גבר אמיתי לא יתן קיש אפילו לסוס שלו

 

א.

כבר עבר חודש מאז שהפסקתי לאכול בשר (ראו "אנליטי", 16 בפברואר), ומה אומר לכם – הזמן זוחל כשרעבים. למי שכל חייו פחות או יותר אכל בשר, אוכל בלי בשר זה לא אוכל – זה רק תוספות. כמה תפוחי אדמה ואורז כבר אפשר לאכול, ומי דמיין שעל סף שנות הארבעים שלי (עוד ארבע וחצי שנים) אמצא את עצמי אוכל קיש. קיש? מה אני, דוגמנית? מזעזע. אני, שעד לפני חודש בכלל לא ידעתי קיש מהו, אני, שהייתי שם שווארמה בקורנפלקס ופפרוני בקפה, מוצא את עצמי מכרסם כל מני עלים כאילו הייתי תולעת משי. הו, הרעב, הרעב.

כן, אנשים אומרים לי שיש יופי של אוכל לצמחונים, וזה אולי נכון – בורקס זה אחלה, פיצה זה מצוין, סביח זה יופי ופלאפל זה נורא ישראלי – ואפילו ממלא את הבטן, אבל זה לא בדיוק זה. לפני כמה ימים אפילו ניסיתי לאכול ספגטי. מה אומר לכם? זה לא כל כך טעים. סתם יציקת בצק שמתיישבת בבטן.

בפני עצמי אני נאלץ להודות שזה לא נורא גברי להיות צמחוני. גבר צריך לקרוע בשיניו פיסות בשר מעל עצם של חיה תוך שהוא רוכב על סוס פראי אל עבר שקיעה נוגה מעל ערבות אינסופיות. גבר אמיתי לא אוכל קיש, גבר אמיתי לא ייתן קיש אפילו לסוס שלו.

 

ב.

אז כן, אני כל הזמן קצת רעב, אבל מצד שני אין בי שום געגוע לבשר. בתוך תוכי אני יודע שגבר אמיתי לא צריך שחיה תחיה בשבי, תעבור עינויים ואז תמות בייסורים רק בשביל שהוא יוכל להמשיך לדמיין שהוא חי במערבון. גבר אמיתי לא צריך את השטויות האלה. זה לא בטבע שלי לאכול בשר, כמו שמנסים לשכנע אותי. הניצול, האטימות והאכזריות הם לא בטבע שלי. בטבע שלי זה לחיות בהרמוניה עם העולם.

כשחושבים על זה ככה זה די גברי, לא?

 

ג.

מה שכן, זה היה חודש די מצחיק. מאז שכתבתי כאן את תחושותיי לגבי תעשיית הבשר, אני מוצף מכתבים שמגיעים מאנשים טובים ששמחים לראות שהם לא לבד. צמחונים תמיד מרגישים שהם קצת לבד בעולם מנוכר, וכל צמחוני אחר הוא החבר הכי טוב, שותף לדרך ולאמונה ודייר של כבוד ברשימת התפוצה שלהם. זה קצת מצחיק אותי, ולא ברוע לב או בציניות. אני מודה לכל החברים והחברות שמיידעים אותי בכל פעם שתרנגולת נשחטת ואני מצטער, אחים יקרים לרעב התמידי, שאני לא חוזר אליכם. תסלחו לי, אבל אני לא המנהיג שאתם מחפשים. באמת שלא.

וחוץ מזה, פעם אחת נפלתי: הלכתי לחנות הסלטים השכונתית לרכוש מעט סלטים לשבת ובעל החנות, שמשום מה לא קורא את הטור הזה ולא ידע על ההתפתחות האחרונה בחיי, הגיש לי – מעשה ידידות – קובה עם מעט טחינה עליה. לקחתי, נתתי ביס, ואז נוכחתי שמדובר בקובה עם בשר. לא ירקתי או משהו – להעליב את המוכר זו פשע חמור יותר מאשר לאכול טיפה בשר בלי כוונה – בלעתי, וכשיצאתי, נתתי לכלבה.

זה היה נורא טעים. קובה עם בשר זה פשוט נהדר, בטח הרבה יותר מקובה פטריות, התחליף הצמחוני. קובה פטריות זה אידיוטי.

 

ד.

בשביל לא למות לגמרי ברעב המשכתי לאכול דגים. דגים זה טעים, דגים זה מזין. כששאלו אותי למה דגים כן ופרות לא, לא הייתה לי סיבה טובה. באמת שלא. הסיבה היחידה היא הרעב. אני לא חושב שחיי הדג שווים פחות מחיי הפרה, התרנגולת, הברווז, החזיר או הכבש. אני לא חושב שבגלל שלדג אין פרווה ועיניים עצובות דינו מוות. אני לא חושב שהדג סובל פחות או משהו בסגנון.

מה שאמרתי לעצמי זה ש"צריך לשים את הגבול איפשהו". אמירה שכל צמחוני (מה שאני עוד לא) שומע יותר מדי פעמים, בדרך כלל בהתנצחות קטנונית: איפה הגבול? בביצים? בחלב? בדגים? בבגדי העור? ותמיד יהיה מישהו שירים על נס את רגשותיהם העדינים של הצמחים ויטען ברגש שגם לחסה כואב כשקוטפים אותה ושיש מלפפונים שכותבים יופי של שירה.

כשאתה לא אוכל בשר אתה כל הזמן נאלץ להתגונן בפני טיעונים אבסורדיים והעלבות אישיות. אנשים רואים בצמחוניות התרסה נגדם. הצמחונות היא מראה לא נעימה המוצבת מולם: הנה הם משתקפים בה, טורפים צמאי דם וחסרי רחמים. תגובתם הראשונית היא לעשות ממך צחוק. יאללה, שייהנו.

אבל נסחפתי. איפה הייתי? אה, בדגים. אז זהו, אכלתי לי דגים, אבל חשבתי גם על זה עוד קצת (זה נחמד לחשוב על מה שאתה אוכל) ועשיתי בירורים. מה אומר לכם, גבירות ואדונים: נראה לי שאני מפסיק גם עם הדגים, וזאת ממספר טעמים שיפורטו מיד.

 

ה.

הטעם הראשון הוא הטעם המוסרי: האכזריות שלנו כלפי הדגים, שוכני הים הגדול והנהדר, היא פשוט בלתי נתפסת. מה עשו לנו היצורים היפים האלה שאנחנו קוטלים אותם כך בהמוניהם? מאות מיליוני טונות של דגים נהרגים כל שנה בידי בן האדם, בברבריות שקשה לדמיין. באחד מדוחות גרינפיס שקראתי המשיל אחד המומחים את שיטות הדיג המסחרי לרשת ברוחב קילומטר המחוברת למוט פלדה שהייתה חולפת על פני המישורים הגדולים של אפריקה ומשמידה כל דבר וכל יצור הנקרה בדרכה – קרנפים, אריות, פילים, קופים, נמרים, ציפורים, וגם בתים ומכוניות ואנשים. זה מה שאנחנו עושים בימים הגדולים.

 

ו.

הטעם השני הוא הטעם הסביבתי: אנחנו מזהמים את הים בטירוף, את זה יודע כל ילד. אנחנו זורקים לתוכו את הצואה שלנו, את נוזלי הבטריות המשומשות, את הפסולת התעשייתית, מיליוני ליטרים של נפט ומתכות רעילות מכל הסוגים מושלכות אל קרקעית הים ונאכלים על ידי הדגים המסכנים, שלא הרבה זמן אחר כך נרצחים על ידינו. ודרכם אנחנו אוכלים, שוב, את כל הזבל.

עכשיו, אני לא יודע מה אתכם, אבל אני לא ממש מעוניין לאכול את החרא של עצמי. ואת החרא של אנשים אחרים אני מעוניין לאכול עוד פחות, תודה רבה.

 

ז.

הטעם השלישי הוא אישי יותר. התחביב החביב עלי הוא צלילה. לצלול זה אחד הדברים שאני הכי אוהב לעשות בעולם. רגעי האושר הגדולים ביותר שלי היו מתחת לפני הים בחברת דגים, דולפינים, צבי ים, מאנטה-ריי, צלופחים, סרטנים ומה שאתם רוצים.

אני אוהב דגים. אני אוהב לראות אותם זזים, אני אוהב אותם בכל הצבעים, המינים והגדלים. אני מתרגש לראות דג מתחת למים פי מיליון משאני מתרגש לראות פרה באחו, תרנגולת בחצר, כבש בדיר או סוס בשדה. דגים בעיני הם נזר הבריאה; חיות נאצלות, נהדרות.

הדגים (וגם הציפורים) הם החיות המרהיבות ביותר שראיתי. איזה הוד, איזה הדר! איך אוכל להביט לחבריי הדגים בעיניים באמצע הצלילה, כשאחר כך אני טוחן אותם על הצלחת, מפריד בנימוס את הבשר מהעצמות.

אוהב אני את הדג יותר משאוהב אני את שאר החיות, אז למה אותן הפסקתי לאכול ואותו אני עדיין טורף?

זהו, מספיק. נו מור פיש פור מי.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ימימה  On 17/03/2006 at 14:48

    שאנחנו אוכלים (יאמי, סליחה) מקורם בבריכות מלאכותיות.

    אגב, הדיג המאסיבי הזה שאתה מתאר יקרב בסופו של דבר את הכרישים לחופים ההומים אדם. בררררר.

  • גדי  On 17/03/2006 at 14:59

    הוא שמערכת העיכול שלנו, מהשיניים ועד לצד השני, בנויה לזה. וכמובן, בשר ודגים זה נורא טעים.

  • Moon  On 17/03/2006 at 14:59

    סיימתי את סעיף ד'
    וחייבת לציין ועכשיו בעוד השחוק על שפתי, שעם כל הרצינות שבנושא שאתה מעלה פה, אני לא מפסיקה לצחוק. עשית לי את היום:)

  • רייוי  On 17/03/2006 at 15:14

    סיפור אמיתי לגמרי
    כשהייתי קטנה בערך, רק בת 9 – וזה היה מזמן
    צפיתי באמאשלי מנקה דגים.
    היא גם ניקתה להם [הוציאה] את העיניים.
    זה שהיא מכחישה את זה היום לא משנה את זה שמאז הפסקתי לאכול חיות בכלל
    בהגדרה פשוטה – דברים שיש / היה להם עיניים [ראי הנשמה וגו']
    ועם דגים בפרט יש לי הסכם לא כתוב
    – אני לא יאכל אותם והם לא יאכלו אותי
    – וזה לגמרי עבד עד היום.
    הצלילה בים גם חביבה עלי, כך שההסכם לגמרי בתוקף
    [אני מאמינה כך בינתיים]

  • חמוטל  On 17/03/2006 at 16:03

    לקרוא אותך מגלה לראשונה את הצמחונות וכל מה שמתלווה אליה בערך 20 שנה אחרי שזה היה אמור לקרות לך. יש אנשים שלעולם לא יהיו צמחונים, אבל אלה שיש להם כזאת אפיזודה בחיים, בדרך כלל מגיעים אליה בגיל 16.

  • ריקי כ  On 17/03/2006 at 16:23

    אבל אני מקווה שאתה דואג לקחת ויטמינים משלימי אומגה ובי12.
    ככה זה , את נהיית אמא ישר את הופכת לדודה.

  • צמחוני  On 17/03/2006 at 16:51

    הי דרור,
    שמח לשמוע על הצטרפותך לכוחותנו, אחרי הכל כוחנו במספרנו :-).

    בקצרה רבה כמה טיפים חשובים:
    1. תנצל את ההזדמנות ותתחיל לבשל! כרגע אתה אוכל את הג'אנק פוד של הצמחונים שזה הפסד של כל הכיף. אתה יכול להתחיל פה: http://anonymous.org.il/recipe.htm

    .2 חובה בדיקת דם שנתית לזיהוי חוסרים בB12 ברזל וכו'.

    3. חובה לטפל בB12. לא לזלזל. http://anonymous.org.il/nut-b12.htm
    אני אישית לוקח כדורי מציצה שהם טעימים למדיי ומתרגלים אליהם מהר מאוד.

  • hadar  On 17/03/2006 at 17:40

    the change from animal diet to vegan diet should be done gradually. Eating fish is recommended and maybe even necessary in the beginning. You may also like to eat more fried food (falaphel:) as well as tofu, tempeh and seitan. And spicy food so you won't miss that quality. Good Luck

  • Moon  On 17/03/2006 at 17:50

    באתר המתכונים שאליו הפנית יש מירשמים שחלקם ידועים, טעימים ומוכרים
    לצד מנות מאד "אקזוטיות"
    כמו למשל 'מרק אטריות עם טחינה'

    האם ניסית?
    האם מומלץ?
    זה פחות או יותר מה שיש לי בבית לסוף השבוע, ואני תוהה, האם שווה לנסות? 🙂

  • חנן כהן  On 17/03/2006 at 19:10

    גם צמחוני, גם מצביע חד"ש?

    אבל ברצינות. לא צמחונים מאוד מאויימים מצמחונים. הם רואים בצימחונות איזו תוכחה למעשים שלהם ולערכים שלהם והם חייבים להצדיק את עצמם, למרות שהם יודעים שיש איזה שהוא צדק בצמחונות. ואז מתחיל עימות מיותר.

    אם הצמחונות לא מלווה במיסיונריות, מצויין.

    "אני בחרתי ככה. זה החיים שלי ואלה הערכים שלי. תעשה מה שאתה רוצה כי אני לא אחראי על החיים שלך ועל המצפון שלך".

    שיהיה לך בכיף ושבת שלום.

  • צמחוני  On 17/03/2006 at 19:57

    את המנה הספיציפית לא טעמתי, אבל לנסות תמיד שווה.

  • עוד צמחוני  On 18/03/2006 at 0:05

    בגלל שגם לי היה קשה לוותר על דגים ופירות ים הלכתי על פרפרזה מתחכמת לעמה כרמי שמגדירה את עצמה כמי ש"לא אוכלת שום דבר שיש לו הורים": אני לא אוכל שום דבר שיודע לזהות את ההורים שלו.
    דגיגון שנולד עם עוד 40000 אחים ואחיות םחות מעורר את האמפתיה שלי מאשר עגל שאמא שלו מלקקת אותו או אפרוח שהולך אחרי אמו מתוך אינסטינקט.
    עכשיו מה שאני צריך זה אחד משני דברים: או זאולוג ימי (נגיד, ג'ורג' קוסטנזה) שיסביר לי שאני טועה לגמרי ואז אני מפסיק גם עם הדגים (כן, אםילו עם הסושי), או עוד לפחות מישהו אחד שזה נשמע לו הגיוני כדי שאני ארגיש פחות כמו מישהו שעובד על עצמו.

  • Jill  On 18/03/2006 at 1:35

    של "אני לא אוכלת מה שאני לא מוכנה להרוג בעצמי"?

    עובד מצויין בשבילי.

    בין השאר כי אני מוכנה להרוג דגים…

  • הופמן  On 18/03/2006 at 4:47

    גם אני רק אוכל דגים ופירות ים. כששואלים אותי אני אומר חצי בצחוק שאני לא אוכל שום דבר שצועק כששוחטים אותו.

    אבל זה לא לגמרי בצחוק. כשלא-צמחוניים שואלים אותי ברצינות (ואני ממש לא מיסיונרי בעניין) אני אומר להם שלכל אחד יש גבול, רק במקום אחר, וזה שרירותי אצל כולם. אף אחד מהשואלים לא יהיה מוכן לשחוט (או לאכול) בני אדם. רוב השואלים לא ישחטו קופים ודי הרבה גם לא יאכלו אותם. כנ"ל עם כלבים, חתולים, וכו.

    אז הגבול שלי עובר בדגים . למי שיש בעיה עם זה שיילך לריב עם מישהו שלא אוכל חתולים.

  • דרור  On 18/03/2006 at 7:33

    השיטה להתגבר על הרעב היא שיטת החומוס היומי. זה האוכל היחיד שיכול להחזיק אותך. חומוס וסלט. חומוס גרגירים, חומוס פול. לא קיש ולא חסה. חומוס. חומוס טחינה, חומוס טחינה צ'יפס סלט, "משולש", חומוס גרגירים ביצה, מסבחה+שתייה, וכו'.

  • אביבה  On 18/03/2006 at 8:13

    כזה שמתקבל מצירופים שונים של קטניות ודגנים:
    אורז+עדשים (לכל עמי העולם יש גרסאות של זה)
    שעועית+אורז
    חומוס+טחינה+פיתה+ביצה
    בורגול+חומוס
    קינואה + … (טוב, קינואה היא חלבון מלא לכשעצמה. לא מאוד משביעה, אבל טעימה מאוד בתור שחקנית ראשית בטבולה. לא בעיה להכין).

  • דרור פויר  On 18/03/2006 at 13:13

    מעולם לא דאגו רבים כל כך לבריאותי המעורערת כל כך, ועל כך תודתי נתונה.
    חמוטל – גם בגיל 16 הייתה לי ההארה הזו, שאנחנו אוכלים חיות מתות, וגם אז נהייתי צמחוני לכמה זמן. אבל את צודקת – גברים בגילי אמורים לקנות אופנוע כבד או לקחת מאהבת, ורק אני נהיה צמחוני. מה זה אומר עלי? לא אדע

  • חומיה  On 18/03/2006 at 13:28

    בגלל שצמחונות והינדואיזם הולכים ביחד, ההודים פיתחו מגוון מטורף וטעים של מאכלים צמחוניים ומזינים ואולי אף משביעים. אני אישית מת על האוכל הזה, ואתמול עשיתי דאל. 🙂

    אם אתה לא בקטע של להכין יש את המסעדות 24 רופי ואת סאב קוץ' מילגה(יותר מגניב כי משאירים על הארוחה כמה שרוצים)

  • חומיה  On 18/03/2006 at 13:36

    פרייד רייס הטעים והטוב, פאד תאי עם טופו, ופטריית פורטבלו על האש. אה, וגם כל מיני צחוקים של חציל.

    אם אתה צריך מתכונים/פרטים רק תבקש

  • דרור פויר  On 18/03/2006 at 14:22

    תודה רבה, אבל מאחר ולא הייתי בשלן גדול בעידן הבשר, קשה לי לראות את עצמי הופך לכזה. מסעדות יותר עדיף ושתי אלה שהזכרת, מעולות

  • בני  On 18/03/2006 at 15:42

    שבאים בטענות לצמחונים שהם "רק" נמנעים מבשר ולא מביצים וחלב, שכידוע מופקים בתהליך של רצח וגרימת סבל אף הם.
    אף אחד לא נותן דעתו על כך שצמחונות לבדה היא דבר לא פשוט, כי בשר זה טעים. לא הכי מוסרי, אבל טעים. ובדיוק מסיבה זו אני עדיין קרניבור על אף שאני מודע לסבל ולא אקנה כבד אווז, מוצרי עור אמיתי, פרווה או שמפו שנוסה על בע"ח.
    בכל מקרה
    אם תשוטט באחד הפורומים המוקדשים לצמחונות וטבעונות ותראה מה הטבעונים אוכלים, תרגיש כמו בעל התפריט המגוון ביותר בעולם.

  • Moon  On 18/03/2006 at 15:52

    ובעודנו מדברים בשבח הצמחונות
    הלינק הבא מוביל לקיט נחמד שבו ניתן לגדל חברה מרהיבה של צמחים טורפי בשר 🙂
    (לילדים מגיל שלוש ומעלה)
    http://scientificsonline.com/Product.asp?pn=3082780&sid=feb7carnivor&cm_mmc=ec-_-feb7carnivor-_-body-_-3082780&bhcd2=1142689619

  • עומר שומרוני  On 19/03/2006 at 11:52

    קניבל אוכל את בני מינו. קרניבור אוכל בשר.

  • חייש  On 21/03/2006 at 22:00

    היחס שלי לבשר, כרגע, הוא יחס של נרקומן.

  • הופמן  On 22/03/2006 at 3:16

    למי שעוד לא ראה – הנה הסרט עליו נאמר
    "every vegetarian should have, and evern meat-eater should watch"
    למרות שהקריינות קצת מעבצנת

    http://www.petatv.com/tvpopup/Prefs.asp?video=meet_your_meat

  • רייוי  On 25/03/2006 at 8:31

    and while we are at it
    אי אפשר לא להזכיר את הספר המשובח "שנת הבשרים שלי" – למי שעוד לא

  • אריאל  On 25/03/2006 at 13:47

    דרור, אתה באמת רעב או שזה מין הומור כזה?
    אני צמחוני יותר מ-20 שנה, ואין לי מושג על איזה רעב אתה מדבר. נדמה לי שזה העיסוק המוזר בגבריות (מנין חוסר הביטחון הזה?) שיושב לך על הראש וממציא רעב במקום שאין לו אפשרות קיום. ככה גם בעניין הטעם. עצוב לראות עד כמה זה קשה לך למרות הנימוקים המצוינים והרהוטים.
    מניסיוני, חוסר הנוחות היחידה שתישאר בחייך הצמחוניים זה מפגשים לא נעימים עם אוכלי בשר שחשים מאוימים. זה יכול להיות לא נעים, אבל זה לא קורה הרבה. לגבי האוכל עצמו – אין שום הבדל מבחינת הסיפוק, אבל זה יכול לקחת קצת זמן ומאמץ להסתגל ולהכיר עולם חדש. ובעיקר להפסיק להתעסק בשאלות של גבריות וטבעיות ושאר ירקות באושים.
    בהצלחה!

  • תמי  On 25/03/2006 at 21:19

    בקשר לרעב, יש מסעדות כמו זוזוברה או בית תאילנדי שמאפשרות להזמין את כל המנות הבשריות עם טופו במקום בשר. יש מסעדות איטלקיות שרובן ידידותיות לצמחונים, וספגטי זה לא הכל: יש רביולי, לזניה, קנלוני. נראה לי שהרעב יעבור אחרי תקופת הסתגלות. אתה מוזמן לנסות מסעדות צמחוניות כמו 24 רופי, סב קוץ' מילגה ו-HUMANNATURE. שם כולם מסביבך יאכלו אוכל צמחוני ולא תרגיש מקופח.
    שזה בעצם העניין: לא להרגיש מנוע או מקופח, כמו אדם בדיאטה שאסור לו זה ואסור לו זה ובכלל אסור לו לאכול הרבה גם אם הוא רעב. כי תחושת קיפוח וויתור מובילה בסופו של דבר למשבר.
    בהצלחה!

  • חנן כהן  On 27/03/2006 at 15:40

    http://www.engine2.org/index.asp

    אם לא כאן, איפה?

  • סרפנטינה  On 14/04/2006 at 21:38

    שלום דרור,
    נהניתי לקרא את הקטע הזה, תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: