היום בו ירד הניו-יורק טיימס מהרשת

 

אתמול בקונספציה שם ירדן לוינסקי את הלינק הבא. כדאי ללחוץ ולראות את סרטון הפלאש הזה: תרחיש בכלל לא בלתי מעניין (שלילה כפולה תמיד היתה השלילה החביבה עלי) על עתיד המדיה, המקוונת והלא.

במרכז התרחיש: המלחמה בין גוגל ומיקרוסופט, ולאן היא לוקחת אותנו: משתמשים, בלוגרים, צופים, קוראים, משתמשים. בתוך הסלט אפשר למצוא גם את אמזון, סוני, פיליפס, פרנדסטר, טיבו, בית המשפט העליון, ועוד – יריבויות, בריתות, בגידות ותככים. מעורר מחשבה, אי אפשר לומר שלא.

אם בא לכם לדבר על זה אחר כך, אפשר. בכיף.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ירדן  On 22/11/2004 at 20:14

    על ידי פול פורד, די מזמן
    http://www.ftrain.com/google_takes_all.html

  • כרמל  On 22/11/2004 at 20:39

    הקטע הזה מבטא את החשש של מוסדות המודרנה מהפרסונליזציה וטשטוש הגבולות הפוסט מודרני. אם נגיע לכזה מצב? לא נראה לי. בכל שלב בהיסטוריה היה חשש גדול לעתיד, פעם פחדו שלמחשבים יהיו תודעות אדם והם ישלטו בנו, אורוול פחד מהאח הגדול… חלק מהדברים שהם צפו התגשמו ועדיין ההשלכות החברתיות של הדברים הללו לא היו מוחלטות והמציאות נשארה ערבוב כאוטי מרתק של כל זה. שום דבר לא באמת נעלם. גם הניו יורק טיימס לא באמת ייעלם מהרשת.
    אני דווקא משתעשעת במחשבה שאנחנו נפסיק לשתף פעולה, נפסיק לצרוך, פשוט יימאס לנו. יום אחד שום גירוי לא יפעל עלינו יותר. מיצינו. הכל יתפרק ויתחיל טרנד של חזרה לפשטות, הפשטה של כל הייצוגים חזרה לחוויה האותנטית. במחשבה שניה, אולי פשוט אסון קולוסאלי שישראי פה 36 אנשים בחיים בלבד עם 2 אבנים ליצירת אש. restart

  • עמי  On 22/11/2004 at 20:39

    בררר…ולא מהסערה בחוץ. חזק הסרט הזה. תסריטים שונים של התרחיש הזה מסתובבים ברשת בשנתיים האחרונות. מעניין שגוגל בסוף קצת מנצחים (פירוס) נראה שיש עדיין סימפטיה לשני המייסדים למרות שב-2014 הם יהיו כבר בשנות החמישים.

  • עמי  On 22/11/2004 at 20:48

    כרמל, אין ממש חוקים להיסטוריה של הטכנולוגיה. היא לא בהכרח חוזרת על עצמה. יש למשל כמה מוסדות רציניים שכן נעלמו. הנאיביות (הטובה) שלך נראית לקוחה מספרי המד"ב הישנים והטובים אבל תסריטי יום הדין לא עובדים לפי רצונות או תקוות. לגבי העניין של השתלטות המחשבים—הסיכויים הם או שכן, או שלא. מי ידע? חוץ מזה כרמל שגם אנחנו קצת משתנים. אפשר להתנחם בכך שהעולם ההוא (בתרחיש הפסימי) יהיה רחוק בעתיד, בזמן שאנחנו אולי כבר לא נהיה בסביבה.

  • שגיאB  On 22/11/2004 at 21:52

    ממש כמו שהאזהרות על ההתחמשות של אויבינו עולות בכל אמצעי התקשורת בסינכרון מושלם עם האיומים לקצץ בתקציב הבטחון, כך גם הסרטון הזה, מדהים ככל שיהיה, נראה כמו משהו שהגו אנשים מהתקשורת ה"ישנה" שמרגישים מאוימים על-ידי הבלעדיות שלהם שנפרצה פתאום.
    אז נכון – בלי פילטרים מתאימים, עם יותר מדי מהכל, לא נוכל לברור ונישאר עם כלום. אבל האפשרות הזו היא עדיין חלום בלהות רחוק.
    האפשרות הקיימת – שבה התוכן נכתב על-ידי אמצעי התקשורת, שמרניים מיושנים ומעניינים (רוב הזמן) כקליפת השום – נראית גרועה לא פחות, והיא המציאות היומיומית שלנו.
    כמה פעמים נהניתי לקרוא עיתון בזמן האחרון? אפס.
    כמה פעמים נהניתי לקרוא בלוג או פורום בזמן האחרון? הרבה.
    וזה אומר דרשני.

  • אמיתי  On 23/11/2004 at 1:32

    לדעתי רוב האנשים ימשיכו להיות פאסיביים בצריכת המידע שלהם, ללא קשר ללוגו בראש העיתון\אתר, וללא קשר לדרך שבה המידע נאסף ונערך.

    התוצאה תהיה שכמו בעבר, השולטים בזרימת המידע ישתמשו בכוחם כדי להפיץ את אותו מידע לכמה שיותר אנשים, ולא להיפך.
    ההבדל היחיד יהיה הסביבה שבה מתנהלות מלחמות אישיות וכלליות, שתעבור בהדרגה למישור הוירטואלי.
    מה שבטוח זה שאנחנו הזקנים נתגעגע לימים הטובים ההם.

    אתם מאמינים שעד גיל 11 לא היה לי מחשב בבית?

  • ליאור  On 23/11/2004 at 10:19

    כל הסרטון הזה מריח טיפה מוזמן.
    בכל מקרה, לדעתי אנחנו פשוט נראה תזוזה של השליטה בזרימת המידע – מהעיתונים המסורתיים לאנשים או גופים אחרים.
    הסרטון הזה מנבא לנו עתיד שבו צריכת המידע שלנו תהיה הרבה יותר ממוקדת וסלקטיבית ומזהיר מפני מצב שבו המידע יופק ויוגש לצרכנים ע"י אנשים שלא נשמעים לאתיקות עיתונאיות. שלא סרים לשום מרות מוסדית.
    כפי שאני רואה את זה, הדינמיקה החברתית שלנו תוביל אותנו לכך שצרכני המידע יסננו ויבחרו את ספק המידע העצמאי, הטוב יותר. זה פשוט אומר שיהיה לנו יותר מבחר. מעין חוק דרוויניסטי – "האתי שורד".
    אולי אני אופטימי מדי, אבל במצב של עושר מידע, ועושר ספקים (כל אחד יוכל לתרום משלו) אני מאמין שהדינמיקה תהיה כזאת שתוביל לאיזון (מישהו אמר "יד נעלמה" ?)
    השאלה היחידה שמפריעה היא, האם כאשר אותה תשתית לאספקת המידע (בסרט – The grid) נשלטת ע"י גוף אחד מסחרי – האם זה יוביל אותנו לאבדון? האם ע"י שליטה בתשתית, אדם אחד יכול לשלוט על אספקת המידע בעצמו.

  • דרור פויר  On 23/11/2004 at 11:54

    להבדיל מעמי, עבורי הסרטון דווקא מסמל את סוף הסימפטיה לגוגל – תחושה שאני חש כבר כמה זמן. ברגע שמשהו נהיה גדול מדי, אני מפסיק לאהוב אותו. מה'כפת לי אם קוראים לו גייטס בו פייג'. אם הוא מנסה להשתלט עלי, אני מפסיק לאהוב אותו. נכון, עם גוגל זה קשה יותר, כי עדיין יש להם את ההילה של החברה-סבבה-נכנסים-במיקרוסופט. אבל זה ייעלם בקרוב.

    יש משהו קוסם וקסום בחלום על ה"גריד" הגרול, אבל אני דווקא חושש לאלה – ואני מדבר על אנשים, לא על ביטים, שיישארו מחוץ לגריד: אפריקאים, למשל. עניים, למשל. איפה הם בחזון הגדול של אמזון ופרנדסטר?

    ליאור, אתה אופטימי: אתה רואה איזון, אתה רואה עתיד בו "האתי שורד", וזה מחזק אצלי את התחושה שאתה חי במקום אחר, כנראה…

    על כל פנים, בעיני הדבר העיקרי בסרטון – וגם הדבר שהתעסקו בו פחות מדי – הוא מקומה של הבינה המלאכותית בעתיד המקוון שלנו. יותר מדי התמקדו בסרטון בעתיד הפרסונליזציה, אבל פרסונליזציה בעיני זה סוג של שקר. הפרסונליזציה כפי שמתכננים אותה היא לא פרסונליזציה שבאה מלמטה למעלה, כלומר מהמשתמש לתוכן, אלא מלמעלה כלפי מטה, כלומר: מהתאגיד אל המשתמש. סליחה, צרכן.

    מה שכן, מודל התשלומים של ה"גוגל גריד" לבלוגרים ושאר תורמי התוכן נראה לי הגיוני לאללה. פתרונות ברוח זו העליתי גם אני לא פעם. מה יותר הגיוני מזה: אם גוגל – או כל אחד אחר, כמו ספקי אינטרנט למשל – עושה כסף בזכות המשתמשים, הרי שהמשתמשים ראויים ליהנות מזה

  • דוד כפרי  On 23/11/2004 at 16:31

    כתבת:
    "אני דווקא משתעשעת במחשבה שאנחנו נפסיק לשתף פעולה, נפסיק לצרוך, פשוט יימאס לנו. יום אחד שום גירוי לא יפעל עלינו יותר. מיצינו. הכל יתפרק ויתחיל טרנד של חזרה לפשטות, הפשטה של כל הייצוגים חזרה לחוויה האותנטית. במחשבה שניה, אולי פשוט אסון קולוסאלי שישראי פה 36 אנשים בחיים בלבד עם 2 אבנים ליצירת אש. restart "

    מי ירוויח מזה?
    אני מתכוון כספית נטו – מי יעשה קופה על ה"חזרה לפשטות"?

    הרי היום אפילו בשביל המדורה השבטית צריך שנטיפי, שהוא עסק מסחרי לכל דבר – ויעידו החיקויים (בראשית, בומבמלה ועוד).

    לא תהיה "חזרה לפשטות" כי העולם שלנו כבר לא פשוט (אם אי-פעם היה, ואני מטיל בכך ספק רב).

    אני זוכר את התמונה המשונה של אביב גפן שואל-צועק עשרות אלפי בני-נוער ישראלים:
    "אתם רוצים שינוי???"
    והם עונים "כן!"
    והוא שואל שוב:
    "רוצים שינוי?"
    "כן!"
    "רוצים שינוי?"
    "כן!"
    "רוצים שינוי?"
    "כן!"
    ואז באה התשובה:
    "אנחנו דור מזוין
    עכשיו מעונן"

    איפה השינוי ואיפה אנחנו…

  • רמירז  On 23/11/2004 at 18:31

    למה הכל כאן עובד בטקטיקות של הפחדה?

  • disktra  On 23/11/2004 at 18:54

    פויר, זה נכון שבעברך היית איש הייטק שעסק בבינה מלאכותית? מה למדת באוניברסיטה, אם לא אכפת לך שאני שואל?

    (סתם לספק את הסקרנות, אפשר להמנע מראש מתגובה מתחכמת).

  • אורי ברוכין  On 23/11/2004 at 23:17

    קצת מוגזם של המציאות.
    אני בדיוק כותב עכשיו את התיאור של הלינק הזה לניוזלטר "הקולקטיב" ומנסח את מה שאני חושב על זה.
    הינה:
    לדעתי, הכשל המרכזי בתסריט שהיא מתארת הוא שהוא מתעלם לחלוטין מהעובדה שמשתמשים ואמצעי תקשורת ממשיכים לקיים סוג של מארג אקולוגי גם כאשר היחסים בין "משדרים" ו"צרכנים" משתנים. אני לא רואה בעתיד מצב שבו יש תחליף מוחלט, בכל תחומי הסיקור, ליכולת של ארגוני חדשות לשלם לאנשים לבלות את כל זמנם בייצור מה שמכונה grassroots reporting, ובפרשנויות שמתבססות על ידע ומקצועיות שאינם נפוצים ונלמדים בקלות. בטח לא שברמה המונית. זה מה שגורם לארגונים הלאה להמשיך לייצר חדשות ופרשנות שיצרני התוכן הקטנים ניזונים מהם ומזינים אותם. אני לא רואה איך יצרני התוכן בקרב המשתמשים (בלוגרים או אחרים) מתקיימים בכוחות עצמם בלי היחסים האלה, גם אם הם הופכים בהדרגה להיות יותר סימביוטיים מפרזיטיים (בעצם לא פרזטיות, נדמה לי שקוראים לזה קומנסליזם – שהאחד נהנה והשני לא חסר).

  • דרור פויר  On 24/11/2004 at 16:36

    אורי, אני מסכים אתך שיש שם רידוד יתר של המציאות, אבל אני חושב שסוף הסרט בהחלט מציע צורה חדשה של ייצור וצריכה של grassroots reporting. המודל הזה יכול לאפשר סוג של התמקצעות בתחום מסוים גם על ידי תורמי תוכן שאינם מהמדיה המבוססת.

  • כרמל  On 27/11/2004 at 8:32

    לדוד: מסכימה אתך שהרציונל הקפיטליסטי לא מאפשר שינוי בגלל זה אמרתי אסון קולוסאלי שישאיר פה 3 אנשים על הפלנטה. זה הסיכוי היחיד לשינוי אמיתי.

    אבל כל הסרטון הזה יוצא מנקודת הנחה שהעיתונות היא המעוז האחרון של עובדות בדוקות ואמת, בעוד שאנחנו כבר יודעים שעיתונות כבר היום לא עוסקת בעובדות או באמת ואז בעצם במה טובה זוית הראיה שלהם מכל בלוגר אחר? עיתון זה עוד נרטיב. ואפילו בניו יורק טיימס היה כתב שהמציא את העובדות וכל חטאו היה שהוא המציא קצת יותר ממה שהיה מקובל להמציא ממילא. אז נו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: