סלט חצילים

כבר איזה כמה ימים שאני עצוב, אבל אולי אני מבלבל את העצב עם משהו אחר. עצב זה דבר שמתערבב בקלות; הוא החצילים של הרגשות, אם תרצו. אז אולי אני לא באמת עצוב, אולי אני רק עצוב בטעם עייף, אולי אני עצוב בטעם אבסורד (כמה יפה העברית שלנו, שטעם הוא גם סיבה. כמה יפה היא השפה, והכי היא יפה כשהיא לא שימושית. כל הדברים היפים באמת הם כאלה).
כבר איזה כמה ימים שאני אבוד, אבל אני לא יודע איך להפוך "אבוד" למצב (כמו שעשיתי עם עצוב ועצב). אם הייתי תיאורטיקן צרפתי פוסטמודרני, הייתי אומר שכבר איזה כמה ימים אני במצב של היות אבוד. על כל פנים, גם המצב של היות אבוד מתערבב בקלות; הוא העוף של הרגשות, אם תרצו. אז אולי אני לא באמת אבוד, אולי אני רק אבוד בטעם שאני לא מכיר (כמה יפה העברית, וגו'); מונסודיום גלוטומט יופטפויומט.
אתם יודעים מה, כל הרגשות הם החצילים של הרגשות. הם כולם מתערבבים בקלות. היום לדוגמא – סתם יום של חול, בלי חג ומחול – היה אחלה סלט חצילים. לא ניכנס לפרטים, כי אני לא כל כך אוהב לספר על עצמי (מי שחושב שרק על עצמי לספר ידעתי, פשוט טועה).

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • סתם בצחוק  ביום 20/05/2003 בשעה 12:10

    אל תתייחזב לכותרת, היא בהשראת המאמר.
    אני אוהב מאוד את הכתיבה שלך (במיוחד בטיים אאוט) וקורא בשקיקה גם את הבלוג שלך.
    דוקא מעניין יהיה לקרוא טקסטים יותר אישיים (לא מתי קמת ואיפה הלכת), אבל כן לדבר על עצמך יותר מקרוב.

    אם לא הבנת, סה"כ זו ביקורת מאוד חיובית
    🙂

  • אנה  ביום 20/05/2003 בשעה 12:52

    בטעם סורבה נענע. רענן ירקרק.
    אפשר לנקות
    אפשר להחליף תספורת (עצות של בנות, מה ציפית?)

    אפשר להחליף את התמונה למעלה וגם רצוי (מדוגמנית מלקי למשהו יותר מסוקס)

  • מוצרט  ביום 20/05/2003 בשעה 14:05

    כמה פלצני!!!!!!!!!!!!

  • דרור פויר  ביום 20/05/2003 בשעה 15:35

    צודקת לגמרי, זו פשוט התמונה היחידה פחות או יותר שיש לי סרוקה. אני הרבה יותר מסוקס וקשוח במציאות. בהזדמנות הראשונה אצטלם ואחליף.

  • מישהי  ביום 20/05/2003 בשעה 16:35

    דרור כתב
    ועטף
    ובילגן
    וחשף
    נהירות מעל הכל
    למרות ואולי בזכות.
    מישהי

  • אנה  ביום 20/05/2003 בשעה 20:57

    😉

  • שמוליק תייר  ביום 20/05/2003 בשעה 22:04

    חלאס. מספיק ביקרתם את הפלצנות. הבנו.
    הלאה.
    דרך אגב, נראה לי שהמשפט "המריח הוא המסריח" נכון במקרה הזה יותר מתמיד.

  • הופמן  ביום 21/05/2003 בשעה 9:50

    עצוב היום.

    סוף של תקופה –

  • M  ביום 17/03/2009 בשעה 23:12

    הו דרור.
    כמה שאתה כותב יפה.
    וזה מקסים שאתה חושב שהשפה היא הכי יפה כשהיא לא שימושית. כי היא בעצם תמיד, לא מאוד שימושית.
    הנה, ראה את ההוכחה ממש כאן.

    מה שיפה בכתיבה שלך, זה שאתה גורם לה להראות אפשרית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: