תשעה באב

 

ועדיין אני מוצא את עצמי עצוב בתשעה באב, ועדיין אני מופתע כל שנה מחדש איך זה מפתיע אותי כל שנה מחדש.

אני פותח את מגילת אֵיכָה, והיום אני מוצא בה עצב שלא מצאתי בה קודם. בפרק ב' פסוק ה' זועק פתאום הנביא, בכאב שלא יאומן: "הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב". אני קורא את הפסוק הזה והוא מטיח אותי אל הקיר.

 

אני לא מאמין באלוהים כפי שאולי הבחנתם, אבל למרות זאת יש אלוהים שאת קיומו קצת קשה להכחיש: האלוהים שנמצא בלב של המאמינים בו. ולמרות שלי אין אלוהים כזה בלב, אני יכול לחלוטין להבין את הכאב שלא יאומן כשהדבר הזה שבלב "הָיָה כְּאוֹיֵב".

 

אני ממש יכול להרגיש את הכאב הזה: מיליון פלסטרים נתלשים בבת אחת פלוס אלף מוטות ברזל לוהטים מוצמדים אל הבשר פלוס כל הפרידות העצובות בנמלי תעופה ותחנות רכבת פלוס ההבנה שאת הנעשה אין להשיב פלוס זבנג מפינה של רגל-שולחן באצבע הקטנה שבכף הרגל.

 

"הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב". אני שמח שאני לא מאמין באלוהים רק בגלל שככה הוא לא יכול להיות האויב שלי.

 

הקינה ממשיכה ומספרת את ניסיונו של הנביא לפייס את האלוהים, אבל השנה הניסיון הזה נראה לי נואש וכואב הרבה יותר. השנה אני קורא את מגילת איכה וזה בכלל לא נראה לי על ירושלים שחרבה. לפעמים, כמו שאומרים, ירושלים היא רק תירוץ. רק על עצמו ידע לספר ירמיהו.

 

הבינו, עבור הנביא אלוהים הוא לא רק בורא עולם ויסוד כל המשפט והצדק: אלוהים הוא הקול הפנימי, הוא האני האמיתי. כשהוא נהיה לאויב, הנביא מתפרק מבפנים ומתנכר לעצמו. הנביא חווה את האבסורד: האויב הכי גדול שלו זה הוא עצמו.

 

לא על חורבן בית המקדש אני עצוב, בית המקדש הוא לא יותר ממשחטה ענקית. גם את העצב על שנאת החינם אני משאיר לאחרים. אני עצוב בגלל עצם הידיעה שפעם היה מישהו שחש כאב גדול כל כך. אני עצוב על ירמיהו, על התהום שנפערה בנפשו.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ק.וונגוט  On 14/08/2005 at 16:42

    התכוונת אולי לבית-מטבחיים?

  • רן תוהה  On 14/08/2005 at 18:14

    בית המקדש לא היה הבית של אלוהים?
    כלומר – המשחטה היתה על המרפסת בכניסה, ואת הבשר אכלו הכהנים, אבל בבית פנימה גר בעצם אלוהים, ופעם בשנה (ביום כיפור) הכהן הגדול היה נכנס לבקר.

    או שלא הבנתי נכון?

  • נועם זוהר  On 15/08/2005 at 12:25

    במגילת "איכה",מוצא כל אחד את הביטוי לכאב האישי שלו ולפעמים גם לכאב של האחרים.
    אם כאב לך על כאב הזולת,כנראה שקצת מהאלוהים
    נשאר בלבך בכל זאת.
    כלשון הסיפור על האדם שאמר,כבר שלושים שנה אני אתאיסט ותודה לאל לא קרה לי כלום.

  • אביאל  On 15/08/2005 at 20:03

    אני הולך אולי להצטער על מה שאני אומר עכשיו אבל עם כל הכבוד האבות של כמה אנשים בשרשור הזה ואולי גם של הכותב מתביישים בכם ובדברים שאתם כותבים, אמנם כל אחד והאמונה שלו אבל לקרוא לבית המקדש "משחטה" ושלא נדבר על התגובה של"הכהן הגדול"

    קצת יהדות ממש קצת, אם לא אני ישמח שתעופו מהארץ הזאת ותסבלו מקצת אנטישמיות בגולה.

  • דרור פויר  On 15/08/2005 at 22:33

    נאלצתי למחוק כאן תגובה עקב מקרה קשה של דיבור מסריח. לא נגדי, אבל מסריח.

    רן, להגיד שבית המקדש היה הבית של אלוהים זה בערך כמו לחפש את האנשים הקטנים שיושבים בתוך הטלוויזיה.

    אביאל, את החשבון ביני לבין אבותי תשאיר לי בבקשה. בקשר לבית המקדש, סובב את זה איך שתסובב: זה מה שעשו שם כל היום, שחטו. בחגים, מספרים הסיפורים, הגיע הדם עד הברכיים.

  • אבי דרור  On 16/08/2005 at 14:15

    כאחד מאבותיו של דרור,אין אני חייב להסכים לכל מילה שנכתבה,אך בודאי שאינני מתביש.

    מה שגורם לי להתביש היא העובדה שאתה שולח לגלות כל מי שאינך מסכים לדעותיו.

    אגב,חשבת אולי גם להוציא מהארון את ה"פולסא דנורא"?

  • א.דולף  On 19/08/2005 at 17:40

    הצלחת לתת אפילו לי להרגיש קצת ממה שהרגשת – זה בד"כ לא עובר בקלות, אבל מצאת נקודה מאוד יפה.
    ואביאל – כדאי שתרכוש לעצמך קצת קצת יותר בטחון עצמי, כדי שלא תהיה בטוח שכל העולם נגדך, וכולם אנטישמים מסריחים, יימש שמם. גם אתה קצת אנטישמי, במובן מסויים: דרור, הישראלי-יהודי (בדרך זו או אחרת) לא זכאי, מבחינתך, לחיות לצידך בארץ הזאת כי הוא לא מספיק מאמין ביצור הבלתי נראה בשמיים שאתה בוחר להאמין בו. תקרא לי קטנוני וניטפיקר, אבל 'שמיות' היא גזע, ודרור עונה על הקריטריון הזה, ורק בגלל חוסר אמונתו המספקת באמונתך אתה מעיף אותו מהארץ הזו. אתה בא לגרש את דרור השמי מארצו שלו. יפהפה. העיקר לגנות את האנטישמים המסריחים מצרפת, לא? קצת בדק בית, ממש קצת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: