על הצונאמי

 

"בִּדְבַר יְהוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם.

כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת.

כִּי הוּא אָמַר, וַיֶּהִי.

הוּא צִוָּה, וַיַּעֲמֹד"

(תהילים לג)

 

א.

העצב על ההרס, על המתים שכבר נספרו, על אלה שעוד לא נמצאו ועל אלה שעוד ימותו במגפות שיבואו, מתערבב בהשתאות מול הים הקם על בני האדם, מול העוצמה האינסופית של האוקיינוס, מול המסתורין הגדול של בטן האדמה.

קוקטיל של עצב גדול והשתאות, זו התחושה שלי. כוסית אחרונה, ולישון.

 

ב. 

נכון לחצות בין שלישי לרביעי, חשש כבד לחיי 70 ישראלים. לא נעים לומר, אבל אם זה ייגמר ב-70 הרוגים, יצאנו בזול. כמעט נס. אלפי ישראלים גודשים את החופים האלה דרך קבע. אולי רוב הישראלים כבר התחיל את הנדידה לכיוון המסיבות הגדולות של הסילבסטר, יכול להיות שכולם כבר נסעו לגואה, לקופנגן, להרים.

 

ג.

באתר "כיפה" שאל אחד מהמשתתפים ("דחוף") האם הוא צריך להוסיף תפילת לרפואה בתפילותיו למרות שמדובר בלא יהודים. ודאי שצריך להתפלל עליהם, עונה לו הרב עוזיאל אליהו, ומוסיף כי רבי יהודה הלוי מגדיר את עם ישראל באומות כלב באברים, זה שמרגיש את כאבי הגוף וזה שנותן ומזרים חיים. הרב הציע לקרוא פרק תהילים.

הוא לא אמר שום דבר על להוסיף תפילת רפואה, התחמק באלגנטיות. לא מוסיפים קטעים לתפילה כל כך בקלות.

 

הייתי יכול להיות כל כך גאה אם היהדות הדתית תארגן איזה מין יום תפילה וקריאת תהילים המוני למען יותר משישים אלף מאחינו בני האדם שנפל עליהם הצונאמי הזה, אבל לצערי אני לא רואה שום סיכוי שזה יקרה. עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב. את התהילים הם שומרים לדברים כמו התנתקות או קיצוץ בתקציב.

 

ואם כבר בענייני יהדות עכשווית עסקינן, אני מתרה מראש: צריך לבחון ברצינות סוגיות של חילול שם שמיים ברבים במקרה של חפירת קברי אחים על מנת לחפש בהם ישראלים. קברים הם תמיד סוגיה רגישה.

אולי עדיף לחשוב – עם הרבנים והכל – על פתרון שלא יפגע ברגשות המקומיים שאיבדו את הכל. בואו נשלח להם רופאים ותרופות, בואו לא נחטט להם בקברים.

 

ד.

אני רואה את הצונאמי כדרכו של אלוהים לומר: לא בשמיים אני, במעמקים אני.

 

ה.

אני מסתכל על הצונאמי ופתאום אני מבין למה כל כך קשה לי אתו. זה בגלל הטעות העמודת בבסיס התרבות שלנו: המחשבה ש"הדבר" – מה שזה לא יהיה – נמצא בשמיים. הפרספקטיבה קובעת את התודעה, כמו שאני תמיד אומר, והפרספקטיבה שלנו היא כולה מבט מלמטה למעלה. זו התרבות, אלה הדתות, כך עובדת המערכת: "השמיים שמיים לה' והארץ נתן לבני אדם". אנחנו למטה, "זה" למעלה.

 

הצונאמי היא דרכו של "זה" לומר לנו: לא בשמיים אני, במעמקים אני.

 

ו.

בבסיס העניין עומד בסיס העניין: איפה אלוהים. או אם תרצו: איפה הדימוי של אלוהים. עד עכשיו, אמרו לנו: או שאלוהים בשמיים, או שאלוהים בתוכנו, או שאלוהים בכל מקום. אלה היו שלושת האפשרויות שיכולנו לבחור מהן בנוגע למיקומו של אלוהים ו/או הדימוי של אלוהים.

 

חיפשנו את אלוהים בכל המקומות האלה ולא מצאנו; חלקנו מצא רמזים, חלקנו מצא ציוויים וחלקנו מצא היעדר. את המקום עצמו לא מצאנו.

למה? אני אגיד לכם למה: לא חיפשנו מתחת למים. אף פעם לא חיפשנו את אלוהים מתחת למים! אף פעם לא חיפשנו אותו בבטן האדמה!

 

אף פעם לא חיפשנו את אלוהים בין התנינים הגדולים ובתחתית התהום. אנחנו לא יכולים להכיל אלוהים ששוכן בבטן האדמה ומתחת למים, זה מנוגד לכל מה שאנחנו. אבל זה בדיוק מה שאני מציע – פרספקטיבה הפוכה: מבט מלמעלה למטה על אלוהים. אלוהים הוא במעמקי הים, הוא תחתיתה של תהום רבה.

קצת עושה סחרחורת בהתחלה, הפרספקטיבה החדשה, אבל אפשר להתחיל להתרגל אליה. זה כמו לפגוש אלוהים חדש.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • כרמל  On 29/12/2004 at 6:57

    אז "שיר למעלות ממעמקים קראתיך אלוהים"…

  • חנן כהן  On 29/12/2004 at 7:27

    כי בכנען היו תלויים בגשם שיגיע מלמעלה. האוכל מגיע מלמעלה. במצרים האוכל בא מהנילוס, אז אלוהים הוא בנילוס.

  • איה  On 29/12/2004 at 7:55

    טקסט מרגש מאוד
    ומחמם את הלב אפילו בנסיבות הזוועתיות הללו.

  • אורן  On 29/12/2004 at 8:26

    הפילוזוף – כאשר יפגע בנו המטאור מן השמיים (http://www.notes.co.il/benbasat/9088.asp ) תסיק שאלוהים או "זה" אומר לנו שהוא עבר דירה (חזרה) לשמיים? שהוא כבר נחלץ מן המעמקים ומשאול התחתיות ועכשיו הוא זורק קונפטי מטאורי מלמעלה?

    אבל העיקר שגם המטאור (שבטח יפגע באפריקה או באיזה חור באסיה כי תמיד דופקים את הדפוקים) ייתן לנו סיבה לעוד כוסית אחרונה של קוקטייל.

    ומילה של חבדניקית (זלדה):
    למה הבכי למה ההי
    כי קרקע הים מרכבה לאלוהים.

  • קורץ  On 29/12/2004 at 9:31

    הו אלהים,אני אומר,הו אלהים
    זה שמעלי ומתחתי ובתוכי ובחוץ וגם בפנים ,זה שהיה והלך,זה שנמצא בכל מקום.-הכי אני מאמין לזה שאיננו(" מאיןיבוא עזרי") – ישן כל המשחק
    אני רוצה לשחק איתו בתופסת .לעצום עינים כדי שיתחבא טוב טוב ואחר כך יתגלה לי במלוא אינותו

  • גרי אפשטיין  On 29/12/2004 at 9:34

    שחיתי בבריכה של קאנטרי הקאריביים ברחובות ואז כשאני צף על הגב במים הרדודים הרגשתי מין זרם חזק וחמים שעוטף אותי.
    ידעתי שזה אלוהים שבא ממעמקים לומר לי שרוחמה אישתי המנוחה מוסרת לי ד"ש ונראה לי שאפילו הילד שעמד לידי עם פנים מכווצות הסכים איתי.
    ככה פויר אתה רואה אלוהים גם שוכן בעומק של עד מטר עשרים.
    והוא חם.

  • נופלת  On 29/12/2004 at 9:48

    יש פה בעיה עם ה"מה" וה"איך" שבכתיבה שלך.
    לא יודעת מי הם ה"אנחנו" שאתה כותב אליהם, אבל ברגע אחד ניכסת לעצמך אמונה או השקפת עולם (לכל הפחות) של מאות אלפי אנשים.
    זה האל"ף בי"ת של הגימ"ל דל"ת – העובדה שהקב"ה נמצא בכל.
    אחד אלוהינו שבשמים ובארץ, לא?
    ונאמר בפשטות ובהגיון – ב-ארץ. לא מעליה, לא מתחתיה, אלא בה.
    אם אכן נוצר העולם הזה ב"ידיו", אזי השמים והארץ וכל מה שביניהם הם ילדיו. איפה בדיוק מתקיימים אבי ואמי בתוכי?
    בגנים.
    ובגן העדן, שאולי הוא גן ואולי הוא גן, היה מכלול כל תכונות היקום הזה, בדומה לתא אחד של אנוש שמכיל בתוכו את כל המטען הגנטי שלו.

    נדמה לי שאין איפה

  • וואלה  On 29/12/2004 at 16:29

    תגיד פויריקו, אתה בטוח אתה לא אמנון יצחק?
    כאילו אמנון יצחק רק קצת פחות מצחיק?

  • אורית  On 29/12/2004 at 21:21

    וכל השאלות יתפוגגו עם קצת סבלנות. כתוב בקבלה שכל האסונות, כל העניות, כל החורבנות שישנם בעולם, הם בגלל ששמטנו את ידינו מלימוד חכמת הקבלה. תבדקו אותי (זה כתוב בתיקון ל' בתיקוני הזהר הקדוש)
    תבקרו(בחינם) באתר הקבלה הגדול ביותר בעולם ב- 22 שפות http://www.kabbalah.info
    ארקדי דוכין, אבי טולדנו, ישראל דמידוב(שחקן תיאטרון "גשר" , ועוד רבים אחרים כבר לומדים איתנו קבלה
    הבחירה בידינו…

  • זו ש  On 29/12/2004 at 22:31

    זה מאוד רוחני מה שכתבת, כולי התפעלות.
    במיוחד הקטע של רשימת הסלבס (שכחת את אסתר!),
    אני רק תוהה,
    כהרגלי, כשאני שומעת את ה"זה בגלל ש", בקיצור,
    אני תוהה, אם יש אלוהים, אם הוא לא מתבאס קשות מיחסי הציבור הגרועים שכמה טיפשים עושים לאמונה בו.

  • רוזי  On 31/12/2004 at 6:15

    כמה שניסינו וכמה שנמשיך לנסות. לעולם לא נוכל לשלוט בטבע.
    חשבנו שכבר הכל נמצא בשליטה, בכל בבקרה.
    עם כל הטכנולוגיה חשבנו שזה עניין של לחיצת כפתור אחת.
    אנחנו לא כאלה גדולים מסתבר
    .

  • אילנה י  On 03/01/2005 at 11:44

    בלי קשר לאלוהים
    נזכרתי, ששהיתי בסיציליה כשהאתנה נתנה את קולה
    ולבה מטורפת פרצה ממנה ועטפה את ההר
    הגיעה כמעט עד שערי הכפר שחי בשלווה למראשותיה
    ועצרה
    התבוננתי בפלא עוצר הנשימה הזה
    וחשבתי, הנה הטבע בזעפו אומר לנו בני האדם
    יש לי את כל האש שבעולם
    ואני יודע איך להתאפק עובדה
    הצונאמי ממש לא דחה שום סיפוק
    ועם כל הכוח עלה ממעמקים והשחית
    את כל מה שעמד לו בדרך
    והכל בגדול
    סוג של מגלומניה
    שנכנסת לספר השיאים של הגינס
    הטבע אותת פה שוב
    שבמקרה של חוסר התאפקות
    ושימוש בכל ההרס שיש
    העולם יוצא משליטה
    ועכשיו לאור הדוגמאות הנ"ל
    נראה אם אנחנו בני האדם
    נבין משהו

  • אבילון  On 06/01/2005 at 2:43

    נכון שאנחנו עם שכולו כל הזמן חדשות וכותרות ראשיות ושבמיוחד היום יש התפתחויות מאד דרמטיות ורגעים קריטיים בחיי האומה, וגם היום, וגם היום, אבל אולי היה יותר ראוי שהכותרות הראשיות בעתונים וברדיו והכתבות הראשונות בטלויזיה יתעסקו בתור דיפולט במות הפתאומי הזה של 150000++ בני אדם? נכון שבאנגליה לא קורה שום דבר דרמטי אבל יש משהו שמנחם אותי קצת בעובדה שכל כלי התקשורת כאן עדיין בשיא ההיסטריה והחמלה והגבורה עשרה ימים אחרי למרות שמתו יחסית אפילו פחות מישראלים

  • כרמל  On 07/01/2005 at 12:18

    איפה זה הכתב סתרים הזה, הקבלה? הקבלה מורכבת מאוסף של ספרים והוגים שלאו דווקא מסכימים זה עם זה, בכל אופן בתור תלמידת חכמה עברית בגרסה הפחות פופולארית, אני חייבת להגיד שאני לא מכירה שום מקור קבלי שמחפש הצדקה לאסונות בכזו פשטנות או חושב בכלל בצורת שכר ועונש כמו גורמים רבניים מסויימים. אם כבר להפך, מקורות רבים קוראים לדרוש אלוהים ולתבוע ממנו תשובות בשעה כזו. אנחנו לא מבינים איך הוא עובד וטקסטים קבליים לפעמים יכולים להסביר לנו שמה שנחווה כאן כאסון הוא אקט של חסד עבור הלימוד שנשמותינו באו לעשות כאן. אני יכולה לנסות להבין את זה לוגית אבל זה לא מצידק ולא אמור ליצור איזו שהיא הבנה רגשית באסונות כאלה. לא זוכרת מי היה הרבי שהציע שנבקש מאלוהים רחמים של בני אדם, כי הרחמים האלוהיים יכולים לבוא בצורת אסונות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: