בן חורין בעשרה צעדים

 

הו, החירות. מה נעשה איתך? איפה את מתחבאת כל הימים, ולמה את לא יוצאת מהמחבוא ואומרת "הנני! עשה בי כל מה שלבך חפץ"? כי ככה, עם כל הכבוד, אין לזה צורה. עבדים היינו לפרעה במצרים, וזה שעברנו את פרעה לא אומר שנעבור גם את זה, כי מהפעם הראשונה שחווינו את החירות התמכרנו, והחירות היא הסם הקשה מכולם. עובדה: היא מחוץ לחוק.

סיכמנו כבר שהחירות היא בתוכנו, וכמוה גם העבדות. אם כך, איך נוציא אותה החוצה? איך נהפוך לבני חורין כמו שהבטיחו לנו בליל הסדר?

פשוט מאוד. הריני מגיש לכם את המדריך הביתי ליציאה מעבדות לחירות. המדריך יצא את מפעלנו כשהוא טרי ופריך. אם מסיבה כלשהי הוא לא עובד אצלכם, התקשרו למרכז התמיכה שלנו ותקבלו הדרכה טלפונית.

המדריך לחירות יוצא מתוך נקודת הנחה פשוטה: האויבת הגדולה ביותר של החירות היא החשיבות העצמית. החשיבות העצמית היא העבדות האמיתית. החשיבות העצמית היא האמא של כל החטאים כולם (כמעט). על מנת לצאת לחופשי, חייב אדם להתייחס לעצמו בקלילות, לפעמים אפילו בביטול. על מנת לצאת לחופשי, חייב אדם לתקוע סיכה בבלון של עצמו.

הנה מה שאומרת על המדריך לחירות ג.ש, מהנדסת תוכנה ממרכז הארץ: "מאז שקראתי את המדריך לחירות חיי השתנו מהקצה אל הקצה. רק עשרה צעדים פשוטים, הניתנים לתרגול בכל מקום כמעט: בבית, בעבודה, באמבטיה, במילואים, ואפילו – כן כן – מתוך שינה". ומוסיף א.ר, נהג אמבולנס: "אין מה להגיד, המדריך לחירות גרם לי לחשוב אחרת על החיים שלי".

ולפני שניגש למדריך עצמו, הבהרה אחרונה: קיים סיכוי סביר שבימים הראשונים ייגרמו תופעות הלוואי של החירות לתחושות שלא הכרתם. אל תתייעצו ברופא המשפחה שלכם, הרפואה המערבית לא יכולה להתמודד עם החירות, היא מכירה רק את העבדות. המדריך כתוב בלשון נקבה מטעמי נוחות, אולם הוא מיועד לנשים וגברים באותה המידה.

1. שימי תוכי מדבר דמיוני על הכתף שלך

הקשיבי לתוכי, הוא מדבר בלי הפסקה, והרבה פעמים הוא אומר בדיוק מה שרצית להגיד בעצמך. את בפגישה עסקית עכשיו? הנה התוכי על הכתף שלך צועק: המנכ"ל שמן, קרח ואהבל! המנכ"ל שמן, קרח ואהבל! את בפקקים בדרך הביתה? הנה התוכי צורח: בחורים ערומים בשעה שלוש! בחורים ערומים בשעה שלוש!

 

2. עשי לעצמך פרצופים במראה

לפני שאת לובשת את הפרצוף של היומיום המעצבן והמעיק, זה הזמן לעשות לעצמך פרצוף של נמלה, פרצוף של נהג משאית, פרצוף של סוס שאכל יותר מדי במבה, ועוד פרצופים כיד הדמיון הטובה עלייך. מומלץ במיוחד להשתמש בסעיף 2 באמצע יום העבודה.

3. סתרי את עצמך

העקביות היא קללה, העקביות היא מחלה. השתדלי לסתור את עצמך לפחות פעם ביום. כל אחד יכול להיות עקבי, אבל לסתור את עצמך – בשביל זה צריך אופי. נסי להחליף צדדים תוך כדי ויכוח, אלה הם תרגילי הגמישות של המחשבה.

4. סלחי לעצמך

סלחי לעצמך על כל הטעויות, גם אלה שנעשו ובעיקר אלה שעוד ייעשו. תגידי לעצמך שזה בסדר, שלא קרה כלום, שבפעם הבאה זה יהיה אחרת. אחרי שבפעם הבאה הכל יהיה בדיוק אותו דבר, סלחי לעצמך. את בנאדם, והאדם נבדל מהחיה ביכולת שלו לסלוח. לסלוח לאחרים זה קל, אבל לסלוח לעצמך זה קשה מאוד.

 

5. ברכי את עצמך

בוקר טוב לי, לילה טוב לי, בתיאבון לי, חלומות נעימים לי, אני נראית מצוין, נעים מאוד לפגוש אותי, תודה רבה, נהניתי מאוד מעצמי, המכנסיים האלה פשוט משגעים עלי. אל תחכי לאחרים, האחרים לא יודעים מה את צריכה.

6. אל תפחדי מהמלה הכתובה

קראת את ביקורת התבונה הטהורה של קאנט והגעת למסקנה שהבנאדם טועה? לכי עם זה. מלים יכולות להפחיד, אבל לא צריך להיבהל. קחי מה שאת צריכה ממה שכתוב ואל תיכנעי לטקסט. כולה פונטים.

7. היי מנומסת

המשוואה מוכרת: כשאת מכבדת את האחר – את מכבדת את עצמך, כשאת מכבדת את עצמך – האחר יכבד אותך. הנימוס הוא התכונה החשובה מכולן. תודה, בבקשה, סליחה, בטח שאתה יכול להיכנס לפני.

 

8. כל האנשים שווים, אבל כל אחד שווה יותר, ואת שווה הכי

זכרי: לכל אחד העולם הפנימי שלו, לכל אחד תוכי מדבר דמיוני על הכתף, כל אחד הוא השחקן הראשי על בימת חייו. כולנו שווים יותר, ואת שווה הכי.

9. מי את חושבת שאת?

את העצה הזו אני חוזר ומציע כבר שנים, עוד פעם לא תשנה כלום. עמדי מול המראה ושאלי את עצמך: מי את חושבת שאת? מי את חושבת שאת? מומלץ לתרגל את סעיפים 2 ו-9 ביחד.

10. קריוקי

אין שחרור כמו השחרור של הקריוקי. את הרי זמרת, את הרי הזמרת הכי טובה בעולם. לכי לעשות קריוקי, הנפש שלך תודה לך לנצח. אל תפטרי את עצמך בשירה במקלחת. אמנית בסדר הגודל שלך צריכה קהל, לפחות פעם אחת בחיים.

 

11. תרגילי נשימה

נכון, הבטחנו רק עשרה סעיפים, אבל סעיף 3 חזק מאיתנו. זהו תרגיל מעולה, שגורם לנפש להידפק על חומות הגוף מבפנים ולרצות לצאת לטיסה מסביב לבניין. את התרגיל מומלץ לעשות לפחות חמש דקות, עדיף כמה שיותר פעמים ביום: נשמי דרך האף, כשאת סופרת עד 4. כשהריאות מלאות, עצרי את האוויר ונשמי עד 2. אחר כך, הוציאי את האוויר (גם דרך האף) כשאת סופרת עד 4. וחוזר חלילה. אחרי כמה דקות מרגישים את האפקט.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אנה  On 22/06/2003 at 10:40

    איזו דרך נפלא לפתוח את בוקר יום ראשון.
    קראתי ומייד אצתי רצתי לעשות לעצמי פרצופים במראה

  • ענבל  On 22/06/2003 at 11:27

    העיתוי שלך מצוין – יום ראשון יום קשה ליהודים (וליהודיות)
    מכיר מקום מוצלח לקריוקי?

  • דרור בורשטיין  On 22/06/2003 at 15:02

    פויר!
    (צעקה שנשמעה מפיו של מקסימיליאן פון גתינגן, מפקד הגדוד הראשון של הצלפים ההוסארים של הבטליון הבווארי השישי, המכונה 'בטליון ההונגרים' ואיש אינו יודע משום מה, כשאל מול היהודי, שנידון להוצאה להורג בשל גניבת רצועת עור מטוראי הרמן גרינג, אב-סבו של הרמן גרינג, נצרה הכיתבה את נשקה כאיש אחד וסרבה לירות ביהודי, שרשומות הבטליון ההוסארי, שהושמד אגב עד האחרון שבחייליו בקרב דארמשטט עם הצרפתים, מספרות כי שמו היה עקיבא נחמן פויר, סבו של דרור פויר, אבל לא דרור פויר הזה)
    יישר כוח רב ייד

  • אנטי-גונה  On 22/06/2003 at 16:14

    אבל זה פינאטס. בעיקר תודה על סעיף 6.
    🙂

  • דרור  On 22/06/2003 at 19:47

    תיקון קטן לטעות נפוצה: עקיבא נחמן פויר לא היה זה שגנב את רצועת העור (המכונה בפי החיילים פיטפולקה). בספרו "יהודים, לנשק!", מוכיח יהויקים הרשלג מעל לכל ספק כי את הרצועה נטל אחד טוראי לודוויג דריגנבויסר, שמאוחר יותר מת באותו קרב שהזכרת. דריגנבויסר, שהיה בן דודו של ריבנגרובר (ממציא הפילטר), קינא בפויר, שהיה הגבר הפופולרי ביותר אצל הליידיז, ובמיוחד אצל אחת הלגה, שדריגנבויסר זה שם עליה את עינו.

    נכדו של עקיבא נחמן, דרור, מתגורר עד היום באחוזה המשפחתית הישנה, בגבעות המוריקות של אודסה, שם הוא מנהל אורח חיים שקט עד נזירי (זה לא מה שאומרים הצהובונים של אודסה, אגב: על פיהם הוא האיש החזק בעיר, על פיו יישק דבר. כמו כן, ראה את צחוקה של ההיסטוריה, הוא נשוי לנכדתה של הלגה, הנקראת גם היא הלגה, אבל לא על שם ההלגה ההיא, הלגה אחרת).

  • דרור בורשטיין  On 22/06/2003 at 20:17

    אמת. וגם: במוסף האמנויות היפות של בטאון פועלי הרכבת של בירובידז'ן מופיעה הידיעה הבאה: הלגה, שבשל גודל שינייה כונתה על ידי דרדקי אודסה בשם 'הלגה הויסה', חלמה חלום. ובחלומה, יהויקים הרשלג, במוסף התרבות והספרות של בטאון פועלי הרכבת של בירובידז'ן, מוכיח באותות ובמופתות כי תאריך לידתה הלועזי, בגימטרי"א קטנה, מתחלק בשלוש ללא שארית. נייעס אין שטעטל כמו שאומרים. בהמשך החלום, אגב, ואת זה לא סיפר העיתון, אכלה הלגה תותי-שסק מעל שלושה סלים שריחפו מעל ראשו של [כאן נשמעת יריה והרשומות נקטעות]

  • איתן כספי  On 22/06/2003 at 22:13

    ושרי אריסון פשוט מחקה אותך בלי בושה.
    לדעתי אתה יכול לתבוע פיצויים על גניבה רוחנית.
    אולי תצא לך מזה איזה בוחטה, מקסימום קצת PR.

  • שלמה חציר  On 23/06/2003 at 4:35

    בהמשך השבוע אודיע אם היו שינויים.
    ולדרור בורשטיין – משפחת חציר מעוניינת לאמץ אותך כחבר זמני, לפרטים: http://www.hatzir.com

  • דרור  On 23/06/2003 at 10:40

    אנקדוטה שראוי לספר: בערוב ימיה, כשהיא על ערש דווי ובמשקל של 178.6 ק"ג, כינסה הלגה הויסה את נכדיה סביב למיטתה ואמרה להם את המשפט הבא: קינדערלעך, דער קאַװענע א װײַס, דער צײנבערשטל א לילאַ (ילדים, האבטיח לבן, מברשת השיניים סגולה). שלושה ימים אחר כך נפחה את נשמתה, ונקברה בקבר אחים (קבר רגיל היה קטן מדי עבורה). תהא נשמתה צרורה וגו'

  • דרור בורשטיין  On 23/06/2003 at 20:07

    לארי כהן (‏‎Cohen‎‏), מנכ"ל חברת האינטרנט ‏‎alibi4all.com‎‏, חברה המספקת, עד היום, ‏לכל המעונין, תמורת תשלום של חמש מאות דולר, אליבי מפורט ומתועד על הימצאו-כביכול במקום ‏מסוים ובזמן מסוים, הוצא להורג לפני שנה בדיוק על הכיסא החשמלי של מדינת טקסס, לאחר ‏שהורשע ברצח מזכירת החברה, ג'ניפר לוואן, בביתה שביוסטון. האליבי שסיפקו עורכי-הדין של כהן, ‏שלפיו, בעת הרצח שהה הנאשם במשרדי החברה, בעת ישיבת הצוות השבועית של יום שני, שנכחו בה ‏כל עובדי החברה זולת המזכירה, נדחה על ידי חבר-המושבעים פה אחד. הפרשן המשפטי של ‏ה"יוסטון ניוז" מעיר היום כי לאחרונה הוכח, מעל לכל ספק סביר, כי האליבי של לארי כהן המנוח היה ‏מוצק, וזאת למרות הצחוק ששטף שופטים, פרקליטים, מושבעים ונאשם גם יחד בעת שהוצג לפני מעט ‏יותר משנה באולם בית המשפט.‏

  • אילן  On 24/06/2003 at 17:28

    אשכרה חיפשתי בגוגל ‏‎alibi4all.com 🙂

  • דרור בורשטיין  On 25/06/2003 at 22:46

    גם אני חיפשתי, מחשש לתביעת הדיבה הקטנה והנחמדה, אבל אין. מצד שני, יש כזו חברת אינטרנט, שאיני יודע מה כתובתה. אני רציני. אפשר לקנות אליבי ברשת, והחברה מוכרת גם הקלטות של רעש רקע, למשל, אם אתה רוצה לשקר לאשתך ולומר שאתה בשדה תעופה, אתה ניגש לטלפון ציבורי עם טייפ, ומנגן לה פסקול של שדה תעופה, וכו'

  • מיכל  On 29/01/2004 at 13:14

    צחוק צחקתי עד חישבה בטני להתפקע! תודה לדרור את דרור בע"מ ולחצר חציר. רפדוני בתפוחים, מיני שמנים וכל טוב הארץ
    כן ירבו ויפרצו.

  • מיכל  On 25/03/2005 at 1:08

    תודה דרור.
    אין לי מילים. אתה פשוט טוב.
    שלא לומר שולת !!!1

    מיכל אחרת

  • עומר  On 27/03/2007 at 17:58

    משהו לא עובד לי ! אני מנסה ומנסה ובכל זאת יש משהו תקוע, זה אולי במעבר מסעיף 4 לסעיף 5 אבל בכל אופן אני רוצה את הכסף שלי בחזרה !!

  • חדי  On 13/04/2008 at 23:03

    אין,אתה מדהים.מי אתה?

  • ירון  On 18/06/2008 at 13:33

    שנון ביותר.
    למי שבאמת מחפש חומר למחשבה מומלץ מאוד לקרוא שני ספרים של אריך פרום:
    1. המנוס מחופש.
    2. אדם לעצמו.

  • מאיה פסיפלורה  On 06/11/2009 at 15:04

    תודה רבה לך, הרבה זמן לא קראתי בלוג של מישהו אחר וגם בשלך התכוונתי רק להציץ אבל נשביתי
    מקסים מקסים, שתהיה לך שבת מתוקה מתורה, מאיה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: