הבקרים של ההנגאובר העצבני

 

חלק מהקוראים אולי זוכר שלפני מספר שבועות, שבינתיים נמתחו לחודשים, עסקנו פה בבקרים של ההנגאובר הידידותי; אותה תחושה נהדרת, שלא לומר נאצלת, של המפגש המחודש עם האדם שהיית אתמול, או לפחות עם מה שנשאר מאותו אדם שהיית אתמול. שיבחנו פה את ההנגאובר הידידותי, הצד השני של ליל שתייה מתון, שגורם לאדם להרגיש קצת כמו רוק-סטאר. נחמדה היא תחושת ההנגאובר הידידותי; נחמד לקום אל תוך סוג של ערפל קל בגוונים של לילך שמלווה אותך לכמה שעות, נחמד לראות את המחשבות מתמתחות, בוחנות מחדש את העולם כמו ילד שנכנס בפעם הראשונה לקניון. ההנגאובר הידידותי הוא חבר, או יותר נכון: הוא מפגש עם חבר.
אבל היום נדבר על ההנגאובר העצבני, שהוא לא חבר של אף אחד. ההנגאובר העצבני, אחיות ואחים, אולי נתקלתם בו גם אתם, הוא מסתובב בעיר – הוא הצד השני של כל הארק הזה שאתם שותים, הוא הצד האפל של ה"ג'יימסון עם שני קרח" (ארבע מילים שחזרתם עליהם כל כך הרבה פעמים אתמול, כמו תפילה), של הבירות, היין, הייגרמייסטר (מה עוד היה שם, אלוהים? אני לא מצליח להיזכר. יכול להיות ששתיתי וודקה? אני בכלל לא אוהב וודקה). ההנגאובר העצבני מסתובב בעיר, מחפש קורבנות תמימים. והשבוע הוא תפס את אחיכם.
הרבה זמן עבר מאז פגשתי את ההנגאובר העצבני. כבר הספקתי לשכוח את מאפייניו: את תחושת אתר הבניה שהוקם בין האוזניים שלך (האם אנחנו באמת צריכים עוד מרכז מסחרי?), את המשקל של ארבעים אנשים שיושבים לך על העפעפיים (יושבים, מנדנדים את הרגליים ותוך כדי כך מעבירים ציפורניים על לוח), את פחד הגבהים שתוקף אותך בכל פעם שאתה מציץ לכיוון אצבעות הרגליים שלך (אלוהים, מתי הם הספיקו להתרחק כל כך?), שלא לדבר על הטעם המשונה שנשאר בפה (יכול להיות שלעסתי סוליות של עובדים זרים?), ועל ההבנה הפתאומית שהפכת למאפרה ענקית שלא רוקנו אותה ארבעה חודשים, שלא לדבר על חוסר ההתחשבות של כל האנשים האלה שמשחקים מטקות בתוך ארובות העיניים שלי. לא יפה מצדם. ההנגאובר העצבני הוא קצת כמו להיות גרגור סמסא של קפקא, שהפך לג'וק ענקי, אבל בהבדל אחד – אתה ג'וק ענקי שדרכו עליו. אתה בעצמך דרכת על הג'וק הענקי שהוא אתה.
אני לא ממש בטוח מה קרה, אז אני מרים טלפון לחבר שהיה אתי אמש, לברר מה שלומו. כן, גם הוא מרגיש כמו תאונת עבודה של מהנדסי גנטיקה. תגיד, הוא שואל אותי, יכול להיות שבשתיים בלילה אכלנו רביולי, שתינו בקבוק יין וצרחנו אחד על השני עקב חילוקי דעות פילוסופיים? אני לא זוכר שום דבר כזה, לפחות לא בבירור, אז אני מרים טלפון לחבר אחר, שגם הוא היה בחברתי אמש. כן, גם הוא מרגיש כאילו יד ענקית ירדה מהשמיים וקימטה לו את הצורה. תגיד, הוא שואל אותי, יכול להיות שבשלוש בלילה הזמנת אותי לשנאפס אפרסק? אני לא זוכר שום דבר כזה, לפחות לא בבירור. אני מציץ בארנק: הוא ריק כמו קורות חיים של פג. אני מביט במראה: הגבר שמביט בי נראה כמו צל של צל.
בצער רב, אנחנו מגיעים למסקנה שאנחנו לא הולכים ונעשים צעירים יותר, וההנגאובר העצבני – הוא רק הולך ונעשה עצבני יותר. פעם, כשהיינו ילדים, ההנגאובר היה החבר הכי טוב שלנו. היום הוא מלאך המוות. ההנגאוברים הולכים ונהיים קשים יותר, ארוכים יותר. הזמן, אחיות ואחים, דופק אותנו טוב טוב. הוא עדיין בעדנו, אבל אין לו בעיה לצחוק על חשבוננו. פעם היינו מתנערים ממנו תוך שעה שעתיים, היום זה לוקח חצי יום במקרה הטוב, שלא לדבר על שלושה ימים של טראומה. תוך כדי שאנחנו מדברים, אנחנו שמים לב שבשיחה שלנו עולים מושגים כמו "צרבת", ותנו לי לומר לכם דבר אחד שלמדתי על המין האנושי: שיחה שמופיעה בה המילה "צרבת" יותר מפעמיים, היא שיחה שכדאי לסיים אותה כמה שיותר מהר. אני שונא את המילה "צרבת". אם הייתי בדרן, הייתי אומר שהיא עושה לי צרבת.
ההנגאובר העצבני, אני חייב למצוא דבר אחד טוב לומר עליו, כי אין דבר שאי אפשר לומר עליו לפחות דבר אחד טוב. אז ככה: גם זה עובר. לאט לאט, תוך כדי שאני כותב את השורות האלה, אני מרגיש אותו מתפוגג. אני מרגיש את העננים מתפזרים, פתאום אני זוכר איך קוראים לי, אני נזכר איך חזרתי הביתה, איפה הייתי ומה עשיתי (אולי חוץ מעניין השנאפס אפרסק). אני מעריך שתוך שעתיים אוכל גם לומר מלים של יותר מהברה אחת. אני לא בטוח אם "גם זה עובר" נחשב לדבר טוב, אבל זה הדבר הכי טוב שאני מסוגל לחשוב עליו כרגע. גם זה עובר, ותוך כמה שעות הכל יהפוך לזיכרון מתוק. תוך כמה שעות יישכח הסבל, ואת מקומו תתפוס תחושה אחרת. אני כבר לא יכול לחכות.
ההנגאובר העצבני – אין בו פואטיקה, כי אין פואטיקה בלהיות פירה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: