פרשת השבוע – וירא

 

א.
כל כך הרבה סיפורים מכילה הפרשה שלנו – פרשת וירא – שיהיה קצת קשה לדבר על כולם בפעם אחת.
א.1.
מה יש לנו בפרשה? המלאכים המתגלים לאברהם, ההבטחה לשרה, הצחוק של שרה, לידת יצחק, גירוש הגר למדבר, הגר רואה את אלוהים, הסיפור על סדום, אשת לוט הופכת לנציב מלח, בנותיו של לוט שוכבות אתו בלי ידיעתו.

מעל הכל עומדת, כמובן, עקידת יצחק.
א.2.
עקידת יצחק – איזה סיפור! השנה, דווקא לא אתעכב עליו, אבל הרי לצאת פטור בלי כלום אי אפשר. אפנה אתכם, אם כך, לשתי קריאות מעניינות – ומנוגדות – על עקידת יצחק.
הראשונה, "בשבחו של אברהם" מאת הפילוסוף הדני סרן קירקגור (כאן, מתוך אתר "דעת". זה לא כל החיבור, אבל בהחלט אפשר להבין את רוח הדברים). השניה, "גירוש הגר ועקידת יצחק" מאת הפילוסוף האפרו-יהודי דרור פויר (מתוך אתר "רשימות").
מבחינה פילוסופית, שני האישים האלה הם עיוורים המנסים לתאר פיל כשזה אוחז בזנבו וזה אוחז ברגליו.
הפיל הספציפי שהם מנסים לתאר כאן הוא אברהם. קירקגור רואה בו מופת של אמונה וכוח, פויר רואה בו מופת של חולשה ואטימות.
עוד פיל ספציפי שהם מנסים לתאר כאן הוא אלוהים.
בשביל לתאר את אלוהים – ובשלב הזה אני נאלץ לבקש מכם לשבת. אם אתם קוראים את הקטע הזה תוך כדי נהיגה, אנא עיצרו בצד – לא יהיה מתאים להשתמש בדימוי של שני עיוורים ופיל על מנת להמחיש את ההבדלים בין שני ההוגים.
במקום הדימוי של שני עיוורים ופיל, אני מציע לכם את הדימוי של שני עיוורים וקיר.
שני עיוורים מנסים לתאר קיר כשהם עומדים משני צדדיו. הפעם (שלא כמו בדימוי הפיל) הם יתארו בדיוק את אותו קיר, אבל הם לא יוכלו למשש אם הם מהצד של הבחוץ או של מהצד של הבפנים.

הקיר הזה הוא הפיל מהדימוי הקודם. הקיר הזה הוא האלוהים.

לתאר ולמשש. המישוש והתיאור – הדואליזם היחיד שעוד שווה לדבר עליו.

נשתחווה לפני הצרפתי שאמר את זה קודם (אני לא זוכר מי מהם, אבל אני בטוח שהוא היה צרפתי ושהוא מת)

העיוורים לא יכולים למשש את ה"בחוץ" או את ה"בפנים", ושני פילוסופים לא יכולים לתאר דבר שקוראים לו אלוהים.

ב.
ובגלל כל זה, גם בגלל כל זה, עקידת יצחק היא אחד מהחומרים החזקים ביותר שנמצאים בכתב. עקידת יצחק עומדת בבסיס של הפילוסופיה של הדת. היא הקרקעית של הנהר מהדימוי של להיכנס לאותו נהר פעמיים.

ושוב נתקעתי על העקידה, למרות שרציתי לדבר השנה דווקא על סדום, על העיר הגדולה והכופרת, על אנשיה הצרים על דלתו של לוט ורוצים "לדעת" את מלאכי האלוהים.
השנה רציתי לדבר על ההיבט הפילוסופי של לרצות לזיין את אלוהים: "הכפירה הגדולה מכולן או האמונה הנשגבת מכולן?", אבל שוב נתקעתי על העקידה.

טוב, אולי בשנה הבאה.

ג.
אויש, תראו מה קרה: נגמר לנו הזמן.

ד.
שבת שלום.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טוטם  On 29/10/2004 at 16:43

    חמודי, הביטוי "לצאת פטור בלי כלום" נהדר!
    איפה מצאת אותו?
    עוד הברקה של צדוק?
    סוף סוף צ'יצ'ק!

  • רונית  On 29/10/2004 at 17:44

    יצא צדוק הצרפתי.
    תאוה לחיך, למשש ולתאר

  • דרור בורשטיין  On 29/10/2004 at 21:20

    "בשונה מכל מושג אחר, זהו האלוהים השובר את האופן הפשוט שבו התודעה מכוּונת למושאיה"
    זה בעניין הקיר, כתב עמנואל לוינס, בספר "אלוהים והפילוסופיה" שיצא בהוצאת רסלינג.
    כלומר, זה באמת קיר, אבל לא קיר שממששים אלא קיר שמתנפצים אליו בלי לדעת מה הוא בכלל.

  • דנה  On 29/10/2004 at 21:32

    ניסוח מקסים. אבל למה אלוהים בשונה מכל מושג אחר שובר את האופן שבו התודעה מכוונת למושאיה?
    והקיר זה תוספת שלך דרור או שזה גם של לוינס?

  • דרור בורשטיין  On 30/10/2004 at 8:08

    כי אלוהים, כדבר אינסופי, הוא דבר שהתודעה לא יכולה להתכוון אליו, כמו נניח, אל כיסא. כלומר זה הדבר שמערער או מזעזע כלשונו של לוינס, את התודעה. לוינס רואה זעזוע כזה גם בעמידה מול האדם האחר ומכאן מבין את האחריות כלפיו. אני מקווה שלא סילפתי יותר מדי.
    והקיר זה רק בעקבות פויר, אני לא חושב שיש שם קיר בסםר, לא סביר שיש

  • דנה  On 30/10/2004 at 11:09

    אני משוכנעת שאתה לא סילפת,
    רק אני לא בטוחה שהבנתי.

  • דרור בורשטיין  On 30/10/2004 at 16:08

    זה בסך הכל די פשוט. התודעה יכול לכוון את עצמה רק לדברים סופיים, וכשיש מולה דבר אינסופי היא מזדעזעת. כמו שחושבים על מה יש מאחורי הקיר ההוא שבסוף היקום יותר מכמה שניות, המוח מתחיל להזיע.

  • דנה  On 30/10/2004 at 16:53

    באמת נשמע פשוט, אם להיות כנה,כשניסיתי לקרוא קצת לווינס לא הצלחתי.המוח מאזה הזיע… עכשיו אולי עם ההסברים יהיה יותר קל
    🙂
    , האמת נשמע מאד מתחבר לווינס. מלא חיוניות עם כל האין סוף .
    אולי נפתח איזה קבוצת קריאה פה בתגובות, אם לפילוסוף פויר לא אכפת?

  • די מאכזב השבוע…

  • ר.  On 31/10/2004 at 6:35

    הם עובדי אבנים (או גבס, או פלסטיק, או שיש, או פוליסטר מזוגג או משהו אחר שממנו עושים קירות) אז שני עיוורים שמנסים לתאר אל כפיל הם עובדי פילים . ממה עושים פילים?

  • דרור פויר  On 31/10/2004 at 8:22

    כן, בורשטיין, עכשיו שאני קורא את התגובה שלך אני מבין עד כמה חלחל אלי "אלוהים והפילוסופיה" של לוינס יקירנו, שהיה צרפתי גבר גבר. זה אחלה ספר, דנה, אל תוותרי לו – הוא לגמרי צליח.

  • א.ש.ע  On 31/10/2004 at 14:24

    מעקידת יצחק,דרור,אלוהים יוצא טוב
    ואילו אברהם יוצא גרוע ונענש על כך בהמשך
    אולי מפני שהיה להוט לבצע פקודה בלתי חוקית בעליל.

  • דנה  On 31/10/2004 at 19:54

    תודה דרור-דרור,
    אני אנסה לצלוח שוב את הלווינס הזה, אבל לצערי בצניעות אני לא משכילה כמוכם עם כל ההגות הצרפתית הזותי
    🙂
    טיפים יתקבלו בברכה

  • דרור פויר  On 01/11/2004 at 8:39

    א.ש.ע – אברהם יוצא גרוע, אבל אני לא מבין איך אלוהים יוצא טוב. הוא יוצא די גחמני, לא ככה?

    דנה – את בטוח יותר משכילה ממני. הטיפ שלי: לא לפחד מלוינס, לוינס הוא חבר. ואם את לא מבינה משהו, פשוט תחייכי בסבלנות של אם ותגידי משהו כמו: הו, הפילוסופים הצרפתים האלה, הם כל כך חמודים…

  • ירדנה  On 08/01/2006 at 20:37

    זו הייתה חוויה חיובית מאוד לקרוא את הכתבונת שלך על עקידת יצחק, משום שתמיד חיובי לי כשאני מוצאת עוד מישהו להתנשא מעליו ובכך להצדיק את היותי מתנשאת בזכות עצמי.
    מה טוב שיש עברית צחה להתנצח בה ולצקצק
    תתרמו סמיכות פוך לאנשים שקר להם ותחסכו מאיתנו עוד התפלפלויות

  • ברוך פילינג דגים  On 12/09/2011 at 16:38

    אהבתי את האתר אחזור לכאן שוב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: