נעלי השבת של צדוק או אפוקליפסה ורומנטיקה

נעלי השבת של צדוק או אפוקליפסה ורומנטיקה
אנטי מניפסט

 

1.
יש שירים שהם מעל הזמן, יש שירים שהם מעל המרחב, יש שירים שהם מעל השפה, יש שירים שהם מעל המוסיקה ויש שירים שהם מעל השירה. אבל אין שירים שהם מעל צדוק.
כי כשהשירים עוצרים באין מוצא, ממשיך צדוק – קל כנוצה. במקום שנמצאים השירים שהם מעל השירים, שם נמצא צדוק. שם יושב צדוק, למי ששאל את עצמו איפה יושב צדוק. שם יושב צדוק, ממיר חרדות קודמות.

1.1
כי צדוק הולך את ההילוך ודובר את הדיבור.

2.
אין שירים שהם מתחת לכבודו של צדוק. צדוק מאמין שכל השירים נולדו שווים בפני צדוק.

2.1
ויחד עם זאת, ועם כל הכבוד ל"נולדו שווים", צדוק מאמין גדול בברירה הטבעית, בדיפוזיה, בתורשה, בשרשרת המזון, בעייפות החומר, בשיכחה, ובמימד הגלדיאטורי של התרבות הפופולרית, שצדוק הוא אחד מנציגיה הבולטים, ממש כשם שהוא אחד מתוצריה המובהקים וממתנגדיה החריפים.

2.2
כלומר, כל השירים נולדו שווים בפני צדוק, אבל לצדוק יש העדפות.

3.
חיים אחרים? אל תטרידו בזה את צדוק. צדוק לא רוצה לחיות חיים אחרים. צדוק חי כבר את כל החיים כולם, ובחר להשתקע בחיים של צדוק. בחיים של צדוק מוצא צדוק אפשרויות בלתי מוגבלות והגבלות בלתי אפשריות. כי ככה צדוק אוהב את זה, בייבי.

3.1
"אמת הדבר: אהבנו את החיים – לא מפני שהורגלנו לחיים, אלא מפני שהורגלנו לאהבה". (ניטשה, כה אמר זרתוסטרא)

3.2
"כי החיים יודעים שימותו, והמתים אינם יודעים מאומה" (קהלת, ט, ה)

3.3
"הייתי בדיכאון כל כך הרבה זמן מחורבן, שזה כבר נראה לי כמו אושר". (ג'ים מוריסון)

4.
צדוק מבדיל בין שני פחדים שונים בהקשר של הקריוקי.

א. הפחד לשיר
ב. הפחד מהשירה

שני הפחדים האלה הם אבני היסוד לכל הפחדים כולם. על מנת להוכיח את המישפט האחרון, מציע צדוק תרגיל קצר: החליפו את המילה "השיר", בכל מילה אחרת. דוגמאות: הפחד לאהוב והפחד מהאהבה, הפחד לקפוץ/ליפול והפחד מהקפיצה/נפילה, הפחד למות והפחד מהמוות, הפחד להתקרב והפחד מהקירבה. תרגיל קצר לנועזים: החליפו את המילה "הפחד" בכל מילה אחרת. ניתן להשתמש בדוגמאות מהתרגיל הקודם.

הפחד לשיר הוא תוצאה ישירה של הפער הבלתי אפשרי בין רוח האדם וטבע האדם. צדוק מבחין כי טבע האדם הוא לפעול נגד רוח האדם. לכן, הפחד לשיר הוא ניצחון של טבע האדם על רוח האדם, כי רוח האדם רוצה לשיר. צדוק אומר: פאק טבע האדם, בואו נשיר! ובגלל זה אומרים פאק דה סיסטם, כי הסיסטם היא טבע האדם. מי שמתגבר על הפחד לשיר, גובר, לפחות לרגע, על המערכת הרשעה. שנאמר, "אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח". (קהלת, ח,ח')

ולמה, בייבי, הקורבנות במלחמה בין טבע האדם ורוח האדם הם בני האדם? יה בייבי, טֶל מי וַיי.

הפחד מהשירה הוא הפחד מהמשמעות. הפחד מהשירה הוא הכבוד שנותנים בני האדם למילה. אנשים אומרים, איך אני יכול לשיר את שיר החירות, המילים גדולות לי מדי. אנשים אומרים, את שיר החירות יכול לשיר רק מי שיכול לעמוד מאחורי המילים הגדולות, למלא אותן. אנשים אומרים, את שיר החירות יכול לשיר רק זה שהיה עבד. אנשים אומרים, שיר החירות זה לא סתם שיר. אנשים אומרים, את שיר החירות אני שומר להזדמנות מאוד מיוחדת. צדוק ישיר את שיר החירות, ועוד איך שצדוק ישיר את שיר החירות, אבל לא עכשיו, עוד מעט, בסעיף 9.

תחילת מאמר מוסגר. בעניין האומרים "את השיר הזה אני שומר להזדמנות מיוחדת", ראו "אחטא ואשוב או למה אין דבר כזה העתיד הקרוב" (צדוק מופיע בפני ועדת המשמעת של האומות המאוחדות). סוף מאמר מוסגר.

צדוק אומר: אין מה לפחד מהמשמעות, כי המשמעות היא האדרנלין של המילה. המשמעות היא חברה שלנו. ואגב, גם אי המשמעות ככה. גם אי המשמעות היא האדרנלין של המילה. גם אי המשמעות היא חברה שלנו. ובעניין הזה מוסיף צדוק ואומר: לא להתבלבל בין אי משמעות וחוסר משמעות.

4.1
איפה נוספת המשמעות, או אי המשמעות – בשלב הפרֵה-פרודקשן של האקט או בשלב הפוסט-פרודקשן של האקט, או גם וגם, או באף אחד מהם? (כאקט יחשב כל דבר, מחשבה, תחושה או פעולה.)

4.2
איפה על הגרף של המשמעות ואי המשמעות נמצא אי הציות? אי הציות הוא מה שצדוק מכנה להיות אדם, ולפעמים הוא מכנה את זה גם חירות. אי הציות הוא מחשבה ותחושה ופעולה ביחד, אי הציות הוא משמעות ואי משמעות בכרטיס אחד. רק על ידי אי הציות, רק על ידי ההתנגדות למשמעות אחת וחתירה למשמעות אחרת, יהיה האדם לאדם.

4.3
הקריוקי הוא קריסטליזציה של אקט האי ציות. המשמעות הקטנה או הגדולה שיוצק זמר הקריוקי אל המילה הגדולה או הקטנה היא התגבשות השאגה הטמונה בכולנו, כי כולנו מתמודדים עם אותם דברים: משמעות ואי משמעות, ציות ואי ציות.

הקריוקי הוא הבסיס לכל מרי אזרחי. צדוק מבחין כי לפני המהפכה הולכים השירים שלה, והשירים של המהפכה הם שנשארים הרבה אחרי שהמהפכה מתה. המהפכה היא בסך הכל ניסיון ליישם את השירה, לבנות לה איזושהי אנדרטה, דבר שניתן להתייחס אליו.

הקריוקי הוא המרד שבתוך המרד, כי הקריוקי הוא אקט של התערבות במשמעות של המהפכה, על ידי התערבות במשמעות של שיריה. שהרי הביצוע הוא מתן משמעות. הקריוקי הוא אקט של אי ציות המופנה כלפי השירה של המהפכה! כלומר, הקריוקי הוא אקט של אי ציות למשמעות, כלומר: הקריוקי הוא המרד התמידי.

4.4
הקריוקי, שנמצא כבר ברמת ההברה – הו, יה! – הוא השיא והבסיס של המילה. הקריוקי נמצא מעל המילה, ובתוכה. על ידי מתן כבוד למילה יכול הקריוקי לתת למילה את חוסר הכבוד המגיע לה.

4.4.1
צדוק אומר דבר פשוט: היחס למילה הוא הדבר שנמצא מחוץ למילה.

4.4.2
הפילוסופיה של השפה לוקחת או לא לוקחת בחשבון מישפטים כמו זה?

4.4.3
הפילוסופיה של השפה היא דימוי של שלכת או דימוי בשלכת?

4.4.4
בכלל, צדוק טוען כבר שנים שיש רק פילוסופיה אחת: הפילוסופיה של הפילוסופיה.

4.4.4.1
אבל לא! הבני זונות האלה במסדרונות המימסד הפילוסופי לא מוכנים לקבל את טענתו של צדוק. ולמה שיקבלו? המימסד תמיד דואג לתחת של החברים שלו. כל המיסמכים, כל ההצעות לרה-אורגניזציה שהגיש צדוק, כולם הוכנסו לאיזו מעטפה ונקברו במגירה התחתונה של שולחן מכוסה אבק בחדר צדדי במרתף נעול של בניין נטוש עם גדר חשמלית ועליה שלט: "זהירות, נמר", בצד המרוחק של אזור תעשייה שומם בחלק המזרחי של עיר שכל דרכי הגישה אליה נחסמו בגלל שואה ביולוגית. דאגלס אדאמס, אתה גדול.

5.
צדוק מאמין בזכותו של כל אדם להרגיש נחשק.

5.1
צדוק מאמין בזכותו של כל אדם לשיר לעצמו בקול גדול:

  • אל תאשימו בזה את אור השמש,
    אל תאשימו בזה את אור הירח,
    אל תאשימו בזה את הימים הטובים / רעים –
    האשימו בזה את הבוגי!"

או כל שיר אחר.

6.
צדוק מאמין בזכותו של כל אדם לפוטנציאל לא ממומש אחד לפחות.

6.1
צדוק מאמין בזכותו של כל אדם לחוסר עקביות, קבועה או מזדמנת. צדוק אומר: להיות עקבי זה הכי קל, לא להיות עקבי – כל אחד יכול, אבל להיות לא עקבי – בשביל זה צריך אופי, בייבי.

7.
(הערה: ככל הנראה, קטע מס' 7 אינו חלק אינטגרלי מהאנטי מניפסט. מקור הקטע לא לגמרי ברור. חלק מהחוקרים מאמינים שמדובר בקטע מהיומנים הגנוזים של צדוק,  מיסמכים שעצם קיומם מוטל בספק.)

צדוק מודע למחסור החמור באנקדוטות מחייו של צדוק. קבוצות המיקוד שהורכבו בקפידה על מנת לחזות את הדרך בה יתקבל צדוק אצל הקהל הרחב הצביעו על צורך באנקדוטות. הפילוחים המורכבים שביצע הצוות הסטטיסטי של צדוק ידע לספר על נטייה מובהקת של רוב הציבור לאנקדוטות, או במילים אחרות: לרגש. הציבור רוצה רגש, הציבור רוצה את הרגש של הרגעים הקטנים, הציבור צמא לדברים שיכולים להיכנס במיסגרת של שאלון באיזה שעשועון, הציבור תאב להשתקפויות הנחמדות האלה של היומיום, הציבור חושק במשהו שיוכל להיחשב כמשל.

לצדוק אין אנקדוטות. מי שרוצה אנקדוטות, שיישאר ביומיום. את מקום האנקדוטות אצל צדוק תפסו שירי הקריוקי. הוא שר על מה שקרה לו, ומה שהוא שר, זה מה שקרה לו. צדוק לא יכול לספק את הרצון באנקדוטות יומיומיות, כי אין לו אנקדוטות יומיומיות. צדוק לא מתקיים ברמה האנקדוטית. יש אנשים שמטפלים בזה בשבילו. צדוק מתרחש ברמה שמעל האנקדוטה.

(חבל שצדוק לא היה נוכח ברגע בו הפכה האנקדוטה מאמצעי למטרה, כי לצדוק נמאס מסחר האנקדוטות של תקשורת ההמונים. לצדוק נמאס מה"ספר לי סיפור".)

צדוק מתרחש ברמת החלום. בפעם הבאה שיש לכם חלום נפילה, נסו להתרכז. אחרי שעברתם כשליש מהנפילה, הביטו לצד ימין שלכם כלפי מטה. כן, זה צדוק שם. צדוק נמצא בחלומות כולם. לפעמים ניצב, לפעמים כוכב – אבל תמיד שם. כי מי שחולם על צדוק הוא צדוק, ככה שיש תיקווה. וכשצדוק אומר חלום הוא אומר קריוקי ומחשבה חופשית. שם צדוק מתרחש ושם אפשר למצוא אותו, לא במדמנת היומיום.

7.1
כי צדוק לא יהיה שם בשבילכם אם תלכו שפופים ועצובים וכנועים וחסרי אהבה וחשק. צדוק לא יהיה שם בשבילכם אם תפחדו מהמדרכות הרחבות. צדוק לא יהיה שם בשבילכם אם לא תכבדו את עצמכם ולא תפנקו את עצמכם ולא תאהבו את עצמכם. צדוק לא יהיה שם בשבילכם אם תמשיכו לחשוב שאין לכם מה להציע לצדוק. כי צדוק לא נענה לקריאות מצוקה.

7.2
אבל צדוק יהיה שם בשבילכם בזמנים הטובים שלכם. צדוק יהיה שם בשבילכם כשאתם מאושרים מעצמכם. צדוק יהיה שם בשבילכם כשאתם אוהבים את עצמכם. וכשאתם מתקלחים ומתחילים פתאום לשיר, גם זה עבודה של צדוק.

וצדוק יהיה שם בשבילכם כשתעמדו על הבמה עם מיקרופון ביד ותתכוננו לשיר שלכם שיתחיל. צדוק יהיה שם בשבילכם כדי לשמוע אתכם כמו שאתם שומעים את עצמכם מבפנים ולהגיד לכם מבפנים כמה אתם נהדרים. צדוק מרחף בשמים, מחכה לקריאה.

7.3
צדוק הוא גיבור-העל של הרגעים היפים. אם קורה משהו טוב, הוא מגיע מייד.

8.
וכך חתם פרננדו פסואה על תעודת הלידה של צדוק: "גם אם אין בי כל מעלה אחרת, יש בי לפחות את מעלת החידוש המתמיד שבתחושה החופשית". כך פסואה, שלפי כל הידוע היה מסתדר יופי עם צדוק.
צדוק לא צריך לעצום את העיניים כדי לפקוח אותן ולמצוא את עצמו פוסע בסמטאות ליסבון, סמטאותיו של פסואה. צדוק משקיף על העיר שהיא דממה ולא מאמין איזה יופי.

9.
עכשיו יעזור צדוק לשיר את שירי החירות והתקומה כדי להוכיח את הנאמר בסעיפים 1-9, וגם כי בוב מארלי ביקש.

בוב מארלי וצדוק צפים על ענן ומשקיפים על הזמן שעבר. הם היו אדונים והם היו עבדים, הם האדם העליון, הם האדם השחור, הם צאצאיה של מלכת שבא והמלך שלמה, העיניים שלהם אדומות מאושר ודמעות, הם פורטים את הכאב והתיקווה על גיטרה אקוסטית, ושרים את שירי החירות.

  • פעם הפיראטים, כן, הם שדדו את אני
    מכרו את אני לאניות סוחר,
    דקות אחרי שהם לקחו את אני
    מתוך הבור חסר התחתית.
    אבל ידי נתחזקו
    על ידי האל הכל-יכול.
    אנחנו עוברים בתוך הדור הזה
    כמנצחים
    .

"ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כותנתו, את כתונת הפסים אשר עליו. ויקחוהו וישליכוהו אותו הבורה, והבור ריק, אין בו מים…
…וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף…
(בראשית, ל"ז, כד'; כח')

איך קוראים לו הצרפתי הזה נכנס לכלא בגלל שגנב יכר לחם וכולם עשו כזה עניין כאילו מה קרה. אבל יוסף יוצא ונכנס מבתי כלא רק בגלל שהוא יפה ואהוב ומוכשר ויודע להתלבש, וזה הרבה יותר חמור אם תשאלו את צדוק. כי עולם שמכניס אל בתי הכלא את היפים והאהובים והמוכשרים והיודעים להתלבש הוא עולם שבכלל לא כדאי לחיות בו, בעוד שבעולם המכניס לכלא את גנבי הלחם פשוט צריך להיזהר שלא להיתפס.

בעולם שמכניס אל בתי הכלא את היפים והאהובים והמוכשרים והיודעים להתלבש, צדוק מרגיש עצמו זר. "גלות זו אין לה תקנה", כותב אלבר קאמי, "מפני שהיא חסרה את זיכרונות המולדת האהובה, או את תקוות הארץ המובטחת".

  • ?הלא תעזרו לשיר את שירי החירות
    כי כל מה שאי פעם היה לי אלה שירי התקומה.
    שירי תקומה

צדוק לא שואל את עצמו מה נורא יותר להיות – עבד או אדון – כי ההיררכיה של חוסר החירות נמשכת עד אינסוף משני הצדדים. תמיד יהיה מישהו מתחת, תמיד יהיה מישהו מעל. האדון הוא עבד, העבד הוא אדון. חוסר החירות מתחלק באופן שווה בין חסרי החירות.

חייב אדם להיות בן חורין. בן החורין הוא לא עבד ולא אדון ואין לו היררכיה. ההיררכיה לא חלה על בן החורין.
 
איך עושים את זה? ככה:

  • הוציאו נפשותיכם מעבדות!
    את עצמנו רק אנחנו נוכל לשחרר.
    ואל תפחדו מהאנרגיה האטומית,
    כי אף אחד מהם לא יכול לעצור את הזמן
    .

וצדוק שואל:

  • עד מתי הם יהרגו בנביאינו
    בזמן שאנחנו צופים מהצד?
    הו!
    ויש אומרים שזה בדיוק העניין,
    שהפרק הזה בספר הוא עלינו.

 הגישו פינג'אן והגידו: היש עוד פלמחניק כמו צדוק?

  • ?הלא תעזרו לשיר את שירי החירות
    כי זה כל מה שאי פעם היה לי,
    שירי תקומה
    שירי תקומה
    שירי תקומה

יכול להיות שבעולם מושלם לא היה צורך בשירי תקומה, אבל עולם בלי שירי תקומה הוא לא עולם מושלם. בכלל, צדוק חושב שעולם מושלם זה חרא.

  • הוציאו נפשותיכם מעבדות
    את עצמנו רק אנחנו נוכל לשחרר.
    הו!
    ואל תפחדו מהאנרגיה האטומית,
    כי אף אחד מהם לא יכול לעצור את הזמן.
  • עד מתי הם יהרגו בנביאינו,
    בזמן שאנחנו צופים מהצד?
    ויש אומרים שזה בדיוק העניין,
    שהפרק הזה בספר הוא עלינו

חייו של צדוק יכולים להיות חומר גלם נהדר לסרט דוקומנטרי על חייו של צדוק. בזה מתכוון צדוק לומר שהכל הזיה.
הכל – כל מה שקרה מאז תחילת הזמן – יכול להיות חומר גלם נהדר לסרט דוקומנטרי על חייו של צדוק, כי צדוק תמיד היה ותמיד יהיה לתפארה. כל עוד יש זמן, יש צדוק.

  • ?הלא תעזרו לשיר את שירי החירות
    כי כל מה שאי פעם היה לי אלה שירי התקומה.
    כל מה שאי פעם היה לי,
    שירי התקומה.
  • שירים של חירות
    שירים של חירות.
                                                            Redemption song, Bob Marley

רוצים כמו צדוק להיות חופשיים?
רוצים כמו צדוק להיות מטאפיזיים?
רוצים כמו צדוק להיות קיצוניים ובלתי אפשריים?
חושבים שתעמדו בזה?
יש למישהו מושג במה זה כרוך?
כי זה לא כרוך בכלום חוץ מלצרוח כמו משוגעים אל הים, כי הים טוב והים סופג הכל.
אז בבקשה, לפני שאתם אומרים כן, תחשבו טוב.
כי זה לא קל.
אבל, בייבי – זה שווה את זה!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ארנון צדוק  On 08/06/2004 at 0:09

    תפרוש, פויר. בחיים לא תהיה אפילו רבע עוזי וייל

  • קוקמה  On 08/06/2004 at 11:02

    ארנון, לא יפה…

    צדוק אחלה גבר.
    באמת.

  • הבעל של שושנה  On 08/06/2004 at 15:43

    גאוני,מתי יצא לאור הכרך השני של הגיגי צדוק

  • שגכ  On 09/06/2004 at 10:15

    "צדוק לא יהיה שם בשבילכם אם תלכו שפופים ועצובים וכנועים וחסרי אהבה וחשק"

    אבל לא נורא, פרוש יהיה שם במקומו.

    דוקטור צדוק ומיסטר פרוש

  • פרוטיאוס  On 29/06/2004 at 20:42

    לצדוק ריח פרח כמורה
    כשצדוק מאונן בקול רם

  • שרון גליק, שוב, נ ו  On 05/10/2004 at 14:59

    כתב את ה"כה אמר זרטוסטרא" של ראשית המאה החדשה והמפחידה. רק שבניגוד לניטשה ,שפרש לסנטוריום בשוויץ כיוון שבחר לצאת מדעתו, צדוק רחוק מלהיות בחור של סנטוריומים. וזה שאין שום שיר מתחת לכבודו של צדוק מבטיח לו חיים ארוכים של שפיות, ושל מוסיקה טובה, ושל הרבה מאוד הגיגים. לא צריך להשוות לעוזי ווייל,, או לאף אחד אחר. ביקום של צדוק וגר זאב עם הכלב שוקי וגם עוזי עם דרור וגם צדוק עם קפטן אינטרנט, וכל החרבות וכל העוזי וכל התותחים וכל הספרים וכל המחברות וכל האריות וכל הנמרים וכל החכמים ועוד ועוד ועוד

    וגם השיר הזה, בשמלה אדומה ושתי צמות, גם הוא בהחלט לא עובר ליד צדוק או מתחתיו

    אני מחכה לספר הבא, או למוסף הבא, או למה שלא יהיה

    ואני בטוחה שיהיה

    בלי שהוא שם לב פוייר ניהיה הרוח במפרשים של רוח האדם

    וגם הטבע במפרשים של טבע האדם

    ונורא נורא כיף לקרוא אותו, ומי שביקש שיפרוש, ממש ממש לא דיבר בנימוס ועל כך יש לדון אותו למאתיים שנות קריוקי בגיהנום (ותחשבו שבגהנום יש בעיקרון הרבה זמרים טובים, אבל הרעש של המשורים קצת מפריע לדיסטורשן)
    הלוואי שלי היה אומץ לכתוב ככה

    אין מה לפחד מהמשמעות, כי המשמעות היא האדרנלין של המילה. המשמעות היא חברה שלנו

    ככה הוא כותב, ואני אומרת, זה הזמן להציע למשמעות חברות, וזה הזמן לבקש סליחת-תשליך-פוסט-אלול מהמשמעות, אם התנהגנו אליה באופן לא חברי,. ועל אחת כמה וכמה צריך האיש שקרא לו לפרוש, לבקש ממנו סליחה קיברנטית יפה, עם לחיצת יד, ושירת "הו קפיטן" של וולט ויטמן ברגע, עם הנרות והשושנים
    וכל הזכויות השמורות למשמעות כאן הן של דרור פוייר
    סליחה, של צדוק

    וכל החובות גם הן שמורות לצדוק, בנרתיק הקטן של הרוכסן

    לאן הגענו אם כל הגיג חכם יושווה מיד להגיג חכם של מישהו אחר

    שאז היינו בכלל לא מעזים לפתוח את הלוע, כי ממילא אפלטון חכם יותר וכבר אמר הכל ובכלל כל הפילוסופיה המערבית היא רק הערת שולים לאפלטון

    ונניח…וכל הדיון המקומי במטא-מוסיקה הוא כידוע רק הערת שוליים לקובי אור, וכל הגיגית תועה היא הערת שולים לעוזי וייל

    אני חושבת שגם קובי וגם עוזי וגם אפלטון לא ממש היו רוצים שכל מילה שנאמרה בהקשר כלשהו תושווה לשער האחורי או לחמור או לדיאלוגים הסורקטים של אפלטון

    אבל זה כבר עניין לשעו אחר

    @
    ממממממממממ

    שרון גליק

  • אלמונית חובבנית  On 10/08/2008 at 22:40

    קראתי בעיון בהתחלה ואז ברפרוף ובסוף בעפעוף אבל התמקדתי בצוף של הצוף ותודה רבה על התרגום/ פרשנות לבית האחרון של בוב מארלי כי בעוונותי מעולם לא הצלחתי לפענח אותו עקב כפל משמעות של מילים מסויימות בשפה האנגלית כמו פרופיט
    תמשיך לכתוב לא יועיל לא יזיק, ואם לא יזיק- כבר טוב 🙂
    כי נאמר על ידי גדולים והזויים ממני שכדה"א לא מזיק ברובו אך המשפט הנ"ל מיועד לאלו שצפים להם בחלל ויש להם חללית מילוט …

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: