על מצוקתן של האמהות החד-הוריות וסוגיות אחרות

 

1.
כל הזמן מדברים בתקשורת על מחאתן של האמהות החד הוריות. שקר וכזב! האמהות אינן חד הוריות. המשפחות שלהן חד הוריות. הילדים שלהן חד הוריים, אבל הן לא חד הוריות! חד הורי הוא מי שיש לו רק הורה אחד, כמו שדו ראשי הוא מי שיש לו שני ראשים, ותלת פאזי הוא זה שיש לו שלוש פאזות.
2.
האמהות החד הוריות הן למעשה אמהות אי-זוגיות. לומר עליהן שהן חד הוריות זה פשוט לא מדויק.
3.
אבל מוכרחים להודות ש"אם אי-זוגית" זה פשוט לא נשמע טוב. מחאתן של האמהות האי-זוגיות לא תזיז לאף אחד. חד הוריות הולך הרבה יותר טוב.
4.
עניין אחר: אני חושב שמצאתי מילה עברית לתיאור עבודתו של הגורו: אִישְרוּחַ. הגורו מְאַשְרֵחַ את הפונים אליו, משמע: הופך אותם לאנשי רוח. אתה הולך לפגוש את הגורו שלך? אמור: אני הולך להִתְאַשְרֵחַ.
5.
באופן עקרוני, אני נגד אנשים מֶאוּשְרַחִים. הם תמיד משוכנעים מדי, חסרי ספקות מדי.
6.
טוב, עבודת הגורו היא אִישְרוּחַ. אבל איך נקרא לגורו עצמו? חשבתי על: מוֹרוּחַ (מלשון מורה רוח), אבל זה נשמע קצת כמו כינוי לנזלת. אולי פשוט נשאיר את זה גורו.
7.
גורו היא מילה טובה, כי בעברית היא גם אזהרה (גורו לכם!). המילה העברית חותרת תחת המילה הלועזית, ומכריחה אותנו לראות את הסכנות שצופן בחובו הגוּרוּאִיזְם והאִישְרוּחַ.
8.
ונחזור לאמהות האי-זוגיות: כמה יפה ונוגעת ללב, שלא לומר חשובה, היא מחאתן של ויקי כנפו, אילנה אזולאי, צביה קדימוב, ועוד נשים וגברים שיצאו את בתיהם ועלו/עולים ברגל לירושלים. הלוואי שהמחאה תהפוך למהפכה.
9.
רק חבל שזה בירושלים. אני לא כל כך אוהב את העיר הזאת.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • סילבי  On 13/07/2003 at 21:39

    אתה יודע? בדרך כלל כשכל מיני כותבים מתיפייפים על עניני עוני וחד הוריות (מצטערת, תינוקת שנישבתה) אין לי סבלנות לקרוא אותם ואני בטח שלא מאמינה שזה מזיז להם, זה פשוט נכתב טוב כמו שזה מצטלם טוב.

    לך אני מאמינה

  • רני  On 14/07/2003 at 0:52

    מהפכה לא תהיה כאן. ברגע שהארגונים החברתיים חברו למהלך הם עיקרו אותו מתוכנו. ביבי לא יכול היה לצפות ליותר מזה.

    עד שהאמהות החד הוריות (הן הורה אחת בכל זאת, בניגוד למונח הורים) לא יפנימו שאף אחד לא עוזר להן דבר לא יקרה. כל עוד הן בטוחות שיובלים אלבשנים (וזה לא משהו אישי) עוזרים להן – הן יצפו לעזרה הזו.

    ASTA LA VICTORIA SIEMPRE.

  • דורי  On 14/07/2003 at 5:28

    אנשים שבעים
    יושבים בחדר ממוזג
    עם אינטרנט מהיר
    ומדברים על מצוקה
    וכמה יפה היא מצטלמת

    אתמול
    ראיתי את המצוקה בעיניים.
    היא פגשה אותי כשיצאנו מהסופר
    וגנבה לי את הבאגט מהיד.

    "מה תעשו לי", היא אמרה בהתרסה.
    "אין לי ברירה, אני רעבה".

  • Emale  On 14/07/2003 at 9:51

    יכול לטנף דף אינטרנטי בהגיגי אבשלום קור על חד/דו/תלת הורות, תוך כדי התעלמות מהבעיה האמיתית. תוציא כבר את האצבע מהתחת ותן לאוויר שמנפח לך את האגו לצאת. אדיוט.

  • שלומי  On 14/07/2003 at 10:26

    ספר לנו, חבר אימייל, מהי הבעיה האמיתית. אולי הבעיה האמיתית היא אנשים כמוך, חסרי חוש הומור ואלימים מילולית.

  • רני  On 14/07/2003 at 10:33

    ציבוריים כמובן.

    תנו להם קצת זמן ואנחנו נעמוד ונתחנן למות – העיקר שכל זה כבר ייגמר.

    ועוד עניין. המהפכה לא תבוא רק מהאמהות החד הוריות. היא תבוא גם מאנשי שלח-לי-באימייל-אני-אעביר-לחבר'ה-מהעבודה ומאנשי מה-אתה-חושב-זה-שווה-אייטם? ומאנשי השעה-חמש-אני-הולך-הביתה ובעיקר מאנשי ההודנה-הזאת-לא-מאמין-להם-ממטר.

    כשאלה יתעוררו או אז תחזנה עיננו.

  • Emale  On 14/07/2003 at 10:40

    הבעיה האמיתית הם חסרי חוליות כמוך וכמו החבר שלך פויר (ולצורך העניין אני אתעלם מההנחה הריאלית בהחלט שאתה והוא הם אותו אדם, סכיזופרן שיוצא להגן על (מה שנשאר מ)שמו הטוב במסווה של אדם אחר), שתוך כדי השתזפות מאור קרינת הלפטופ בחדר ממוזג היטב מוצאים שעשוע והומור גיקי דלוח באנשים שמזיעים בדרך מדימונה לירושלים כדי להוכיח איזו נקודה. איזו אטימות, גועל, קהות חושים וטימטום. אין צורך למחוק את המיותר, אם לא הבנת.

  • שמעיה  On 14/07/2003 at 10:56

    למסתתר אחרי הכנוי E MAIL
    עד שקראתי תגובתך הנוטפת טעם טוב,שכל רב והבנה רפואית,
    לא ידעתי על מה הסתמכו עורכי הסקר שגילו את הרמה הנמוכה
    של הבנת הנקרא בקרב ילדי ישראל.
    הודות לך,עכשיו כולם יודעים.
    אל תתיאש,לעולם לא מאוחר.

  • Emale  On 14/07/2003 at 11:11

    למסתתר מאחורי הניק הסקסי 'שמעיה': אתה מוזמן לירות לעצמך גם ברגל השנייה, אחרי שהוכחת חוסר הבנה משווע ברזי השפה האנגלית ופיספסת את הפואנטה של הניק הסקסי (באמת) שלי. זה Emale, לא Email, אם אני צודק ורוב הסיכויים שאתה מגרד כרגע בקרקפתך המתקרחת ותוהה על מה אני מדבר. מלכודת קטנטנה ששמחתי לראות איך אתה נופל בה, כמו שקרה לרבים וטובים מילדי ישראל המאותגרים-לועזית לפניך.

  • אלכסנדר  On 14/07/2003 at 11:22

    רגע, קו מפריד
    ————-

    המחאה (ואני רגע אשתמש במילה מאוד מסויימת) ההרואית של אותן נשים, לצערי הרב, לא הייתה מגיעה ללבו של איש מאיתנו אלמלא היו מנצלים אותה למכירת עיתונים, פרסומות במהדורות חדשות, אותם אנשים שיושבים בחדרים ממוזגים וחושבים איך לרגש את הציבור מחדש. אין אנו אפילו יכולים להיות בטוחים אם המסע הזה היה יוצא לדרך אלמלא היה ברור שהוא ילווה במצלמות הטלוויזיה. העידן שבו מישהו מצית עצמו בכיכר ומשנה משהו באמת תם. ככה זה עובד, ואולי עדיף להשלים עם זה, ולנצל את המצב הזה כדי לשנות. והציניות של דרור, במידה רבה, נכונה: קשה להאמין שתצא מזה מהפכה גדולה. והלוואי שאני טועה.

  • שמעיה  On 14/07/2003 at 12:12

    Emale
    חד עין
    אך רפה שכל

  • רובי  On 14/07/2003 at 14:17

    אלכסנדר – דברי טעם

  • דרור פויר  On 14/07/2003 at 14:34

    שזוהי תחילתה של מהפכה מופלאה, שבאה מלמטה וסופה לזעזע את השלטון. אני לא חושב שתם העידן בו אדם אחד יכול לשנות משהו, זה פשוט הולך ונהיה יותר ויותר קשה, אבל עובדה – זה עובד. ויקי כנפו סוחפת אחריה המונים. זה מתחיל מהמשפחות החד הוריות, או המהאות האי-זוגיות, אבל האש רק תלך ותתפשט. גם לאותם מעגלים אותם הזכיר הקורא רובי.

    אני מודה לקוראים שנחלצו להגן עלי מפני זעמו הקדוש של אימייל, אבל באמת אין צורך. ולך, הקורא אימייל, הייתי מעוניין לאחל המשך יום נעים. הלוואי שכל עם ישראל היה מצוייד באותה רגישות חברתית כמוך.

  • איתמר  On 14/07/2003 at 15:23

    מרוב שדיברו כאן על האמהות החד הוריות או איך שלא תקרא להן, לא דברו על האישרוח והמורוח. אחלה חידושים לשוניים.
    גם אני מתקשה לסבול את כל המאושרחים האלה שחוזרים מהודו אחרי שראו את האור.

  • אלכסנדר  On 14/07/2003 at 17:21

    ארחיב באי אמונה שלי בהצלחת מהפכה כזאת: המהפכות האלה היום תלויות המון ביחסי ציבור. התקשורת נשלטת על ידי בעלי הון שברגע שירגישו את הקרקע זזה מתחת ל"כספת" שלהם, הם ימצאו את הדרך לאטום שוב את ליבנו באיזה "משחק החיים." השאלה היא איך לגלגל מהלכים כאלה מתוך מודעות שהקושי הגדול הוא לא להצית את האש, אלא לגרום לה לבעור.

  • דרור פויר  On 14/07/2003 at 17:45

    אתה צודק במאה אחוז; נכון שכולנו שטופי מוח ונשלטים על ידי בעלי ההון, ששולטים על התקשורת. אם הם לא היו מראים לנו את ויקי כנפו – לא היתה ויקי כנפו. וברגע שהם יחליטו שמספיק עם ויקי כנפו, שוב לא תהיה ויקי כנפו.

    ואולי הדרך היא להצית אש שתהיה כל כך חזקה שהיא לא תצטרך לבעור הרבה זמן. לא כל המהפכות צריכות להיות צ'ולנט, שמתבשל לאט כל השבת.

    אבל הדרך הכי טובה היא כנראה הסולידריות הישנה והטובה. להבין שאנחנו יותר ויקי כנפו משאנחנו, נניח, מיקי חיימוביץ'.

  • צ'יפופו  On 14/07/2003 at 18:16

    Emale
    זה קיצור של
    SHEmale
    נכון?
    אז אם להמשיך באותו קו – אני חותך את היין אם אותו אימייל הוא לא דרור פוייר בעצמו – מפיח קצת אמוציות בקרב המגיבים.

    טוב – יש סיכוי שאני טועה… אולי ההצהרה בדבר חיתוך היין הייתה קצת נמהרת, אבל תודו שהרעיון נחמד.

    רגע.
    רגע,
    צ'יפופו???
    אני חותך את היין אם אותו צ'יפופו הוא לא דרור פוייר בעצמו – מפיח קצת אמוציות בקרב המגיבים.

    אבל
    אבל
    צ'יפופו זה אני!
    מה, יכול להיות שכל חיי חשבתי שאני צ'יפופו אך טעיתי???
    אולי אני פוייר, ולא ידעתי?
    ואולי אני ג'ון מלקוביץ'?
    מי אני?
    הצילו!!!!

  • נאבוקוב  On 14/07/2003 at 18:30

    ועם כל זה, יחד עם זה, בתוך זה
    אנשים קוראים עיתון,
    מתרגשים מעט מהאם האי-זוגית הדוחפת עגלה-עם-בן-
    וחוזרים לקפה.

    זה מציק לי תחילה,
    אחר-כך אני מדליק סיגריה ומחשב.

    :-/

  • מתיתיהו אחר  On 14/07/2003 at 18:57

    כולם פתאום קפצו על אימייל כאילו שהוא אמר שהוא ברוך גולדשטיין,אבל הבעיה במדינה הזו היא לא חוסר חוש הומור [אלוהים יודע שיש מספיק צחוקים ברפיח]או אלימות מילולית, ואני אפילו לא אתיימר פה לעשות רדוקציה טיפשית ולומר פה שהבעיה היא כזאת או אחרת. המילים "חדרים ממוזגים" ו"לפ- טופ" נשמעו פה בחלק גדול מהתגובות, נשמע כאילו הרבה אנשים מרגישים קצת אשמים מול האפתיות שלהם וזה כמעט צעד חיובי, אם כבר, אז משם תצא המהפכה, מהמעמד הבינוני הממוזג, כשלהם יתחיל באמת להפריעה משהו בחיים רק אז יזוז פה משהו.כנפו לא עושה שום דבר, גם הנכים הפגינו שנה שעברה, אז מה. זה אולי עצוב אבל כל המהפכות תמיד יוצאות מהמעמד הבינוני ובד"כ גם נרצחות על ידו בסופו של דבר.

  • נינה  On 14/07/2003 at 23:05

    לא בראשונה מרותקת מהכתיבה של חריפות עט ויד.
    ולמרות זאת ובעיקר בתגובות, פעם אחר פעם זכרים מביעים מחשבות שמגיעות מחזה לא מרוכך ולא ננגעות ולא משנות דבר. מה עם רפות שכל וגדלות לב מידי אדם.

  • צוף  On 14/07/2003 at 23:29

    להגיד מורוח בהטיה של מוקוס?
    חוץ מזה, רציתי לציין שאני מסכים עם המגיבים.

  • רני  On 15/07/2003 at 0:26

    במקום לדבר כל כך הרבה עם המקשים – עלו לירושלים. אם 100 אלף יגיעו – לא יהיה טעם בדיבורים שלכם. אבל כנראה יותר קל עם המקלדת. GO VIKI GO.

  • שרון  On 15/07/2003 at 7:29

    גם לי הציק שם התואר אמהות חד-הוריות, אבל אחרת. מה גורם להן להחשב בעיניכן מגזר שדורש התייחסות מיוחדת?
    האם זה האמהות, או החד-הוריות?

    נתחיל בחד הוריות. למה הן בכלל חד-הוריות? (שאלה פתוחה).
    בעיתון הבוקר נכתב שרובן גרושות, כלומר שקיים אבא. משמעות זה שלילדים יש שני הורים, שלא חיים יחדיו. ייתכן שלא שניהם מפרנסים, או שפרנסתם צנועה, אבל זה קיים גם במשפחות נזקקות דו-הוריות.
    אולי הן אלמנות? יתכן! או אז הן זכאיות לקצבת שארים, שבודאי גם כן קוצצה לאחרונה. יכול להיות שכאן עלינו על משהו – קבוצת האמהות החד-הוריות האלמנות!
    אולי הן חד הוריות מבחירה? סתם ככה, כי בא להן.
    אלו כבר נשים רציונליות, שעשו מעשה ושקלו וחשבו, אבל בסוף הולכות לבכות לביבי ולכולנו.

    והאמהות – או! זה כבר תואר לא יסולא בפז בארצנו הקטנטונת. סתם רווק או רווקה (חד הוריים, או חד-זוגיים כפי שדייק דרור) נטולי ילדים הם פשוט לא סחורה.

    לא תאמינו אבל יש בארץ גם אנשים שלא מולידים ילדים משיקולים כלכליים אבל אחר כך מממנים ילדים של אמהות חד-הוריות זרות.

    תפסיקו לרחם ולכו לעבודה.

  • Emale  On 15/07/2003 at 10:13

    לאיך לכתוב על הנושא בצורה עניינית ובלי ציניות לא מצחיקה בעליל, אדון פויר, תוכל למצוא כאן, ממישהי לא מוכרת, שלא קוראת לעצמה 'סופרת' אחרי ספר אחד ושלא עורכת שום מגזין תרבות פלצני ונבוב:
    http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=4588&blogcode=105566

    כי ככה זה כשלמישהו יש *באמת* מה להגיד על הנושא, במקום להסתיר את חוסר ההבנה שלו במשחקי לשון נופל על לשון אדיוטיים, יבשים ולא מצחיקים בעליל.

  • אסף ואהד  On 15/07/2003 at 10:38

    תגיד, למה אתה לא עונה לאימייל?
    זה לא מכובד. שואלים אותך שאלות לגיטימיות. אתה יכול לענות.
    והקטע הזה עם הפורנו בשבוע שעבר – זה היה וירוס?

  • האמשלתרבות דיון  On 15/07/2003 at 18:33

    היה היה איש ולו גיטרה חשמלית מוזהבת.
    כשהוא ניגן, אנשים לא שלטו בעצמם ועצמו את העיניים בעונג.
    כשהוא ניגן, הוא היה מאבד, גם, שליטה בעצמו, ועוצם את עיניו בעונג.
    כשהוא ניגן, לא היה קשר עין בינו לבין המאזינים שלו.
    כולם היו שקועים בעונג המאוד מסויים שצלילי הגיטרה החשמלית המוזהבת שלו.
    כשהוא ניגן, לא היה מקום להסברים כי כל אחד הוא אור קטן עם דינמו עינוגי אחר. הוא היה לוקח אותם לטייל בתוך עצמם ורק נותן להם משהו ליסוע עליו. מיניבוס סטייל עולם האידיאות.
    מה שבטוח, היה מפוצץ איצטדיונים ההוא. חיזוס קרייסט סופרסטאר.
    ואנשים, יש להם עונג מאוד אינדיוידואלי.
    יש כאלה למשל, שכשהם עוצמים את העיניים, הם רואים את עצמם על הבמה, הזרקורים מלטפים אותם בחומם, והמיית ליבן של הקהל מדגדגת אותם בנוצה. נצ'ורלי, עונג חריף כזה תובע רגשות אגרסיביים כלפי האיש עם הגיטרה המוזהבת.
    וכל זה הו כה שיגרתי.
    אבל פעם, אחד המאזינים, לא הצליח לרסן את השדים האגרסיביים שלו. נכון, היה לו אישור מרופא, אבל לקחת אקדח ולירות באיש עם הגיטרה החשמלית המוזהבת?
    ומה יצא לו מזה?
    לא גיטרה חשמלית מוזהבת, לא איצטדיון מלא קהל ולא רגעי עונג בהם הוא עוצם עיניים וחולם.

    אז נכון, זה תרחיש קיצוני- אם כי ההיסטוריה מלמדת שהדברים בגו רוקדים ריברדנס- אבל באויר האקסטרים אין מקום להתפלפלויות על חודו של ניואנס.
    שים לב שכשאתה מגיב אתה לא לגמרי עינייני (מיינד יו, הרפרנס למגזין).
    ושים לב שפויר התעלם מהאגרסיות שפירקת עליו והתרשם מהאכפתיות שלך.
    ושים לב שזה הפך את התגובה שלך למתלהמת אפילו יותר.
    זה לא מכובד, ככה.
    זה עצוב, מיותר ולא מכובד.
    אתה רק חושף כך את הרגש העודף שלך כלפי פויר ומחבל כך בדברים החשובים שאתה רוצה לאמר.
    עשית מזה משהו אישי לגמרי- וחבל.

    תקרא שוב, תעצום את העיניים ותבדוק איך אתה נהנה.
    וזה שאתה נהנה- זה בטוח, אחרת לא היית כאן כל כך.

  • ג'קי  On 08/09/2007 at 0:42

    הייתכן כי יש כאן נסיון לאשרח את אימייל? להפכו מגבר מסוקס מריר ולוחמני למואר ומתנצל? ומי ייקח את מקומו? ג

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: