לא זכיתי, אבל אני לא עצוב

לא זכיתי, אבל אני לא עצוב. בכלל לא. אני שמח.

כל העשירייה הראשונה ברשימת זוכי תחרות בלוגר השנה של נענע הם בלוגים פגז אחד אחד. תנו להם ב-RSS או ברשימות הדיוור, כמוני, ולא תצטערו. אני מברך את הזוכים ומקבל באהבה אין קץ את היעדרותי מהרשימה המכובדת, המוכשרת והפופולרית הזו. נרים כוסית לחיי הקאונטר! נעלה את ישראבלוג על ראש שמחתנו! תשעה מתוך אחד עשר הזוכים באים מישראבלוג, ואם נחשיב את עידו קינן, שעזב לאחרונה, הגענו לעשר. וכולם כותבים מעולים אחד אחד.

מה שכן 2, הבחירות מלמדות אותנו הרבה על עולם הבלוגים בישראל. קודם כל, הם מלמדים אותנו את המובן מאליו: אנשים אוהבים סקס, וידויים אישיים, לכלוכים, צחוקים ותמונות יפות (לעזאזל, אני אומר לעצמי, אתה לא מספק אף אחד מהם. פעם כתבתי על סקס, אבל לא קיבלתי אף תגובה).

זה באמת עולם אחר, הבלוגספירה הזו; מקום בו ילדות גוברות על עיתונאים כמו סבר פלוצקר ויואב קרני. זה יפה, האינטרנט הזה שלכם, איך שהוא לוקח קורות חיים ועושה מהן טייארה. איי לייק איט. זה בדיוק הדבר שהיינו מדברים עליו פעם, ולראות את זה קורה עושה לי נעים.

נכון, לא תמיד נעים. בכל זאת אני שואל את עצמי בכנות אם לא הייתי מרגיש הרבה יותר נוח עם הבלוגספירה במקרה שסבר פלוצקר היה גובר על עופרניקוס, לדוגמה. לא שעופרניקוס לא תותח, הוא תותח על, הוא אב כל התותחים. אני רק מביא אותו בתור דוגמא. באותה מידה הייתי יכול לומר עידו קינן, המפציץ החמקן.

אבל אז אני מתעשת: מה לסבר פלוצקר ולרשימת הזוכים? הוא לא שייך אליה בכלל. סבר פלוצקר או יואב קרני ברשימת הזוכים בתחרות בלוג השנה היתה מגדירה מחדש את הביטוי "נטע זר". או כמו שאמר טיילר דירדן: זה שתתקע נוצה בתחת לא יהפוך אותך לתרנגול.

זה שיש לך בלוג לא הופך אותך לבלוגר. זה שיש לך בלוג לא הופך אותך אוטומטית לאזרח הבלוגספירה. גם אני לא הייתי משתלב בטבעיות ברשימת הזוכים. כמו הדוגמאות שהבאתי, גם אני בא מפלנטה אחרת שקוראים לה "נייר". הביטו על הזוכים ואל תקלו בהם ראש, הם אהובי הקהל כי הם בדיוק מה שפעם היו קוראים אותו "קהל". 

אל תקלו בהם ראש, כל אחד שם פצצת רייטינג. אתה יכול למצוא שם פוסטים עם למעלה משמונה מאות תגובות וכמות כניסות שלא מביישת עיתון קטן. קבלו את האצולה החדשה.

בטח שמתם לב, כמוני, שאין אף נציג של "רשימות" בין הזוכים. הסיבה, קודם כל, מצויה בפסקה הקודמת: הם פשוט הרבה יותר פופולרים. אני חושב שאם אחבר את כל הכניסות בבלוג הזה במשך חודש לא אגיע למספר המבקרים בפוסט בודד של מרג'י או זו ש. ואני כבר לא מדבר על המובן מאליו: הרמה של כל אחד מהזוכים גבוהה לפחות כמו הרמה של כל כותב פה, אם להתנסח בנימוס.

נכון, אם מחשבים את זה באחוזים, הרי שבישראבלוג יש הרבה יותר זבל, אבל זו טענה שטותית, או קטנונית לכל הפחות, כי כפי שכולנו יודעים – והרשימה הזו (רשימת הזוכים) מוכיחה את זה יופי – אין שום בעיה לגלות יהלום בערימת חרא. (לא שישראבלוג חרא, חלילה, זה רק פתגם).

רשימת הזוכים בתחרות בלוג השנה של נענע היא שיר אהבה לאינטרנט ושיר הלל לכתיבה מקורית, נועזת, חושפנית, מצחיקה, נוגעת ללב ומעוררת מחשבה. באמת אין פלא שלא זכיתי.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרית  On 28/08/2005 at 17:15

    כלומר, אני לא בטוחה רק בקשר לסיפא. יש באמת ברשימת הזוכים כמה וכמה שזה לא בושה להיות במועדון שלהם. בעצם, בכל אחד יש משהו, מסוגו.

    (ואני הכי מתה לראות את מרג'י מצולמת עם הפרס!)

  • רונית  On 28/08/2005 at 18:32

    . כל פעם, למשל, כשחבורה של חיות אדם משחקות כדורגל בראשים של חיילי צה"ל לקול מצהלות שאר הג'מעה, אז אנחנו מאפסים את המונה ומתחילים לספור, ועד שאין אוברפלואו אנחנו לא באים על סיפוקנו. אבל זה בטח רק בגלל שאנחנו סתם פרימיטיביים צמאי דם ולא סמנכ"ל.ֿֿֿֿ.

  • דויד  On 28/08/2005 at 20:05

    ישראבלוג שונה מהותית מרשימות. אם לעשות השוואה לטלוויזיה, אז הבלוגים ברשימות הם כמו תוכניות אקטואליה, בעוד שהבלוגים בישראבלוג הם טלנובלות.
    זה לא עולם אחר כפי שאתה מתאר; גם בטלוויזיה יעל בר-זוהר לעד תהיה פופולרית יותר מסבר פלוצקר.

    אני גם חושב שלבלוגים יש ערך מוסף משמעותי ביחס לאמצעי התקשורת הוותיקים, אבל הערך המוסף הזה לא נמצא (ברובו) ברשימה של נענע.

  • זו ש  On 28/08/2005 at 21:41

    אני פונה למכנה המשותף הנמוך ביותר, אבל זו לא אשמתי, אני כולה 1.58
    (ואני לא אפרט למה אני בעיקר פונה לקהל הרחב)

    ולדרור, טודה, שזה תודה בפקאצתית מדוברת.
    מעטים הכותבים שיהיו מסוגלים לפרגן בכזה רוחב לב לתופעה שמגדדת לאיטה את פת לחמם העתידית, זה צורך גם גדלות נפש וגם בטחון עצמי ניכר, ובמקרה שלך, מהמוצדקים.

    זה משמח אותי בכל פעם מחדש, להבחין בייחודיות של המבט שלך, שהוא אנליטי, בהחלט, אבל לעולם לא קר.

  • אביבה  On 28/08/2005 at 22:54

    מסכימה מאוד עם מגיב מספר 12 בנענע, ואני מצטטת: "חבל שרק בלוגים פופולריים זכו".

  • רפאל תעש  On 28/08/2005 at 22:56

    ובמילים אחרות – באת לחזק ונמצאת מחוזק!

  • שאולי  On 28/08/2005 at 23:50

    מה שנחמד זה שרציתם החברה מרשימות לזכות. הרי באתם לפה בגלל הבידול והאיכות. ולחשוב שאתם פה כי אתם רוצים שיאהבו אתכם ולא כי יש לכם עוד דבים להגיד וכבר אין מקום לכתוב אותם.

    ודרור, זה לא שכמות האנשים ברשימות בחודש שווה ליום בישרא. זה פשוט הרשימות שיש פה הן כולן אותו דבר. רובן. ככה הסגנון. השפה. השונים פה באמת קצת בחוץ וקצת לא כותבים. ככה שהייתי נותן פרס חביב הקהל לאתר רשימות על המאמץ להמציא את הבלוג מחדש. למרות שזה קצת מוגזם.

    אני מעדיף את הבלוג של גדעון ספירו בגדה השמאלית. מה שנקרא טור שבועי.

  • דויד  On 29/08/2005 at 0:03

    את ההסתייגות שבסוגריים השארתי בגלל המקום התשיעי ;-).
    דרך אגב, אני לא בטוח בכך אבל אני חושב שישראבלוג חריג גם בנוף הבלוגינג העולמי. לא נתקלתי בקהילות בלוגינג דומות באנגלית, או בכלל בבלוגים זרים חושפניים ברמה של ישראבלוג.

  • דרור פויר  On 29/08/2005 at 6:38

    דויד, אף פעם לא הרגשתי בנוח עם השוואות כמו אלה שאתה עושה: הם ערוץ 2, אנחנו ערוץ 8, הם יעל בר זוהר, אנחנו עמנואל הלפרין. זה אולי מלטף את האגו, אבל זה לא ממש נכון. הערך המוסף של הבלוגים נמצא גם נמצא ברשימת הזוכים.

    זו ש, מה שיפה אצלך – ויש לי תחושה שאת יודעת את זה טוב מאוד – זה שאת לא פונה למכנה המשותף הרחב או הנמוך. את פונה פנימה, אל עצמך, וכולם מצטרפים אלייך למסע הזה. כמו הכותבים הגדולים באמת, וטודה גם לך על המחמאות. את שולתתת!!!

    שאולי, גם אני אוהב את הטור של ספירו בגדה. אני לא חושב שבאנו הנה כדי להשיג בידול או משהו כזה. קודם כל, לא "באנו". אנחנו לא קבוצה, בדיוק כמו בישראבלוג. ואני רחוק מלהסכים עם קביעתך שכולם פה כותבים אותו הדבר. אח שלי, לך תקרא את הבלוג של מילי דיוויס, תעבור אצל עמי בן בסט ותנוח קצת אצל בורשטיין. זה אותו דבר זה? אלה עולמות אחרים לגמרי. נראה לי שאתה קצת מתבלבל בין העיצוב – הנקי, הפשוט, הרגוע – לבין התוכן.

    ושרית – לא הבנתי את הטענה שלך ונראה לי שאת לא הבנת את שלי. מבחינתי זה כבוד גדול להיות במועדון של כותבים מעולים כמו אלה שזכו

  • ארתור דנט  On 29/08/2005 at 10:54

    שנה הבאה ביקור מולדת, יש לנו שיר בשביל כוכב נולד.
    ומי שלא מצביע בשבילינו נהפוך אותו לצפרדע:

    אנחנו חיים בניו יורק
    אנחנו יורדים גאים
    גרים בין הפחים
    יש לנו מלא צפרדעים

    כל ערב אנחנו עושים מסיבה
    וערפאת יאסר גם כן בא

    כי החיים החיים יפים
    ואנשים באמת לא מתים
    כי החיים החיים יפים
    ואנשים באמת לא מתים

    ובאים גם שוטרים כושונים
    למסיבה הם מצטרפים
    ועושים לנו דברים נעימים
    אבל לא כמו שעשו לנו
    בגן חיות הקופים

    והחיים החיים יפים
    והחיים החיים עפים
    והחיים החיים מגניבים
    כי אנשים אף פעם לא מתים

    ויש לנו גם מכשפה
    שהרבה צפרדעים לנו מביאה
    ומי שעלינו משהו רע יכתוב
    גם אותו לצפרדע היא תהפוך

    ויש לנו הרבה מזל
    אפילו שר האוצר לשעבר אמר
    כשהצתנו לו סיגריה בשבוע שעבר

    אז בואו כולכם לחגיגה
    יאללה יאללה ירידה
    מספיק כבר עם הארץ המחורפנת הזאת
    כולם בישראל לוזרים, חיים באשליות

    יבוא יום שתתפכחו
    וכמונו תעשו
    מהארץ הזאת תרדו
    ואלינו היורדים תצטרפו

    כי החיים החיים יפים
    החיים החיים עפים
    החיים החיים נפלאים
    כשבאמריקה נמצאים.

  • גרי אפשטיין  On 29/08/2005 at 12:14

    זה אומר שאני לא יהיה טוקבקיסט השנה?….
    (ואני כותב את זה תוך כדי שהמקלדת שלי מקפיצה ים של דמעות שנשרו מלחיי המחוספסת אל ביינות מקשיי האבלים(.

  • גרי אפשטיין  On 29/08/2005 at 12:15

    בלופ… בלופ…

  • דרור פויר  On 29/08/2005 at 12:28

    גרי, לצערי זה מה שמסתמן. רוצה להיות טוקבקיסט השנה? לך תגיב בישראבלוג

  • דינה  On 29/08/2005 at 15:45

    איך זה שלפוסט הזה יש יותר תגובות מלכתבה על הזוכים?

  • גרי אפשטיין  On 30/08/2005 at 0:13

    אני שחקן נשמה

  • שאולי  On 30/08/2005 at 5:14

    אותו דבר.
    מי שהזכרת כותבים אותו דבר באנרגיות. וזה מה שחשוב. נכון שמילי קצת שונה לעתים. אבל לרוב אני נינוח באותה מידה בקריאה בין הכותבים. וזה לטובה.

  • גרי אפשטיין  On 30/08/2005 at 13:46

    שרון רוטברד היה מתבייש בך.
    כזה מפסיד בכבוד אתה…

  • אייל נועם  On 01/09/2005 at 16:53

    אל תשכח לקחת איתך תמיד את מספר הטלפון של
    הקונסוליה הישראלית על מנת שתוכל לצלצל ולבקש
    שיבואו להציל אותך.

  • קלמן  On 29/09/2005 at 4:23

    אני בדרך כלל קורא בלי להגיב אצלך, וזה לא בגלל שאין לי מה להגיד, המבנה של התגובות אצלכם פשוט זוועתי, כמי שנולד וגדל בישרא, אני לא יכול שלא לראות ולסלוד מההבדל, כשאתה לדוגמה מגיב למגיבים, אתה עושה את זה בתגובה אחת כללית תוך ציון השמות אליהם אתה מתכוון, רבאק, איך אתה לא רואה כמה זה מנוכר, בישרא אתה לוחץ על שמו, נוגע בו ומגיב באופן אישי, בגלל זה האינטראקציה שם חוגגת , אנשים שם נוגעים אחד בשני, הפוסטים הם רק תירוץ למשוך תגובות. זה לא שאתה מגיע מהנייר והשפה שלכם קצת שונה, יבאתם לכאן פורמט נוגד אינטראקציה, הינה אנחנו, מותר לכם לראות כמה אנחנו יפים וחכמים, מילה או שתיים שיביעו את הערצתכם תתקבל בברכה, אבל חוץ מזה, נא לא לבלבל את המוח.
    דרך אגב, בתפוז קצת יותר טוב מאצלכם, אבל גם על הפנים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: