אֶלוּל בלוז

 

1.
היום פתאום הבנתי מה זה הדבר הזה, השונה, שאני מרגיש באוויר כבר כמה ימים. כי אולי לא ידעתם – ואיך בעצם יכולים הייתם לדעת – אבל כבר כמה ימים שאני מרגיש איזה משהו שונה באוויר.
2.
היום, באמצע איבן גבירול, עליתי על זה. או אולי יותר נכון, זה נחת עלי.
חודש אלול.
זה חודש אלול, בייבי.
אֶלוּל בלוז.
3.
חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, זמן רצון.
ואני לא יודע שום דבר על קיומם של שערי שמיים, אבל אני יודע דבר אחד: באלול הם נפתחים. והיום כבר ז' באלול, בטח נרגע שם קצת התור. זה הזמן לקצת טוק טוק טוק על דלתי מרום, והמרום, אחיות ואחים, הוא בכל מקום, ובעיקר במקומות שהם בפנים.
זה הזמן לטוק טוק טוק על דלתי המרום הפנימי.
אֶלוּל בלוז.
4.
חודשי אלול של ילדותי: סליחות, שופרות וסוג מיוחד של תוגה אופטימית שעומד באוויר. וזה הדבר הזה שבדיוק נחת עלי היום באמצע איבן גבירול כמו חללית מהחלל הפנימי (אני לא מאמין בחלל החיצון): הסוג המיוחד הזה של התוגה האופטימית.
אֶלוּל בלוז.
5.
חרא על הראש של ספטמבר, מה לי ולו?
אני טיפוס של אלול, בייבי, איים סינגינג דה אֶלוּל בלוז.
ככה, באמצע איבן גבירול
רוקנרול!
6.
זהו חודש הסליחות,
ואני מבקש סליחה בדיוק כמו שאני סולח:
לכולם, בכנות, כל הזמן.
אֶלוּל בלוז.
זהו חודש הרחמים,
ואני מבקש רחמים בדיוק כמו שאני מרחם:
על כולם, ברכות, רוב הזמן.
אֶלוּל בלוז.
זה זמן רצון,
ואני מתרצה בדיוק כמו שאני רוצה:
כל הזמן.
אֶלוּל בלוז.
7.
תקעי בחצוצרות שלך, בייבי – זה האֶלוּל בלוז.
קרבי אלי את הסתיו שלך, בייבי – זה האֶלוּל בלוז.
8.
אני שמח להיות הראשון שמאחל לכם שנה טובה.
9.
שנה טובה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • קירות אילמים  On 04/09/2003 at 19:07

    שנה אחר שנה עונה ועוד עונה
    ועד שהיא עונה
    הווווווו, בזבה בלוז,
    ווווהווווהווו, בזבה בלוז
    בזבה בלוז (מאיר אריאל)

  • zabain  On 04/09/2003 at 19:39

    אני לדודי ודודי לי=אלול
    אני לאומן ואת לאמא שלך=אלול
    שנה טובה

  • אוסנת  On 04/09/2003 at 19:54

    זה עוד לא אלול בלוז..
    כשיתחילו רוחות קרירות, והעלים יאספו עזובים בשולי המדרכות. אנשים יכסו את עצמם ביותר שכבות ויותר ניכור.
    כמישהו בבששמורה ביוסדי תלמד את הילדים שהחצב מסמל את בוא הסתיו
    אז נוכל להגיד שהגיע האלול בלוז. באמת.
    ואולי נוכל רק להקשיב לשריקת הרוחות ולהבין בשקט

  • דניאל  On 04/09/2003 at 21:09

    תחרות מי יגיד ראשון שנה טובה.
    מה שכן, התחיל הסתו. כלומר הרוחות הראשונות שמלחכות את האוויר לפני שהוא בא – הגיעו גם הן. אחריהן תבואנה הרוחות הסתוויות שאנו כל כך מכירים ואוהבים.
    ובינתיים מי שלא בים בכל ערב – יוגה, תאי-צ'י, סתם נושם או רץ ושוחה מפסיד את הסתו האמיתי של רצועת החוף. אויר יש בתל אביב אויר.

  • אביבה  On 04/09/2003 at 23:05

    חורף זה נעימות (ו' בשורוק), ורצוי על רקע סופה או גשם. נעימות של אריגים ורצון לחיבוק.
    דווקא הקיץ הוא מנוכר – עור חשוף, סתמי, אור חזק והזעה שמרחיקה אותנו אפילו מלנשק לשלום.

    שנה טובה גם לך, פויר, שנה של התחדשויות.

  • עופר לנדא  On 05/09/2003 at 0:00

    אצלי אלול, יחד עם הסתו והחורף בכלל, מתקשרים לא לבלוּז אלא לסמבה וסלסה… וכן, אני יודע שהתכוונת לתחושה ולא למוזיקה, אבל אצלי סמבה וסלסה מבטאים תחושה של שחרור… חופש… החום המעיק נעלם וכבר לא כזה קשה להרים רגל מעל פני האדמה…

    אפשר לקום. ולרקוד.

  • דרור בורשטיין  On 05/09/2003 at 0:00

    שום דבר לא בא
    לקרוא בקולו של נתן זך

    בחיים לא הייתי בּא
    לעבוד בשביל משכורת
    אם לא היו את הבונוסים
    הגדולים, בחיים לא הייתי
    עובד בשביל משכורת
    מדובר בסכומים גדולים, אם
    לא היו גדולים, לא הייתי
    בּא. אם לא היה הרבה כסף,
    לא הייתי בּא. בּאתי
    בשביל הכסף. לא בּאתי
    בשביל לבנות את יוון. בּאתי
    בגלל המחיר

  • אוסנת  On 05/09/2003 at 0:21

    חורף זה לא ניכור, אני מסכימה.
    חורף חורף זו התכנסות למרבצים פנימיים. וריח של גשם.
    סתיו לעומת זאת, הוא אפרורי ובודד, קריר ונוגע ללב.
    רוחות מצמררות מחדירות בנו התבדלות

  • sebastian  On 05/09/2003 at 8:32

    למה להרחיק לכת עד ארובות השמיים? אתה מדבר בעצם על רוחות צפוניות שמאפיינות את הימים האלה.

    עצה טובה ראשונה – אדם טוב לב הוא מי שמבקש סליחות כל השנה. אדם רע הוא מי שאוסף את כל הסליחות ליום אחד.

    עצה טובה שנייה – אדם טוב לב הוא מי שמבקש סליחה מאדם אחר, והוא פונה אליו ישירות. אדם רע הוא מי שמבקש סליחה דרך אלוהים.

    עצה טובה שלישית – אל תעשה לך ימים בשנה שאי אפשר לחיות אותם כל יום. תעשה את השנה לימים שאפשר לחיות אותם כל יום.

    מסקנה אפשרית – בלי אלוהים, אפשר להסתדר לא רע, ואפילו טוב יותר.

  • פ"ש  On 05/09/2003 at 11:15

    עוד מעט נכנסת שבת…

  • עופר לנדא  On 05/09/2003 at 11:48

    חורף זו לא התכנסות. חורף זה הפתחות.
    נפתחים שערי שמיים, ואפשר סוף סוף לצאת.
    כל הקיץ אנחנו קבורים בין כתלים ומזגן
    מנסים להתקרר טיפה…
    בחורף אפשר לצאת, להנות מהאוויר הנקי…

    בקיץ אנחנו דביקים, מגעילים ומתרחקים זה מזה.
    בחורף אנחנו מתקרבים זה לזה, זה בזרועות זה…

  • דרור בורשטיין  On 05/09/2003 at 17:29

    חורף זה הסכומים הגדולים. הסכומים גדולים, אם
    לא היו גדולים, לא הייתי בא.

  • עופר לנדא  On 05/09/2003 at 17:31

    שלל הערותיך לגבי גלעד שרון – הפזורות ברחבי הרשימות – עשויות לשמש יופי של טיזר לפוסא בנושא, אבל אני רואה שלא כתבת שום דבר כזה, אז מה הקטע?

  • דרור בורשטיין  On 05/09/2003 at 18:52

    הערתך נכונה. לאחר שיקול ממושך חשבתי שככה יותר נכון. אגב, אלו לא הערותי, אלא שירו של גלעד. זה יותר נכון כי השיר הזה עומד ביחס לכל מיני דברים אחרים, ולא בפני עצמו. למשל, כאן מדברים על החורף והקירבה שהוא טומן בחובו לאוהבים. ואני אומר אל מול זה:
    "חורף זה הסכומים הגדולים. הסכומים גדולים, אם
    לא היו גדולים, לא הייתי בא"
    כלומר, אנחנו עסוקים בעניינינו, בעוד שמעלינו מתרחשים דברים אחרים. במילים אחרות, לסכומים הגדולים לא משנה אם חורף או קיץ.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: