רבותיי, האימפריה חוזרת!

 

א.

הו, כמה מתוק הניצחון על בית"ר ירושלים! על שלל מאמניה האירופאים המחויטים ואוהדיה הגזענים המטונפים! ועוד בטדי! אחד אפס קטן, אבל ניצחון שני ברציפות, והנה אנחנו כבר במקום השמיני בטבלה, מקום אחד מעל ליריבה העירונית מכבי, שאותה טחנו טוב טוב שבוע שעבר בדרבי.

 

האימפריה הכחולה חוזרת, מסתערת על הליגה כמו נמר על במבי, כמו שיפוצניק על מנה שווארמה.

 

אירופה, הנה אנו באים!

 

נכון, אמרתי שאני עוזב את הפועל ומתחיל לאהוד את מכבי, אבל זה היה אז, כשהאידיוטים האלה הביאו את גברי לוי, אבל עכשיו, אחרי שנפטרו ממנו והחזירו את ניר לוין – הו, ניר לוין! – אני חוזר הביתה, אני והבללייקה!

 

וחוץ מזה, אפשר לאהוד שתי קבוצות במקביל. הנה, 'סתכלו עלי: אני אוהב גם את הפועל וגם את מכבי פתח תקווה, אבל רק כשהן לא משחקות אחת נגד השניה. וזה אולי המקום להתוודות על החלום החדש/ישן שלי: בעוד כמה שנים, כשאצבור הון משמעותי, אאחד את שתי הקבוצות לקבוצה אחת "עירוני פתח תקווה", כשאני הנשיא, היו"ר, המאמן, המנג'ר וחלוץ המטרה. עירוני פויר פתח תקווה.

 

ולחשוב שרק הבוקר נסענו לפתח תקווה לאכול אצל ההורים. בכניסה לעיר, כשבאים מתל אביב, הקימו סוכנות חדשה של פורשה. גלית צחקה, מה לפתח תקווה ולסוכנות של פורשה. אישה, אמרתי לה, אני לא יכול לחשוב על מכונית אחרת שתתאים יותר לעיר שלי, פתח תקווה שלי, המקונדו שלי, העיר בה הגבר גבר והצאן עצבני.

 

בשבוע הבא אנחנו מארחים באורווה את הפועל תל אביב. אני מציע לחבורת הקוקסינלים באדום להישאר בבית. עדיף להם הפסד טכני על פני ההשפלה שמצפה להם. נפרק אותם ככה שהאמא שלהם לא תזהה אותם אחר כך.

 

ב.

הערב היינו בהפגנה, אם אפשר לקרוא לזה הפגנה, נגד סגירת 88FM. היו לא מעט אנשים, חשבתי שיהיו פחות, והיה בסדר גמור. שני אנשים שאלו אם אני דרור פויר. אמרתי שכן. הם אמרו שיש לי אחלה טור. אמרתי תודה. אחרי זה גלית צחקה עלי, אמרה לי שאני סלבריטי. אישה, אמרתי לה, אני לא סלבריטי, סלבריטי זה כל מני אידיוטים שמשתתפים בתוכניות ריאליטי או מדגמנים משקפי שמש ואחר כך כותבים עליהם בטורי רכילות, נותנים להם תוכניות בערוץ הבידור ומזמינים אותם לבראנץ' לזכר רבין אצל רני רהב. אני, אם תתפסו אותי אצל רני רהב, פשוט תירו בי בעורף כמו בסוס חולה. סלבריטי? נוט אין א מיליון יִירז!

 

ג.

אתם אולי שואלים את עצמכם מה פשר האנרגיות הגבוהות. ובכן, זה כי הייתי חולה, והבראתי. שפעת אחולמניוק תקפה את אחיכם, עם חום ושיעול ונזלת מפה ועד הונולולו וכאבי אוזניים וכאבי עיניים ומה שתרצו, אבל היא עברה, או שאני עברתי אותה, ועכשיו אני שוב כאן, מוכן לאקשן.

 

(ג.1

בכלל, למרות המחלה, היה זה שבוע טוב, ולא מעט בזכות עמיר פרץ, אחי לשפם ולאידיאולוגיה. אוהב אותך אח שלי. לא בטוח שאצביע עבורך – סך הכל אתה לא לבד, בנאדם, ואיך תצפה ממני להצביע למפלגה שיושבים בה מתן וילנאי, דליה איציק, פואד בן אליעזר ואפרים סנה – אבל עדיין, שמת אותנו, המשופמים, על המפה הפוליטית ומחית, ולו במעט את מה שאנחנו, המשופמים, מכנים "בושת אפללו". אפשר לומר, עמיר, שאתה סולל לי את הדרך ושוכב לי על הגדר. תודה, גבר.)

 

ד.

יאללה, חברות וחברים, שיהיה לכם שבוע טוב ומבורך, ואל תשכחו: גם כשהכל נראה אבוד – תמיד אפשר להביא את ניר לוין, והכל ישתפר פלאים.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 20/11/2005 at 0:16

    יהיו לבית"ר יותר מאמנים מאוהדים… 🙂

  • עומר שומרוני  On 20/11/2005 at 0:34

    אני שמח לגלות שאתה ממשיך לכתוב כאן גם בלי ששכר הסופרים של G נותן לך רוח גבית פיננסית. האמת, אתה חסר שם.

  • דרור פויר  On 20/11/2005 at 0:38

    עומר, אח שלי, תודה, אבל אני עדיין כותב ב-G.

  • חנן כהן  On 20/11/2005 at 0:59

    דורש כתיבה יותר מסודרת אבל בינתיים…

    פעם היו על המדף מעט משחות שיניים

    פעם היו מעט מפלגות

    היום אדם עומד מול מדף משחות השיניים בסופרמרקט והשפע דורש ממנו תהליך של בחירה ומשלה אותו שיש משחת שיניים שמתאימה בדיוק לו.

    המערכת המפלגתית מתנהגת בדיוק כך ומתפוררת כדי להתאים את עצמה "בדיוק" לבוחרים.

    האמירה "אני לא אבחר במפלגה זו או אחרת כי מצויים בה מרכיבים מסויימים שאני לא אוהב" היא כניעה לקפיטליזם שגורם לנו לקיים תהליכי בחירות מיותרים.

  • עומר שומרוני  On 20/11/2005 at 1:16

    שיט, אתה צודק! רק עכשיו שמתי לב שאתה באמת שם. זה סידור קבוע?

  • דרור פויר  On 20/11/2005 at 1:28

    חנן, אני לא מחפש מפלגה שתתאים לי בדיוק, ממש לא – אני לא ילד ועוד לא נכנעתי לקפיטליזם עד כדי כך (לפי ההגיון הזה לא הייתי מצביע לאף מפלגה אף פעם) – אבל מפלגת העבודה כרגע לא מתאימה לי אפילו לא בערך. ועדיין, אני מתלבט. יכול מאוד להיות שבסוף כן אלך אתו, אולי אחליט לבלוע את הוילנאי ואת הברק. בינתיים, אני מתלבט.

    ועומר – כן, קבוע

  • אלכס פולונסקי  On 20/11/2005 at 7:18

    "היי, גלעד, לא?"
    "לא."
    [חוזר למקום שלי ומהרהר איפה טעיתי]
    [לאחר כעה וחצי]
    "אה, דרור פויר, התבלבלתי בינך לבין גלעד נס!"

    סלבריטי. נקודה.

  • סלב  On 20/11/2005 at 9:43

    אז מספרים על אחד שפגש מישהי ושאל אותה אם תסכים לשכב איתו תמורת מיליון דולר. היא חשבה והיססה, ולפני שקיבל תשובה, השמיך ושאל אם תסכים לעשות זאת תמורת שני דולר. התשובה שלה לא איחרה לבוא "מה, נראה לך שאני זונה". "כן" אמר הבחור, השאלה היא רק שאלה של מחיר.

    דרור יקירי, אתה אולי לא סלב כי המחיר נמוך, אבל מכס עורך מסע אחר, תגיע לכסא של עורך אחד העיתונים היותר גדולים, ונראה אותך אז מסרב לארוחת ערב בבית של נוני עם ג'ודי, רפי גינת, דנקנר, יעל בר זוהר ובעלה ההורס, אלי אפללו, מתן וילנאי, אהוד ברק, מרגול ושלל דוגמניות בשביל הרקע.

  • גרי אפשטיין  On 20/11/2005 at 17:06

    רוב האנשים לא יחליפו בחיים קבוצת כדורגל ומפלגה, אתה ככה מחליף קבוצות (עוד הפועל ומכבי רחמנא ליצלן) כמו גרביים וההצעה לאיחוד ממש גובלת בכפירה (ואני עוד אוהד הפועל ת"א…). אח"כ אתה מתאהב בעמיר פרץ אבל לא שוכח להזכיר לו את בני דודיו המשומנים.

    מסקנה: אתה צריך אהבה ודחוף.

  • גיא  On 20/11/2005 at 17:53

    ברוך רופא חולים!
    ובקשר ל"קוקסינלים" – ניפגש במגרש כמו שאומרים… או שלא ניפגש כי לא אתה ובטח שלא אני (זה קצת רחוק לי השבת) לא נגיע לשם…
    חבל, הבייסבול הזה כל כך משעמם שאני מתגעגע אפילו לכדורגל איכותי מהסוג שאפשר לראות במשחק בין הפועל פ"ת להפועל ת"א

  • דרור פויר  On 20/11/2005 at 18:18

    אלכס – דיבור מסריח
    סלב – אתה טועה בי, חבר
    גרי – גם אתה טועה בי, וחוץ מזה, רוב האנשים, אלה שבחיים לא יחליפו קבוצה, הם טיפשים
    גיא – מה קורה, בנאדם? תודה רבה, וגם אם לא ניפגש השבת במגרש, הרי שזה כאילו ונפגשנו, לא? וחוץ מזה, נטחן אתכם!

  • רפרם  On 20/11/2005 at 19:06

    דרור, ארים טלפון להזמין אותך למסיבת מחווה לעמיר פרץ שהשותפות שלי בעין כרם עושות. זו תהיה מסיבה פמיניסטית של אי גילוח שפמים ולבעלי שפם.

  • גרי אפשטיין  On 20/11/2005 at 19:48

    לודמילה רוצה להגיע למסיבה אבל מתביישת שכן היא גילחה אתמול את השפם וגם עשתה שחי ורגליים (יום הולדת 58 לגרי) והיא שואלת האם ניתן לגלח אותי בכל הגוף בפומבי מול הנשים הפמיניסטיות.
    האמת שאני כמחווה לעמיר פרץ הולך לגלח את שפמו של סטאלין מאינציקלופדיה בריטניקה תוך כדי שאני אוכל סיגרים מרוקאיים.

  • רפרם  On 20/11/2005 at 20:28

    תגיד, יכול להיות שנפגשנו לפני שנה בוונציה? הבנתי שהצגת גם משהו בביתן של הארכיטקטורה. הסתובבתי עם ביניה, אריאל וגם עם שוקי ושלי.

  • גרי אפשטיין  On 20/11/2005 at 22:59

    נכון שהצגתי אבל לא הגעתי לתערוכה לצערי.
    מוות במשפחה.

  • אורי  On 21/11/2005 at 22:32

    אני לא מבין את כל הסיפור הזה של אוהדים. זה די חוזר על עצמו אחרי שתיים-שלוש אליפויות רצופות, לא? בסוף עזבתי את הירוקים באמצע התיכון ומאז אני מדלג על מוספי הספורט.

    הקיצר – פועלי כל העולם התאחדו!
    עמיר פרץ באמת הביא אותה בדילמה, לא? נראה לי שאני אשאר בשמאל האמיתי, מזרחה ממרצ, למרות ששם קייימת תחושת בדידות על רקע אתני משהו.

  • עמית  On 22/11/2005 at 9:27

    דרור, תסדר כבר את ה-RSS !

  • דרור פויר  On 23/11/2005 at 1:18

    עמית – אני לא אחראי לרסס.
    אורי – אתה די צודק. למעשה, אתה צודק לחלוטין

    רפרם – תזמין, אני אבוא

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: