אפריקה

 

 

בעוד שבועיים-שלוש ככה, עוד אין פיינל קונפירמיישן על הקונקשן, גלית ואני נוסעים לאפריקה לשלושה חודשים, למלאווי, להתנדב בארגון הומניטרי שמטרותיו מלחמה באיידס, גיוס אוכל, בגדים ותרופות לילדים ועזרה בחקלאות.

מלאווי, אחת מעשר מהמדינות העניות בעולם, סובלת כמו רבות ממדינות אפריקה, מתת תזונה, תמותת תינוקות גבוהה, תוחלת חיים נמוכה (37.6 שנים!), איידס, מלריה, בילהרציה, שחפת, ועוד, שלא לדבר על מקורות מים מזוהמים, מחסור באמצעי תחבורה, תרופות וכד'. למעלה מ-11 מליון תושבים חיים במלאווי. חמישים אחוז מהם הם ילדים עד גיל 14, חלק גדול מהם יתומים. במלאווי יש רופא אחד למאה אלף איש.
במדד איכות החיים של האו"ם ניצבת מלאווי במקום 163. ישראל, להשוואה, ניצבת במקום 23.
למלאווי אין יציאה לים, אולם חלקים גדולים ממנה שוכנים לחוף ימת מלאווי, מחמש הימות הגדולות בעולם.
בדרום המדינה, לחוף האגם, במפרץ הקופים, מצוי הכפר צֶ'מבֶּה (או קייפ מקליר). למעלה מ-12,000 איש חיים בכפר, רובם המכריע ילדים ונשים.
CAP – Chembe Aids Project – הוא ארגון התנדבותי (NGO) הפועל בכפר. הארגון נוסד על ידי אירית רבינוביץ', בחורה ישראלית שעברה בכפר ב-1996, והתאהבה במקום. כיום פועלים בארגון מתנדבים ישראלים ובריטיים.
עיקר הפעילות של הארגון מוקדשת להסברה ולמניעת איידס.
הארגון מפעיל מרפאה, העובדת חמישה ימים בשבוע ללא תשלום. במרפאה מטפלים לא רק באיידס: גם בשחפת, מלריה, בילהרציה, ותת תזונה. בנוסף, קיימת המרפאה טיפת חלב.
הארגון מחלק למעלה מ-5000 קונדומים כל שבוע, מקיים קבוצות לימוד לפי גילאים, בהן לומדים על המחלה,טיפול בחולים, מין בטוח, תכנון משפחה, וכד'. כמו כן, הארגון תומך בנשאים, ומממן תרופות וטיפול. בנוסף, הקים הארגון מקהלה וחוג דרמה, דרכם הוא מקיים הסברה לילדים. בתחילת השנה, הקים הארגון את תוכנית Food for work , במסגרתה עובדים אנשים מהכפר בחלקות של החולים והנשאים תמורת אוכל.
הארגון גם בנה את בית הספר התיכון בכפר, מקיים שיעורי העשרה (אנגלית, מתמטיקה) ועזרה בשיעורי הבית.
בכפר נמצאים דרך קבע מומחי חקלאות המלמדים את אנשי הכפר לגדל דברים נוספים מלבד תירס, על מנת להעשיר במעט את הדיאטה בכפר.
לצד הפעילויות האלה, מתארגנות קבוצות לתיקון ובניית כבישים, הקמת בתי שימוש ציבוריים, ניקוי האגם ופעילויות ירוקות שונות. פעמיים בשבוע מארגן הארגון יום האכלת ילדים – 1500 ילדים מקבלים אוכל, בגדים ושמיכות מהארגון. עבור רובם, זו הארוחה היחידה ביום.

 

מסיבה!

ב-24 בספטמבר – 21:00  – נערוך מסיבת פרידה בסופה-ביט (שוקן 11) כל ההכנסות מהמסיבה – סך של 20 שקלים בלבד בכניסה – הם תרומה לארגון!

די.ג'יי נדב רביד ינגן ואמנים שונים יופיעו בהתנדבות, ביניהם דן תורן, יהלי סובול, חלוצי החלל ועוד הפתעות.

בואו בהמוניכם והפיצו לחבריכם.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אילן  On 10/09/2003 at 17:36

    אבל אל תשכח להמשיך להאכיל אותנו בפרשת השבוע!?

  • לא שם  On 10/09/2003 at 17:38

    סחתיין! כל הכבוד.

  • פ"ק  On 10/09/2003 at 17:38

    אתם, שניכם, זה משהו מיוחד. מסירה את הכובע.

  • אלכסנדר  On 10/09/2003 at 17:39

    אתם שומרים על עצמכם שם, כן. אתה חוזר רענן, ואני ואתה מארגנים מריבה חבל על הזמן. "אפריקה! אפריקה לא מעניינת אותי!" {היי, תרדו ממני, יודע שדרור מחייך עכשיו מתחת לשפם}
    מכל הלב, נסיעה טובה, זו עבודת קודש מה שאתם עושים. שלך, אלכסנדר.

  • זו ש  On 10/09/2003 at 18:07

    והרבה, הרבה יותר מכבוד.
    זה משהו שתמיד רציתי, ומעולם לא העזתי.

    אנשים יפים אתם.
    צאתכם ושובכם בשלום.

  • Rogatka  On 10/09/2003 at 19:25

    ככה, כשאתה שוחר שלום.
    שלום.

  • or  On 10/09/2003 at 20:17

    בהחלט עבודת קודש. אך תמיד תהיתי למה לא לעשות את עבודת הקודש הזו פה? להתנדב כאן? לצערי יש לנו לא מעט נזקקים..
    אבל בהחלט המון המון כבוד.

  • דרור בורשטיין  On 10/09/2003 at 21:31

    צדוק במלאווי!
    אני אוהב את הצליל של זה!
    אגב, המלאווח של מלאווי לא משהו, למרות מה שאפשר היה לחשוב.
    דייסת הדוחן שלהם, לעומת זאת-

    כל הכבוד. תגיירו כמה שיותר מהם. קחו מלאי של תפילין.

    להתראות כושי

  • רונית  On 10/09/2003 at 21:59

    נשמעת עכשיו כמו אבא שלי.
    תשמור על עצמך.

  • מלפומנה  On 10/09/2003 at 22:49

    איך אני אוהבת אתכם. ואת נדב רביד ואת הסופהביט וגם את יגאל. ואת מלכיאל ואת טל ואת לירית.
    Color me there.

  • אביבה  On 11/09/2003 at 0:37

    אולי תעבור לפני שאתה נוסע, אני רוצה שתיקח להם סיר מרק עוף.

  • עומר  On 11/09/2003 at 0:58

    אבל למה לא להוסיף כמה מילים על הגורמים לכך שהחיים במלאווי נראים כמו שהם נראים? כי מהפוסט אפשר להבין שהמדינה הזו היא פשוט מקום מוכה גורל או מוכה פגעי טבע.

    אני בטוח שאתה יודע יותר ממני על הגורמים האלה (אולי מחירי תרופות מנופחים, אולי אי-מחיקת החוב, אולי דברים אחרים), ואם אתה לא יודע – זה הזמן ללמוד! פעילות הומניטרית היא דבר נהדר, אבל היא חייבת לבוא משולבת בפעילות פוליטית. לא מספיק להציל את האנשים הטובעים, צריך לדאוג שיפסיקו לזרוק אותם למים!

  • רוני ה.  On 11/09/2003 at 1:29

    פרספקטיבה

    בהתחלה – העולם הלא מפותח חי לו כמו שלימדוהו אבותיו מזה אלפי שנים: נוודים, ציידים או חקלאים, חלקם קניבלים, יש מחלות, רעב מזדמן, תוחלת החיים כ-35 שנה, אבל האנשים מאושרים ושמחים בחלקם. זה מה שהם יודעים.

    אז מגיעות הנשמות הטובות מהעולם המפותח:

    שלב ראשון – דואגים שאף אחד לא יהיה רעב אף פעם

    שלב שני –דואגים שתינוקות לא ימותו

    שלב שלישי – דואגים שיהיו חיסונים ושהאוכלוסיה תהיה בריאה (שלב מלאווי)

    שלב רביעי – התפוצצות אוכלוסין, חוסר משאבים (קרקע, מזון), חוסר תכנון, חוסר חינוך, מצוקה כוללת. לאוכלוסיה אין תרבות המאפשרת קיום מסגרות מעבר לשבטיות. או המאפשרת קיום מדינה נורמלית.

    שלב חמישי – מלחמות על טריטוריה, הפיכות צבאיות, שחיתויות ומאבקים אכזריים של שבטים שהפכו לעמים בלי לשים לב.

    שלב שישי – נסיונות לחינוך מודרני, לתכנון משפחה או למיסיונריות: נדחים כמובן. האמונה ברב-תרבותיות נותנת ערך שווה לתרבות שבטית ומפגרת המתאימה למאות אנשים בתנאי מחסור ולתרבות המסוגלת לנהל מיליוני אנשים בכלכלה מודרנית.

    שלב שביעי – עקב ריבוי האוכלוסין, הלחץ הדמוגרפי ותחושות קיפוח, נוצרת שנאה כלפי העולם המפותח המגובה בתחושות אשם מצדו. מתקפות טרור והגירה מסיבית מביאות לנסיגה של העולם המפותח, התחבורה והכלכלה העולמית משותקת, ישיבה בבתי קפה היא הצדקה להתפוצצות, ואורח החיים המערבי הופך ללא לגיטימי.

    שלב שמיני – מי יודע?

    בהצלחה לכם, ותשתדלו שלא לפתח יותר מדי רגשות אשם.

  • צוף  On 11/09/2003 at 2:31

    אנשים נהרגים באוטובוסים ובתי קפה וטרמפיאדות ואתם נוסעים למלאווי.

    אין גבול לנהנתנות? לחוסר האכפתיות? לאדישות? לרדידות?

  • דרור  On 11/09/2003 at 14:54

    תודה לכולם, באמת. למרות שעבורנו, לא נכחיש, זו קודם כל הרפתקאה. כל זה לא בא לומר שאנחנו לא צדיקים (בעיקר גלית).
    עומר, אתה צודק, בקרוב אפרט יותר על המצב של מלאווי ואפריקה בכלל – סיפור של רשעות ואטימות.
    אור, אתה צודק לחלוטין, ואני ממליץ לך להתנדב בארץ.
    צודקת גם רוני ה., אבל לא לגמרי. הייתי הופך מעט את השלבים שלך: קודם כל מגיעים שלב חמש, אח"כ אבע, אח"כ שש ושבע, ורק בסוף שלבים אחד ושניים.
    צוף, אפילו אתה צודק: חיי מוקדשים להרחבת גבול האדישות והרדידות.
    יהושפט, חתיכת זבל מטונף, מחקתי את התגובה שלך.

  • shirbaby  On 11/09/2003 at 15:02

    מאוד מרגש, בהצלחה. צריכים עוד מתנדבים לנסיעה.??

  • עופר לנדא  On 11/09/2003 at 16:21

    אני מוריד בפניך את הכיפה 😉

    (עומר: לך תסביר את זה לעמיר פרץ וליתר הארגונים החברתיים בארץ)

  • כע  On 11/09/2003 at 17:51

    באמת שלא חשבתי שעדיין ישנם אנשים שמסוגלים לראות מעבר לאף של עצמם. יפה.

  • Rogatka  On 12/09/2003 at 17:40

    טוב, אילו חיסונים תקבלו?

  • לורד פארקוורד  On 12/09/2003 at 23:13

    דרור ידידי, משימתך היא קודש בעינך וטוב שכך, דע לך, מלאווי זו מדינה מדהימה עם אנשים שמחים ומקסימים, רובם, עושה רושם מאושרים בחלקם. מכניסי אורחים ולבביים. קייפ מקליר זה מקום של לבנים, "מזונגואים". לכן בהזדמנות הראשונה תברח לנקטה ביי, זה יותר טוב בשבילך, יש שם סייטס לצלילה משובחים. אבל עזוב… הכל בולשיט, אין כמו מלאווי ואווי, או מלאווי גולד, תשאל שם מה זה, תבקש שיארזו לך את זה בעלה של בננה, אם לא יבינו תגיד שהלורד ידידך מזה שנים, שלח אותך. גו דרור גו… (ביליתי שם חצי שנה בצ'יל לא נורמלי, הלוואי וגם אני הייתי יכול לנסוע לשם)

  • הרג"כ  On 15/09/2003 at 23:22

    יישר כוח, מעשה טוב הנקרא רצון להשפיע.
    התעליתם על רצונכם הטבעי לקבל כטבע האדם ובע"ה תיישמו את השלב הרומני הגבוה של שינוי הרצון לקבל לרצון לקבל על מנת להשפיע.
    על מעשה זה של עזרה לזולת חיי עולם הבא מובטחים לכם
    .
    שאו מלאוי נס ודגל דגל מחנה ה-צדוק ותפיצו את האור הגדול של הקריוקי
    בכל אור קיים ניצוץ שיכול בע"ה לשנות את המציאות ולקרב את אחרית הימים.
    מדינת ישראל כולה גאה בכם ומקוה בכל ליבה שלא נתפוצץ פה.
    אל תשכחו לקחת איזה חמש שקל כדי להיכלל בסיירת שליחי המצווה.

  • M  On 16/09/2003 at 19:28

    קוראת את הכתוב שומעת את הללוליה של ניק קייב מזילה דמעה של התרגשות
    לפעמים צריך שיזכירו לך למה אנחנו יצירי אלוהים
    תודה

  • פול  On 17/09/2003 at 10:15

    אשמח לתרום 20 ש"ח למטרה כה ראויה, אבל אני שונא מסיבות ריקודים, מתעב DJ-ים, משתין על דן תורן ויורק על יהלי סובול (את חלוצי החלל אינני מכיר, מצטער).
    גם לא מצאתי מקום לתרומות באתר של האירגון.
    אם ישנה עוד דרך לתרום, אשמח אם תפרסם אותה.
    בהצלחה וכל הכבוד !

  • ranchuk  On 22/09/2003 at 12:12

    כל הכבוד.. באמת!
    להקדיש מעצמך ככה למשך שלושה חודשים..
    אני מקווה שבאמת תצליחו לעזור.

    בהצלחה ותשמרו על עצמכם!

  • ל  On 27/11/2003 at 15:11

    ברצוני לדעת איך מגיעים אליכם. אני רוצה לעזור לכם=להתנדב…

  • מורן כהן  On 31/05/2004 at 0:45

    אם אתם שואלים אותי האנשים בעולם הם חראות ודואגים לתחת של עצמם……… רציתי להגיד לכם כל הכבוד על מה שאתם עושים חבל שאין עוד אנשים כמוכם בעולם, הילדים צריכים אוכל, תמיכה ואהבה. אני עכשיו בת 16 כשאני יגדל אני יסע לשם בעצמי וינסה גם לעזור………… אוהבים אותכם תמשיכו כך

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: