פרשת השבוע – נשא

1.
פרשה מעט מוזרה, פרשת נשא. היא ממשיכה את המפקד של בני ישראל, שהתחיל בשבוע שעבר, ואחר כך עוברת למין אוסף די אקלקטי של מצוות ואיסורים: שילוח טמאים מהמחנה, איסור על הגזלה, אישה סוטה, הלכות נזיר וברכת כהנים.
2.
הקשר בין כל הנ"ל הוא הרצון לשמור על המחנה טהור; טהור מבפנים וטהור מבחוץ, טהור בבית וטהור בעסקים. עם ישראל מתחיל להתגבש על ידי שלילה של הדברים ה"טמאים". הגל צדק, הכל דיאלקטי.

3.
פרשת השבוע מכילה את ברכת כהנים, אחד מהטקסטים הנהדרים ביותר שיש. כבן למשפחת כהנים אני שמח על הזכות שנפלה בחלקי לעמוד על הבימה בבית הכנסת ולברך את הציבור. זו חוויה חזקה. כשהייתי קטן הייתי הולך עם סבא שלי לברכת הכהנים הגדולה בכותל. זה היה מדהים.
4.
לפני שאביא את הברכה, אני חושב להכות על חטא קטן של נשיאת שם אלוהים לשווא, חטא שחטאתי בפרשות השבוע הקודמות. לפעמים אני כמו ילד, מתלהב לומר מלים אסורות. לא מעט קוראים העירו לי על הדבר הזה, ואני חושב שבגדול הם צדקו.
5.
ברכת כהנים (במדבר, ו, כ"ד – כ"ז)
 
יְבָרֶכְךָ יהוה וְיִשְמְרֶךָ
יָאֵר יהוה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ
יִשָׂא יהוה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵם לְךָ שָׁלוֹם

 

6.
נורא יפה!
7.
חג שבועות שמח לכולם!
8.
את המילה שבועות אפשר לקרוא בשתי צורות: א. שָבועות ב. שְבועות.
שָבועות על שום מה? על שום שבעת השבועות של ספירת העומר. שְבועות על שום מה? על שום השבועה ההדדית בין בני ישראל לאלוהים.
9.
עם ישראל, על פי האגדה, לא היה העם הראשון שאלוהים הציע לו את התורה, אבל הם היו הראשונים שאמרו: נעשה ונשמע. יש האומרים שאלוהים כפה על בני ישראל את ההר כגיגית עד שהסכימו. הדימוי הזה של הר הפוך הוא אחד הדימויים העוצמתיים שאני מכיר.
10.
אף פעם לא היתה לי בעיה עם העובדה שאנחנו לא הבחירה הראשונה של אלוהים, אבל הנעשה ונשמע הזה הטריד אותי מאז שאני זוכר את עצמי. פעם ממש הייתי מתעצבן מזה!
11.
היום, כשאני בוגר וסלחן יותר, אני מבין שמדובר באמון ובאהבה. לפעמים אתה פשוט צריך ללכת עם זה, להגיד כן, בלי לשאול שאלות.
12.
אתם מכירים את זה שאתם עוצמים עיניים ופשוט נופלים אחורה, סומכים לגמרי על זה שמאחוריכם שיתפוס אתכם? זה בדיוק אותו דבר: אמון ואהבה.
13.
אומר לכם דבר אחד: האלוהים שלנו לא מושלם. הוא יכול להיות עצבני ונקמן וחסר ביטחון, אבל אנחנו תמיד יכולים לסמוך עליו שהוא יתפוס אותנו אם ניפול. זה בדיוק הסיפור של מתן תורה.
14.
אני גם זוכר איך בתור ילד תהיתי על הפרדוקס הקטן שבמתן תורה. בני ישראל עוד במדבר והם מקבלים את התורה, המספרת על העתיד שלהם. זה קצת כמו להיות במטריקס או לצאת למסע בזמן, לא?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • stm  On 05/06/2003 at 15:50

    חג שמח

  • דימבו  On 05/06/2003 at 16:12

    קאסטות וכוחנות מעמדית. כנראה ברהם (אברהם אבינו) שהסתובב אז בכל האזור וסיפר סיפורים – גם הסביר לחברה איך שולטים בעמך.

    הידעת שאם הכהן הגדול מת במשך שהיהתו ליד ארון האלוהים מושכים אותו בחוט שקשור אליו כשהוא נכנס לשם. עד כדי כך האיוולת.

    אל תתנצל באמירתך את השם המפורש. אינך צריך להגיד בפומבי כדי לא להעליב. אבל לומר אותו בלב ובקול לעצמך למען תדע שאדם אתה ואף חווה לא נולדה מצלעך.

    ולגבי טומאה. כמות הטומאה שהעם היהודי מייצר היא כה גדולה – שיכולנו לפתוח מפעל – נגיד על החלק המזרחי של המדינה שלנו. ולהחזיק את העובדים שם ללא עבודה וללא תנאים. ככה מעין ניסוי קטן.

    כנראה שבעיני אלוהים זו לא טומאה. כי נציגיו על פני אדמות הם מנהלי העבודה במפעל הזה.

    אגב המפעל הזה מייצר שנאה. בלי לעבוד. זה כמובן לא פטנט רשום. זו סינדיקציה. למדנו את זה מכמה מקומות. אם כי אומרים שהאלוהים שלנו קורא לנו להשמיד את הגוי כל שנה בפסח. כמה שבועות לפני חג ההיטהרות.

    כדי שנזכור – התעללות זה טהור.

    הכל דיאלקטי.

  • עובר אורח  On 06/06/2003 at 12:35

    להיפך.

    הסיפור הוא שאל ארון הקודש יכול היה רק אדם אחד מכל ישראל להתקרב- הכהן. וגם זה רק ביום אחד בשנה, יום הכיפורים.
    עכשיו בוא נדמיין תרחיש שבו הכהן שנכנס לחדר מאבד את הכרתו בגלל גודל המעמד וההתרגשות, ואף גרוע מזה- נופח את נשמתו.
    במקרה כזה, רק הכהן החדש בשנה הבאה יוכל לפנות אותו מהחדר. לא נעים.
    לכן הרעיון של להמשיך להשאיר איזשהי שליטה עליו גם בחוץ היא הגיונית לחלוטין.

    מה שכן, אין לי מושג איך הם הגיעו למחשבה על זה…

  • מתיתיהו אחר  On 06/06/2003 at 17:47

    לסמוך על אלוהים בעניים עצומות???
    על מה ולמה, האם בינתי החליקה ונפלה לביוב?
    כמו כן לא הבנתי מהו הפרדוקס של מתן תורה בעודם במדבר. נחמד היה לקרוא על זכרונות הילדות החביבים, אני אמנם מעולם לא הסכמתי לעלות לתורה, אבל אפשר להעריך את הנוסטלגיה בגרוש.

  • דרור  On 06/06/2003 at 19:56

    מתיתיהו: אם אתה קורא את הבלוג שלי באופן קבוע (אם לא, אני ממליץ בחום…), אולי יכולת להתרשם שבעיני האלוהים שלך הוא אתה, שנאמר: "ושכנתי בתוכם". ואם לא תסמוך על עצמך, בנאדם, על מי תסמוך?
    ולגבי הפרדוקס: דמיין לעצמך שאני מגיש לך את היומן שלך שכתבת מהשנים 2005 עד 2015, ושם כתובים דברים שהיית רוצה להימנע מהם. לזה התכוונתי.

    אני מסכים עם תשובתו של עובר אורח לדימבו, אם כי אני לא בטוח שירדתי לסוף דעתו של האחרון. אם אתה מתכוון למעשים שהממשלה שלנו עושה בשטחים, אני מסכים לחלוטין: זה טמא, זה מתועב, זה הדבר הכי לא יהודי בעולם. כן, לא יהודי, למרות הקריאה להשמיד את זכר עמלק וכל זה.

    stm- חג שמח גם לך

  • דימבו  On 07/06/2003 at 18:09

    איך יכול להיות שרק לאדם אחד ממעמד מסוים מותר לגשת לארון הקודש ביום אחד? בזכות מה? האיוולת היא יהודית. באתונה התפתחה הדמוקרטיה – שלטון העם – בלי שליטים ובלי מעמדות (אם כי גם לנשים אסור היה להצביע) ובארץ העבריים חוק וסדר דתי אלוהי. העם היהודי יכול היה יותר. הוא בחר להנציח מעמדות ודעות. עד היום.

  • morcarmon  On 07/06/2003 at 19:06

    הרי ב"תורה" הכוונה לחוק ולמצוות ולא לחומש, אבל יש משהו יפה בחגיגה הזו של מתן תורה (בניגוד לשמחת תורה, למשל) שמקדימה את השמחה לידיעה. זה נמשך שתי שניות בערך, עד העלייה השישית של "בהעלותך", אבל גם זה משהו.

  • שמעיה  On 08/06/2003 at 11:14

    דרור
    בקשר לנקודה מספר 4 במאמר על פרשת השבוע
    מודה ועוזב-ירוחם
    לגירסתא דינקותא אין תחליף -אפשר וצריך לשפר.בהצלחה

  • כרמל  On 08/06/2003 at 23:36

    הדת החרדית פיתחה אמונות טפלות מטומטמות ושירשה אי הבנה מעמיקה המתלווית לטומאה וטהרה כרגע. זה לחלוטין לא במובן של טוב/רע נקי/לא נקי, הלכות הטומאה והטהרה הם פרקטיקה של הילינג עצמי, אלו חוקי ניהול אנרגיה, בידוד לשם הזדככות מחילופי אנרגיה שאנו באים איתם במגע ומרוקנים אותנו, זה לחיות את המחזוריות שלנו, להתרוקן ולהתמלא. אולי אני אכתוב על זה באמת כתבה שמסבירה את הדברים האלו לפי הזוהר, זו אי הבנה מצערת במיוחד כשזה מגיע לשטויות שהומצאו סביב דיני הנידה.

  • umpa  On 09/06/2003 at 13:41

    זה הכיוון של הבלוג?
    יענו אתה הולך להיות עכשיו משהו כמו הרב שלום אבידור הכוהן?

  • דרור  On 09/06/2003 at 22:38

    קראי לי מיושן, אבל הדברים שאת מדברת עליהם – הילינג עצמי, חוקי ניהול אנרגיה, הזדככות מחילופי אנרגיה, היין והיאנג – כל העניינים האלה מיובאי ממקומות אחרים, זו פרשנות ניו אייג'ית, מזרחית – ולא שאני מזלזל בזה, ההפך – של ההלכה היהודית.

    מבחינתי, הם ה"דת החרדית" ואת ה"דת האנרגטית", ואני באמת לא מבין למה הדת שלהם היא בעלת אמונות טפלות מטומטמות וחסרת הבנה והדת שלך היא הדבר הכי נהדר שאי פעם הגיע לכוכב שלנו. זו דת וזו דת, ואחת לא טובה מן השניה. זאת קוראת את הטקסים שלה בדרכה וזאת בדרכה.

    אבל דתות, ככה הן: בנויות על שלילה מוחלטת של הדתות האחרות, כי אחרת – מה הטעם בדת? ממה שאני מכיר ומבין בדת שלך, היא לא ממליצה על התנשאות, עלבונות ואנרגיה שלילית. גם לא כלפי חרדים.

  • שמעיה  On 12/06/2003 at 14:05

    מכיון שהיום כבר יום חמישי,הציפיה להגיגך ולפרשנותך
    לפרשת השבוע "בהעלותך" גוברים והולכים.
    הנעימנו נא במוצא פיך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: