משורר אחושרמוטה

 

אתמול כתבתי שאני לא משורר, אבל זה היה ברגע של שפלות רוח. כשחשבתי על זה היום, במצב רוח טוב הרבה יותר, אמרתי לעצמי: פאק איט, מן! אתה משורר אחושרמוטה. טוב, אולי לא אני, אבל צדוק בטח. אין משורר כמו צדוק.
אמרתי, ועשיתי. אני גאה להגיש לכם פה אוסף שירים שהופיעו (בתפזורת) בספרי "צדוק בנפתולי התשוקה"

 

1.

 

הזמן הוא פלורֶסֶנט מקולקל במטבח
של צדוק:
מהבהב. לא רציף. לא צפוי.
בין זמן לזמן עובר אנטי-זמן ומקים אנטי-מהומה.

                                                           (מתוך "קובץ טיוטות")

 

2.

 

אומרים שהזמן הוא גם יחידה ברצף, גם החיבור בין היחידות ברצף, וגם הרצף.
אבל אני צדוק אין לי רצף, רק יחידות צפות בתוך אין-רצף.
בין יחידות האין רצף לא מחבר שום חיבור ושום אי-חיבור.
קיים אני, והעיר הגדולה והמדעים המדויקים יעידו יחד בשירה שאין, ולא היה פה, רצף, וגם לא אין-רצף.

רק רגעים של גדולה.

                                                         (מתוך: "כל כתבי צדוק", כרך ג', פרק ח')

 

3.

 

הדורות הבאים, הדורות הבאים, כמה אפשר?
די.
שיגעתם אותנו כבר עם העניין הזה של הָ
הֶמשֶכיוּת

                                                       (מתוך: הצדוק של הדורות הבאים)

 

4.

 

אל תדברו איתי על החורף.
המגפיים לא יודעות שהיום מתקצר,
מעיל העור לא ראה את השמים מתקדרים.

                                                      (מתוך "רוקי בקריוקי")

 

5.

 

מתי היא לא השאלה הנכונה
למה היא לא השאלה הנכונה
כמה היא לא השאלה הנכונה
איפה היא לא השאלה הנכונה
מי היא לא השאלה הנכונה
מה היא לא השאלה הנכונה

                                                      (מתוך: "צדוק מרחם על ילדי הגן")

 

6.

 

המונותיאיזם טוען:
אני זה אחד ולכן אלוהים הוא אחד.
הקריוקי טוען:
אני זה כמויות משתנות של הרבה אני
ולכן אלוהים הוא כמות משתנה של הרבה אלוהים.

                           (מתוך "צדוק פוגש את העיתונות לשיחה על מונותיאיזם וקריוקי")

 

7.

ואז, מגיש צדוק תיקון לשיר הקודם:

 

המונותיאיזם טוען:
אני זה שניים,
ולכן אחד מאיתנו זה האני והשני הוא האלוהים.
הקריוקי טוען:
אני זה כמויות משתנות של הרבה אני
ולכן אלוהים הוא כל אחד מאיתנו.

                        (מתוך: מסכיזופרניה לקפיטליזם – המציאות האנטי קריוקיאלית)

 

8.

וזה, אולי, השיר החביב עלי מכולם.

 

מי בא לצדוק? מי
בא לצדוק? מי בא
לצדוק? מי בא לצדוק?

השיר הועבר למבקר השירה הנודע חבייר שירוקי, שקבע: "זוהי ללא ספק מלאכת מחשבת של שפה, משקל ומשמעות. צדוק שר כאן את שירת המתמטיקה. שאלה אחת פשוטה של שלוש מילים –  שניתן לקרוא אותה במספר צורות – חוזרת על עצמה ארבע פעמים בשלוש שורות שבכל אחת ארבע מילים, מה שיוצר את אפקט המילה הרביעית, שהיא הראשונה במשפט המקורי. המילים שנוספות למשפט המקורי משנות לחלוטין את משמעותו, וכך קובעות משמעות נפרדת לשורה כולה, המנותקת ומחוברת בו זמנית לקצב של השיר כולו. השורה בשירתו של צדוק היא ישות נפרדת. קראתי וקראתי ולא שבעתי. גאונות בתריסר מילים".

                                               (מתוך: הצדוק של הדורות הבאים)

 

9.

וכמובן, אני מפנה אתכם ל"נגמר לי הצדוק", אוסף שירים + פרשנות. זה כדאי

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • כרמל  On 09/07/2003 at 22:11

    זה לא משאיר הרבה סיבות לקנות אותו, אתה יודע

  • דרור  On 09/07/2003 at 23:13

    אחרת את לא יכולה לדעת איך לסדר אותם.

  • שמעיה  On 10/07/2003 at 9:34

    בראוו,דרור,
    עשית לי את היום

  • דרור פויר  On 10/07/2003 at 10:07

    א.
    מרוב דרורים באתר הזה לא רואים את היער, אז החלטתי להוסיף שם משפחה… הדרור הקודם הוא לא אני, למרות שאני מסכים עם הנאמר.
    ב.
    אני לא מפרסם קטעים מהספר (רק) בשביל למכור עוד עותקים. אני מפרסם אותו כי אני גאה בו ואוהב אותו. הוא לא רב מכר, וכנראה הוא גם לא יהיה, אז מה אכפת לי לתת שירות?
    ג.
    אל תדאגי כרמל – זה ספר עבה, מלא מלים, ועוד לא פרסמתי ממנו אפילו עשירית. במלים אחרות: יהיו עוד הרבה קטעים.

  • ארקי  On 10/07/2003 at 10:55

    1. נראה לי שאני וצדוק מסתדרים לא רע
    2.ביאליק קטן ..
    3.החיים יותר חזקים מהמציאות

  • אלכסנדר  On 10/07/2003 at 11:10

    א. המשך לפרסם קטעים מהספר. במחירים של הספרים היום בארץ, אתה עושה רק טוב למישהו שרוצה לקרוא, ולו רק כדי לטעום, ואין לו כסף. ושאף אחד לא יקפוץ עכשיו, אבל, כן, יש אנשים כאלה. ויש גם אנשים שהפסיקו לקנות ספרים כי על מותרות מוותרים קודם כל. ויש גם אנשים שהפסיקו לקנות ספרים כי הם הספסיקו לקרוא, ואולי ככה גם הם יחזרו. בקיצור, תמשיך.
    ב. אהבתי מאוד את שירתו של צדוק. כמו שכבר כתבתי לך בטח באיזה מקום, הרבה אנרגיה טובה.
    ג. יום טוב.

  • שלומי  On 10/07/2003 at 13:07

    שירים 1, 3, ובעיקר 8 מעולים.
    אז מי אמר שאתה לא משורר? אה, זה היית אתה…

  • ענבל  On 10/07/2003 at 13:26

    צדוק הוא כמות משתנה של הרבה דרורים

  • yoav56  On 10/07/2003 at 13:50

    דרור פו-ייר היקר:כל הכבוד.

    משורר . משורר דגול. משורר בכול הגוף:גם בעליונים וגם
    .בתחתונים

  • נועה שוליים  On 10/07/2003 at 18:05

    אתה חתיך! אתה נשוי, נכון?

    (נועה, מצוברחת)

  • מתיתיהו אחר  On 10/07/2003 at 19:15

    אבל כל הצדוק הזה נשמע לי כמו בדיחה של מישהו שעדיין לומד בחטיבת הביניים, מה זה צריך להיות, אם הדפיקות היא אצלי, אז אשמח לשמוע הסבר מקיף לגבי מה לא בסדר איתי. בעיקר כל הקטעי צדוק משעמים אותי, ואני דווקא מת על הכתיבה שלך דרור… עזוב את צדוק, הוא כבר מיצה את עצמו.

  • sh  On 12/07/2003 at 20:07

    צדוק הוא צדוק לנצח
     שתי נשיקות במצח
    צדוק הוא צדוק לעולמים
    שתי נשיקות לאלוהים

     :או בגרסה השמאלנית חילונית

    צדוק הוא צדוק לנצח
     שתי נשיקות במצח
    צדוק הוא צדוק לעולמים
    שתי מדינות לשתי עמים

      🙂

  • sh  On 12/07/2003 at 20:20

    החיוך התהפך לי
    במעבר הגבול הצר של התרגום
    בו מתחככות המילים זו בזו
    בהתרגשות של שוק
    אבל באופן ווירטואלי-
    בלי מגע
    הריטואלי של חוזר חלילה נעצר פתאום מתנועתו 
    המטלטלת
    נעצב פתאום

     חיוךהפוך
    — 
    שלא כמו בראי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: