פרשת השבוע – ויחי

 

א.
למרות שמה פרשת ויחי עוסקת בעיקר במוות. במרכזה, מותו של יעקב אבינו ובסופה, מותו של יוסף.
הפרשה גם חותמת  את ספר בראשית. חתיכת ספר זה, ספר בראשית! מתחיל בבריאה, מסתיים במוות, ובתוכו הוא מכיל את כל חלומות העולם.
ב.
שימו לב, אחיות ואחים – אלוהים לא נמצא בפרשה שלנו. הספר שהתחיל אתו מסתיים בלעדיו. הוא אפילו לא נוכח בהיעדרו, הוא פשוט לא שם. אין אלוהים בפרשה, יש רק משפחה. אני חושב שאפילו יעקב שם לב לזה. יש איזה קטע מוזר מאוד באמצע הפרשה, כשיעקב מברך את בניו לפני מותו, ופתאום, אאוט אוף דה בלו, בין דן לגד, הוא פולט: "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָה"(מט, י"ח). ככה, בלי קשר לכלום.
ג.
בעצם, אם נקשיב לפרשנים ולדרשנים, אלוהים כן נוכח פעם אחת בהיעדרו. בפרק מ"ט, אומר יעקב לבניו: "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים". הופה! יעקב הולך לספר לנו את העתיד! הבנים נאספים, אבל כלום. יעקב מעביר פתאום נושא. הפרשנים אומרים שאלוהים התערב והשכיח מיעקב את העתיד. טוב, בסדר. אלה לא יכולים הרי בלי אלוהים.
ד.
אני דווקא יכול בלי אלוהים.
ה.
עכשיו, כשכל האבות מתים, אפשר כבר לומר: לא גברים מי יודע מה היו אבותינו. נקניקים היו. ראו את יעקב: כל חייו קימבן וקימבנו אותו. מהלידה ועד המוות, יעקב בקומבינות. ראו את יצחק: שוכב כמו טמבל על מזבח מתחת למאכלת (כמה שאני עצבני על אברהם בגלל הקטע הזה, אני עוד יותר כועס על יצחק), לא עושה כלום. פסיבי. ראו את אברהם: נכנע ושולח את בנו למדבר.
ו.
אף אחד מאבותינו לא היה עובר את הסלקציה למיתולוגיה הויקינגית, ההודית, או היוונית. אבל מה אפשר לעשות, משפחה לא בוחרים, אמא יש רק אחת,  אבא'לה בוא ללונה פארק, דם סמיך ממים וכל זה.
ז.
יעקב אבינו, כך אומרים, תיקן את תפילת ערבית. תפילת ערבית זו התפילה היחידה שאני מתפלל שלוש בשנה, אחרי אזכרות לאנשים שאני הכי עצוב שהם מתו.
מתפלל? אני לא באמת מתפלל, אני סתם עומד ומסתכל על המשפחה שלי. אבל בכל זאת, התפילת ערבית הזו שלוש פעמים בשנה שאני לא מתפלל ורק מעביר עם הגברים של המשפחה, מסתכל עליהם מכסים את העיניים בקריאת שמע – על זה אני מודה ליעקב אבינו, על העשר דקות האלה שלוש פעמים בשנה.
ח.
חצי שעה בשנה זה יותר מדי או לא מספיק? אם רק הייתי יכול לענות על השאלה הזו.
ט.
שבת שלום, אחיות ואחים, בריאות ואושר.

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: