלות מול הפלסטינים לפני ובתחילת האינתידה, ועכשיו שוב.

    הקיצור, בפעם הבאה, צריך להצביע רק עבור מי שאנחנו יודעים שלא ייפחד לשבת באופוזיציה. ולא לפחוד מה הסיכויים שמישהו ייבחר. השאלה היא מה הסיכויים שהוא יישמור על העקרונות, ועל השפיות.

  • קרן  On 09/09/2006 at 9:42

    דרור, אתה כותב "הגרסה הישראלית המעוותת של חשבון הנפש היא לעשות את החשבון של האחר: הוא תמיד אשם, אני תמיד בסדר", ולמעשה טועה באותה האשליה, רק בכיוון הפוך, "האחר הוא קורבן חסר ישע, ורק אני אשם".
    אשמה היא עמדה מגלומנית משום שהיא מניחה שיש לצד אחד יכולת בלבדית לפתור מציאות מורכבת ובעייתית. באופן אישי אני מעדיפה להבחין בין אשמה לבין אחריות. כן, יש לנו כישראלים אחריות למה שמתרחש בעזה. כן, חלק מהאחריות למצב הנורא בעזה היא שלנו. אבל כדאי גם לזכור שהיכולת שלנו לפתור ה-כ-ל היא מוגבלת, ושחלק מהאחריות נתונה בידי אנשי עזה על פלגיהם השונים.
    אני מברכת על היוזמה לדבר ולא לשתוק, להתבונן ולא לעצום עיניים, לעשות משהו ולא לבחור בהתעלמות. אבל, בבקשה, אל תניח את כל האחריות על כתפי, על כתפיך ועל כתפי הארץ הזאת. התבוננות ועשייה מפוקחות הניחנות במידה של צניעות ואחריות בנוגע למה שכן ניתן לעשות (במקום אשמה גורפת ומשתקת) הן דרך מועילה יותר.

  • רגוע  On 09/09/2006 at 16:46

    איזו אחריות יש לי כלפי תושבי עזה?
    למה אני צריך לספק להם תעסוקה\חשמל\שירותים?
    אין שליטה זרה על עזה, הגבול עם מצרים פרוץ, הם יכולים להתחיל לבנות את המדינה שלהם. אם הם רוצים את שיתוף הפעולה שלי, לבחור בחמאס ולירות עלי רקטות זו לא הדרך.
    הכדור כרגיל בידיים של הפלשתינים, וכצפוי גם הפעם הם יעשו הכל כנגד האינטרס של עצמם.
    את העזרה והסימפטיה שלי אני שומר לאנשים שראויים לה יותר.

    הדעות שלך לגבי לחימה בטרור הן אולי נכונות ואולי לא, מה שבטוח שאתה לא גר בשדרות, ואתה לא מציע פתרון יותר טוב למי שגר בשדרות. לקיים ויכוחים תיאורטיים על מוסריות זה די קל כשאתה לא נפגע פיזית מההשלכות של הדעות שלך..

  • ניר  On 10/09/2006 at 10:51

    למשל חייל שנחטף בזמן שאף כוח לא ישב בתוך עזה, או דברים שנקראים קסאמים או נסיונות חדירה אבל לא משנה. מזל שיש את רשימות ששם אפשר לכתוב ולדעת שהכול יסתובב בין חברים לאותה התכחשות למציאות. כנראה שאפילו חומר נפץ לא מספיק חזק כדי להעיר אותכם גם לרע שהפלסטינאים עושים.

    עד כאן עוד מילא, כל עוד זה נשאר בינכם בגדה וברשימות ניחא. אבל בתור מי ששרת בעזה לשמוע שפרקתי שם את כל "האלימות, הסטיות, האגרסיות והנטיות טרנטינו" שלי, זה מעליב. סליחה לא מעליב זה מחריד, מחריד אותי לחשוב שאני מסכן את החיים שלי, רואה חדירות ושיגורי קסאמים לשטח ישראל, הנחות מטענים על הגדר, גראפיטי ששמח על הרג של ארבעה חיילים בטנק שפיצצו ואז לקרוא שאני לא מוסרי לדעתכם. כי אם אני לא מוסרי אז מי כן? החמאס והג'יהאד, פת"ח והחזית העממית?

    השקר שאתם עושים בנפשותיכם הוא הוא חוסר המוסריות.

  • עופר נ  On 11/09/2006 at 0:22

    עצומה לחתימה וקריאה לשלוח פקס\מכתב\מייל. רעיונות נוספים לפעולה מתגבשים כעת.

    http://www.kibush.co.il/show_file.asp?num=16223

    מי שמחריש היום לא יוכל לומר מחר: `לא ידעתי` – קריאה לפעולה – דרישה מממשלת ישראל וצבאה לחדול משפך הדמים וההרס ברצועת עזה, ולהסרה מיידית של מצור החנק

    9/9/06

    לחתימה:
    http://www.petitiononline.com/4Gaza/Petition.html

    נוסח העצומה:

    To: דרישה מממשלת ישראל וצבאה לחדול משפך הדמים וההרס ברצועת עזה, ולהסרה מיידית של מצור החנק

    אנו יודעים: בחודשיים האחרונים הצבא הרג בעזה 245 בני אדם, בתוכם 62 קטינים
    ו- 25 נשים

    אנו יודעים: כי, רופאים פלסטינים מתלוננים על שימוש בחיצי פלאשט ונשק אסור

    אנו יודעים: עזה במצור מוחלט

    אנו יודעים: חולים ופצועים גוססים בבתי החולים בהיעדר תרופות ורופאים מומחים בשל
    הסגר המוחלט על רצועת עזה וסגירת המעברים לישראל למצרים ולירדן

    אנו יודעים: האוכלוסיה כולה, ילדים, נשים, גברים, זקנים וטף, סובלים מתת תזונה

    אנו יודעים: פצצות ובולדוזרים הורסים, יום יום, בתים שדייריהם נותרים ללא קורת גג

    אנו יודעים: בעזה מתחולל אסון הומניטרי

    אנו יודעים: בעזה מתבצעים פשעי מלחמה

    אנו יודעים: פעולות הצבא בעזה מסכנות את גלעד שליט

    !אנו יודעים

    אנו מוחים ודורשים מהממשלה והצבא

    !די להרג! די להרס! די למצור על עזה

    אנו פונים לכל מי שכבוד האדם וערך החיים חשובים לו
    להצטרף למחאה

    :להלן רשימת טלפונים ופקסים

    לשכת הרמטכ`ל: פקס- 03-6976218.
    דובר צה`ל: פקס:-03-6080312. מייל spokesperson@mail.idf.il
    משרד ראש הממשלה: טלפון- 03-6109898, 02-6705555, פקס: 02-6705475.
    מייל- pmo.heb@it.pmo.gov.il

  • בנפתולי הצדק  On 14/09/2006 at 23:55

    אז תגלה גם לנו. ההזדהות המוחלטת עם הזעזוע לנוכח הזוועה, ועם התסכול המחליא שבלא לדעת איך לפעול בקשר לזה. לעזאזל, לצעוד (לדשדש) עם השמאל הסהרורי הקיצוני, האימפוטנט והמגוחך בהפגנות באבן גבירול, כשמאחור משתרך הרוב הנבוך של אנשים אינטליגנטים שיודעים שרע אבל לא יודעים מה טוב… איזה באסה. אני לא מצאתי אומץ בליבי לסוע לבקר חיילים פצועים בבתי החולים בצפון ואין לי אומץ לעשות גרפיטי על החומה או להפיל אותה או מה שלא צריך לעשות עם זה.
    הפוסט מודרניזם (לכל מי שאמר טרנטינו) הסיר מעלינו אחריות, אבל בחייכם, איך יכול מי שיש לו מצפון ולב לשבת בחיבוק ידיים כשאנשים מנסים לשרוד חיים בתנאים כאלה מרחק שעה נסיעה מאיתנו?
    ואין שום תחרות בין עניי עירנו לעניי ערים אחרות, עמי ארצות, הגר, האלמנה, האם החד-הורית, המובטלים בדרום, עובדי הרשויות בצפון, העובדים הזרים, גם מפוני גוש קטיף על הדרך – אוקי, יש ערימות של זוועות לאן שלא תפנה, והכל דחוף, אבל חייבים לעשות משהו בקשר לצבא שלנו שמפר זכויות הומניטריות אנושיות בסיסיות והכרחיות.

    אז פויר, אם יש לך רעיון מה לעשות (ואגב לכתוב זה לא מעט, אבל את זה אתה עושה) – אז תגלה.

    תודה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: