גבר של מעט מילים

 

גשם ירד על העיר כמו נקמה קרה. הרחובות היו ריקים והסמטאות היו כולן שלו, ולמרות שבגדיו היו ספוגים במים – ממגפי העור השחורים, דרך מכנסי הטוויד האפורים שבחגורתם תחובים היו שני אקדחים וסכין, דרך חולצת המשי השחורה ועד מעיל הגשם הארוך, שהסתיר את רובה הציד קצוץ הקנה – הוא הלך לאט, כאילו לא יורד גשם, כאילו אף פעם לא יורד גשם, כאילו תמיד יורד גשם.
בעיניו, אם היינו יכולים לראות את עיניו, השתקפו צער וזעם אינסופיים. הם רצחו את אשתו ואנסו את בתו ולא נותר לא שום דבר להפסיד. מגפיו נקשו על המדרכה הרטובה, ואם לרגעים היה פסקול יכול להיות שהיינו שומעים ברקע את "אימפריית הרשע" של "רייג' אגיינסט דה מאשין".
הוא פנה שמאלה בסמטה מטונפת, נעמד מול דלת שחורה, וצלצל בפעמון. פשפש צר נפתח, וקול של גבר שאל: 'מי אתה, לעזאזל?'. 'באתי אל ג'ימי', אמר הגבר בשקט. 'ג'ימי לא מעוניין לראות את הפרצוף המכוער שלך', אמר הקול. בתגובה, דחף הגבר את קנה הרובה אל הפשפש, וירה. נשמעה זעקה, ואחריה זעקות נוספות של אנשים אחרים. ירייה נוספת מרובה הציד פיצחה את המנעול. הוא בפנים.
פלורסנט מקולקל האיר/לא האיר מסדרון לא ארוך. בקצה המסדרון הופיע גבר נמוך, שהמילה האחרונה שלו, לפני שספג שני קליעים בבית החזה, היתה 'זין!'. הגבר המשיך להתקדם, פורץ בבעיטה את הדלת שעמדה משמאל. זוג הזדיין שם. הוא הצמיד את קנה האקדח אל עורפו של הגבר, וירה. המוח המלוכלך ניתז על גופה העירום של האישה. הגבר הביט בה. 'ג'ימי', אמר. המומה, הצביעה האישה אל המסדרון.
ביציאה אל המסדרון חיכו לו שני נערים. הראשון קיבל כדור בין העיניים, השני ניסה להימלט, ונורה בגבו כמו כלב. הוא שכב על הרצפה, גוסס. איפה ג'ימי, שאל הגבר. הנער ירק דם וסינן 'לך תזדיין'. הגבר הניח את הרובה על הריצפה, התכופף אל הנער, לקח את ראשו בידיו, וסובב בחוזקה.
מאחורי הדלת האחרונה המתין ג'ימי עם אקדח שלוף. הגבר נכנס אל החדר. 'מי אתה', צרח ג'ימי, 'ומה אתה רוצה ממני לעזאזל'. הגבר נתן לאקדח לענות במקומו. הכדור הראשון פגע בכתפו של ג'ימי, שהצליח לירות ירייה אחת ששפשפה את זרועו של הגבר. ג'ימי נפל אל הרצפה. הגבר התקרב, בעט את האקדח של ג'ימי אל הפינה, והתיישב על הרצפה ליד ג'ימי. ג'ימי גנח, מקלל, 'מי אתה, בנזונה?'.
הגבר הצית סגריה, ומכיס מעילו הוציא תמונה קטנה שצולמה לא מזמן. תמונה של משפחה בחופשה, משפחה מאושרת. הגבר דחף את הצילום בפרצופו של ג'ימי. ג'ימי הבין, וגיחך: 'היא צרחה כמו משוגעת, הקטנה, כשזיינתי אותה בתחת'.
הגבר שלף את הסכין הארוכה, והניח אותה ליד ג'ימי, שהמשיך למלמל: 'גם את אשתך זיינתי, מאדרפאקר, מה יש לך לומר על זה?'.
ללא מילה, נעץ הגבר את הסכין בארובת עינו השמאלית של ג'ימי, שצרח, מפרפר כמו דג מחוץ למים. הגבר ניגב את הסכין במעילו של ג'ימי לפני ששחט אותו, כיבה את הסיגריה בארובת העין המדממת של ג'ימי ויצא ללא מילה מהדירה. הגשם עדיין ירד, ובעיניו עדיין השתקף הצער.
הלילה רק התחיל. אלה לא היו הגופות האחרונות שיסמלו את המסלול של הגבר הזה. הלילה ייגמר בשורה של גופות דקורות בסכין ומחוררות מכדורים. לא היו מילים ולא היתה נחמה – היתה רק נקמה.

 

מוקדש לצ'ארלס ברונסון, שמת לפני יומיים, והוא בן 81. כגברים, אנו חבים הרבה לצ'ארלס ברונסון, שהיה שם בשבילנו, שהיה שם – ושתק. לא גבר של הרבה מילים היה ברונסון. כמו שאומרים אצלנו: היה גבר, וגבר שהיה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איתי  On 03/09/2003 at 14:21

    שום דבר לא יגרום לי להאמין בעובדות. יש משהו שקיים, וזה לא אני, עובדה.
    יש רובה שיורה, ודם שנוזל, וקול של גולגולת מתפצחת. עובדה.
    אבל משהו חסר…

  • רוני  On 03/09/2003 at 14:45

    התחלתי בזמזום של השוטר אזולאי וגמרתי עם סיגריה במיצי עין. זוועה, דרורצ'יק. התגעגענו אבל ברחמים, ברחמים.
    זה קטע מסרט או פרוזה פרטית?

  • זו ש  On 03/09/2003 at 15:01

    לא יודעת
    אני מעדיפה גברים שחבים הרבה לפו הדוב, שהיה שם בשבילם.

  • סבסטיאן  On 03/09/2003 at 15:07

    חבל שיש גברים כאלה.

  • דרור פויר  On 03/09/2003 at 15:23

    ליידיז, מצטער אם פגעתי ברגשותיכן, באמת. אבל מדובר במחווה לסדרת הסרטים "משאלת מוות", בה כיכב הקשוח הכי קשוח, האיש שהאיטלקים כינו "אִיל ברוּטוֹ" (המכוער), והצרפתים כינו אותו (בצרפתית זה נשמע טוב יותר) "המפלצת המצולקת" – צ'ארלס ברונסון.
    כשלעצמי, אני מעדיף את ברונסון של "היו זמנים במערב", אבל לא היה לי חשק לכתוב מערבון. את שואלת (רוני) אם זו פרוזה פרטית. לא, אלו זכרונות.

    אני מודה שאני יכול להתחבר גם לפו הדב ולכל הדברים האלה של הבנות, אבל אין כמו גבר קשוח.

    ובבקשה, בבקשה: אל תגידו לי שוודי אלן סקסי.

  • סבסטיאן  On 03/09/2003 at 15:52

    אני אוהב לצפות בסרטים במופעים של גבריות, אבל אני יודע שאני צופה בפרוטזה של מה שחסר להם.

  • לוליטה  On 03/09/2003 at 16:08

    וודי סקסי כמו פויר, מגוחך כמוהו ומצחיק כמעט כמוהו

  • אבי  On 03/09/2003 at 16:17

    צ'רלס ברונסון, השם יקום דמו.

  • רותי  On 03/09/2003 at 16:30

    פויר יותר סקסי מאלן.
    ובטח שפויר יותר סקסי מברונסון.
    אבל זה לא כזה מאתגר.
    בשני המקרים.

    חוץ מזה כל בנאדם שהחלפתי איתו חצי מילה בחיים יראה לי יותר סקסי מאיזה פלקט קולנעי.

    צריך לראות איך גבר (או אישה, כמובן) מביט, איך הוא מדבר, איך מתנהל.

    המצלמות מנטרלות את האמת מהסקס-אפיל.

    ככה, בשקט בשקט, הרגה לנו תקשורת ההמונים את המיפלט האחרון.

  • אלכסנדר  On 03/09/2003 at 16:38

    מסכים עם כל מה שכתבת. למעט מקרה אחד יוצא דופן.
    http://www.boutique.co.il/studio.asp?ID=166

  • דרור בורשטיין  On 03/09/2003 at 16:40

    הקטע יפה, לירי

    אבל זה לא בדיוק מה שברונסון עשה בסרטים, הלא כן? הוא לא דקר אף אחד בעין, למיטב זכרוני. יריות כן, אבל בלי הרבה מיצים. מה שאתה מתאר הוא כמו שילוב של פרדי קרוגר, עוד יהודי חם, וצ'רלז ברונסון.

  • ש.א.ע  On 03/09/2003 at 16:48

    איפה ההומור חברים?

  • לוליטה  On 03/09/2003 at 17:08

    תשאילי לי ת'עדשות מגע?

  • דרור פויר  On 03/09/2003 at 19:02

    1.
    אני אומר שאם צ'רלס ברונסון הולך מכות נגד פרדי קרוגר – ברונסון מנצח!
    2.
    רותי, אני חצי מסכים אתך: סקסייר ת'ן אלן, אבל לא סקסייר ת'ן ברונסון. את רמת האיתגור את קובעת; אנחנו רק אובייקטים מיניים, קורבן של אופנות חולפות. היום משתמשות בנו נשים לצרכיהן, מחר הן זורקות אותנו לטובת מודל חדש יותר כמו האפס הזה, קיאנו ריבס.
    3.
    קיאנו ריבס – צעירים כמוהו הרסו לנו את המקצוע.

  • אזרח  On 03/09/2003 at 20:12

    אני זוכר את הדמות של חופר המנהרות הקלסטרופוב.
    הקטע שהוא מסמן את האיקס על הריצפה,
    נחרט לי, בצורת איקס, במוח.

  • דרור בורשטיין  On 03/09/2003 at 21:06

    "הולך מכות", מר פויר, היא דרך משונה לתאר את מה שפרדי עושה. הולכים מכות בבני עקיבא. כשמדובר בפרדי, זהו מרחץ דמים. אולי אני מדקדק בקטנות.

  • בילי  On 04/09/2003 at 10:32

    עשרים שנה מהיום, גם קיאנו יראה לך ברונסון

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: