פרשת השבוע – ויקהל-פקודי

 

א.
בשבוע שעבר לא כתבתי על פרשת השבוע ופספסתי את חטא העגל. חבל, האמת, זו הייתה פרשה נהדרת ויש לי המון דברים לומר עליה. לא נורא, נשמור אותם לשנה הבאה. רק שנזכה לשנה הבאה.
ב.
למה אני אומר "רק שנזכה"? כי יש לי חבר שעובד בנמל אשדוד, מה שהכניס אותי השבוע לסרט רע מאוד לכמה שעות, עד שהמניאק החזיר טלפון – הוא ישן. אתם מבינים? הוא ישן! אני בחרדות, מתקשר למרכז הנפגעים, מעשן שבע סיגריות בו זמנית, מתלבט מה ללבוש ללוויה, והבנזונה ישן כמו תינוק!
אז בגלל זה אני אומר: רק שנזכה.
ג.
שתי פרשות השבוע הצמודות – ויקהל-פקודי – נועלות את ספר שמות, ספר שתחילתו מאבק לחירות וסופו מדריך לבניית משכן; אם חושבים על זה, זה המסלול הקבוע שעוברת כל מהפכה, מאוטופיה לבירוקרטיה. המאבק לחירות פינה את מקומו למערכת מיסוי משוכללת. ככה זה בחיים.
מעל הכל, ומתחת לכל, מספר לנו ספר שמות את סיפור הכישלון של המהפכה היהודית הראשונה.
ד.
הפרשה מתחילה בציווי משונה מעט: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר: קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהוָה, כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה: זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים".
אלוהים, אם כן, מצווה על בני ישראל להביא תרומה להקמת המשכן: כל אחד שיביא כמה שהוא יכול. כל הפרשנים שאני מכיר רואים בזה סימן לרגישות חברתית, אבל אני דווקא רואה בזה אטימות; יש משהו מתנשא מאוד בלומר 'תביא מה שבא לך', ואז לתת פומבי למי נתן מה, בטח כשהמקבל הוא אלוהים.
התחושה הזו שלי מתחזקת אחרי כמה פסוקים. אחרי שכולם מביאים מה שיש להם, כתוב: "כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא לְכָל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לַעֲשׂוֹת בְּיַד מֹשֶׁה הֵבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַיהוָה".
נְדָבָה לַיהוָה? שמעתי נכון? זה שברא את העולם, הכונס כנד מי הים, האומר לשמש לזרוח ולפרח לפרוח, צריך נדבה? זה שהמציא את הזהב, למה הוא צריך זהב?
ה.
אני חושב שיש משהו מרושע למדי בלהגיד לבנאדם: תביא לאלוהים רק מה שמתאים לך. אין שום דרך לצאת מזה טוב.
זה מרושע מכמה סיבות: אם כל אחד נותן מה שבא לו ממה שיש לו, ברור שחלק מביאים המון, חלק מביאים מעט וחלק לא מביאים בכלל – דבר שהופך את המשכן (כלומר: את האלוהים) לרכושם הפרטי של אלה שיש להם, ומשאיר בחוץ את אלה שאין להם.
ועוד. כשאומרים לך: תביא לאלוהים מה שבא לך, ואתה מביא מה שבא לך (ונגיד שהבאת אפילו קצת יותר) – אם תרצה או לא תרצה, אתה מתחיל לחשוב שאלוהים חייב לך משהו: אתה עזרת לו לבנות את המשכן, כשתצטרך אותו, פשוט תרים טלפון והוא יבוא.
ואז קורה משהו ואתה מרים טלפון ואלוהים לא בא, ואז אתה מתבאס. אתה אומר: אלוהים נטש אותי. אתה אומר: ככה?! אז תחזיר ת'זהב שנתתי לך.
ו.
בכלל, יכול להיות ששמתם לב שאני נוטה להתעצבן על כל המשכן הזה. תהרגו אותי אם אני מצליח להבין את הקשר בין אלוהים לבין כל הפאר הזה. אני מעדיף בהרבה את האלוהים הקודם, הקפריזי, צמא הדם, העצבני, הנקמני, ההפכפך, המסתורי, על פני האלוהים הזה, המשעמם, הדקדנטי, המצופה בזהב וקטיפה.
בשבוע שעבר, שאותו החמצתי, הוא חזר לרגע, עת התעצבן על בני ישראל בגלל חטא העגל (הו, כמה יש לי לומר על זה, אבל לא עכשיו, בשנה הבאה). נכון, הוא עשה עוול, הוא רצח סתם והוא היה אטום למצוקה של צאן מרעיתו, אבל הוא היה שווה פי אלף מהאלוהים של הפרשה הזאת. אם האלוהים של השבוע שעבר היה אל פאצ'ינו, האלוהים של הפרשה הזאת הוא יובל כספין.
החזירו לי את האלוהים שלי!
ז.
בגדול, ניתן לומר שהאלוהים ההוא, הכריזמטי, נעלם. סיים את תפקידו. פה ושם הוא יבליח לאיזו התפרעות משולחת רסן, אבל בגדול הוא הלך, ואנחנו נתקענו עם המחליף המשעמם שלו, שמעדיף קורבנות על מלחמות, ולא מתעניין מי יודע מה בבני האדם.
ח.
השבוע אנחנו מסיימים לקרוא את ספר שמות. כשמסיימים לקרוא את הספר, אומר כל הקהל ביחד: חזק חזק ונתחזק! זה אחד מהדברים שהכי אהבתי בתור ילד, ואם אתם אוהבים אתי אפילו קצת, בואו ותגידו את זה איתי, בקול רם: חזק חזק ונתחזק! 
ט.
תודה. שבת שלום.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אוי וייז מיר  On 19/03/2004 at 17:28

    בעיני זה משונה הענין הזה של "קחו מאתכם תרומה". תרומה נותנים לא לוקחים, מישהו צריך לעדכן את התנך

  • פ"ק  On 19/03/2004 at 17:36

    נדמה לי שהיו סימנים מקדימים, ואולי אפילו השכנים שמעו, כבר בסיפור על קין והבל. שם המחבר אפילו לא מסביר למה העדיף אלוהים את המנחה של הבל על פני זו של קין. ותראו איך זה נגמר, וככה זה עד היום, כשהמסקנה הבלתי נמנעת היא: תרמנו כבר במשרד.

    שבת שלום.

  • פלויוס  On 19/03/2004 at 20:31

    זאת היתה הפרשה של בר-המצווה שלי. הקריאה של הקטע העלתה בי זכרונות מאותה שנה. ולעניינו: לא ברור לי למה אתה מעדיף מאפיונר על פני סלבריטי שמבקש לעשות שמח.

  • דרור פויר  On 21/03/2004 at 16:55

    אוי ויי זמיר יקר: אני דווקא מסכים עם הכתוב. תרומה היא משהו שאתה לוקח מעצמך, משהו שאתה צריך להרגיש אותו בכיס.
    פ"ק: את צודקת, אבל זה האלוהים ההוא, לא האלוהים הזה, למרות ששניהם לא ממש אוהבים לתת את הסיבות שלהם.
    פלויוס: מזל טוב. ואני לא מעדיף מאפיונר על סלבריטי. ההשוואה שעשיתי היא בין מישהו כריזמטי, למרות שלא תמיד ברור, לבין מישהו נוצץ שבאמת רוצה רק לעשות שמח. אין טעם לומר את מי אני מעדיף

  • אלון  On 22/03/2004 at 23:20

    זה מצחיק איך כל אחד רואה בתורה מה שהוא רוצה – אם הוא בא בגישה ביקורתית הוא ימצא אינסוף בעיות – ואם הוא בא בגישה "חיובית" אז הכל נראה יפה. בכל מקרה הדרך בה אני רואה את הפרשה היא שונה לגמרי. התרומה מבטאת את זה שכל העושר בעולם מגיע מה' ולכן מי שקיבל יותר מה' מחזיר יותר לה'. אם אתה מחפש את השיוויון, את זה תמצא במחצית השקל. מה שאני אוהב בתורה זה שהיא מדברת בלי פוליטיקלי קורקט – אם יש לעשיר הרבה כסף אז למה להכריח אותו לתרום מעט? בשביל עיקרון השיוויון?
    עכשיו בקשר למה שפ"ק אמרה, ה' לא קיבל את מנחת קין כי הוא לא הביא ממיטב תוצרתו, זה מקביל לעשיר שיביא מעט כסף למשכן.

  • מתבוללת  On 17/05/2004 at 14:05

    לפי דעתי בכלל, התגובות מורידות מיופי המאמרים.
    ברגע שאתה יכול להגיב על משהו אתה מנפץ את הזכוכית העדינה והשברירית ששומרת עליו,
    אבל אם כבר יש הזדמנות לא אני זו שאפספס אותה (צבר ית טיפוסית אולי?)
    אני מעריצההההההה!!!!!!!!!!!!!

  • אשר  On 03/03/2005 at 19:35

    אתה אינפנטיל דפוק וחמור

  • אביטל  On 23/03/2006 at 13:03

    אדון יקר!
    נראה לי שאתה צריך ללמוד קצת יותר על האלוקים הזה שאתה מדבר עליו שנמצא כל רגע ורגע ובזכותו אתה נושם ואוכל, וחי ועושה את כל הדברים הבסיסיים שנראים לך כמובנים מאליהם והאלוקים היה והווה ויהיה אותו אלוקים מאז ימי בראשית ואם הוא סיים את תפקידו לדעתך, שום דבר פה ביקום הזה לא היה קיים. אני באמת מציעה לך ללמוד , לבדוק ולברר הרבה יותר ולזכור שאתה בסה"כ איזה ברייה קטנה ומזערית שנוצרה ממנו..

  • דרור פויר  On 23/03/2006 at 14:25

    אביטל היקרה – אין שום דבר שאני לא יודע על אלוהים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: