פרשת השבוע – תְּצַוֶּה

 

א.
אחרי שבשבוע שעבר נמסר לנו איך בונים את המשכן, בפרשה הזו, תצוה, אנו לומדים איך תופרים את בגדי הכהן הגדול, איך בונים מזבח ואיך מקריבים קורבנות. זה משעמם בערך כמו שזה נשמע.
ב.
לא ראיתם פאר צעקני יותר מבגדי הכהן הגדול: חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט. הכל זהב ואבנים יקרות, הכל ראוותני, צעקני, מצלצל. כן, מצלצל; על מעיל הכהן הגדול תלויים פעמונים מזהב שמצלצלים כשהבנאדם הולך.
ג.
אהרון אח משה אולי היה אחלה כהן גדול, אבל אנחנו כבר יודעים איך זה נגמר: הכהנים הגדולים היו סמל השחיתות והראוותנות הגדול ביותר בתולדות עם ישראל. הם היו חבורת מושחתים ורשעים עטופים בזהב.
ד.
ואיך לא? הרי זה מובן מאליו; קח בנאדם, כסה אותו בזהב ואבנים יקרות, תן לו את האשליה שיש לו קו ישיר לאלוהים, חסום מראש כל אפשרות לתחרות או ערעור על מעמדו, ומהר מאוד תאכל את מה שבישלת, כי השררה היא סם חזק ואין היי גדול יותר מזהב ויהלומים.
ה.
בפרשה הזו נמצאים שורשי השחיתות, שאת ענפיה אנחנו יכולים לראות עד היום בכל ביקור ברבנות הראשית לישראל – חבורת אנשים שחושבים שאלוהים יושב להם על הכתף כמו תוכי של פיראטים.
ו.
תקראו את הפרשה הזו, אחיות ואחים. אני מבטיח לכם שתחושו את אותו הגועל שאני חש אל מול כל הפאר הצעקני הזה שמתגלם בדמותו של הכהן הגדול.
ז.
השחיתות והגועל לא נגמרים בזהב. כי אחרי הזהב יש עוד חומר שממלא את הפרשה: דם.
כן, אני מדבר על הקורבנות, ואם עוד פעם אני אשמע את השטות הזו – שאיתה שטפו לי את המוח כל כך הרבה שנים – שהשחיטה היהודית היא ההומנית והרגישה ביותר לכאבן של החיות, אני פשוט אקיא. כי אין שחיטה גרועה יותר מהשחיטה שלנו. היא ברברית. השחיטה היהודית היא מוות זוועתי מאיבוד דם.
ח.
וכמו בכל סיפור טוב, בשלב מסוים מתחברים שני החומרים – הזהב והדם – ואז זה כבר נהיה ממש, אבל ממש מגעיל. ניתן לדברים לדבר בעד עצמם:
"וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאַיִל וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָתַתָּה עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית; וְזָרַקְתָּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. וְלָקַחְתָּ מִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהִזֵּיתָ עַל אַהֲרֹן וְעַל בְּגָדָיו וְעַל בָּנָיו וְעַל בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ" (שמות, כ"ט, כ-כ"ב).
ח.1
דם וזהב, זהב ודם. זו הפרשה שלנו. טקסט די דוחה, האמת.
ט.
ובאמצע כל האורגיה הזו של הזהב והדם, אלוהים פתאום אומר משפט קצת משונה: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם".
המשפט הזה לא קשור לכלום, ועל רקע שאר הפרשה הוא נראה כסתם הצהרה ריקה מתוכן מצדו של אלוהינו.
הרי כל הפרשה כולה עוסקת סביב נושא אחד: אלוהים לא רוצה לדבר עם כל אחד מאיתנו. אלוהים מוכן לדבר רק עם הכהן הגדול, וגם זאת רק דרך התיווך המזעזע של הזהב והדם. פאר ומוות הם הדרכים להגיע ללבו של האלוהים.
אז מה פתאום הוא תוקע את המשפט הזה, שעל רקע הדברים נראה כמו סתם לעג לרש: הקרובים לצלחת מלאים בכסף ובאוכל חינם, עבורם האלוהים הוא בעיקר מקור הכנסה לא רע בכלל, ואילו פשוטי העם – שהזהב והקורבנות שלהם מפרנסים את הכהן הגדול – מתבקשים פשוט להאמין.
י.
ושימו לב גם לגוף השלישי שאלוהים נוקט בו. זה כבר לא "אני יהוה אלוהיכם". זה "אני יהוה אלוהיהם".
גדר הוצבה בין אלוהים והעם, והגדר הזו הוא הכהן הגדול, או מערכת הכהונה. אלוהים כבר לא מדבר אלינו, הוא מדבר עלינו, כי גם הוא מסתנוור מהזהב ומתמסטל מריח הדם.
זה עצוב. זו פרשה עצובה.
יא.
שבת שלום, חברים, ופורים שמח. ואם אתם בעניין, יש אחלה מסיבה בשבת ב"מימד החמישי", נמל ת"א, ליד גלידה מונטנה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ns  On 05/03/2004 at 13:10

    לפני כמה זמן סגרת את התגובות. היתה לי הרגשה שזה קשור לשאלה שמישהו או מישהי העל(ת)ה כאן לגבי מוסר תשלומים בעיתון שאתה עורך, 42 מעלות. יש בזה משהו?

    אין, אין כמו צדיקים שמאלנים דתל"שים שנאה דורשים, כולל מידרשים ופירושים על פרשת השבוע, אבל מאוד מאוד לא נאה מקיימים.

    אתה יכול להגיב ולהוכיח שאני חושדת בכשרים, ואני מתנצלת מראש. או ששוב תסגור את התגובות. הבמה הרי שלך

  • דרור פויר  On 05/03/2004 at 15:21

    הדרך הכי טובה לעשות את זה היא דרך המייל, עם פרטים והכל. אני לא יכול להגיב על, או להוכיח את, מה שאני לא יודע.

  • עמוס  On 05/03/2004 at 15:56

    חסר לי פרשנותך על מגילת אסתר ע"מ שהבין מדוע אתה מאחל פורים שמח, ולכבוד מה המסיבה ב"מימד החמיש" ובעיקר באלו בגדים מגיעים החברה למסיבה

  • ns  On 06/03/2004 at 8:27

    אני ודאי לא יודעת. פשוט שמתי לב שזה מה שקרה: תגובה תוקפנית בעניין 42 מעלות, ואחריה מחיקת התגובות ונעילה. אם יש קשר או לא תגיד אתה (או לא)

  • דרור פויר  On 06/03/2004 at 11:56

    למה מי את שאני אגיד או לא אגיד לך אם יש או אין קשר בין דברים שהם לא עניינך?

  • ns  On 06/03/2004 at 13:02

    אני חדת עין, זו מי שאני, וכרגע אני מזהה שמישהו לחוץ. אני מניחה, וכמוני מן הסתם כל קורא/ת, שיש קשר בין הדברים – גם אם הם אינם ענייני

  • זו ש  On 06/03/2004 at 14:23

    בפרשה הזו מוכיח אלוהים שהוא אינו אישה.
    חד משמעית!
    בגדי הכהן הגדול, ללא ספק בגדים מבד איכותי ויקר, רקומים ביד מלאכת מחשבת, מעוטרים זהב, בקיצור – רק כביסה מאוד עדינה ביד, שלא לאמר, ניקוי יבש.

    ואחרי כל זה – "והיזית על אהרון ועל בגדיו"?

  • מתבוללת  On 17/05/2004 at 13:57

    אני כנראה נגועה,
    מי אני שאומר את זה, אבל הייתי מוכרחה- אני נפעמת מאיכות הכתיבה, מה לעשות, התמכרתי!!! לא צריך להסכים עם כך מילה בשביל לאהוב את הסגנון, ויש לך סגנון! ושימותו כל הקנאים…

  • כוסית בסטלה!@!  On 28/12/2004 at 17:59

    אני חשה תודו ממני תפחדו שטויות בנים נשקו את נעלי שפתון ולק אצלי זה לא משחק !!!!!!!!!!!!!!!!!1

  • שלומי  On 10/04/2007 at 14:31

    מה זה האתר המחורטט הזה לעזאזאל!מי רשם אותו?הכל קישקושים במיץ וביזוי תורתנו הקדושה! חכו חכו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: