אין אלוהים – יש מסיבה!

 

א.

בשבוע הקרוב נחגוג את חג פורים. במפתיע, לפורים 2006 אין תחפושת-להיט בסגנון עוזי כהן שמציפה את המדינה. חבל, כי בשנה שעברה מאז פורים האחרון ניתן למצוא לא מעט רעיונות לתחפושות, כמו "מתנחל מפונה" (בגרסת המחבק או בגרסת המתפרע), "נעמי בלומנטל" (שתיקה נוגה, חיוך גרוטסקי) או "ממלא מקום ראש הממשלה" (איש שראשו בצורת עיפרון בנעליים שגדולות עליו בשישים מספרים).

היעדרה של תחפושת לאומית בשנה כמו זו – שהיא גם שנת בחירות – מעידה כאלף עדים על מה שעברנו השנה: הפירוק הגדול של החברה הישראלית. לאן הגענו, אני שואל אתכם, אם אנחנו לא יכולים אפילו להתאחד מאחורי הלעג לעוזי כהן? לאן הגענו אם אפילו מאחורי מסיכת פלסטיק מייד אין צ'יינה אנחנו לא מצליחים למצוא משהו שיחבר בינינו?

עצוב? כן, קצת.

בשבוע הקרוב נחגוג את חג פורים. "משנכנס אדר", אומרים אצלנו, "מרבים בשמחה", אבל הרבה שמחה לא הייתה פה מראש חודש אדר ועד היום, לא? או שכולם שמחים ולא שמתי לב.

 

ב.

אני מודה שאף פעם לא באמת הבנתי את פורים. תמיד היו לי אתו בעיות. כן, כילד קטן אהבתי את פורים, כמובן, אבל מה החוכמה? מתחפשים, מה יש פה להבין? גם כנער אהבתי את החג, אבל מה החוכמה? מעשנים ושותים אלכוהול, ואז מי בכלל יכול להבין משהו?

אבל ככל שאני גדל, אני מבין את הפורים הזה יותר, והוא גם מציק לי יותר.

אני רוצה לחלוק אתכם הרהור כפירה שהיה לי בנוגע לפורים: במגילת אסתר, כידוע לכולנו, לא מוזכר אלוהים, הוא לא מופיע שם, והדבר זכה לאינספור הסברים ופרשנויות. יש המוצאים אותו גם במגילה, יש המדברים על "הסתר הפנים" של האל, אבל את היעדר האל מהמגילה צריך לשים גם בהקשר רחב יותר, של החג וחודש אדר כולו.

בפורים אלוהים לא נוכח, וכולם שמחים בשיגעון. אנחנו מצווים, או נוהגים, להתבשם עד שלא נדע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי. בלב החג והחודש עומד מושג ה"נהפוך הוא" – זמן בו הדברים הם בהחלט לא אותו דבר.

כשמסתכלים על זה מהצד הזה נדמה כאילו אנחנו חוגגים את היעדרו של האלוהים. הוא איננו, והדבר הראשון שאנחנו עושים זה לפתוח את הבקבוקים, לשתות, להתחפש ולרקוד. בכחנליה של ממש. אלוהים הלך, או הסתיר פניו, ואנחנו כולנו כמו ילדים בבית ספר יסודי כשהמורה לא הגיע: מתפרעים. אלוהים איננו, זה זמן הכאוס. אלוהים לא יגיע היום, תלמידים, ואין מורה מחליף. אין מי שיסתכל וישגיח. שיעור חופשי.

בואו ונגיד את זה בשפת הסטיקרים: אין אלוהים – יש מסיבה!

 

ג.

אני מפציר בכם להביט בזה מזווית אחרת, כמעט הפוכה, שיוצאת מתוך נקודת הנחה שיש אלוהים והוא בכל מקום כל הזמן וכל זה. אם כך הוא הדבר, הרי שבחג אחד וחודש אחד אנחנו מתעלמים מקיומו, ואפילו יותר מזה: אנחנו מבריחים אותו מהמסיבה שלנו. אנחנו קצת כמו הדחלילים האלקטרוניים האלה שמוציאים קולות כשבאים העורבים, ומגרשים אותם. אנחנו מקימים רעש מלאכותי, אנחנו עושים שמח, וזה מספיק על מנת לגרש את אלוהים מהחג. להוציא אותו, ולו ליום וחצי, מהחיים שלנו. הסטיקר של הזווית הקודמת יכול לחול יופי גם פה, ואם נהפוך אותו הוא רק ישתפר: יש מסיבה – אין אלוהים!

גירשנו את אלוהים מהחג – היש כפירה גדולה מזו וחטא נורא מזה? אני מתקשה לחשוב על משהו (אם יש לכם רעיון, אשמח לשמוע).

אז גירשנו אותו מהחדר ועשינו מסיבה. אפילו שתינו מספיק כדי לשכוח מה עשינו. אבל גם זה לא מספיק לנו, אז אנחנו מתחפשים. מה שנקרא, מנסים להערים על מצלמות האבטחה. ולא רק על מצלמות האבטחה אנחנו מנסים להערים, גם על עצמנו.

וזו עוד סיבה למה חבל שהשנה אין תחפושת-להיט מסוג עוזי כהן. ככל שיש יותר תחפושות זהות, קל יותר לבלבל את המצלמות.

 

ד.

חשבתי גם על הרעשן ובכלל על המנהג הזה להרעיש עולמות בזמן שנאמר שמו של המן. בואו נעזוב רגע את המן בצד, הרי אותו תלו על העץ. בואו נוציא את המן מהמשוואה ונישאר עם הרעש והרעשן לבדם. האין כל הרעש הזה שאנחנו מקימים במהלך קריאת המגילה והחג כולו – כולל גם כל אקדחי הקפצונים האלה, כל זיקוקי הדינור וכל הנפצים וכל החזיזים – בא לחפות על עובדת היעדר אלוהים מהחג הזה שלנו?

הרעשן, אקדח הפיקות, החזיז והזיקוק עושים הרבה רעש על מנת לחפות על השקט הגדול בהיעדרו של אלוהים. הם מנסים להסב את תשומת לב העם מהשקט הגדול.

אומר לכם עוד משהו: את הרעשן ואקדח הפיקות אני לא רואה כחלק מהמסיבה שתוארה בסעיפים הקודמים. בעיני אקדח הפיקות והרעשן של פורים ממלאים תפקיד אחר – הם לא כמו הדחליל האלקטרוני שתואר לעיל, הם יותר מזכירים לי את הסוג המיוחד הזה של השריקה שאנחנו שורקים כשאנחנו הולכים לבד ברחוב חשוך בשעה מאוחרת בעיר זרה: הניסיון הלא מוצלח שלנו למלא את החלל, לפזר את השקט, לגרש את החושך, להרגיש לא לבד.

 

ה.

פורים הוא חג מסובך מאוד מבחינה דתית. אני כמובן לא הראשון ששם לב לעובדה הזו, אבל אני עוד זוכר את הפעם הראשונה שהדבר היכה בי. הייתי בן-עשרה, למדתי בישיבה, וראיתי את הגדולים שותים ומשתכרים כמו חזירים לכבוד הפורים. האמינו לי, נהרות של קיא זורמים בישיבות במהלך הפורים. מי שלא ראה את זה לא ראה שתייה לא מבוקרת מימיו.

לקח לי הרבה זמן להבין מה קורה שם, בפורים הזה. הממסד הדתי מעודד את ההשתכרות ואובדן השליטה ליום אחד. ועוד איך שהוא מעודד. אבל שלא כמו מה שחשבתי בהתחלה, הוא לא משתמש באובדן השליטה ובשתייה כשסתום לחץ. מה שקורה זה הפוך לגמרי: הממסד הדתי בונה משוואה מזויפת שבצידה האחד אלוהים ובצידה השני אובדן שליטה. כך, מה שנשאר לך מיום אחד בלי אלוהים הוא בעיקר הנגאובר מהגיהינום.

 

ו.

פורים יכול היה להיות חג בו אנו בוחנים את קיומנו בעולם בלי אלוהים, כמו שיום כיפור הוא חג בו אנו בוחנים את קיומנו בעולם בלי פיתויים (גם על הדמיון בין פורים לכיפורים נכתב המון), אבל לא. זה קשה מדי. אז במקום זה אנשים מתחפשים, אוכלים אוזני המן, שותים, רוקדים ובעיקר עושים המון רעש ובלגן, רק שלא ייקלטו שהם לבד, שבעולם הזה אין אלוהים ואנחנו נדונים להסתדר לבד, בלי תחפושות.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז כהן  On 10/03/2006 at 16:21

    המן הרשע הקדים את אדולף היטלר בתפיסתו המוזרה כי יש להשמיד את כל היהודים, ובכך לשפר את המצב

    "כי המן בן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, צורר כל היהודים, חשב על היהודים לְאַבְּדָם, והפיל פּוּר, הוא הגורל, לְהוּמָם וּלְאַבְּדָם…"

    ה-שאלה שאתה מעלה כאן, היא ה-שאלה (בה"א הידיעה) שנשאלה על ידי הציבור הדתי באירופה שאחרי מלחה"ע ה-2:
    איפה היה אלוהים בשואה?

    הפער המנטלי בין היהודים המזרחיים לבין היהודים האשכנזיים נובע, בין היתר, מכך שאצל המזרחיים השאלה הזו היתה תמיד תאורטית. השבר אצל יהודי אשכנז ברור ומובהק.

    אז אלוהים לא נוכח במגילה וגם לא היה בשואה? מה אנחנו יכולים ללמוד מזה ומזה? אולי שהעם היהודי שורד וישרוד גם את הצוררים הגדולים שייצאו נגדו, כך או אחרת, במחיר זה או זה? פעם נצלנו בזכות אסתר, ופעם בזכות ברית המועצות וארה"ב שחיסלו את האיום הנאצי. בשני המקרים יצאנו מזה. בפעם השניה, יצאנו גם עם מדינה.

    חג פורים הוא חג שמח, זהו "חג השמחה, (ולכן קוראים את המגילה במנגינה שמחה וחגיגית).

    ובכל זאת, יש כמה פסוקים במגילת אסתר שאותם הקורא אומר במנגינה שונה – עצובה במיוחד! אלה אותם פסוקים המזכירים אסונות וסכנות, כחורבן הבית הראשון שנזכר בתחילת המגילה (אסתר פרק ב פס' 6), או ההשמדה שנגזרה על היהודים והמתוארת בפי אסתר: "כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי, ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי" (אסתר פרק ח פס' 6).

  • הצועד בנעליו  On 10/03/2006 at 18:58

    אבו טיר (כתום הזקן) – לא תחפושת לאומית?
    יש גם כאלה שיתחפשו לאריק שרון – דהיינו, לא ייראו בציבור (אני מכיר כאלה שמתחפשים כך כל השנה(.

  • עידן ל.  On 10/03/2006 at 19:23

    אהבתי את ההצעה ליצוק תוכן חילוני בפורים. הבעיה היחידה שאני רואה עם זה היא שזה יוציא את כל הפאן מהחג. כי "בחינה של קיומנו בעולם בלי אלוהים" זה קצת פארטי קילר, לא? חוץ מזה, אני לא רואה איך אקזיסטנציאליזם משתלב עם עוגות פרג. ופורים בלי עוגות פרג לא שווה שום אקספרימנט פילוסופי.

    לבועז: בעניין עמלק (מוצאו של המן), ישנו מאמר מרתק של אבשלום אליצור, מעין בחינה פסיכואנליטית-אנתרופולוגית של מצוות הג'נוסייד הראשונה בהסטוריה "למחות את זכר עמלק". המאמר נקרא: "עמלק והחזיר: האנטומיה של השנאה המטאפיזית", הנה הלינק:
    http://faculty.biu.ac.il/~elitzua/amalek.htm

  • בועז כהן  On 10/03/2006 at 19:50

    "מאמין אני שאני פועל ברוחו של בורא-עולם הכל-יכול: בכך שאני מתגונן מפני היהודי אני נאבק למען פועל-ידו של אדון-עולם…"
    (אדולף היטלר)

    נהוג לראות בהיטלר סוג של צורר חילוני. אבל הדברים לעיל שמצוטטים במאמר של אליצור מוכיחים שאין גבול לציניות ולשימוש בשמו של אלוהים, כשרוצים להשמיד עם אחר.

  • דרור פויר  On 11/03/2006 at 19:23

    בועז – אני לא העליתי את השאלה "איפה היה אלוהים בשואה". מאיפה הבאת את זה? אני לא מאמין באלוהים – או יותר נכון לא מאמין שיש אלוהים – ומכאן גם ברור שאני לא שואל, ומעולם לא שאלתי, איפה אלוהים היה בשואה. בעיני זו בכלל לא ה-שאלה. בעיני, "איפה אלוהים היה בשואה" זה בדיוק כמו לשאול "איפה אלוהים היה הבוקר, כשהשכנה שלי הזקנה החליקה במדרגות", או "איפה אלוהים היה אתמול בערב בין השעות שבע לשבע שלושים ושמונה". או שמאמינים באלוהים או שלא, לשאול איפה הוא זה בכלל לא שאלה

  • בועז כהן  On 11/03/2006 at 20:35

    אבל כתבת: "אני מפציר בכם להביט בזה מזווית אחרת, כמעט הפוכה, שיוצאת מתוך נקודת הנחה שיש אלוהים והוא בכל מקום כל הזמן וכל זה. אם כך הוא הדבר, הרי שבחג אחד וחודש אחד אנחנו מתעלמים מקיומו…"

    ואני לקחתי את זה קדימה. אם יש אלוהים תמיד, ובכל מקום, אז איך זה שהוא לא נמצא במגילה? ואיך זה שהוא לא היה בפעם השניה שצורר אכזר ביקש להשמיד את העם היהודי?

  • גיל שליט  On 12/03/2006 at 10:14

    שלושים וארבע בספירה אחרונה. ממש אלוהים חיים. דרור, גם אני לא מבין איך (ג) מסתדר עם "לא מאמין שיש אלוהים". אלא אם מדובר באלה שכן מאמינים. לא שזה כל כך משנה. שריקה באפילה נחוצה לפעמים גם לאלה וגם לאלה.

  • מאיר דויטש  On 12/03/2006 at 10:51

    בריא לקרוא הגיג פותח מחשבות זה של דרור.

  • אילון  On 15/03/2006 at 20:59

    הי אח שלי
    אוהב אותך מאד מאד,
    אבל קצת מאוכזב.

    טור שלם על אי נוכחותו של אלוהים בהגדה?
    ואני חשבתי שא. לא מופיא בגלל שההגדה נכתבה אחרי התקופה שהוא היה נותן רואד-שואו.

    זה כמו הסיפור על יהודה המכבי- גם שם אלוהים לא ממש עוזר (הוא על תקן שחקן מהעונה הקודמת שהועזב, ובעלילה שולחים אותו לארץ אחרת(
    אז גם חנוכה הוא חג שלי מרי?

    ועוד דבר- הדתיים שומחים הרבה בחנוכה לא בגלל ש"אין אלוהים", אלה להיפך.
    הם מצווים לשמוח, אז הם פשוט ממלאים מצווה.

    ודבר אחרון, אם אתה חילוני שלא הולך לבית כנסת- כל חג נחגג בלי אלוהים.

    (היתה גם כותרת, אבל מערכת התגובות המחורבנת לא מסכימה לקבל הודעות על הפעם הראשונה)

  • חיית מחמד  On 16/03/2006 at 15:24

    העולה במוחי היא עגל הזהב והבכחנליה שהיתה סביבו. אין אלוהים – נמצא כבר עגל או מסיבה נוצצת אחרת בעיר. העיקר שלא להיות לבד. אפשר מכאן לגלוש לשאלה הבאה, אך נותיר את העגל כהערת שוליים.

    בועז, אכן היטלר מדבר על הנאציונל סוציאליזם כדבר הקרוב ביותר לדת, מלחמתו היתה מלחמת חורמה – מעין מלחמת גוג ומגוג ולכן היתה קטלנית והרסנית – ללא פשרות במהותה כאשר הוא היה פיהרר – הנביא העומד בראש המחנה.

    לגבי השאלה היכן היה אלוהים ב? אני עם דרור. לא מעניין והכי לא רלוונטי היכן היה, לא אז ולא כעת. אם אתה מאמין באלוהים, אמונתך אינה צריכה להיות תלויה בדו"ח שיגיש לך כבודו בסוף החודש. אתה מאמין – למד לחיות איתה עד הסוף, אמונה שאינה תלויה בדבר, אמונה מתוך החלטה פנימית. במידה ולא כך, אולי הגיע לבדוק למה הספקות. שנחזור לעגל?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: