צדק סביבתי הוא צדק חברתי

 

א.

השבוע צחקתי; יחצ"ן אחד שלח לי הצעה לראיין אחד מלקוחותיו, שמעולם – אבל מעולם! – לא נחשף בתקשורת. וכך תאר היחצ"ן את הקליינט: "…הוא חד ושנון, מלא שימחת חיים, מבלה במקומות הכי נחשבים בעיר, שותה על הברים הכי סואנים, גר באמצע העיר, גרוש בן 50 עם שלושה ילדים, 190 ס"מ של שרירים, תאום גנטי של שחקן הקולנוע סטיבן סיגל. פיליפ סטארק הישראלי. יש לו מנוי זהב למשחקי מכבי תל אביב בגביע אירופה ביד אליהו, הוא אוהב סרטים וספרים ומעודכן בכל מה שחדש בעיר. השם שלו מפיל מהרגליים כל מי שמתמצא באדריכלות. איש מיוחד". ממש כך.

אין מה לומר, הגבר המושלם. מאז הסיפורים של עו"ד צבי לידסקי ז"ל  ב"לאישה" שהייתי קורא כילד אצל סבתא שלי וכל כך אהבתי, לא נתקלתי בכזה גבר-גבר. כתבת מגזין מהלכת על שתיים, ואין ספק שהסטיבן סיגל עושה את ההבדל.

לראיין את האיש? אפילו לא עבר לי בראש. אנשים מהסוג שהרגע תואר הם בדרך כלל משעממים לאללה (מנוי למשחקי מכבי? פיכס!), וסביר להניח שברגע שאנחנו מדברים כאן, ג'יפ של איש מהסוג הזה חונה על מדרכה וחוסם עגלות ילדים.

אם היה אפשר לקמט אימייל הייתי מקמט, אבל משום מה המשכתי לקרוא את ההודעה הביזארית הזו לעיתונות. ככל שהמשכתי לקרוא, צחקתי פחות.

 

ב.

הקליינט, מסתבר, הוא אדריכל של מגדלי יוקרה לעשירים. אני ממשיך לצטט: "מה לדעתכם המשותף לעשירי ישראל הבאים: גבי רוטר, מירית עופר, אהוד ברק, נאווה ברק, צדיק בינו ואחרים? כולם עלו על הטרנד החדש שנושאו – מעבר עשירי תל אביב מווילות צמודות קרקע באחוזות פרטיות לטובת וילות צמודות גינות בבנייה לגובה. פני הרקיע של תל אביב השתנו ללא היכר בשנים האחרונות ומגדלי יוקרה נבנים בזה אחר זה".

נכון, מדובר בטרנד לוהט בערך כמו עודד מנשה, אבל עכשיו מגיע החלק קורע הלב: "חלק מעשירי עירנו לא רוצים יותר לנקר עיניים בגלל הבדלי המעמדות שהולכים ומחריפים בעם. הם מעדיפים להסתתר במגדל דירות יוקרתי ולרכוש דירה שלעיתים שווייה מגיע לשישה מיליון דולר רק כדי לא להיות חשופים לעיניהם של כאלה שלא יכולים להרשות לעצמם, שמטיילים ליד האחוזות שלהם ומתרגזים".

"גם השיקול הביטחוני משחק תפקיד. יותר קל לפגע ולהשחית וילה צמודת קרקע מאשר מגדל שהלובי שלו מאובטח על ידי שומר חמוש ומצלמות במעגל סגור מתעדות ומנציחות כל תזוזה מסביב לבניין".

אני חושב שהבנתם את הנקודה ומקווה שהזלתם דמעה על העשיר המסתתר בדירת שש-מיליון-הדולר שלו מפני אלה שלא יכולים להרשות לעצמם ו"מתרגזים".

העשירים, אם כן, מתבצרים בחברת עצמם במגדלים ופרויקטים יוקרתיים. במקום להוציא את העיניים לאנשים שאין להם, כמו עד עכשיו, מעכשיו הם מוציאים את העיניים אחד לשני.

 

ג.

העשירים, בעצם, מנהלים סכסוכים טריטוריאליים בלתי פוסקים עם המדינה, כלומר אתנו, עם הציבור. אפשר לומר שאנחנו נמצאים במלחמה מתמדת נגד העשירים. התיאבון שלהם לשטחים הטובים באמת לא יודע שובע ויצר ההשתלטות שלהם לא יודע מנוח; הם משתלטים על הים, הם משתלטים על האדמה והם משתלטים על השמיים, מטילים צל ענק על הכניסה לעיר, מנכסים לעצמם את האור, הרוח והשמש. בכל פעם שאני חוזר מהעבודה ונכנס העירה אני מרגיש את הטמפרטורות עולות. כשהיינו ילדים היינו משחקים עם השמש ושבר של מראה, מסנוורים בעזרתו, מציתים בעזרתו אש; זה בדיוק מה שהם עושים עם המגדלים שלהם; זו מראה ענקית בעזרתה הם מסנוורים אותנו, ובעזרתה הם גם יעלו אותנו באש יום אחד.

השיטות שלהם הם שיטות גרילה; הם בוחרים את המקומות הטובים, ואז מתחילים. קודם כל קוראים לזה "פרויקט", סוגרים מרפסת, מגדרים גדר, מקימים חומה, משתלטים על השטחים הטובים, בדרך כלל תוך כדי התעלמות מוחלטת מהציבור והתעללות בסביבה.

המדינה צריכה לשמור עלינו מפניהם כל הזמן ובכל מקום, אבל איפה? מי שומר עלינו? את הפשרה שהושגה בעניין סי אנד סאן אפשר היה לכנות ניצחון של הציבור, אבל ניצחון גדול זה לא היה. כמו עמיתי דורון אביגד, שכתב מילים קשות בעניין הזה, גם אני הייתי שמח אם היו מלמדים אותם לקח אחת ולתמיד, ומתייחסים אליהם כמו שמתייחסים לעבריינים; קנסות, הריסות מבנים, דברים כאלה. זה לא קרה, כמובן, ואת המסר שנשלח לעשירי הארץ אפילו לא צריך לתרגם: אתם יכולים להמשיך ולעשות מה שאתם רוצים. ההתרפסות בפני הכסף היא טוטאלית.

 

ד.

למרות הפשרה בעניין סי אנד סאן, קשה לומר שהעניין מאחורינו. אל תקראו לי דרור אם הכל יסתדר בדיוק כמו שהוסכם. הם ימרחו את זה, ואז ימרחו את זה עוד קצת, ואף אחד לא יגיד להם כלום. אני מקווה שאני טועה, אבל לא נראה לי. באותו עניין, מצחיק לחשוב על חיים יבין, מתושביו המכובדים של הפרויקט, מזדעזע מההתנהגות של המתנחלים ובו זמנית מתנחל בעצמו על אדמות לא לו. ובכל זאת יש כמה הבדלים בינו לבינם: הם עשו את זה מתוך אמונה, יבין והשכנים שלו, המתנחלים האחרים, פשוט עשו את זה כי הם יכולים. שום אמונה לא הייתה מעורבת פה, אולי חוץ מהאמונה שיהיה בסדר.

 

ה.

אבל העיניים כבר נשואות למאבק הסביבתי הבא, וכמו שנהוג היום לחשוב: כמעט כל מאבק סביבתי הוא בסופו של דבר גם מאבק חברתי, וצדק סביבתי – וזה כבר מובן מאליו כמעט לכולם – הוא צדק חברתי.

לאן נשואות העיניים? לחיפה, לשכונת בת גלים. חיפה כולה היא בושה וחרפה, אפילו יותר מתל אביב. רמת גסות הרוח שהופגנה שם על ידי הפוליטיקאים המקומיים שפשוט הפקיעו את הים מהתושבים ומסרו אותו בידי יזמים שבנו חומות על מנת להסתיר אותו מפני זה שאין לו פשוט מרתיחה אותי בכל פעם שאני מזדמן לאזור, ובעצת רופאיי זה לא קורה לי הרבה; כל ההתרגשות הזאת לא עושה לי טוב. אדם בגילי צריך לשבת עם כוס תה ולחשוב על דברים נחמדים, לא לנסוע לחיפה ולקבל עצבים.

עכשיו, כנראה, תורה של בת גלים. שכונה קטנה ומקסימה עם חוף מיוחד בפתחו של מפרץ חיפה ובמורד רכס הכרמל לים. נקודה נהדרת לגלישה וספורט ימי – זה החוף היחיד בארץ שפונה לצפון, אומרים שזה חוף הגלישה הטוב באירופה, בעיקר בזכות שבירת הרוח או משהו כזה – ומקום מיוחד גם מבחינת הטבע שבו.

אבל לעשירים וכרישי הנדל"ן כל זה כמובן לא מעניין את הקצה של הבולדוזר. כבר שנים שהם זוממים עליה ורוצים להקים במקום מרינה (איכס) ופרויקט נדל"ני לעשירים, שיוכלו לעגון עם היאכטה-ווילות שלהם בחיפה ובסוף השבוע לשוט מעדנות לכיוון אשדוד, דרך תל אביב, ולהוציא גם שם לאנשים את העיניים.

עוד מרינה? עוד שוברי גלים וענקי בטון? זה רעיון כל כך מטומטם. מי צריך את זה? במקום לחשוב רגע אחד ולגלות שמה שיציל את המקום הזה זה לא עוד בטון, אלא בדיוק ההפך: לבנות במקום כפר גולשים יפה וטוב, שישמור על הטבע וימשוך הרבה יותר תיירים מאשר עוד מפלצת בטון (כפרים של גולשים ברחבי העולם הם תמיד מקומות שמחים ונעימים, וכמובן מושכי תיירות גדולים). אבל לא. כמו שכתבתי כבר לא מעט פעמים: במדינה הזו אנשים – בעיקר הזכרים שבהם – מפיקים עונג כמעט מיני מפרויקטים גדולים, עתירי בטון ומלט. חוף גולשים? הצחקתם אותם! חיים תת-מימיים? הם כבר תופסים את הבטן.

המאבק הזה עדיין לא אבוד, וזה הזמן לעשות משהו. לחתום על עצומות, לבוא להפגנות שמתארגנות בחוף מדי פעם ולתרום להעלאת המודעות. אסור, פשוט אסור, להפקיר את כל החופים היפים והמקומות הנעימים לידי העשירים. אלה המקומות שלנו ואסור לנו לוותר עליהם. 

 

מטה המאבק

המאמר בגלובס, 29 בספטמבר, עם למעלה מתשעים תגובות

יורם מלצר על בת גלים

מייבשים את הים. גילי סופר, ויינט

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יודן רופא  On 30/09/2005 at 2:20

    רשימה מצוינת.
    תודה

  • ה-חיפאית. עדיין  On 30/09/2005 at 2:21

    אתה באמת מאמין ש 'לחתום על עצומות, לבוא להפגנות שמתארגנות בחוף מדי פעם ולתרום להעלאת המודעות'-
    זה מה שיציל את חוף בת גלים?.

  • דרור  On 30/09/2005 at 8:17

    אם איני טועה ראש עיריית ת"א לשעבר, שהיה גם שר בממשלה, מתגורר ב"ים ושמש".

  • הצועד חוזר  On 30/09/2005 at 9:04

    מאז ה11 בספטמבר.

  • חייש  On 30/09/2005 at 13:19

    בסופו של דבר, כל זיהום סביבתי הוא שימוש במשאבי הכלל ליצירת רווח פרטי. בין אם זה גניבת עשרות מטרים מקו החוף, ובין אם זה הזרמת שפכים לנחלים. ככלל, העשיר יוכל להתגונן מהנזקים שהוא עצמו גורם, בעוד העני אוכל את פירות הזיהום.

  • ד.ט  On 30/09/2005 at 20:14

    שעורר בי מכתבו של היחצ"ן – אפשר להעניש עונש אזרחי את דיירי סי אנד סאן, ע"י הפרעה חזקה ככל שמתיר החוק לאורח חייהם. כגון: הפגנה שבועית ורועשת במקום. זה כבר לא יגרש אותם למגדלים, אבל אולי יגרום ליזם הבא לחשוב קצת, כי הלסי אנד סאן הבא ייראה פחות אטרקטיבי.

    הרעיון לבנות מרינה נוספת במדינתנו הזעירה מרתיח. אשקלון, אשדוד, ת"א, הרצליה – כמה צריך?! כוס אמק.

  • ד.ט  On 30/09/2005 at 20:14

    למגדלים = למגדלים בתוך העיר.

  • יואבי גוטמן  On 01/10/2005 at 14:53

    לא להתכדר ולהתקפד, כי אני לא מתקיף, אבל אני חושב שהשימוש שלך במילה עשיר הוא דמגוגי ופופוליסטי. עשיר זה לא שם של מחלה נוזלת ריר ומצמיחת ציפורניים ארוכות. יש עניים ויש בני מעמד בינוני שחזירותם מעוררת פלצות ויש עשירים שתרומתם לאיכות חיי האדם והסביבה גדולה מכשתוכל לאמוד. להשתמש במילה "עשירים" כדי לסכום את הקבוצה שבאה לחמוס את רצועת החוף זה כמו לסכום את הקבוצה שמקשה על חיי הפלסטינאים: יהודים. הסיסמה אמנם מצליחה באירופה – אבל זה לא הופך אותה לפחות גזענית ורדודה. ישנם, מעשירי הארץ, כולל בוני מגדלים, שתרומתם לפני הארץ, לאיכות החיים ולאיכות הסביבה אינה פחותה מזו שלך (ואם תחפוץ בשמות – תקבל). בקיצור – אם יש לך קושי עם אנשים מסוימים – נקוב בשמם ואני מצטרף למסע שלך. אבל כל עוד אתה קורא לאנשים האלו "עשירים", אתה תמצא את עצמך בשולי מאבק הזוי – ולא בלב תנועת התנגדות יעילה ולגיטימית

  • דרור פויר  On 02/10/2005 at 20:02

    יואבי גוטמן – אתה צודק בעיקרון, חוץ מההקבלה המוזרה מעט לגזענות וההשוואה עשירים=יהודים. היא לא רלוונטית.
    ונכון שמדובר בפופוליזם ובדמגוגיה, אבל מה לעשות שזה מה שהעשירים האלה (אופס, עשיתי את זה שוב, כמו שאמרה הרבנית) מבינים. פגיעה תדמיתית היא הנשק הכמעט יחיד שיש לנו נגדם

  • יואבי גוטמן  On 02/10/2005 at 21:59

    אני לא בטוח שההקבלה מוזרה. זו גזענות וזו גזענות. לדעתי, אסור לך לקרוא לאויב "עשירים" כי מי שיתאחד מאחוריך זה רק חברים של עמיר פרץ וזהבי עצבני. זו סיסמת בחירות. יש בארץ לא רק עשירים אלא מיליארדרים שנלחמים בבריכות הדגים באילת ההורסות את שוניות האלמוגים ויש יזמים שמפתחים ומקדמים איזורים שלמים סביב הבניינים שהם מקימים והרשימה ארוכה. אני מאוד מסכים עם המאבק שלך ומוכן להצטרף ולהפגין ולעשות דברים יותר יצירתיים מהפגנה. אבל לקרוא לאויב "עשירים" נשמע לי יותר מדי פופוליסטי, ואפילו קצת מנוול. תוויות זה דבר די מסוכן ובדרך כלל מחמיץ את המטרה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: