כל גולש צריך מרפסת

פורסם ב"עכבר-נט", בעריכת עמיתי המכובד מר ג. שמשון

 

א.

לפני כמה ימים סרתי לחנות הדיסקים הקרובה למקום מגוריי ורכשתי דיסק. ממש ככה; נכנסתי, ראיתי, שמתי שבעים שקלים במזומן על הדלפק, ובתמורה קיבלתי את "ספר התפילות הישן של אמי" מאת מורנו ורבנו ז"ל ג'וני קאש. בבית פתחתי את הניילון – כמו פעם, נו – והאזנתי לגבר שר גוספל בקולו העמוק מני ים כשהגיטרה שלו מתלטפת עם הנצח. הגברתי את הווליום ומזגתי לעצמי וויסקי וסודה.

כן, אני קונה דיסקים, חברות וחברים. פחות מפעם, אבל קונה. אני, שעד לא מזמן הייתי רוקק על המדרכה בכל פעם שהייתי עובר על פני חנות דיסקים ולהזכיר את תעשיית המוסיקה בביתי היה כמו להניח ראש של חזיר למרגלות הסלע הקדוש במכה. קונה דיסקים, כן. שבעים שקל, בדיוק.

עמדתי בסוגיית זכויות היוצרים ותעשיית המוסיקה לא השתנתה כהוא זה, כמובן. אני עדיין מוכן להיאבק תמורת זכותו של כל אחד להוריד ולהעלות מה שהוא רוצה. אבל לי נמאס להוריד מוסיקה מהאינטרנט. ירד לי, עבר לי. פה ושם כן, אבל באופן כללי נגמר לי. נו מור לונלי נייטס מול תוכנת ההורדה, לא עוד המעקב ההזוי אחרי השיר היורד. הייתי שם, עשיתי את זה, ועכשיו אני הכי נהנה לחזור הביתה ולהוריד את הניילון מדיסק חדש.

 

ב.

אני עוד זוכר קצת את הימים הראשונים של האינטרנט בישראל, איך היינו יושבים, כמו בשיר של בוב מארלי, בפרלמנט שלנו בפורום "קפטן אינטרנט" ומשוחחים על "התרבות הדיגיטלית". אלה היו זמנים, חברים! לא היה פה כלום, כלום! אפילו לא ויינט. טוקבקים? מי ידע אז מה זה טוקבקים! היינו כותבים אימיילים והעברית הייתה מתהפכת לנו. אח, אלה היו ימים. אפילו אקספלורר לא היה.

אני זוכר איך היינו יושבים שם ומחלקים את העולם ל"מחוברים" ו"מנותקים", לאנשי האונליין ואנשי האופליין. אנשי האופליין קראנו להם, ובמילה אופליין קל למצוא את המילה אופל.

פעם היינו מדברים בפורומים, היום אנחנו פותחים בלוגים. כל אחד פותח עמוד בפליקר, כל אחד מראה את הדלישס. כל אחד סוגר מרפסת, תוקע יתד, אוסף בייט לבייט וסולל את דרכו אל הנצח.

פעם היו מדברים על כיכר העיר, אבל בסוף התברר (כמו תמיד) שכל אחד רוצה להיות זה שנואם על המרפסת. סיבוב יפה עשה עלינו האינטרנט.

 

ג.

היום, בלי שאלה בכלל, הרבה יותר טוב. אבל זה ברור. להגיד את זה זה להגיד כלום. פעם היה אפשר להגיד על האינטרנט שהוא הפך למובן מאליו. היום כבר אי אפשר להגיד את זה. האינטרנט כבר מזמן עבר את שלב המובן מאליו. שלב המובן מאליו עבר בערך לפני חמש שנים פחות או יותר. פעם היו אומרים ש"באינטרנט יש הכל". היום כבר אי אפשר להגיד את זה. להגיד את זה היום זה כמו, זה כמו…

כבר אין מה להגיד על האינטרנט.

 

ד.

אבל זה בדיוק מה שהכי יפה באינטרנט! זה כמו הרוקנרול. גם הוא עבר את כל השלבים האלה, ועדיין: תמיד יהיה איזה משהו שיפוצץ לך את המוח. תמיד, כמו שאומרת הקלישאה, יש מישהו באיזה מקום בעולם שמחבר את הגיטרה שלו למגבר בדיוק ברגע הזה. וגם אם הוא יגיד שוב את אותם הדברים, ההתרגשות האמיתית של הגילוי תחפה על זה. כל רגע נולד ג'ים מוריסון, בייבי. העולם ייעצר אם לא.

 

ה.

וזה הדבר שעדיין עומד בבסיס של כל האינטרנט שמינטרנט הזה, מהימים הרחוקים והאיטיים ההם, ימי ה-IRC וה-BBS, ועד היום, ימי ה-Google earth והביטורנט, וגם בעתיד הנראה לעין, העידן האלחוטי. מתחת ומעל לכל זה, באינרפא-סטרקצ'ר של הבאק-בון של כל האינטרנט הזה, מדובר ביופי של דבר.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נאבוקוב  On 02/10/2005 at 20:20

    פוסט יפה. הרבה זמן לא קראתי אותך. [גם אני עברתי לדיסקים, לא ברעבתנות מיוחד אך בשמיעות אדוקות, כמו בימים האחרים. עד שאיבדתי את המכשיר המסורבל, יחד עם שלושים דיסקים חדשים שעודני משלם עליהם. וקניתי מכשיר אם-פי-3, שאלוהים ככה יסלח לי על השימושיות הברברית. שוב הפסקתי לשמוע אלבומים שלמים. וסבלנות איין.]

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 02/10/2005 at 22:42

    למזוג קצת ויסקי וסודה.
    ואני?
    אני,בעוונותי,דווקא נהנה מאוד עדיין מהלונלי נייט האלה,והמעקב "ההזוי" (ולמה הוא "הזוי"?).
    הנה,עכשיו גמרנו להוריד איזה ססיל טיילור,למשל.
    וכן,כשיש מה שאני אוהב ומתעניין בו,אני גם קונה דיסקים.
    רק מה- נמאס לי מהרודנות של היבואנים,החנויות וכו',ולשמוע את המנטרה הקבועה,בוריציות קלות:
    "אי-אפשר להשיג", "אין", "חסר".
    בנוסף לעוד גיוונים כמו דיסקים שלא מהקטלוג הרגיל של האוזן,שהם לא מזמינים משם כל חודש,אלא לפעמים רק פעם בחודשיים,או משהו,ואז,אתה יכול להזמין,אחרי שחיכית חודש שיואילו להזמין,לחכות עוד חודש-חודשיים (אנו לא בעד סיפוקים מהירים,נכון?),ואז- במקרה הטוב,הדיסק המיוחל יגיע,נשבור תוכנית-חיסכון,והשמחה גדולה.
    במקרה הפחות טוב,שהוא המקרה הרגיל,הדיסק פשוט לא מגיע,ואפשר לשכוח ממנו,אם אתה לא מזמין ישירות,דרך הרשת,או משהו.
    אפשר לשכוח?
    לא בדיוק.
    בשביל זה,בין היתר,יש תוכנות שיתוף-קבצים.
    לא חייבים לסבול יותר את הבאסה של האוזן,עם המקס ריכטר,שרצית מאוד לשמוע,אבל באוזן "אי-אפשר להשיג",ובחנות אחרת,זה דווקא מופיע בקטלוג,אבל הסוכן/יבואן לא מוכן להביא את זה כי "זה לא משתלם לו",
    וזה אפילן לא אוונגרד,או משהו.
    שלא לדבר על דיסק אחר,שניסיתי להזמין בלא פחות מארבע-חמש חנויות שונות,ו…. נאדה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 02/10/2005 at 22:55

    אני עוד זוכר בערגה את ימי קפטן אינטרנט.
    כל יום שלישי,עם הארץ היתה מגיעה החוברת המיוחלת,ונקראת בשקיקה…
    היתה באסה אמיתית,כשהגיע אותו יום שלישי מר ואכזר,שבו לא היה מוסף.
    והרמנו טלפון לשירות הלקוחות של הארץ,להגיד שלא קיבלנו עם העיתון את הקפטן,והתבשרנו שזה שלא קיבלנו,אלא שאין יותר.
    באמת- במאמר מוסגר,זה היה אחד הדברים המוצלחים ביותר בהארץ.
    ועדיין קשה לי להבין,למה דווקא את זה בער להם לחסל.
    כן,ואני זוכר שבאמת הבעייה הבוערת אז,ברוב הזמן היתה,שאי-אפשר לכתוב מיילים בעברית,ומה אפשר לעשות בנידון….
    אח,ובכלל ימי "יואל" (IOL,לינוקות שלא ידעו את יוסף),אחחח, אני תיכף הולך ללבוש מגפיים,לקחת גרמושקה,וללכת לייבש איזה ביצות…

    כן,ואם דיברנו על הורדות,אח,איזה ימים היו…
    האמת?
    לא משהו.
    מישהו נתן פעם לינק ל-MP3,שמאוד רציתי,קובץ ענקי,לא פחות,של איזה …. 9 מגה,שחצי-ממנו לקח לי איזה שעה בערך להוריד,ואח"כ השרת התנתק,ואדיוס,חברים,אין קובץ…
    וכשהיה צריך להוריד איזה תוכנה בגודל של עשרה מגה,או קצת יותר,זה היה סיפור אמיתי.
    לילה שלם יכולת להשאיר את המחשב פועל,ולקוות לטוב…

  • דרור פויר  On 03/10/2005 at 0:02

    נאבוקוב! חזרת! כל כך הרבה זמן נו ספיק, ופתאום… איזה יופי. שנה טובה שתהיה לך, בנאדם

    ושנה טובה גם לך, אחי השני, ואל תגזים עם הזכרונות

  • מוקי  On 03/10/2005 at 2:30

    יתפוס חזק האינטרנט הזה

  • מכבס ותולה  On 03/10/2005 at 7:57

    בהמשך לרשימתך בנשוא התרבות הארגונית בארגוני הייטק:
    לאחרונה התקיים בערוץ 2, מופע גיוס תרומות למעוטי יכולת. חברת הסלולר אוראנג' "תרמה" את הפעלת המוקד הטלפוני וזכתה ביחסי ציבור נאים.

    אשתו של עמית לעבודה היא עובדת אוראנג'.
    לאחר שהייתה הענות חלשה מצד העובדים להתנדב למשימה, היא התבקשה להשאר באופן שלא ניתן לסרב לו.
    עבור שעות העבודה האלה לא שולם שכר.

  • יש לי רק שאלה  On 03/10/2005 at 10:21

    בעוונותי, מוסף קפטן אינטרנט של הארץ מעלה לי שני זכרונות:
    הראשון הוא לקבל את המוסף עצמו (עשוי נייר, רחמנא לצלן) מחבר שלהוריו מנוי ל-הארץ. לאחר שנים עוד ראיתי אצלו ערמה מצהיבה של גיליונות.
    הזכרון השני הוא של קריאת המוסף דרך האינטרנט (רעיון פשוט מדהים, לקרוא באינטרנט על האינטרנט). היה לי אז מודם 14400, ולדפים של טקסט בלבד לקח דקות לעלות.
    אך, ימים מאושרים של תום. הרבה תום. פשוט היה לי הרבה זמן לחלום בין טעינה לטעינה… אני גם זוכר את הנסיונות הראשונים של הורדות השירים, FTP ואתרים מפוקפקים. השיר הראשון שהורדתי היה שיר הנושא של סדרת הטלוויזיה האלמותית שמה הוא… (שיט, ברח לי) suicide is painless.
    חיפשתי בגוגל. זה כמובן MASH.

    לפעמים אני נוסע בדרכים (אני איש מכירות, וזה קורה לי הרבה) חושב על שאלה כלשהי ומצר על החוסר בגוגל זמין על מנת לקבל תשובה. ברגעים אלא אני מייחל לבואו של האינטרנט האלחוטי, כמו שדרור כתב. הלוואי שיבוא בקרוב (ולכל מי שחושב שהפסאודו אינטרנט – אי-מוד או דור 3 שחברות הסלולר מנסות למכור לנו – כבר כאן, שיבוסם לו)

    ואז האינטרנט באמת יתפוס. אולי אפילו חזק.

  • חנן כהן  On 03/10/2005 at 12:59

    כל פעם מחדש מדהים אותי כמה שלב ה"מובן מאליו" עוד לא התחיל אפילו בשביל רוב האנשים.

    לדוגמה, יש אנשים שמשתמשים כבר שנים באינטרנט וגוגל הוא דף הבית שלהם אבל לא מחפשים שם של אנשים שאותם הם עומדים לפגוש בפעם הראשונה.

  • אליק בליק  On 03/10/2005 at 14:05

    לא מוקדם מדי בשביל להעלות נוסטלגיה?
    אני לתומי חשבתי שצריך להמתין שני עשורים או שלושה בשביל להעלות נוסטלגיה.
    מימי קפטן אינטרנט עוד לא עבר עשור. האינטרנט אמנם קיים, בטוח, והוא הבסיס להרבה דברים, ואמנם אי אפשר לדמיין אפילו על מה היה קורה לו לא היה קיים, אבל הוא עדיין בחיתוליו.
    נסו להתנזר חודש, ותראו עד כמה הוא דינמי, חי, ומתבגר.

    אני כנראה זקן מדי.

  • אופליה  On 04/10/2005 at 22:45

    מתייחסת אני לפיסקה א'.
    והרי ההעדפה החדשה הזו קשורה גם למצבך הכלכלי, האין זאת? זה לא סתם החלפת תחביב.

  • Moon  On 05/10/2005 at 14:38

    שמתי לב שגם אני על אף הורדות בלתי נלאות של מוסיקה וסרטים סביב השעון – שוב חזרתי גם אני – טיפין טיפין לקניה של דיסקים.
    אמנם לא כמו לפני עשור, אמנם רק דיסקים של מוסיקה קלאסית.
    אבל יש משהו בקומפקטיות המהודקת בעלת האיכות והאוטנטניות של דיסק "אמיתי" מהחנות על הבוקלט המלווה אותו, רשרוש הצלופן העוטף אותו, שהופך את עניין ההאזנה לו וקנייתו לטקס "אחר"
    וזה מאד מעודד לראות שהאינטרנט חי בשלום פורח ומלבלב ולא הורס לגמרי את הדרכים האחרות להנאה אסטטיקה ותרבות.
    היינו חיי התרבות שכה פחדו כולם שיהרסו לבלי הכר בשל הכוח המשחית של האינטרנט -תחזיות אפוקליפטיות אילו לא יתממשו!
    אנשים ימשיכו ללכת לבתי הקולנוע לראות סרטים על מסך ענק יחד עם עוד אנשים -החוויה השיבטית הזו לא תעלם.
    אנשים ימשיכו ללקרוא ספרים, ממש ספרים ולא רק דפי אינ טרנט
    אנשים ימשיכו לקנות מוסיקה
    ולנו בני האדם יתפנה זמן לעסוק ולדאוג ולטפל בבעיות האמיתיות של הכדור שלנו: כמו התחממות כדור הארץ, בעיות האנרגיה, הרעב המחלות והעוני.
    האינטרנט יהיה והינו חלק אינטגרלי מחיינו בלי קשר . איזה כיף!

  • שוקי  On 07/10/2005 at 13:00

    כמנגינה מתוקה

  • דוד  On 08/10/2005 at 14:01

    גם לי היתה תקופה כזו, לפני איזה שנה. אמרתי, כוס אמו, יש לי כסף, אני רוצה לקבל את הדיסק בקופסה יפה עם חוברת צבעונית ורשימת שירים ואפילו מילים. נמאס לחכות לשירים, לגלות שאחד לא הגיע, להתחיל לחפש אותו, לגלות שהסדר שצרבתי הוא לא הסדר המקורי, להדפיס את רשימת השירים מוורד ואז פשוט לוותר עליה. די. קניתי כמה דיסקים.
    איזה שלושה, אולי.
    אבל ברור שחזרתי להוריד, כמו שאתה תחזור.
    יש את עניין הכסף. יש לנו 70 שקל, אנחנו לא נרגיש אותם יורדים מהחשבון. גם 700. אבל בכל זאת. למה להוציא אותם כשאפשר לא?
    ושנית, הקלות, בכל זאת.
    ושלישית – כן, עכשיו זה קצת מעצבן, קצת לא חוקי, קצת איטי, קצת לא מושלם, קצת אין עטיפות. אבל עוד לפני שנרגיש זה יהיה הכי טבעי, קל, פשוט ונוח. וזה הרי מה שנעשה עד סוף ימינו.
    הרגרסיה שלך זמנית. מניסיון.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: