שלום יומֶייני

1.
הקשר בין הגוף והנפש מזמן לא נראה הדוק כל כך. כל השרירים שלי תפוסים, כאילו הגוף אומר לי 'פויר, תחזור למצב הטבעי שלך, קח אותי לפאב, מלא אותי בזבל, תשכיב אותי על הספה עם הספר החדש שאתה קורא, עזוב אותי מהשטויות שלך'.
2.
וגם הנפש שלי קצת תפוסה, מכווצת. אני מרגיש משונה. המילים לא יוצאות לי, וכבר כמה ימים שאני לא מצחיק את עצמי.
3.
אני מרגיש את התהום. יש לי את התחושה שהיתה לי ביום השביעי של הוויפאסנה: אני מסתכל לתוך עצמי ולא רואה את הקרקעית. אני מסתכל אל תוך עצמי, ולא שומע את הבעבוע, וגם לא את הפעפוע. אני הר געש רדום. בעצם, אני הר געש תפוס. בעצם, אני גבעת טרשים.
4.
ודווקא עכשיו, כשאני מרגיש כל כך משונה ותפוס ומכווץ, קורה איזה משהו: יותר ויותר אנשים עוצרים אותי ברחוב או ניגשים אלי ואומרים לי שהם אוהבים את מה שאני כותב. הם לוחצים לי את היד, אומרים לי 'כל הכבוד'.
5.
יש בזה משהו מאוד מחמיא, לא אכחיש, אבל כרגע זה נראה כל כך תלוש. מה פתאום 'כל הכבוד'? מה הקשר?
6.
מכירים את זה שאתם יושבים עם אנשים ופתאום אתם מרגישים שאם לא הייתם שם הכל היה אותו דבר?
7.
אני מדבר עם חבר במסנג'ר, הוא מספר לי איך הזמן עובר אחרת מאז שהוא אבא. יש משהו מתסכל בלדבר עם הורים טריים, זה גורם לך להרגיש כאילו מה שעובר עליך זה כל כך כלום.
8.
הייתי רוצה לכתוב שירה, הייתי רוצה שמישהו ינקד אותי.
9.
הָיִיתִי רוֹצֶה לִכְתֹּב
שִׁירָה.
הָיִיתִי רוֹצֶה שְׁמִישְּׁהוּ יְנַקֵּד אוֹתִי.
10.
זה לא ילך. אני לא משורר.
11.
הדבר היחיד שמצליח, איכשהו, לשמח אותי זה דיסק שקיבלתי, "India Vibes", כל מני להיטים הודיים. זה עושה לי להיזכר בכל הנסיעות האינסופיות האלה באוטובוסים המתפרקים, עם קלטות קופצות שחוזרות על עצמן בלופ נצחי. זה עושה לי להיזכר איך ישבתי על הגג, הרוח פורעת את שיערי. הייתי חופשי, הייתי שמח, היה לי שלשול נצחי, וכולם היה שואלים אותי מי האלוהים שלי, ומהו שמי הטוב, ואם יש לי ילדים.
12.
אין לי ילדים. אין לי אלוהים, אין לי שלשול. ובקשר לשמי הטוב אני כבר לא יודע. אבל היה לי טוב, ואם היה לי טוב זה אומר שעוד יהיה לי.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גיא  On 08/07/2003 at 13:32

    פוׂיֶר
    ניקדתי אותך. עליי. מכל הלב.

  • שיר  On 08/07/2003 at 13:40

    אם לא היית שם, באמת הדברים היו נראים אותו דבר. כי יש תחליף לכל אדם, ועת לכל חפץ. הכל מתחיל ונגמר, גם אנחנו. ומתרגלים לכל דבר, בעיקר למה שאין. אבל אם אפשר להתרגל למשהו שאין – אז הוא כנראה ישנו, כי הרי אין דבר שלא ייתכן. ואולי אנחנו עצמנו אין אחד גדול. משוועים לקצת מהות. קצת פתטיים, אבל בסך הכל בני אדם.
    ואתה באמת כותב יפה, אפילו שאתה לא מנוקד.

  • אלפרון  On 08/07/2003 at 13:51

    הבאת אותה ביומיין. אפילו שאין לך ילדים עוברים עליך דברים מעניינים. גם אם הם רק בראש ולא ממש בחיים.
    אלפרון (שיש לו ילדים, אבל החיים הם עדיין סוג של כלום)

  • קוראת  On 08/07/2003 at 14:02

    ככה זה, לפעמים התוצאות והתשבוחות מגיעים כשזה כבר לא נראה רלוונטי, וממש לא כשהיית זקוק להם.
    ובקשר למין ריק הזה, זה בטח הספינינג! העיסוק האובססיבי והממכר בחדרי כושר פשוט שואב את החמצן מהמקום הזה במוח שהיה קצת מהורהר, סתם רובץ, סתם קורא…
    יש לך המון ויהיה לך יותר.

    קראתי ונהניתי, שוב.

  • מתיתיהו אחר  On 08/07/2003 at 14:34

    אין כמו קצת אקזיסטנצילזם ספות עצל, אחלה רשימה לאמצע השבוע, וסחטיין על הסוף האופטימי.

  • נאבוקוב  On 08/07/2003 at 15:22

    "והחיות רצוא ושוב".
    קח רצועה וטייל עם הכלב- זה ישוב.

  • איתן כספי  On 08/07/2003 at 22:34

    אבל לפעמים נדמה לי שאתה כותב כאותו כלבלב המשווע לליטוף ולכן ממסכן את עצמו בכדי לזכות באהדה עוטפת. וודי אלן, אבל בלי הצחוקים.

    רוב הסיכויים שזה אותנטי ויכול להיות שאתה אוהב את זה, אבל לדעתי אתה לא צריך את זה, עבור הלאה.

    הרס עצמי לא טוב לבריאות.
    מה יש, אתה לא יכול לקבל מחמאות בלי לחשוב שמשהו לא בסדר? הרווחת את זה ביושר ולא גנבת מאיש. תהנה מעצמך.
    תאמין, אתה יכול להנות וגם להישאר צנוע. להוריד את עצמך לא משרת אותך. אתה יודע איפה הגבולות שלך.

    בקשר לילדים… סיפור ארוך. החיים לא חוזרים להיות מה שהיו קודם. החיים מתחלקים לשניים: לפני ילדים ואחרי.
    תהנה מנעוריך, מהחופש. תהנה מהרגע.

  • גרטיטיוד  On 09/07/2003 at 3:41

    וודי אלך בלי השאננות שמביאה אותו לחתום את סרטי הבלות שלו בהפי אנדים שמשקפים התמודדות אמיצה עם מותו הקרב ובא.

    אבל תגיד,
    מה אכפת לציפור?
    והיזדהות עם טקסט היא תמיד אמפתיה לכותב?
    וזה נעים, כשמזדהים עם הכותב?
    איך נעים?
    ובלוג הוא לא קבוצת תמיכה יזומה לפרטים?
    וכספי, אם תוכיח צורך, נלטף גם לך את הראש, נאמר "טוב, טוב".

  • גרטיטיוד  On 09/07/2003 at 3:43

    וודי אלך בלי השאננות שמביאה אותו לחתום את סרטי הבלות שלו בהפי אנדים שמשקפים התמודדות אמיצה עם מותו הקרב ובא.

    אבל תגיד,
    מה אכפת לציפור?
    והיזדהות עם טקסט היא תמיד אמפתיה לכותב?
    וזה נעים, כשמזדהים עם הכותב?
    איך נעים?
    ובלוג הוא לא קבוצת תמיכה יזומה לפרטים?
    וכספי, אם תוכיח צורך, נלטף גם לך את הראש, נאמר "טוב,
    טוב".

  • גרטיטיוד  On 09/07/2003 at 3:44

    וודי אלך בלי השאננות שמביאה אותו לחתום את סרטי הבלות שלו בהפי אנדים שמשקפים התמודדות אמיצה עם מותו הקרב ובא.

    אבל תגיד,
    מה אכפת לציפור?
    והיזדהות עם טקסט היא תמיד אמפתיה לכותב?
    וזה נעים, כשמזדהים עם הכותב?
    איך נעים?
    ובלוג הוא לא קבוצת תמיכה יזומה לפרטים?
    וכספי, אם תוכיח צורך, נלטף גם לך את הראש, נאמר "טוב,
    טוב".

  • גרטיטיוד  On 09/07/2003 at 3:50

    היתה אמורה להיות גלידה.
    בטעם פציפלורה.

  • shosh  On 09/07/2003 at 12:26

    מה קרה קצת תפוס בגוף ובנשמה אז אין אלהים
    יש לך אלהים הוא עשה אותך ביחד עם אבא ואמא מוכשר רגיש טוב חכם וסופר ומשורר גדול
    אז ככה יש אלהים ילדים יהיו וטוב לך מאד ויהיה עוד יותר טוב
    אני מבטיחה

  • שמעיה  On 09/07/2003 at 12:29

    דרור
    מחשבות כאלה הבאות לעיתים,מעידות על נורמליות.
    בענין נישואין וילדים,
    יש טוב,יש יותר טוב ויש מצוין
    עם ילדים,זה הרבה מעבר לכל.
    המשך לחייך

  • הרג"כ  On 09/07/2003 at 15:34

    אין לך אלוהים. הכוונה למשפט הגברי שאומר שאתה פשוט גדול מהחיים חוצה מסגרות לא עוצר באדום עושה מה שבא וגו'. או שפשוט לא בחרת לך אלוהים משלך???.
    כשנצא לרגע מאיך שמוכר לנו האלוהים בהיבט הדתי, בהיבט החילוני, בהיבט הרוחני, כשנהיה חפים מכל, אובייקטיבים לחלוטין. במצב הזה של מחיקת כל הערכים יבואו וישאלו אותנו יש אלוהים??? מה נשיב שאין???. מצפה מאוד לתגובה, שא ברכה עלה והצלח אתה ה"צדוק" שלנו.

  • שייקה  On 09/07/2003 at 17:13

    וגם אני הייתי יודע/זוכר את כל חוקי הניקוד…

  • דרור  On 09/07/2003 at 17:37

    אסביר את עצמי, ואקווה שזה יילך לי בסדר:
    אני חושב שלהגיד "יש אלוהים" ולהגיד "אין אלוהים" זה להגיד אותו דבר. הרי אלוהים הוא היש והוא האין, הוא הכל והוא הכלום. זה ברמת הפילוסופיה ההינדית. וגם ברמת הפילוסופיה האפלטונית, אם הבנתי אותה נכון, אין אלוהים במובן שלאלוהים לא אכפת ממך. כלומר: יש אלוהים כרעיון, אבל אין אלוהים כיישות. כלומר: אין אלוהים, יש אלוהים – אותו דבר.
    אלוהים קיים רק כי הרעיון של האלוהים קיים.
    כשאמרתי שאין לי אלוהים, זה לא בגלל שאני "גדול מהחיים, חוצה מסגרות" וכל הדברים האלה שציינת, ממש לא. יש לי אלוהים ברמה מסויימת: הרי מישהו גורם לרוח לנשוב ולהכנס דרך החלון ולקרר לי את הגב כשאני כותב את התגובה הזו, אבל אין לי אלוהים ברמת השיטור.
    הייתי מעוניין לחלוק אתך משפט שאני מאוד אוהב: האלוהים שלי לא דורש ממני להאמין בו. במערכת היחסים ביני לבין האלוהים אין אמונה.
    אלוהים לא עשה אותי. אני – וכולנו – קצת כמו תאונות: אנחנו לא קורים, אנחנו נגרמים.
    הרבה שנים לקח לי לחנך את עצמי לא להגיד "אלוהים, למה?" בכל פעם שמחרבנת עלי ציפור, או להגיד "אלוהים, תודה" בכל פעם שקורה לי משהו טוב. אלוהים לא מתעניין בי.
    אני מודה שעכשיו אני קרוב יותר לאלוהים מאשר פעם, אבל זה לא אומר שהוא קיים.

    ולכספי: אני חושש שאתה לא מבין אותי. אבל זה בסדרף אתה לא מבין אותי כבר הרבה שנים, ועדיין אני מחבב אותך. אני מזדהה עם תגובתו/ה של גרטיטיוד אליך; אל תזדהה אתי, תזדהה עם הטקסט, או אל תזדהה. אבל אין לי עניין בליטופים שלך.

    ובכלל, נהניתי מאוד מהתגובות לרשימון הזה. גם מהתגובות שלכם, אבא ואמא. אוהב אותכם הרבה, אתם יודעים את זה.

  • איתן כספי  On 09/07/2003 at 22:08

    אבל אני אוהב לא להבין אותך. זה מכניס אותי לאופויריה.
    הכי חשוב זה שאתה תבין את עצמך.

    בכל מקרה, תנסה להבין את דבריי, כיוונתי לטובתך, והבאתי מניסיוני.

    (רק בקשה קטנה להבא – אנא קרא לי איתן. יש לי טראומות מהצבא, שאין בו פרטי, רק שבטי)

    צר לי, אבל אי אפשר להפריד טקסט מהכותב. הטקסט הוא הכותב. נסה להפריד ותראה בעצמך.

    אכן לגרטיטיוד יש אחלה אטיטיוד (ואמא בשם גרטרוד?), אבל אני לא מחפש ליטופי HTML. אני מעדיף ליטוף אמיתי.

    בקשר לויתור שלך על הליטופים שלי: ראשית, ההפסד כולו שלך, יש לי אחלה ליטופים (בעצם, אני מתכוון לבוא לערב הקרוב של קונספציה, אז אולי נפגש ו…, בעצם גם טלי כנראה תבוא, אז כנראה שלא. נראה).

    אני מאמין שבסופו של דבר רוב הכותבים בפומבי מחפשים גם איזו חיבה והערכה ליצירתם (ואני לא שונה), אתה רק עושה את זה יותר בעוצמה, אתה חושף יותר.

    ולכן, לאחר חיפוש לא קל, מצאתי את מה שרציתי, לבהרת הנקודה: הרי לך שיר משנות ה-70 כמדומני, שבוצע מחדש גם על ידי רינגו סטאר ובריאן פרי האליל, אבל תנסה לשמוע את המקור, אין כמוהו.

    Heart On My Sleeve
    (מאת Benny Gallagher and Graham Lyle)

    מילים: http://www.thewebgal.com/roxymusic/lyrics/lst.html

    היוצרים:
    http://rito.com/g&l/who.htm

  • גרטיטיוד  On 10/07/2003 at 0:43

    איתן איתן איתן
    למה אתה כל כך כבד?
    למה אתה יושב על נקודות?
    כנס לקצב ושייק דת בוטי.
    שחרר, איתן,
    שחק אותך ג'ון טרוולטה.

    שוף, אבאלה,
    יש מקום לכו-לם.
    זה כלום כסף לפרגן.
    אם תוריד את הציניות מהפירסומת ההיא, תקבל את זה בצורת מנטרה:
    אקונומי, אחול אקונומי.

    אל תמדוד מי החשפן הכי נועז בבלוגיה,
    ומי הכי תאב מחיאות כפיים.
    תודה שקיים סיכוי שלא תאהב את הממצאים.
    (וזה, ידידי, קליה- לא אקונומיקה).

    אל תפחד על הלב של פויר.
    עושה רושם שהשבירות שם אנדר קונטרול.
    ובחיאת, בחיאת איתן,
    לא בושה לפעמים לוותר על הפוזה של האבוללה.

    גם אם זה היה לב פועם,
    על שרוול זרחני,
    יש לבבות שלא מביך לשים על השרוול.
    ויש הרבה הסברים תקפים למה זה בסדר גמור לשים אותו פונקט שמה.
    אתה מציג את הרשימה הזו כאילו היא מניפולציה פולנית בשירות הביריונים שסוחטים מאזרחים תמימים אמפתיה.
    אבל איתן, נשמה, לא כולם מושחתים,
    לא הכל על חשבונך,
    ומוטב תניח את השטיק האייטיזאי המתיש הזה על איזה פוטון, שינוח כבר.
    שים לו בטייפ משהו של בריאן פרי.
    הוא יודה לך,
    יעצום עפעפיים,
    ויחלום איך פעם,
    נצנצים היו במודה.

  • איתן כספי  On 10/07/2003 at 7:08

    השקעת הרבה בתגובה וזה יפה, אבל נראה לי שיש לך אובר מוטיבציה ואובר פרשנות.

    תן לדרור לדבר בעד עצמו, אלא אם הוסמכת להיות הדובר שלו.

    הדברים הרבה יותר רגועים ממה שאתה עושה מהם.
    אני רגוע, אתה יכול גם.

  • גרטיטיוד  On 10/07/2003 at 12:01

    אובר מוטיבציה,
    אובר פרשנות,
    זה מהתקליט של האמיל?
    תקליט, האמיל,
    אייטיז..

    אולי מוטב שכבר אחשוף טפחיים:
    צ'יקיטיטה אנוכי.
    לא תמיד לוחמת צדק
    (צדוק צדוק צדוק)
    אבל לפעמים אנשים נכנסים למערכה שהתחילה במקום אחר,
    ואני כבר בשוונג,
    אז אני אומרת: שיהיה בדאבל.
    מה רע?
    2 במחיר אחד זה סוג של פאק דה סיסטם.

    כי לא רק אתה שם, במה שזה לא יהיה שאתה טוען עליו: קליל ורגוע. ולא שאני לא מוקירה את העידון- אפשר גם אפשר להיות מתלהמים יותר.
    ואלגנטיות זה יופי. זה טופו. בריאות.
    אבל זו עמדה רגשית מוכרת לעייפה, לבוא ככה, צרים כל כך.
    והבעיה איתה, שהיא מרשה לאנשים לשחרר אנרגיות ביריוניות. ואז הם אומרים: עמדה רגשית! עמדה רגשית! וצריך להבין אותם ולסלוח.
    מניפולציות- זה כל אחד יכול.

    ונהיה לא פשוט, כי רבים כל כך צרים ומצרים.
    ותמיד יש להם נימוקים.
    תמיד בעצם, מסתבר, חשבו על טובתו של במבי.
    ועל זה אני מתעקשת כאן איתך,
    בקטנוניות מתגברת.

    ועדיין,
    איך אומר גדי שימשון:
    זה לא אישי,
    איתן,
    זה פרסונלי.

    סופשבוע רגוע.
    א-מן.

  • ענבל  On 10/07/2003 at 13:22

    תודה תודה ילדה, הו ילדה טובה. שיר לשבת מהעבר שיעשה לך סבבה, למרות שלא מצליח לנו לדבר ממש. ביי

  • הרג"כ  On 10/07/2003 at 17:17

    יפה השבת דרור, אין מילים בפי מצפה לשידור הבא גיא.

  • הרג"כ  On 10/07/2003 at 17:33

    מה ז'תומרת אלוהים לא מתעניין בי. אלוהים נמצא בכל. היש קיום ללא מהות? ומה זה הדיבור הזה שאלוהים לא צריך את האמונה שלך, הוא לא צריך כצורך את האמונה של כולנו. אלוהים את שלו עשה הוא לא חייב להגיש דין וחשבון לדירקטוריון של עוד אלוהימים למיניהם בסוף הרבעון. מבחינתו זה שאתה ועוד כמה מאמינים בקיומו זה ה"אגו-טריפ" שלו אבל אי אפשר למחוק את עצם האמונה הגורפת בו בכלל האנושות.
    כל אחד צריך דקה אחת ביום, בשבוע, בשנה או בחיים שלמים כדי להאמין בו.
    גם האתאיסט מאמין באלוהים של האתאיזם הוא מאמין שאין אלוהים, אבל הוא מאמין. וזה כל הענין להאמין שיש, שאין, יה אלוהים!

  • , נאבוקוב  On 10/07/2003 at 21:37

    להאמין במה שישנו- באשר הוא ישנו.
    אולם ניתן להיות אחוזי פליאה מאותו *היש*, אלוהי הפילוסופים- ושיכורי אהבה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: