הבידור האישי והדקדוק הפנימי

א.
מהבוקר נזל לי האף. אחרי הצהרים, כשעור האף כבר מתקלף לגמרי מרוב קינוחים (אתם הרי יודעים איך זה נייר הטואלט של מקום העבודה; לעולם הוא יהיה קשה יותר מזה שבבית, ורק בגלל זה – אם לא בגלל כל הסיבות האחרות – אין כמו בבית), עיני אדומות וגרוני ניחר, פסעתי אל בית המרקחת הקרוב למקום מגוריי וביקשתי מהרוקח משהו שייבש לי את האף.
הרוקח שם לפני כדורים ותרסיס. אני אקח את שניהם, אמרתי בקול הזה של המצוננים, משהו שאני צריך לדעת? לא כדאי לקחת לפני השינה, הוא אמר. למה, שאלתי. זה יכול להיות קצת מעורר, השיב האיש בחלוק הלבן ונפנה ממני אל לקוח מרוצה אחר.
לקחתי את הכדורים, לקחתי את התרסיס, ויצאתי אל הרחוב. השעה עוד לא הייתה ארבע אחר הצהרים כשלקחתי את הכדור הראשון שלי וליתר ביטחון גם סחטתי שפריץ של תרסיס נטול טעם במעלה הנחיר. יש גם תרסיס בטעמים, אבל אני לא אוהב תרסיס בטעמים. הרעיון נראה לי משונה.
עונת המעבר היא הפעם היחידה בשנה בה אני בא במגע עם שוק תרופות ה-OTC (ראשי תיבות של Over the counter. תרופות ללא מרשם רופא). אומר את זה אחרת: הרבה צריך לקרות בלילה, כדי שבבוקר אקח כדור נגד כאב ראש. תעשיית ה-OTC מסתדרת בלעדי איכשהו. בערך מאה מליון דולר עוברים שם בשנה, מתוך 1.38 מיליארד דולר (מכירות התרופות ההומניות בשנת 2004 על פי חיים הורביץ, יו"ר ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל בכיר בחברת טבע).
לגבי ה-OTC הכל מסכימים שהפוטנציאל גבוה בהרבה ושיחסית, מדובר בשוק רדום יחסית. בתחילת 2005 ייפתח השוק הזה לתחרות, ותרופות יתחילו להימכר גם בתחנות דלק, רשתות שיווק, מרכולים וחנויות ספרים. אולי אז יבוא הגידול.
בחזרה אלי. כמה דקות עברו מאז שלקחתי את ה-OTC שלי. פתאום אני שם לב שהאף שלי יבש לחלוטין, כאילו מעולם לא התעטשו בו. אני שוב נושם. מה שרק לפני כמה דקות היה נהר שוצף הפך לוואדי חרב, ואני חושב לעצמי איזה הבדל עצום יש בין חיים עם נזלת לחיים בלי נזלת. לחיי הבלי מרשם רופא, אני אומר לעצמי, מרגיש כאילו קיבלתי את חיי במתנה. תענוג להיתקל במשהו שממש עובד; הייתה לי בעיה ואין לי אותה יותר. כל היום סבלתי, ופתאום הכל נראה הרבה יותר טוב. רק לפני רגע הייתי מצונן ועגום, ועכשיו אני שמח וטוב לב. האף הנוזל נראה לי כמו זיכרון רחוק, אבל לייתר ביטחון אני נותן עוד שפריץ קטן מהתרסיס ומרגיש טוב. ככל שהזמן עובר אני מרגיש יותר טוב. הוא ממשיך לעבור, אני ממשיך להרגיש טוב. אני מחייך לכולם, כולם, כך נדמה, מחייכים אלי, וכל הרחוב נראה פתאום הרבה יותר סביר.
עובר עוד כמה זמן, לא הרבה, אבל גם לא מעט, עד שאני קולט: זה לא סתם שאני מרגיש טוב. למעשה, אני חווה סוג של היי. אני מסטול. הדבר הזה שנתנו לי בלי מרשם משפיע עלי חזק מאוד, ממסטל אותי.
ביליתי כמה שעות לא רעות עם הכדורים והתרסיס. היה נחמד מאוד. כמו שאומרים, אם הייתי יודע שככה זה ב-OTC, הייתי בא יותר.

ב.
איך תגדיל תעשיית ה-OTC את חלקה בשוק החדש שעומד להיפתח בפניה? אולי זה העתיד: להתרחב מעבר לרפואה אל ייצור של תכשירי מצב רוח. לא עוד הסתפקות בפתיחת אפים סתומים, כאבי ראש, כאבי פרקים וחום. אנחנו מדברים על כדור לשינה, תרסיס לריקוד, סירופ לריכוז וטבליות ג'ל לסקס. ה"ללא מרשם רופא" האולטימטיבי.
שוק ה-OTC חייב להמציא את עצמו מחדש לא על חשבון תרופות מרשם או ביקור אצל רופא. לא בשוק הזה צריך ה-OTC לנגוס. ה-OTC צריך להיכנס אל תחום התענוגות. העתיד של ה-OTC הוא בתחום הבידור האישי והדקדוק הפנימי.
נקרא לילד בשמו: יש הרבה כסף שאפשר לעשות אם מספקים אלטרנטיבה לסמים. יש מאיפה לקחת; שוק הסמים בישראל שווה כחמישה מיליארד שקלים בשנה. לדעתי, ה-OTC יכול לקחת שליש מזה בלי להתאמץ. חישבו על כל הצרכנים הרכים, אנשים שהדבר האחרון שהם רוצים לעשות זה להסתבך עם מישהו. וחישבו על כל הקהלים החדשים שייפתחו אל מוצר שכזה. חישבו על הפוטנציאל הכלכלי. זה לא סתם שאנשים נהיים סוחרי סמים.

ג.
אני לא מאמין שתעשיית התרופות לא חשבה על זה לבד עד היום. אני לא מאמין שאין להם אף אחד באיזה מרתף שעובד על זה: ייצור המוני של סמים "טובים", "חוקיים". כדור שנבחן על ידי טובי המדענים, ומטרתו אחת: לעשות לך טוב.
חברות התרופות הרי כבר עשו צעד גדול בכיוון הרפואה הבידורית עם הוויאגרה והסיאליס, תרופות-מותרות לעידן של תוחלת חיים גבוהה. תרופות מצב רוח ללא מרשם רופא הן בסך הכל הצעד המתבקש הבא. אנשים, כך נדמה, הבשילו: הם מוכנים לקחת שליטה על מצב הרוח שלהם. חברות התרופות רק מספקות את הדרישה.

ד.
הרי לשם הכל הולך, לא? למין שליטה מבוקרת בכל דבר; בגורמי השמיים, בריח הגוף, בשעת המוות, בנזלת, בכאבי גרון, במצב הרוח.
ז'תומרת, איך עוד אפשר לתאר את הציוויליזציה המערבית של התקופה הזאת אם לא כתנועה מתמדת אל האשליה של השליטה המוחלטת. מהרגע שאנחנו קמים בבוקר ועד לרגע בו אנו עוצמים את עיננו, זו שטיפת המוח שעוברת עלינו: תבחר, תחליט, תיקח, יש לך עוד אפשרות, ועוד אחת. בחרת? לקחת שליטה על החיים שלך. מה שיש לך זה לא מספיק, אתה צריך משהו אחר, תמיד. אם אתה חולה, ימצאו לך תרופה. 
ה.
זה מה שיצרני ה-OTC צריכים לעשות על מנת לפרוץ לשווקים חדשים, אבל לפרוץ באמת, לשנות את העולם כמו שעשתה תעשיית התרופות יותר מפעם אחת (למשל, הגלולה נגד הריון). ומה יכול להיות יותר מושלם מאשר ה-OTC האולטימטיבי? מוצר מדף שנכנס חזיתית בתעשיית הסמים. מוצר מדף שמשנה תודעה. אני חושב שזה גם מאוד מתאים לרוח התקופה.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מכבס ותולה  On 08/11/2004 at 7:46

    סומא, הלא כן?

  • רותי  On 08/11/2004 at 9:44

    וגם באופן כללי

    מאוד-מאוד-מאוד ממליצה על הספר "התיקונים"

    http://findabook.co.il/main/book_details.asp?id=6445872

  • כבר שנים שאני משתמש בתרסיס (לרוב בעונה זו של השנה ולמשך שבוע ימים בערך) ומעולם לא חשתי שום היי. אולי קיבלת תרסיס ישן או משהו…

  • שב"ק ע'  On 09/11/2004 at 15:23

    שיש דבר אחד שאי אפשר לשלוט בו, בשום אופן – נודים במעליות.

  • בסנוורים  On 09/11/2004 at 17:50

    הבעייה עם התכשירים הלא חוקיים היא שהם נרקוטיים. אם התכשיר עליו דיווחת איננו כזה, אני לא רואה מה הבעייה. אדרבא: קצת טוב לב, קצת אדיבות, קצת חיוכים, קצת זכות קדימה בכביש, רוגע, שלוות נפש – מצדי, שההמונים יסתערו על בתי המרקחת. אין סיכוי לקבל ממך את שם התכשיר, מה.

  • אסתרליין  On 09/11/2004 at 21:35

    גם זמנו של זה יגיע. סבלנות.
    מישהו תמיד יצטרך לספק "אופיום" להמונים.

  • דרור פויר  On 09/11/2004 at 23:31

    בסנוורים יקרה, לא אמרתי שיש בעיה, להפך: הכל היה זהב. הלוואי כל הזמן ככה. שם התכשיר? אני לא אוהב לתת שמות של מוצרים מסחריים. למה מה קרה? אבל אם אני מבין נכון, כולם פחות או יותר אותו הדבר.

    שב"ק 'תה צודק: נודים במעלית זה הדבר שבאמת אי אפשר לשלוט עליו, מהרבה בחינות זוהי תנועת ההתנגדות האחרונה האמיתית שנותרה.

    אסתרליין: זה כבר פה

  • איתמר  On 11/11/2004 at 10:28

    אתה שוכח שחלק, רק חלק, מהמשיכה שיש לסמים זו בדיוק העובדה שהם לא חוקיים, לא ככה? ז'תומרת, אם אפשר להכנס לבית המרחקת ולקנות אקסטזי, מה הכיף פה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: