פרשת השבוע – נח

 

א.
השנה, אחיות ואחים, לא אדבר אתכם על המבול הגדול שעומד במרכז פרשת השבוע שלנו, פרשת נח. גם לא אדבר על נח, גיבור הפרשה.
 
השנה אדבר אתכם על מגדל בבל.

ב.
בואו, ניגש לטקסט (בראשית, פרק יא', פסוקים א'-ט'):
(א:) וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. (ב:) וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. (ג:) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה. וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן, וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. (ד:) וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם, פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. (ה:) וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. (ו:) וַיֹּאמֶר יְהוָה: הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. (ז:) הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. (ח:) וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. (ט:) עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.

ג.
השנה, אציע לכם את הקריאה שלי לסיפור מגדל בבל. כבר כמה שנים אני מסתובב עם הקריאה הזו. ממה ששאלתי וחיפשתי (לא יותר מדי, האמת) לא מצאתי פירוש דומה. אם יש פירוש דומה, אפילו זהה, שכתב מישהו אחר, תיאלצו להאמין לי שלא העתקתי. למעשה, אחיות ואחים, אני מאוד אשמח לדעת שמישהו חשב את אותו דבר לפני. העול של להיות זה שחשב על זה ראשון הוא פשוט כבד מנשוא. הכי הייתי שמח אם זה רעיון מספר שקראתי ושכחתי, זה יעשה אותי הכי מאושר: הוכחה שאני מסוגל להטמיע.
ג.1.
המשפט האחרון בסעיף ג' ("זה יעשה אותי הכי מאושר: הוכחה שאני מסוגל להטמיע") הוא אחד הדברים הכי אישיים שאמרתי אי פעם (וגם אותם לא "אמרתי" בקול רם, "רק" כתבתי).

ד.
אני רואה בסיפור מגדל בבל המשך לסיפור המבול, ומכאן אני טוען: בני האדם לא הקימו את מגדל בבל מהסיבה שכתובה בפסוק ד' המפורסם, הפסוק שמסביר הכל: "וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם, פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ".

אני אומר: בני האדם הקימו את מגדל בבל מסיבה אחרת לחלוטין.

ה.
כקולקטיב, היו בני האדם בטראומת מבול, הטראומה של המפגש עם כוח ההרס הבלתי מוגבל של אלוהים, הטראומה של הרצח ההמוני המרושע ביותר שאירע מאז בריאת העולם.
חישבו על בני האדם האלה, המכונים "דור הפלגה": בתת המודע הקולקטיבי שלהם עוד חי הזיכרון הנורא של סוף העולם.
האם מישהו מאתנו יכול בכלל לדמיין לעצמו מה זה אומר? לזכור את סוף העולם. רק האפשרות לזיכרון כזה מעבירה צמרמורת קרה בגבי.

ו.
מתוך הטראומה הנוראית הזו, ביקשו בני האדם לבנות להם מקלט, או יותר נכון: ביקשו לזרוק לעצמם גלגל הצלה. להגן על עצמם ועל ילדיהם מפני זעמו הנורא של אלוהים, זה מה שרצו האנשים האלה לעשות. זה חטאם.
הם ביקשו לעשות מגדל גבוה, שבראשו יוכלו להמשיך ולנשום בפעם הבאה שאלוהים יחליט להטביע את כולם.
הם לא רצו "לעשות להם שם", כמו שכתוב, הם רק לא רצו למות. הם לא קראו תיגר על אלוהים, כמו שאומרים חלק מהפרשנים, הם רק חשבו על הילדים שלהם.

ז.
אם כך, תשאלו אותי: מה עושה שם פסוק ד'? האם אתה, דרור פויר, טוען שהתורה סתם ממציאה?
וכך אענה: את פסוק המפורסם צריך לקרוא אחרת. פסוק ד' הוא לא מה שאמרו בני האדם, פסוק ד' הוא קולו הפנימי של אלוהים. זה מה שאלוהים חשב על בניית המגדל.
ראו את ההבדלים. בפסוק ג', כשבני האדם מתכננים כתוב "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ…".
בפסוק ד' הם כבר לא אומרים "איש אל רעהו". שם הם רק "ויאמרו".
פסוק ג' מתאר מה רצו לעשות בני האדם. פסוק ד' מתאר מה אלוהים הבין מזה.
ואז אלוהים יורד אל הארץ, מבלבל את שפתם של בני האדם, מפסיק את בניית המגדל ומפיץ אותם בכל הארץ.

ח.
אתם יודעים מה, מאחר ואני מעריך את אלוהים ואת מי שכתב את התורה, אני מוכן לקבל עוד קריאה.
אני מוכן לראות שיכול להיות שאלוהים טעה וחשב כי החטא שחטאו בני האדם היה שלא האמינו לו על מה שנשבע מיד אחרי המבול (פרק ח', כ"א) "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם…  וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי".
על פי הקריאה הזו, אלוהים חושב: אני הצהרתי שלא אוריד עוד מבול! אני הבטחתי שלא עוד רצח המוני! אני עשיתי קשת בענן לאות הברית! והם עדיין לא מאמינים!
על פי הקריאה הזו, נענש דור הפלגה על חטא שלא ביצע. על החטא המדומה הזה (בידי אלוהים) נענשנו כולנו.
ח.1.
תחשבו על זה: היינו יכולים להיות כולנו באותה שפה. וב"אותה שפה" מתכוון הכתוב לומר שבתקופה הזו שאחרי המבול, בני האדם הבינו אחד את השני. הבינו! האם אנחנו מסוגלים לדמיין מה זה אומר? להבין את כל בני האדם?
לא, וזה כי אלוהים לקח מאתנו את היכולת הזו, ועל ידי כך גרם לכל הבלגאן שיש לנו פה.

ט.
אלוהים, אם כן, מעניש את בני האדם על לא עוול בכפם. החטא האמיתי בסיפור מגדל בבל הוא חטאו של אלוהים.

אלוהים – אתה אשם.

זו הייתה הקריאה שלי את סיפור מגדל בבל.

י.
זו הקריאה שלי, והיא קשה וכואבת בדיוק בגלל שהיא חושפת את אי ההבנה המובנה ביחסים בין אלוהים לבני האדם; יחסים שבסיסם אי אמון ועין רעה, יחסים שבסיסם עוינות ופחד, יחסים שבסיסם אדנות מול עבדות.

יא.
זו הקריאה שלי, והיא קשה וכואבת בדיוק בגלל שהיא חושפת את מה שעומד בבסיס האמונה הממוסדת באלוהים, וגם בבסיס הסיפור שלפנינו; יחסים שבסיסם הלקאה עצמית – החטא של בני האדם הוא זה שאלוהים לא מבין אותם.
החטא של בני האדם זה שאלוהים לא מאמין להם.
זה גם העונש שלהם.
הם תמיד יחטאו, והם תמיד יענשו.
הם אינם יכולים שלא לחטוא, הם אינם יכולים שלא להיענש.
זה מה שאני רואה בתשע הפסוקים האלה. תשע הפסוקים האלה הם התקציר לכל מערכת היחסים בין בני האדם והאלוהים.

יב.
לפני שניפרד ואתם תלכו לחשוב טוב טוב על כל מה שדיברנו, אביא בפניכם את מה שכתב מורנו ורבנו הרד"פ על פרשת נח.
ב"והארץ עדיין תוהו ובוהו" (פירושים לספר בראשית) כותב הרד"פ על פרשת נח את הדברים הבאים, דברים קצרים וחזקים:
"וראו, קוסם אנוכי: נוטל פסוקים שניים מפרשתנו זו – פסוק כ"א פרק ח' ופסוק ו' בפרק ט' – ומפרקם, ומחברם יחדיו ומהם למֵד שיעור חשוב: בפרק ח' אוסר אלוהינו על רצח, "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם". וראו, בפרק ט', מודה אלוהינו "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו".
ולא צריך לדעת על בורייה את תורת הלוגוס שלמדנו מאחינו הגויים, רעיי, על מנת להבין את הדבר שאין האדם רוצה להבין: יצר לב האדם רע + האדם הוא בצלם אלוהים = יצר לב האלוהים רע".
יב.1.
בגלל המשפט הזה, ומשפטים אחרים, נידתה קהילת ליסבון הקדושה את הרד"פ, וזה נאלץ לעזוב את עירו האהובה ולנדוד ברחבי אירופה. מספרים שנפגש עם ברוך שפינוזה באמסטרדם. לפגישה הזו אין תיעוד, לצערנו, אולם היא מהדהדת עד היום בכתביהם של השניים, ודרכם היא מהדהדת בתרבות המערבית מאז ועד היום.
לא הרבה יודעים, אבל אני עושה סרט תיעודי על המפגש הזה ובמקביל כותב עליו את עבודת הדוקטורט שלי. הסרט מתעד אותי כותב את עבודת הדוקטורט שלי על פגישה שאין שום הוכחה לקיומה. למעשה, בימים אלה ממש מתבצעים אודישנים לתפקיד של "דרור". אני רציתי את הארווי קייטל, אבל ההפקה אומרת שמתאים יותר מישהו כמו ווין דיזל.

יג.
תודה רבה, שבת שלום ושבוע טוב.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • כרמל  On 16/10/2004 at 19:50

    יפה

  • אילן  On 16/10/2004 at 20:57

    אהבתי את חיבור הפסוקים של הרד"פ וגם את ההסבר על היחסים המעגליים המעצבנים שבין האדם לאלוהים.
    וגם היתה לי אנחת שמחה קלה שחזרה ולו לרגע קט פרשת השבוע האלטרנטיבית שלי.

  • תרצה  On 16/10/2004 at 21:12

    תמיד אפשר לקרא דברים אחרת אבל אתה עשית את זה מצויין

  • נור  On 16/10/2004 at 22:22

    הרד"פ = הרב דרור פויר, נכון?
    הקטע מענין. אולי תכתוב על שיר השירים? או שכבר כתבת?

  • גלעד  On 16/10/2004 at 23:02

    אתה כותב לא רע. אבל עסוק בעצמך. מדי. זכותך. אבל מדי.

  • רוני  On 16/10/2004 at 23:14

    שאומר שההתנגדות של השם למגדל בבל נבעה מהחשש מפני שליט יחיד. אם כל בני האדם מקובצים יחד ויש להם שלטון מרכזי יש כאן סכנה של טוטליטריות, והשפה היחידה לכולם מאפשרת עוד יותר את הטוטליטריות הזו.
    אבל הי, דרורי, אני חושבת שהפער המרכזי בינך לבין הפרשנים והפשט נעוץ במשפט אחר מהפרשה – "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו", ואתה חושב שהוא דווקא טוב, לא? נדמה לי שעל פי הפרשנויות שלך דווקא יצר לב השם רע.

  • אורן  On 17/10/2004 at 2:25

    מופיע במדרש (ונדמה לי שמצוטט גם ברש"י) ואומר שהמגדל נועד להיות עמוד תמיכה לשמים כי הם חשבו שהצעד הבא של אלוהים אחרי המבול הוא "להפיל" עליהם את השמים, כלומר אין כאן צעד של מרד אקטיבי באלוהים אלא ניסיון להגן על עצמם בצורה פאסיבית.

    וקצת להעכיר את השמחה (הפרשנית אבל לא הרעיונית) – קולו הפנימי של אלוהים כתוב מפורשות בפסוק ו': "*ויאמר ה'* הן עם אחד…". למה להניח שפסוק ד הוא קולו הפנימי של האלוהים אם יש מסמן מיוחד (ויאמר ה') שלא מופיע שם?

  • קריאה מעניינת, אם כי טיפה פשטנית

  • בנו  On 17/10/2004 at 9:45

    רשימה מרתקת.
    אהבתי את הקריאה החדשה שבודקת גם את המניעים מאחורי הכתוב, ומפרידה בין הראייה של הכתוב ובין המציאות האפשרית. אני תוהה עד כמה פרשני מקרא אחרים לקחו לעצמם את החופש הזה. מה שחדש בעירעור על האמינות של הטקסט הזה, זה שבניגוד לאחרים שטוענים שכל הספר מפוברק, אתה כן יוצא מתוך הסיפור ומראה את העיוות שבו. ואם אלוהים הוא לא אובייקטיבי, אז אולי צריך לחשוד עוד יותר בכתבים של בני אדם..

  • פסיכּ  On 17/10/2004 at 10:25

    כמו של היוונים אז אפשר היה לראות פה מלחמת ה"שם" ב"יהוה".

    אבל אי אפשר. מנועה מאתנו ההנאה הזאת, לספר איך השם נלחם ביהוה ותולש לו את השפם, וההוא מרביץ לו בשיניים בחזרה

  • דקדקן הדק  On 17/10/2004 at 12:01

    אנא.

  • דקדקן הדק  On 17/10/2004 at 12:09

    מהסיפור בסוף, אף שהוא בדיוני והיתולי, עלול להתקבל הרושם כאילו סבור המחבר שהקהילה היהודית בליסבון וברוך שפינוזה התקיימו באותה עת – ולא היא.

  • מריאל ג'אבר  On 17/10/2004 at 13:04

    נראה שהפרשנות שלך לסיפור מגדל בבל, כמו כל כתיבותיך הקודמות אגב, היא תוצר של חשיבות-עצמית כל כך מנותקת מהמציאות, עד שהיא מעוותת לפני ולפנים את הסוגייה הפשוטה ביותר שנגלה מולה.
    אם נרים את הכפפה, גבירותיי ורבותיי, ונודה שהתנ"ך הוא מעשה ידי אדם, נגלה בסיפור מגדל בבל סיפור אטימולוגי המסביר לקורא הנאמן את קיומן של שפות שונות בין בני האדם,
    זהו. לא מערכות יחסים, לא אלוהים טוב, לא אלוהים רע, ולא הרד"פ. וטוב שכך.
    אם ככה נראים בני-אדם המתיימרים להיות אינטלקטואלים בארצנו, אוי ואבוי לתרבות הישראלית, שמידת קיומה מוטל בספק ע"י דברי הבלע המובאים כאן וזוכים להנהוני אהדה ונתינת אישור, ע"י "אינטלקטואלים אחרים".
    הפאתטי הוא שכבוד הרד"פ כל כך טובע בניחוח הנפיחה המילולית שהביא כאן לעמודי האתר, עד ששאר המגיבים מרחיבים נחיריהם, מצדיעים, ומרחרחים בשמחה.
    מר דרור פוייר: צא ולמד דרכי עולם מהן. רק לאחר שתבין זאת בעצמך תוכל לשתף אחרים בהגיגיך, שעד אז, בתקווה, יעטו עליהם משמעות אמיתית כלשהי.
    ייקח לי ולעמיתיי הרבה זמן להירגע מהגיחוך שאוחז בפנינו…

  • אלי  On 17/10/2004 at 13:07

    keep your day job.
    pathetic.

  • דניאלה  On 17/10/2004 at 21:32

    מתעלם מרשעות הדור. יש בעולם רשע עמוק מאוד של בני אדם – אתה יכול לקחת לדוגמה את הנאצים, למשל. או הצ'צ'נים שרצחו בדם קר מאות ילדים. האלוקים הוא הטוב היחיד, 'כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה'. הבעיה היא הברואים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: