בעל הבית השתגע!

 

אני מסתובב לי באינטרנט ככה סתם, ופתאום – אלוהים יודע איך הגעתי לשם – נכנסתי ל"מיתוס", וראיתי שמוכרים שם את הספר שלי, "צדוק בנפתולי התשוקה" ב-29 ש"ח!

 

 

כן, 29 ש"ח! עשרים ותשעה! משוגע מי שלא קונה! אפילו מעצור לדלת עולה יותר! קנו שניים! קנו חמישה!

הנה, זה הלינק.

ואם אתם לא בטוחים שזה הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות ב-29 ש"ח, אתם יכולים לעיין בחלקים מהספר שפרסמתי באתר האישי שלי, המתארח באתר רשימות המארח כותבים נוספים. הנה, כאן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תומר  On 30/07/2003 at 1:22

    הבעיה בלקנות את הספר שלך מהאינטרנט נעוצה בכריכה שלו. אפשר למצוא בשוק כריכות מטורפות (עם ר' מתגלגלת) כמו שבתמונה הנ"ל, אך ישנן גם כריכות כסופות חלקות, הרבה פחות מטורפות (כן, שוב, ה-ר' מתגלגלת). איך תסביר את זה? איך אני יודע שלספר שאני קונה יש כריכה מטורפת (עם ר' מתגלגלת)?

  • פורל  On 30/07/2003 at 1:29

    28 בלבד

  • פיתה  On 30/07/2003 at 2:19

    דרור, יש לי שאלה קצת קשה אולי, ואני מקווה שתוכל, אם תרצה, לענות אליה. השאלה מתבססת על תחושה שיש לי מקריאה של דברים שלך, תחושה שאתה לא כל-כך אוהב את כל התחום של הפרסום, או תעשיית הפרסום, נקרא לזה. עכשיו, אין ספק שאתה עושה כאן פרסומת, למרות שזה לעצמך, זאת עדיין פרסומת לכל דבר. אין לי שום בעיה עם זה. השאלה שלי: האם אתה חושב שיש הבדל מהותי בין מה שנקרא פרסום עצמי, שבו אתה מפרסם את הסחורה שלך (בוא לא נתווכח על עניין הצורך למכור את הסחורה, כי ברור שאת זה אתה מעוניין איכשהו לעשות), ובין פרסום של סחורה שלא אתה ייצרת, או מה שנקרא: תעשיית הפרסום המקצועית. בסופו של דבר, הרי מישהו מעביר להם את הזכות לפרסם את סחורתו, איזה פסול יש בכך? ואם אתה בעד פרסום סחורתך שלך, מדוע אתה מתנגד עקרונית, אם אני מבין זאת נכון, לפרסום על מאפייניו הקפיטליסטיים השונים, ועל שטיפת המוח שבו, כולל הטענה, המוצדקת בחלקה, שהפרסום מנסה לגרום לך לחשוק במה שאין לך כל צורך בו?

    אותי עצמי השאלה הזאת מטרידה, ואין לי עמדה או תשובה חד משמעית. אשמח לדעת מהי עמדתך, והדבר גם יעזור לי אולי להבין את האידיאולוגיה, או האנטי-אידיאולוגיה, שמדריכה אותך ואת צדוק בחיים. אם יש דבר כזה בכלל…

    אגב, אני חושב שלא אקבל את התשובה שהם תאגידים מפלצתיים (כלומר המפרסמים) ואתה בסך הכל איש נחמד שכתב ספר ורוצה למכור כמה עותקים. נראה לי שיש פה, או צריך להיות, משהו יותר עקרוני…

  • הנזיר  On 30/07/2003 at 2:43

    כי תעשיית הפרסום מוכרת שקרים, וצדוק מוכר אמת.
    תעשיית הפרסום מוכרת דברים שכשאתה קונה עושים אותך חלש וגורמים לך ךהרגיש רע.
    וצדוק יעשה לך רק טוב.
    פרסומות זה כמו קריפטונייט, והצדוק יעשה ממך סופרמן ויהיה הסופרמן הפרטי שלך.
    וכן הלאה, וכן הלאה, עד סוף הפלייליסט בקריוקי.
    יה, בייבי!!!

  • שי  On 30/07/2003 at 3:14

    שאני בא לקרוא איזה טור מעניין של איש מעניין ובמקום זה דחפו לי פרסומת. לא ראוי.

  • מתיתיהו אחר  On 30/07/2003 at 4:52

    איזה כיף דרור שוב מפרסם את הצדוק שלו, בנאדם קצת כבוד עצמי, מי שקורא פה כבר הבין שיש לך ספר, וסביר שגם קרא לא מעט קטעים נבחרים ממנו, תן לו לרוץ קצת לבד, לא יקרה לו כלום.

  • טל  On 30/07/2003 at 8:17

    כתב ספר, אסף את האומץ להוציא אותו ועכשיו רוצה וגם צריך לעשות עליו כמה ג'ובות. לגיטימי. בטח כשמדובר בסופר צעיר שלא ממש עושה את המיליונים שלו בתחום הזה.

    אנחנו מקבלים פה תכנים טובים ובחינם, אין סיבה שהכותבים לא יפרסמו פה כל מיני תוצרים שלהם (והרי הם כבר עושים את זה, בדרך סמויה יותר)

    אז כולם ביחד, לומר איתי "פ י ר ג ו ן"

  • יובל  On 30/07/2003 at 9:32

    אנשים לוקחים את האינטרנט כמובן מאליו. אתר דורש השקעה בזמן ובכסף. אז קראתם בקפטן אינטרנט לפני 4 שנים על כמה שהאינטרנט חופשי ונהדר. קניתם מחשב חדש כדי להיות איפה שרוח האומנות נמצאת.. צאו מזה. העולם לא עובד ככה. כמו שבמגזינים "חינמיים"(42?) אתם תוצפו בפרסומות (רק כדי לכסות על ההוצאות כמובן), ככה גם באינטרנט. ניסיתם פעם להקים אתר שמתעדכן בתוכנו באופן קבוע? לא השקעה פשוטה.
    האינטרנט הוא לא שלכם, הוא של האנשים שמשקיעים בו.
    אגב, בלי כל קשר לרשימה, האינטרנט זה כן 0 ו 1 , דבר יבש וטכני.
    אתם נכנסים ומקבלים תוכן בחינם ועוד מתלוננים. אז נכנסת (לשי) לאתר וראית פרסומת. אבוי.

  • דרור פויר  On 30/07/2003 at 10:25

    פיתה יקרה, אכן צדקת באבחנה שלך: אני לא אוהב את תעשיית הפרסום. למעשה, אני בז לה ולכל מה שהיא מייצגת. אבל – וזה אבל חשוב – אני לא בז לה בגלל שהיא מנסה למכור דברים, זה לגיטימי ואפילו נחוץ. אני בז לה כי היא תעשייה שחרטה על דגלה את השקר, הניצול, ההנצחה של סטריאוטיפים ודעות קדומות, ואולי הכי חשוב: היא תעשייה שנלחמת באינדיבידואל ומקדמת את העדריות, הבורות, וחוסר המחשבה העצמית. זה, פחות או יותר, מה שאני חושב על הפרסומאים.

    לעומת זאת, וכאן אני מזדהה עם תשובתו של הנזיר, אני לא משקר לאף אחד. כתבתי ספר שאני די גאה בו, אני מציע קטעים להתרשמות, וכן, חשוב לי שיקראו אותו. אין פה ממש עניין של כסף. מהעשרים ותשעה שקלים האלה אני אקבל בערך עשרים ותשע אגורות לפני מס.

    פורל היקר, שתה ג'יימסון אחד גם בשבילי!

    אני מבין את הרגישות שלכם, קוראים יקרים, ולכן אני ממליץ לכם להתעלם מהרשימה הזו, ולעבור לרשימה הקודמת שפרסמתי המתארת את חוויית הצניחה החופשית שלי:
    http://www.notes.co.il/dror/1742.asp

  • מיכל  On 30/07/2003 at 13:27

    אנחנו נכנסים ומקבלים תוכן בחינם ועוד (!!) מתלוננים.
    סליחה?? מה ההתחסדות הזו? הרי זה כל הסיפור של האינטרנט, לא? הוא בחינם. זה לא מעמיד כל אתר וכל בלוג מעל לביקורת (או "התלוננות") של קוראים.
    הכותבים ב"רשימות" אינם צדיקים (או צדוקים) שברוב נדיבותם מקריבים את זמנם ומרצם כדי להעניק לנו תכנים בחינם: הם מקבלים במה נהדרת שכל יוצר היה מוכן למכור את אמו תמורתה [על האגו נדבר בפעם אחרת]. יש באתר הזה עוד סופרים/משוררים/מבקרים , וכולם זוכים לחשוף את יצירותיהם הקודמות בפרטים הנוספים, בהמלצות החמות ובפרסום חוזר של יצירות קיימות. זו פריווילגיה – לגיטימית – שיוצרים אחרים, נטולי בלוג, יכולים לחלום עליה.
    אבל עד כה, נדמה לי, אף אחד מהם לא עשה את זה בצורה כל כך בוטה.
    השאלה כמה אגורות תרוויח מכל עותק שנמכר לגמרי לא רלוונטית כמובן: זו לא שאלה של כסף אלא של אתיקה – אחרי שהרבית להעיד על עיסתך אתה שולח אותנו, חד וחלק, לרכוש אותה.
    בעל הבית לא השתגע, הוא רק ויתר על כל שריד של הטעם הטוב.

  • morcarmon  On 30/07/2003 at 13:56

    איזה נודניקים.

  • יעלי  On 30/07/2003 at 13:57

    תשמעי מיכל, יש לי רק מילה אחת בשבילך, אז אני אגיד אותה פעמיים:
    יאללה יאללה

  • יובל  On 30/07/2003 at 14:01

    ממתי "הסיפור של האינטרנט" בחינם?
    בתחילתו הוא היה מיועד לצבא ארה"ב ולאחר מכן לאקדמיה, כלומר רשת סגורה. ברגע שהוא נפחת לקהל יותר גדול, ושינה את יעודו מכלי תקשורת בסיסי לבעל תוכן, נכנס הכסף לתמונה.
    זו תמימות לחשוב על רוח האינטרנט החופשית ושהכל חינם.
    מתי בפעם האחרונה קנית ראוטר? את יודעת כמה עולה להחזיק סיב אופטי?
    וסוד קטן, אבל שיהיה בינינו, יש אתרים באינטרנט שהמטרה שלהם לי לקדם מכירות, ואפילו למכור בעצמם…

  • אייל  On 30/07/2003 at 14:36

    הדיון המעניין הוא לא על תולדות האינטרנט אלא, כמו שאובחן כאן בלי כחל ושרק, על אתיקה ועל טעם טוב.
    יוצר ששולח קוראים, ברוב אובייקטיביות, לרכוש את יצירתו שלו, גם אם זה כשר, זה בלי ספק מריח לא טוב

  • אילן  On 30/07/2003 at 14:37

    אוף. כמעט נפלתי בגדול. חשבתי שמדובר בצדקבנפתולי התשוקה בעשרים ותשעה שקלים בלבד. כמעט וקניתי. גם צדק וגם תשוקה במחיר כל כך עממי? אבל אז התעטשתי או שמא התעשתי.

  • אשת יאללה יאללה  On 30/07/2003 at 15:40

    כסף זו לא מילה גסה, לא למי שמוכר ורצה לקבל אותו, ולא למי שמרגיש שכדאי לו לקנות אם זה במבצע.
    יוצר שכותב ספר – למה שלא ירצה למכור אותו?
    מה קרה?
    השקיע זמן? השקיע? השקיע מכשרונו? השקיע. תקראו קטע, אהבתם – קניתם, ויאללה ביי.

  • תומר  On 30/07/2003 at 15:40

    מה עם השאלה שלי על הכריכה?

  • אייל  On 30/07/2003 at 15:53

    גם צועקת, גם בעיות בהבנת הנקרא?
    מי אמר לא כשר? הנה אני חוזר: כ-ש-ר. גלאט. אוקיי? רק לא בטוב טעם.
    אכן, קראנו כאן לא מעט קטעים מתוך הספר. גם הכבדים בינינו כבר הבינו שיש ספר ומי שאהב יכול היה לקנות מזמן.
    קצת יותר קרדיט לקוראים, קצת פחות פרסומת עצמית, שנשארת בוטה גם כשהיא עטופה בהומור ובכריכה מבריקה.

  • דרור פויר  On 30/07/2003 at 16:12

    אני עומד כאן בפניכם כנוע ושפל רוח, ומודה לכם על שהעמדתם אותי במקומי, כמו גם על השירות הנכבד שעשיתם בעבור כלל הציבור כשחשפתם את פרצופי האמיתי: פרסומאי תאב בצע, אגו-מאניק, חסר אתיקה, בסטיונר מארץ הבסטיונרים, אודטה דנין לעניים, ואיש חסר בושה באופן כללי.
    אני מתנצל בפני הוועדה על הניצול הבוטה שעשיתי במדיום האינטרנטי – שכולו חינם ואהבת אדם – לטובת צרכי האישיים ועסקיי הפרטיים.
    כמו כן, אני מבקש להודות לחברי ועדת האתיקה על עירנותם, שנאמר "שומר ישראל לא ינום ולא יישן". לולא אתם, חברים יקרים, אנא אנו באים והמבין יבין ויפה שעה אחת קודם וכל המוסיף גורע ואין כמו במבה.

    ואף על פי כן, אני ממלמל בצאתי מחדר העינויים, נוע תנוע

  • שי  On 30/07/2003 at 16:40

    מה שהתכוונתי – זה שהיה צריך להזהיר אותנו מראש. אני בא לפה לא כדי לקנות. יש את דיבוק ומיתוס בשביל זה. יותר אתי זה לשים לינק קבוע בבלוג (לקניית הספר צדוק… לחצו כאן). אף אחד לא יתרעם. אבל כשדוחפים לי בעיתון פרסומת של גד בירון ודומיו או קומוניקטים ואני לא מצליח להבדיל בין תוכן עיתונאי לפרסומת זה מקומם.

    וכאילו שאתם לא מבינים את זה. אני בטוח שדרור מבין.

  • סתם אחת  On 30/07/2003 at 16:59

    מצחיק, עם הבמבה וכל זה, אבל אכן: נוע תנוע. ובתרגום לאתית: מוגזם זה מוגזם זה מוגזם.
    האתר הזה שיווק את צדוק בכל הארטילריה האפשרית: גם ברזומה שבפרטים הנוספים, גם בהמלצות החמות,גם בפרסומים נוספים, גם בלא-מעט פוסטים קודמים, ועכשיו בצווחה בנוסח ערוץ הקניות: רוצו לקנות! (ואפשר להוסיף גם יאללה).
    מה השלב הבא? פרסומות קופצות?

  • יובל  On 30/07/2003 at 17:05

    אז לחצתם על עוד כפתור!!

    תלחצו על עוד אחד (back) ותבזבזו עוד כמה מאיות מהחיים העמוסים שלכם..

  • יו"ר זמני  On 30/07/2003 at 17:13

    הציון על נאום האפולוגטיקה: כמעט טוב מאוד.
    אם כי חנוך לוין עשה את זה יותר טוב.

  • Emale  On 30/07/2003 at 17:17

    כשחנות ספרים מוכרת ספר ב-29 שקל בלבד, זה בעצם כאילו שהיא אומרת "יאללה-בחייאת-אחותכם-בבקשה-תקנו-כבר-את-החרא-הזה-כבר-נמאס-לנו-לראות-אותו-מול-העיניים-הוא-תופס-לנו-מקום-מיותר-בחנות-עוד-שבוע-נחלק-אותו-כבר-בחינם", לא?

  • אלכסנדר  On 30/07/2003 at 17:19

    לדרור: הכל היה פשוט יותר אם היית מחבר שיר של צדוק, שמסתובב לו באינרנט כהה סתם, ופתאום רואה…

    לתומר: לשאלתך יש תשובה מצחיקה במיוחד.

  • אלכסנדר  On 30/07/2003 at 17:23

    ככה לא כהה.
    לemail: לא. למיתוס, למיטב ידיעתי, אין מחסן מי יודע מה גדול. ממילא מזמינים את הספר מההוצאה. וגם אם כן, אז מה!?

  • יו"ר זמני  On 30/07/2003 at 17:45

    ועדת האתיקה מבקשת להבהיר בזאת שאין לה ומעולם לא היה לה שום קשר ל-email.
    הועדה תמשיך לעשות את עבודתה ללא משוא פנים ותוך התנערות מוחלטת מכל ביטוי לרשעות לשמה, שכלל אינה רלוונטית לענייננו, כפי שבאה לידי ביטוי באימייל הנ"ל.

  • דודי  On 30/07/2003 at 17:57

    זכותו המלאה של הבחור לפרסם את ספרו בטורו האישי, הרוצה יקנה, הרוצה – ילחץ על בק, כמו שנאמר כאן. אין כאן לא חוסר אתיקה ולא צביעות, וזכותו לשנוא את תעשיית הפרסום ולעסוק במקביל בשיווק עצמי נמרץ.
    טעם רע זה עניין של טעם. לטעמי אין כאן גם טעם רע.

  • זו ש  On 31/07/2003 at 1:07

    נדמה לי שאתם לא מבינים מהו בלוג. זה יומן אישי, וכותבו רשאי למלא אותו במה שמתחשק לו. זה אינו טור בעיתון, זהו תוכן חופשי שעובד על עקרון אחד בלבד: מוצא חן בעיניכם, תבואו שוב. לא מוצא חן, לא תבואו.

    ושי, נראה לי שבטעות נדמה לך שמישהו פה חייב לך משהו. אתה מקבל תוכן חינם (חלילה, חלילה שתשלם גרוש), ואז בא להתלונן שהתוכן לא תואם את ציפיותיך. מה הלאה? תדרוש פיצוי כספי על עוגמת הנפש וביטול זמנך?
    שים מראה מול הפרצוף שלך שי, ותן מבט טוב טוב, כי בפעם הבאה שידברו על הישראלי המכוער, אתה תדע הכי טוב איך הוא נראה.

  • פורל  On 31/07/2003 at 3:11

    אז ככה: נקלעתי היום, כלומר הלילה, שלא בטובתי, לבאר ירושלמי(!) ברחוב נסים בכר(!!) בנחלאות(!!!) ושם הג'יימסון ב-26 (עשרים ושש? ושישה) שקל (שקלים). אופס, הנה עשיתי פרסומת. לא בסדר. לא בכוונה האמת, בחיים לא הייתי שם, לא מכיר ת'בעל בית, בטח איזה משה, אבל תראו כמה מקשה האתיקה על החיים.
    בכל אופן, אם לחזור לענייננו, שהוא נשגב מעט מהאתיקה המפגרת של האביבלביבים הקטנים שגדושים כאן מעלי, נראה לי שאם נניח אשתה שם 15 ג'יימסון ההפרש מהאייטם הקודם (28 זה היה, אם זכורני) יכסה לי את הצדוקים (לפחות אחד), ועוד יישאר לי כסף לפרושים ולצבועים שמבקשים שכר כפנחס ועושים ביד

  • ש.א.ע  On 31/07/2003 at 12:43

    לכל אניני הטעם ועדיני הנפש.
    קניתי את הספר במחיר מלא,ולאחר קריאתו,רכשתי חמישה
    נוספים לאהובי נפשי.
    לכל הרוצים לשנות את העולם,הצעד הראשון ההכרחי
    הוא פירגון פירגון פירגון
    לדרור פויר,
    המשך המשך המשך
    ושי….הקנאים

  • פיתה  On 31/07/2003 at 13:34

    לדרור, תודה על התשובה לשאלה שלי מלמעלה. וחוץ מזה, רציתי להוסיף שאין פה בעיניי שום בעיה אתית וגם לא היתה. פשוט עניין אותי לדעת איך אתה, דרור, רואה את ההבדל בין *פרסום* לגיטמי לגמרי של עצמך, ובין *תעשיית הפרסום*, שמטשטשת אכן את כל הגבולות בין אמת לשקר, רצון וצורך.

    אבל, יחד עם זאת, ייתכן שהחלוקות הגסות האלה (הם שקרנים, אני לא) יש בהם מעט מן התמימות. כי אתה חייב להודות שגם בצדוק, למשל, יש לא מעט מן התדמית, מן האגו, ואפילו מן ה*שקר* . אלא מאי? שצדוק עושה זאת בחן רב, ובאופן מודע לעצמו, נאמר (עד כמה ששקר יכול להיות מודע לעצמו), ותעשיית הפרסום עושה זאת נטו בשביל הכסף, כלומר – יש פה מה שנקרא ציניות. ובעצם, מעניין למה צדוק עושה את זה, או דרור, לצורך העניין. אם אין פה כסף אז מה יש? תהילה? סטטוס? כבוד? זיונים? מה פשרם של אלה, ובמה הם עדיפים, מוסרית, על כסף נטו, או כוח, רחמנא לצלן?

  • דרור פויר  On 31/07/2003 at 14:38

    חברה יקרה, אני אשתדל לענות לך
    על ההבדל ביני לבין תעשיית הפרסום ניסיתי לענות בתגובתי למעלה. אני לא ממש רואה טעם בלענות שוב, אבל אנסה: אני מנסה לקדם את הספר שלי. זו חובתי. מצאתי אותו בזיל הזול במיתוס, וחשבתי שזה יהיה נחמד לומר את זה לאנשים ולחסוך להם שלושים ואחת שקלים. אין בזה שום דבר שדומה למה שעושה תעשיית הפרסום.
    כן, יכול להיות שיש מן התמימות בחלוקה הגסה ל"הם שקרנים ואני לא", אבל אני עומד מאחוריה: הם שקרנים, אני לא, וכן, אני עדיף עליהם מבחינה מוסרית. למעשה, כמעט כל אחד עדיף מבחינה מוסרית על פרסומאי.
    אני לא מתכוון להגן פה על צדוק. צדוק לא צריך את ההגנה שלי. אם כבר, ההפך הוא הנכון.

  • פיתה  On 31/07/2003 at 19:01

    שוב תודה על ההתייחסות. זה כיף ותענוג. יש לי אפילו עוד הצקה, ככה בשוונג (של הפיתה). כתבת "אני עדיף עליהם מבחינה מוסרית". האם אין זה אותו טיעון מופרך מכל וכל, שבו משתמשים מנהיגי צבא ההגנה לישראל בבואם להגן על פעולות צה"ל בשטחים? אין פה האשמה נגדך, כמובן, אבל נראה לי שזהו המקור הבלעדי של אותה סמנטיקת "עדיפות מוסרית". למרות שברורה כוונתך, או נכון יותר – הרגש שמאחורי כוונה זו, האם השתמשת בביטוי מתוך מודעות למקורו?

    ובצורה חדה יותר, הרבה יותר: מה זאת עדיפות מוסרית, לכל השדים והרוחות וניטשה? מישהו יכול לענות פה על זה? אתם אנשים חכמים חברה, כולכם, גם אני, כן, זה נכון, גם דרור (צדוק לא חכם, הוא יותר סוג של פרפורמר, שם לחוכמה במובנה הרגיל אין שום סטטוס). ואין פה דווקא ניסיון לפרובוקציה שמאלנית או משהו. סתם עניין מטריד עקרונית, שיושב על הלב הצעיר שלי…

    (האם עברתי פה את הגבול, דרור? האם אזכה ממך לתשובה נוספת, שלישית (!) במספר? האם זה יום המזל שלי?)

  • דרור פויר  On 31/07/2003 at 20:12

    אני חושש שהמזל שלך נגמר, פיתה יקרה… 🙂
    נסי מחר

  • ספר  On 01/08/2003 at 15:43

    אם היית רם אורן הייתי מבינה, אבל הספר שלך משעמם כל כך. החול בחוף הים יותר מענין מהספר הזה

    לא מתפלא שאתה מפרסם אותו כאן כי המעטים שיקנו אותו לא ימליצו אותו לאחרים. משעמם

  • דרדס  On 01/08/2003 at 16:30

    ידיד טוב שלי אמר פעם:
    If you want to shoot, shoot . If you want to talk, talk

    תגידו מה שתגידו, אבן ב 29 שקל עשתה גלים נפלאים בביצת התגובות. המטא דיון הפליא לעשות.

    ולכן לא חשובה הכוונה, העיקר התוצאה.
    או אולי ההיפך.
    לא ממש חשוב. בעצם.

  • נקע בנפש  On 02/08/2003 at 10:08

    ומי שמתלונן על קידום-המכירות האגרסיבי פשוט לא קלט את הקטע של הספר.
    סחתיין דרור, הגיע הזמן שכל הספרים יימכרו ב29 שקל.

  • שי  On 02/08/2003 at 17:54

    אם זה הישראלי המכוער – אין לי בעיה איתו. אני חי איתו יופי יופי. ביקורתי ולא מוכן שיימכרו לו את שטויות בחינם. ואני אשמח לקחת אותו לחו"ל לקמפיין הישראי של אלעל והמדינה. אגב אני נוסע לחו"ל בקרוב. אז שיזהרו שם.

    ומעבר לכך, אמנם זה לא עולה כסף, אז מה. כסף זה מדד למה שמותר ומה לא בחיים. אין אמון בין כותב לקורא?

    בואי נראה עוד כמה אנשים ייכנסו לכאן אם יהיו כאן עוד 2 הודעות על מכירת הספר. ביריד האלטרנטיווי הבא או עדכון פרטים הנוספים על דרור או סתם פוסט. נראה לי שאין לך מושג מה זה בלוג.

    אז מה אם מותר לו לכתוב מה שהוא רוצה. לי מותר לכתוב גם מה שאני רוצה (אלא אם כן אני יימחק).

    צר לי שאת רואה בכסף את חזות הכל. כנראה שהישראלי היפה עוד לא נחשף במלוא הדרו. צאי החוצה עם איזה בלוג או בסטה ותמכרי את מילותיך – מחכים לך בשקל 99. או תני בחינם ותצפי שכולם יקבלו את זה בסבבה. כי הם לא שילמו על זה. אה, ואל תשכחי לשים שינוי בקלפי – הם יביאו אותך לשם מהר ממה שציפית.

  • למד  On 02/08/2003 at 18:05

    שי, קוקיצה.
    אני לא מבין מה לא ברור לך? לא מדובר כאן בטור עיתונאי של דרור (א-לה-אודטה) או משהו כזה. מדובר בבית הוירטואלי שלו.
    אתה נכנס לכאן כדי להיות שותף בחיים שלו הכוללים תובנות שונות, דיווחים מתהיותיו ומחשבותיו ו…כן, גם מחייו שכוללים את הוצאת הספר.
    חייו של דרור לא נאים בעיניך? אתה מוזמן ללכת.
    למזלך דרור לא מגרש מהבית את כל מי שמתנהג כלפיו שלא בנימוס. אני הייתי מגרש מהבית שלי את כל מי שהיה מתחיל לירוק לי בפרצוף.

  • שם לו היה לי  On 02/08/2003 at 18:32

    אם הייתי צדוק- לא הייתי מתלבט-
    הייתי יודע שזה לא קשור לפרסום או צינעה, לא קשור לעני או עשיר,
    לא קשור למי מדבר.
    צדוק אומר לנו את מה שלנו לוקח זמן להגיד לעצמנו.
    צדוק הוא צדיק!!!
    הוא הצדיק הראשון בעיברית שכתב את שעל ליבנו.
    צדוק משחרר לבב אנוש – לא אחרי שדאג להחייות אותו.
    ובניגוד לגיימסון – צדוק נשאר כל הזמן!!! ( עם עטיפה יפה)
    חבל שזה לא אני שאמרתי לכם לרוץ לקרוא את צדוק !!!
    זה רק יעשה לכם טוב!!!

  • פיתה (אבל מהקטנות )  On 05/08/2003 at 1:13

    דיברת גם בשמי ועל זה מגיעה לך צביטה קטנה(לראות אם את טרייה).

    דרור, אני מצטרפת לפיתה במאבקה ובשאלות האמיתיות שהיא מעלה ומחכה יחד איתה לתשובתך.

  • חומי הארנב  On 05/08/2003 at 1:20

    שתו שוקו צדוק. שוקו אמיתי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: