מבולבלי

טוב, יש כרטיסים. שבועיים וחצי ואנחנו לא פה. את ראש השנה נעשה בחיק המשפחה, ומיד אחר כך – נתב"ג, ומשם אדיס אבבה, חניה ליום וחצי, ומשם לילונגוויי (עיר הבירה של מלאווי) ומשם מסע של יומיים לצֶ'מבֶּה ומשם לאלוהים יודע איפה. וככה, בין הכרטיסים והחיסונים והתרומות והריצות והקניות והסידורים האינסופיים אני כבר לא יודע כלום, אבל כלום, על שום דבר. אני לא מרגיש צדיק כמו שחלקכם טוענים שאני, ואני כבר מתגעגע לתל אביב, כי הגעגועים הם למפרע. כשאני אהיה שם אני בטח אתגעגע פחות, או יותר, אבל אחרת. פה, עכשיו, אני כבר מתגעגע לעיר שלי. מזל שיש המון סידורים, כי ככה אני כל היום ברחובות, חורש אותם בכפכפים, זורע אותם בזיעה.
אוף, אני לא אוהב את המצברוח הזה. זה מבלבל אותי. אתמול יצאתי מהבית עם מקל אוזניים תקוע באוזן שמאל. בפינת הרחוב עשיתי את התנועה הזו של האנשים עם השיער הארוך ודחפתי לי את המקל אוזניים עד לאמצע המוח. נראה לי שמדובר בנזק בלתי הפיך. אפרופו נזקים בלתי הפיכים, אתמול צחצחתי שיניים ואז נפלה המגבת ולמרות שאני לא יודע לעשות שני דברים במקביל, התכופפתי להרים אותה וככה גם בלעתי מלא משחת שיניים ולקינוח התרוממתי ודפקתי את הראש בכיור.
אני לא יעיל, אני מסתובב סביב עצמי, אני לא אוכל כלום ימים שלמים, אני מחכה להתקף המלריה הראשון שלי (שיט, שכחתי לקנות כדורים), אני נרדם מאוחר ומתעורר מוקדם, אני לא אני בכלל, למרות שזה לא ממש נכון כי אני גם לא אף אחד אחר, אבל אני בטח לא חסיד אומות העולם, ובטח לא מגיע לי כל ה'כל הכבוד' הזה שכולם מרעיפים עלי מהבוקר עד הערב, כל הכבוד פה וכל הכבוד שם, הכל הכבוד הזה יושב לי על הכתף, והוא כבד לי כי הוא לא שלי. את כל הכבוד שלכם תנו לגלית, אני סתם.
שיעבור הזמן, שיעבור כבר.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אולי  On 18/09/2003 at 15:28

    הוא יעבור. אל תדאג. הוא יעבור.
    סעו לשלום וחזרו בשלום.

  • shirbaby  On 18/09/2003 at 15:36

    השבוע פרשת ניצבים, היתיצבו לכם בפני משימתכם ובהצלחה..

  • ש.א.ע  On 18/09/2003 at 15:50

    אתה,דרור,מתגעגע כבר רק לתל אביב,אך אנו,כבר מתגעגעים
    לגלית ולך.
    הבלבול הוא תוצאה של ציפיה וחוסר סבלנות,
    הגעגועים הינם מאהבה.

  • דניבאן  On 18/09/2003 at 16:31

    תסע כבר ותשחרר אותנו מהעונש הזה.

  • אביבה  On 18/09/2003 at 16:31

    אני מקווה.

    נשמה, צדיקים זה עם משעמם. צדיקים שחובטים את הראש בכיור זה כבר מעניין יותר. וסתם אנשים שחובטים את הראש בכיור – הכי מעניין.

  • זו ש  On 18/09/2003 at 17:02

    זה טוב התרגשות ובלבול וגעגוע וחוסר ידיעה, לא?
    ריח של חדש חדש מתקרב.
    מרגש.

    אז לא צדיקים, צדוקים. או סתם אנשים שעושים מעשה יפה. מעשה גדול בחיים קטנים.
    לא יעזור לכם כלום, אני עדיין כולי הערצה. מקסימום מוכנה, אחרי משא ומתן כמובן, לשדרג את ה-צ' ל-כ'

  • רמירז  On 18/09/2003 at 18:40

    אתה סתם דרעק, אבל יש כבוד.

  • פריץ  On 18/09/2003 at 23:28

    לא מבין את הקטע. מי שרוצה שייסע לאפריקה, אני היתי בסיני לפני חודש, זה גם באפריקה, מה קרה? תיסע לאן שאתה רוצה, מה כולכם מתלהבים? מה שבטוח שיש לו כנראה כסף לנסוע, ועל זה כל הכבוד, שהוא הסתדר ככה בחיים. כה לחי.

  • אדמאסטור  On 18/09/2003 at 23:42

    גג

  • אדמאסטור  On 18/09/2003 at 23:42

    יונה

  • אדמאסטור  On 18/09/2003 at 23:43

    בירה

  • אדמאסטור  On 18/09/2003 at 23:44

    גם אם אנחנו לא ינשופים מגיע לנו לראות אותך באור יום, סע

  • אדמאסטור  On 18/09/2003 at 23:46

    באדמא-סטור הכל ניתן ולמפרע

  • zabain  On 19/09/2003 at 7:36

    מה קורה עם המסיבה קיבינימאט?
    בהצלחה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: