פרשת השבוע – בָּלָק

 

1.
פרשת בָּלָק מעצבנת אותי כל שנה מחדש, אבל הפעם לא בגלל הפְּשָׁט (כלומר, מה שכתב משה), אלא בגלל הדְרָש (כלומר, מה שאומרים הפרשנים). אבל לפני שנתחיל, תקציר:
2.
בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר, מלך מואב, רואה מה שעשו בני ישראל לאמורי בשבוע שעבר, מבין שהוא הבא בתור, ונתקף פחד. הוא קורא לבִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, נביא זקן וחכם, שיקלל את בני ישראל. בִּלְעָם מדבר עם אלוהים (כן, בִּלְעָם מדבר עם אלוהים) שאומר לו, אל תקלל אותם. בִּלְעָם משיב את פני המלך ריקם, אבל האחרון לא אומר נואש, ומבקש שוב. הפעם בִּלְעָם הולך, ובמקום לקלל את בני ישראל, מברך אותם.
3.
בָּלָק מתבאס. הוא לוקח את בִּלְעָם למקום אחר, וגם שם בִּלְעָם מברך במקום לקלל. לוקח אותו למקום שלישי, אותו דבר. מברך במקום לקלל. בדרך, יש את הסיפור עם האתון שפותחת את פיה, נתעכב עליו בהמשך (סעיף 19).
4.
ז'תומרת, יש לנו את בִּלְעָם, נביא גוי שמדבר עם אלוהים חופשי חופשי, ומסרב לקלל את בני ישראל. על פניו, מדובר באחלה בנאדם, לא ככה?
4.1
מצחיק קצת לגלות שאלוהים מדבר עם בִּלְעָם כמו שהוא מדבר עם אדם הראשון ועם בנו קין. כשבאים שליחי בלק, כתוב: "וַיָּבֹא אֱלֹהִים, אֶל-בִּלְעָם; וַיֹּאמֶר, מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ" (כ"ב, ט). מזכיר קצת את "איה הבל אחיך" מספר בראשית, לא?
אני אוהב שאלוהים משחק אותה תמים. זה מוסיף לו נופך אנושי, הומוריסטי.
5.
אבל הפרשנים, לאורך כל הדורות, עשו כל שביכולתם על מנת להשחיר את דמותו של בִּלְעָם ולהציג אותו כרשע מוחלט. הגמרא (סנהדרין ק"ו ע"ב) מצווה עלינו לגנות כל דבר שקשור בבלעם. המשנה (מסכת אבות) מפרטת את תכונותיו הרעות: "עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה". אין רשע כבִּלְעָם, הם אומרים לנו כל הזמן.
6.
וכל הזמן הם עושים סלטות מגוחכות באוויר על מנת להוכיח שבִּלְעָם היה מניאק, ששנא את עם ישראל, שרק רצה לקלל אותם. מה לא אמרו עליו חז"ל? שהוא רצה להוציא את בני ישראל ממצרים, שהוא חשב שהוא ראוי לתת את התורה לעם, שלבו היה מלא שנאה, שהוא היה צבוע, רודף בצע, מה לא?
7.
למה? הרי משה שלנו מתאר את בִּלְעָם בטון מלא חיבה. עבור משה, בִּלְעָם הוא חבר במסדר הנביאים, גם הוא מדבר עם אלוהים, ואנחנו כבר יודעים שעינו של משה לא צרה באחרים שמדברים עם אלוהים. בִּלְעָם מתואר כאחד שלא עושה שום צעד בלי להתייעץ עם אלוהים. בחור מאמין. אז מה בוער לפרשנים לתאר את בִּלְעָם באור כל כך שלילי?
8.
אם תשאלו אותי, מדובר בקנאה פשוטה. הם פשוט לא יכולים לסבול את העובדה שאלוהים שלנו מדבר עם גוי. הם חבורה של קנאים חסרי בינה שמוכנים להתעלל בטקסט על מנת להוכיח, שוב, את עמדתם הגזענית. הם פשוט לא אוהבים גויים. העובדה שהאלוהים שלנו מרשה לעצמו לדבר עם גויים – ויותר מזה, להעריך את עמדתם, רחמנא לצלן – פשוט משגעת אותם.
9.
הרי לכל מי שפותח את הפרשה ברור שאלוהים מחשיב מאוד את דעתו של בִּלְעָם, אפילו חושש מעוצמת קללותיו. אלוהים מעריך את בִּלְעָם, משה מעריך את בִּלְעָם. אז מה הבעיה? מה קשה לחכמינו להציג את בִּלְעָם כתותח, כמו גויים תותחים אחרים, יתרו למשל.
10.
אני ניגש לספריה, ופותח את ספרו של הרד"פ, "מִצְעַדֵי גָבֶר" (פרק ל"ט, עמ' קכ"ג). כותב הרד"פ: "בִּלְעָם עוקר הרים וטוחנם היה, נביא אמת היה. ומה ראו חכמינו להציג דמותו כרשע מוחלט? שאמרו: נשמור את החוכמה בלעדית לעם ישראל, שלא יטה לב העם אחרי חכמי העולם, הקרויים בלעז פילוסופים, ויחשבו: שמא אין אלוהים, שמא אין השגחה פרטית, שמא אין 'אני יהוה אלוהיך'. פוחדים חכמינו, ועל כך הבוז להם".
11.
כלומר, מדובר בהתנהגות מונופוליסטית. חכמינו פשוט לא יכולים לסבול את העובדה שיש חכמים מהם. הם יעשו הכל על מנת לכופף את העובדות, להציג צדיק כרשע וחכם כטיפש. אם זה מעצבן גם אתכם, סימן שהלב שלכם במקום הנכון.
12.
ומוסיף הרד"פ (שם, שם): "שהחוכמה, לכולם ניתנה. והשכינה, על כולם שורה". הרד"פ מבין את מה שכל הפרשנים לא מצליחים להבין: העובדה שיש מישהו אחר (אחר במובן הפוסמודרני של המילה "האחר") לא גורעת ממך, היא מוסיפה לך, מכפילה אותך.
13.
אתם וודאי מכירים את משל הפקס; אם יש רק פקס אחד בעולם, הוא לא שווה שום דבר, כי הוא לא יכול לקבל ולא יכול לשדר. הפקס היחיד בעולם יעיל כמעצור דלת. ככל שיש עוד ועוד פקסים, עולה ערכו של הפקס. הכפילות היא הכוח. והנמשל: מה שנכון לפקס, נכון לנבואה. נביא גוי לא גורע מנביאי ישראל, כפי שטועים הפרשנים לחשוב, הוא מוסיף עליהם.
14.
מה גם שבִּלְעָם היה אחלה משורר שבעולם. מקבץ קצר משירתו של בִּלְעָם:
14.1
"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל.
כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר;
כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם.
יִזַּל-מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים"
14.2
"הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא;
לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף,
וְדַם-חֲלָלִים יִשְׁתֶּה".
14.3
"וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ.
אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם, כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ;
יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם
וְחִצָּיו יִמְחָץ.
כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא,
מִי יְקִימֶנּוּ?
מְבָרְכֶ
יךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר".
14.4
ואולי המשפט המוכר ביותר של בִּלְעָם:
"הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב".
15.
אני חושב שראוי להתעכב על המשפט הנהדר הזה, שהפך – הו, כמה חולה יכולה להיות המחשבה היהודית – מתיאור מצב (עגום, אבל אמיתי) לאידיאל לאומני מושחת, מקולקל, צבוע, לא מוסרי.
16.
המשפט הזה נשלף בכל פעם שאחד מהעמים מעז לומר משהו רע על ההתנהלות של עם ישראל, או יותר נכון – על מדינת ישראל, שלקחה את כל מה שיפה בעם ישראל ובתורת ישראל, ודרסה אותו. מדינת ישראל כובשת, מדכאת, אלימה, אטומה, אבל בכל פעם שמישהו מהגויים אומר משהו, נשלף המשפט הזה.
17.
כותב הרד"פ: "להזהיר את עם ישראל ביקש בִּלְעָם, מסר לשלוח לו ביקש; שלא יגבה ליבו, שלא תיאטם נשמתו, שלא ישכח שגם הוא עבד היה". אבל המסר עוות, הפך למשהו אחר לגמרי. חרא על הראש שלנו, אחיות ואחים, שהפכנו את הבידול והאטימות לאידיאל.
18.
במקום להקשיב לבִּלְעָם, הפכנו אותו לרשע, ואת המשפט שלו פירשנו לא נכון. זה השיעור החשוב ביותר שאני למד מהפרשה.
19.
ההפוגה הקומית בפרשתנו היא, כמובן, פרשת אתונו המדברת של בִּלְעָם. הסיפור הוא כזה (אני מצטט):
"וַיִּחַר-אַף אֱלֹהִים, כִּי-הוֹלֵךְ הוּא, וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְהוָה בַּדֶּרֶךְ, לְשָׂטָן לוֹ; וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ, וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת-מַלְאַךְ יְהוָה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, וַתֵּט הָאָתוֹן מִן-הַדֶּרֶךְ, וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה; וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת-הָאָתוֹן, לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ.
וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ יְהוָה, בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים, גָּדֵר מִזֶּה, וְגָדֵר מִזֶּה.  וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת-מַלְאַךְ יְהוָה, וַתִּלָּחֵץ אֶל-הַקִּיר, וַתִּלְחַץ אֶת-רֶגֶל בִּלְעָם, אֶל-הַקִּיר; וַיֹּסֶף, לְהַכֹּתָהּ. וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ-יְהוָה, עֲבוֹר; וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר, אֲשֶׁר אֵין-דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת-מַלְאַךְ יְהוָה, וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם; וַיִּחַר-אַף בִּלְעָם, וַיַּךְ אֶת-הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל.
וַיִּפְתַּח יְהוָה, אֶת-פִּי הָאָתוֹן; וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם, מֶה-עָשִׂיתִי לְךָ, כִּי הִכִּיתַנִי, זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים.  וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן, כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי; לוּ יֶשׁ-חֶרֶב בְּיָדִי, כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ. וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל-בִּלְעָם, הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר-רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד-הַיּוֹם הַזֶּה–הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי, לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה; וַיֹּאמֶר, לֹא.
וַיְגַל יְהוָה, אֶת-עֵינֵי בִלְעָם, וַיַּרְא אֶת-מַלְאַךְ יְהוָה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ, וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ; וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ, לְאַפָּיו. וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מַלְאַךְ יְהוָה, עַל-מָה הִכִּיתָ אֶת-אֲתֹנְךָ, זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים; הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן, כִּי-יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי. וַתִּרְאַנִי, הָאָתוֹן, וַתֵּט לְפָנַי, זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים; אוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי, כִּי עַתָּה גַּם-אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-מַלְאַךְ יְהוָה, חָטָאתִי–כִּי לֹא יָדַעְתִּי, כִּי אַתָּה נִצָּב לִקְרָאתִי בַּדָּרֶךְ".
20.
חמורים מדברים! "בִּלְעָם זה", כותב הרד"פ, "כל כך צדיק היה, שאפילו אתונו ראתה את מלאך אלוהים!". אפילו אברהם לא זכה לכך, גם לא משה, גם לא אף אחד אחר. אתון מדברת!
21.
איך הייתי רוצה שתהיה לי חיה מדברת. לפעמים אני יורד עם הכלבה ומדמיין שאלוהים פותח את פיה, והיא שואלת אותי כל מני שאלות. יכול להיות נהדר. מצד שני, בדיוק בשביל זה המציאו את ה-LSD.
22.
בסוף הפרשה, ככה בתור צ'ופר, בני ישראל דופקים אורגיות פרועות עם בנות מואב (מיכל ינאי אחת אחת), אלוהים מתעצבן, והורג 24,000 איש. רק לשם השוואה: על חטא העגל נהרגו 3,000. פי שמונה! ועל זה כבר דיבר רבות מישל פוקו, על הצביעות הממסדית בכל מה שקשור במין. כנראה שאלוהים מקנא בבני האדם על הסקס.
23.
הלוואי שתהיו כולכם בריאים וטובי לב, שהחיות שלכם ידברו אליכם, ושתאהבו את העולם, כי העולם אוהב אתכם. שבת שלום.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איתן כספי  On 11/07/2003 at 11:50

    מעבר לעניין הקומי, נראה לי שיש בסיפור זה ערך מוסף: כמו הפתגם "אל תדון את חברך עד שתעמוד במקומו / בנעליו" (או what ever).
    יכול להיות שיש דברים שאפילו אנשים חכמים לא רואים או מרגישים, ואילו כאלו הנחשבים טפשים יכולים לראות דברים שמעבר, אולי אפילו קרובים לקדושה. כנראה מר H רצה ללמד את בלעם קצת צניעות, משום מה.

    תאר לך שהם היו משלבים את "חטא" האורגיות עם חטא העגל, והם היו שוכבים עם אתונות מואביות (בכל אופן, הן מדברות עכשיו). אתה חושב שמר H היה משאיר זכר לעמנו?

  • כרמל  On 11/07/2003 at 17:28

    שיערו של הרב מרדכי אלון על הפרשה והוא הראה קטעים שבהם דווקא בפרשת בלק ובלעם וכל הגויים עולה לראושנה בתנ"ך רעיון המשיח שיהיה. הוא הרי יהיה זרע של מואביה אבל לא רק בגלל זה. בני ישראל היהירים כבר לא מקשיבים בעצם, הם צריכים שרעיון כזה יבוא להם מהאשפתות מהגויים, מלמטה. כאן הוזכר פעם ראשונה רעיון המשיח, אמר מרדכי אלון ודפק כמה ציטוטים. מעניין לא?

  • איתן כספי  On 12/07/2003 at 11:39

    האם פרשה זו היא המקור לאזהרה הערבית "דיר בלק"?
    (ואל תתחילו אתי בדברים קטנוניים / קטטונים כמו ניקוד ומלרע ומילעל, תזרמו)

  • שלומי  On 12/07/2003 at 14:38

    ונאה דרש גם הרד"פ.
    אני חושב שהעובדה שהמשפט של בלעם, עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב, הפך לכזו קלאסיקה, מעידה אולי על כך שדעת הפרשנים לא התקבלה בסך הכל, לא? אפילו בן גוריון השתמש בפרפרזה על המשפט הזה – לא חושב מה יאמרו הגוים, חשוב מה יאמרו היהודים. ואפילו או"ם שמום מה בדיוק מאותו המקום. חתיכת מורשת השאיר לנו בלעם. כלומר, שבטווח הארוך התקבלה דעתו של הרד"פ.
    ובקשר לאתון המדברת, אני חושב שעיקר הסיפור הוא לא דברי האתון, אלא העובדה שהיא ראתה את אלוהים הרבה לפני בלעם. ועל זה אני אומר: אם חמור יכול לראות את אלוהים, כל אחד יכול…

  • כרמל  On 12/07/2003 at 22:57

    את "המיתולוגיה היהודית" שכתב חגי דגן, ראש החוג למחשבת ישראל באונ' בן גוריון ויצא בסדרת המיתולוגיות של "מפה". הכל שם נורא פרוידיאני כזה, מין מניע את העולם וכל השדים והסיטרא אחרא ניזונים מאנרגיות מיניות וזימה חופשית. כמה שיותר מופרע הרוע מתחזק. אז כתוב שם שזואופיליה נותנת אחלה כוח כישוף ושמספרים כי בלעם היה בועל את אתונו לפני שהיה מתנבא…. המממ.

  • דרור  On 13/07/2003 at 9:29

    כן, קראתי באיזה מקום את הסיפורים האלה על התחביב הזה של בלעם, אבל לא ידעתי שזואופיליה נותנת כוחות כישוף…

    וזה מזכיר לי בדיחה (די מגעילה, אבל אני לא יכול להתאפק): יושבים זואופיל, נקרופיל, פדופיל ומזוכיסט.
    אומר הזואופיל: בואו נמצא איזה חתול, נחגוג עליו.
    אומר הפדופיל: בואו נמצא גור חתולים, ואז נחגוג עליו.
    אומר הנקרופיל: בואו נמצא גור חתולים, נהרוג אותו, ואז נחגוג עליו.
    אומר המזוכיסט: מיאו.

  • דרור פויר  On 13/07/2003 at 13:25

    את "מסעות פילוסופיים – הודו והמערב" מאת שלמה בידרמן (הוצאת ידיעות אחרונות). ספר פשוט מעולה, אני ממליץ עליו בחום לכל מי שהטרנסצדנטיות היא אימננטית עבורו, וגם להפך.
    ואני לא יכול שלא לצטט מתוך הספר (הציטוט לקוח מתוך הרי-ודה, כתבי הקודש ההינדים, והוא מתאר את מה שהיה לפני בריאת העולם).

    אז לא היה היש ואף לא האין".
    החלל לא היה ואף לא השמיים מעליו.
    מה התנועע? היכן?
    ההיו אלה המים, עמוקים מני עומק?

    לא היה אז מוות, אף לא נצח,
    אף לא אות המבדיל בין אור לחושך.
    האחד נשם, חסר רוח, בתוך עצמו.
    דבר מלבדו לא היה מעל.

    ומי זה שאכן יודע? מי יאמר זאת?
    מנין הוא [העולם] נוצר ומנין נבע?

    מאין יצירה זו באה?
    האם יצרה היא את עצמה? ואולי לא כך.
    רק הוא המביט ממרומי שמיים
    רק הוא יודע זאת.
    ואולי אין הוא יודע".

  • אד  On 15/07/2003 at 13:24

    לא צריך להיסחף, חגי דגן הוא רק מורה מן החוץ באונ' בן גוריון. ראש המחלקה הוא פרופ' יעקב בלידשטיין שבכתיבתו לא תגלו שום דמיון פורה כמו בכתיבתו של חגי דגן

  • שלמה  On 15/07/2005 at 15:58

    שלום רב,
    בד"כ אינני קורא אתרים אלו ואינני נכנס עקב הלשון הזולה והדברים שנכתבים בצורה שאינה מכובדת, אך כאן רציתי את השאלות הללו לצורך שיעור שאני צריך להעביר בשבת. אך להשאיר את העמוד הזה בלא תגובה אי אפשר. (אמנם לא אוכל להגיב על הכל)
    אגיב רק על הערה 4:
    כתבת: "ז'תומרת, יש לנו את בִּלְעָם, נביא גוי שמדבר עם א-לוהים חופשי חופשי, ומסרב לקלל את בני ישראל. על פניו, מדובר באחלה בנאדם, לא ככה?".

    זו בדיוק הרשעות והצביעות הנוראה מכל – זה שאדןם מחלק קללות מוכן תמורת בצע למחוק עמים זה לא מוזר – זה לגיטימי?! פה מתחילה הרשעות אח"כ היא מתעטפת באיצטלא של צדיקות של שמיעת דברי א-לוהים.
    זה גם השמאל הבסיס לא מעניין בתורה מעניין גם הבסיס של האדם.
    ולצערי אין לי שמן להאריך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: