עוד יום ראשון על גדות הקישון

1.
ראיתי פרומו לתוכנית של רפי רשף. שר הביטחון שאול מופז הולך להתראיין שם השבוע, להיחשף כמו אחרונת הדוגמניות ("אתה מבין רפי, הייתי ילד לא מקובל, ובגלל זה אני מתעמר בפלסטינים"; "ראה, רפי, זה הכל בגלל שאמא שלי האביסה אותי בבייגלה, בגלל זה אני כל הזמן רוצה לגרש, לכתר, להפציץ, לכבוש, לכתוש, להשפיל").
אפילו הפרומו לתוכנית הצליח להגעיל אותי: "שאול מופז – בלי מחסומים!". למה לא: "שאול מופז מוריד את הסֶגֶר"? ומה רע ב"שאול מופז חושף"? (משחק מילים על פעולות החישוף שעושה צה"ל), או "שאול מופז – בלי גדר הפרדה".
זה כל כך חולני, שאין לי בכלל אנרגיות להסביר למה זה כל כך חולני.

2.
היום כתבתי טור ב-TheMarker על הרפורמה בקרנות הפנסיה. הנה, כאן

3.
היה סופשבוע נעים, תודה ששאלתם. קראתי ב"עכבר העיר" על "רשימות" שלנו, שם קצת העליבו אותי (אני קצת דפוק בקטעים האלה, רק בקריאה השניה הבנתי שירדו עלי). בסדר, שטויות, לא נורא, כלום לא קרה. ביליתי רבע שעה בלקלל את הכתבת ואת אילן היוחסין שלה, ועבר לי. אין ספק, אני מסתדר נהדר עם ביקורת.
הביקורת המרכזית עלי, כך הבנתי, היא שאני כותב על עצמי ומתעסק בעצמי. משונה, אף פעם לא חשבתי על עצמי ככה. תמיד ראיתי את עצמי ככותב על עניינים שברומו של עולם, ורק מביא את עצמי בתור דוגמה. אבל כולם ראו את ההפך: כותב על עצמי, ומביא את העולם בתור דוגמה. מוזר, לא? איך שאנשים נותנים ללשון היחיד לבלבל אותם, והכל בגלל שהרגילו אותנו לכתיבה, ובעיקר קריאה, בלשון רבים. לשון היחיד היא עדיין דבר חדש. זה תמיד מזכיר לי את "המנון" של איין ראנד (מי שלא קרא, שיקרא), את מאבקו של היחיד למען שחרור האני מכבלי השפה.

4.
ורק מתוך הרגל, אסתור את עצמי ואכתוב על עצמי: כבר שבוע שיש לי אתר אישי באינטרנט (ואתם עוד תראו איך ישתרש המושג "יומֶיין" שהמצאתי: שילוב של יומן ודומיין), וזו לא תהיה הגזמה לומר שחיי השתנו. (זו לא חוכמה גדולה, הם תמיד משתנים, החיים). מוקדם עדיין לומר מה השינוי, או מה יעשה השינוי; אתם הרי יודעים למי מראים חצי עבודה. אבל נראה לי שהשינוי הוא לטובה, כי ככה זה בדרך כלל, ולא רק אצלי. מה שכן, כבר בימים הקרובים אשנה את הכיתוב "פויר להמונים" למשהו אחר. חשבתי על "הדרור". מה אתם אומרים, יש הצעות?

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רוני  On 25/05/2003 at 13:18

    ככה אני רוצה אותך.
    אני לא משוכנעת שהיא ירדה עלייך, ההיא בעכבר, כמו שאני לא משוכנעת שמה שאני קיבלתי זו מחמאה.
    ובכל אופן הטור הזה, עם הקצרצרים, הוא אחלה ועושה חשק לקרוא אותך עוד.
    ולהחליף את השם זה רעיון מעניין. יש משהו מגלומני בפוייר להמונים (מצד שני אולי אתה רוצה להיות מגלומני?),
    הקטע על מופז מצויין ועונה בדיוק על מה שאנשים רוצים ממך (וגם מגדי ועוד כמה אנשים), שתגיד להם מה הם חושבים על המציאות ועל המדיה ועל אלפי השקרים והזיופים שמוטחים בהם בכל רגע נתון.
    זה טוקבק ארוך מדי וממילא התחלתי להתמחות בטוקבקים (מביך כשלעצמו), אז מה דעתך על: "פרשן מציאות"?
    רוני

  • האלמוני המקורי  On 25/05/2003 at 14:09

    אני מציע את הכיתוב: "תום פויר".

    "הדרור", זה מגלומני מידי[1]. (אולי אתה יכול ללכת על "דרור יכתוב", על משקל דרור יקרא).

    [1] ע"ע "הספר החדש של אורלי קסטל בלום".

  • אנה  On 25/05/2003 at 14:35

    מתבקש

  • פיקה  On 25/05/2003 at 15:28

    לא היתי בבית בסופ"ש אז חיפשתי עכשיו בזבל את עכבר העיר לראות מה כתבו: "פויר כמו פויר חולק איתנו את לבטיו('אין לי בכלל מושג מה אני עושה פה. האם אני באמת צריך עוד במה')"

    לא הבנתי איך זה קשור לביקורת על כך שאתה כותב על עצמך.
    ובקשר לזה –
    הכי טבעי זה שתכתוב על עצמך, ותקרא מעצמך כי הכל נובע ממך. אתה מכיר את העולם בעזרתך.

  • שאפה 42  On 25/05/2003 at 15:45

    אפשר להשיג זיון עם הכותבים של 42? סדר משהו
    הם יודעים לזיין כמו שהם כותבים?

  • דימבו  On 25/05/2003 at 19:43

    קח לך כמה רעיונות.

    לוקח ת'זמן = ישיר, דו משמעי מקפל בתוכו את ההמונים ואותך רק בלי להגיד את זה.

    אני דוגמה, עולם רומוֹ = עילגות מנוסחת.

    חשבתי, אחרת = שינקין ממורקר.

    כנות, אחר כך = שינקין סלייס.

    בבואה קטנה = מחברות לספרות.

    אמן מחקר = צבא הומני אבל בכל זאת דיקטטורת מחשבות.

    דוגמן של מלים = שינקין אורנה ואלה.

    ובקשה קטנה. אתה נראה אחד שמתקשר. תן לנו גם לערוך אותך לפעמים. כלומר, תן לנו לבקש ממך גם אייטמים. זה יהיה משחק. אתה לא עובד שלנו. אבל כמו ההמונים עליהם אתה מדבר בשמך (משחק מלים קטן) אני מזכיר לך – ההמון קובע. אנחנו חלק מהמקום הזה. והטוקבק אינו רק המראה שלך האומרת לך אם אתה יפה או מכוער.

    ואם כבר החלפות – שנה את התמונה שלך. זה אתה מדגמן. זה לא אתה. אי שם ברחוב תוהה בין עצמך לעצמך.

    כבד אותנו. אנחנו לא המונים. אתה לא דוגמן. גם לא של מלים. כלומר ההצעה האחרונה לא טובה.

    ולמגיב הראשון אני מקווה שלא עברתי את מגבלת האותיות של הטוקבק.

  • דימבו  On 25/05/2003 at 19:48

    ואם זה טוקבק – אז קיראו לכפתור "הוספת תגובה" – "טוקבקו". ואם לא למה שלא תמציאו את השפה – "דבריתי".

  • צוף  On 25/05/2003 at 22:54

    מחפש את הכתובת של הכתבת של עכבר העיר. העלבון נצרב. לנצח.

  • דרור פויר  On 26/05/2003 at 10:12

    חלקן נחמדות מאוד, אבל אם לומר את האמת, אף אחד לא הפילה אותי מהכיסא. בואו ניתן לזה עוד יום יומיים, משהו יצוץ.

    ולקורא דימבו – רעיון מצוין. אשמח לקבל הזמנות למאמרים, אייטמים, רעיונות, כל דבר. אני גם עושה משלוחים עד הבית. רוצים שאכתוב על משהו, פשוט דברו אתי. אני פה

  • שי  On 26/05/2003 at 13:36

    כלומר השם: כמה מלים.

  • שאפה 42  On 26/05/2003 at 16:08

    פויה, פוי
    אולי זה השם החדש
    ספר קצת על 42
    איפה אני משיגה את זה
    האם אתה צריך כותבים

  • שאולינקה  On 27/05/2003 at 19:39

    של הבילויים.

    [audio src="http://www.nmc-music.co.il/nmc/habiluim/MOFAZ.MP3" /]

    כשהוא עוד היה רמטכ"ל

  • שייקה  On 17/06/2003 at 1:33

    אם כבר, לא "דבריתי" אלא "דבר אלי יפה", כמו מופז של יצפאן…יוצא מתאים ב"יומיין" הספציפי הזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: