נגד כיוון השקיעה

 ממה שנאמר אתמול יכול היה להתפרש כאילו אני קאובוי אמיתי. הייתי מעוניין להבהיר את הנושא אחת ולתמיד, כדי למנוע אי הבנות בעתיד.

אני קאובוי אמיתי, זה בטוח, אבל לא קאובוי רגיל – אני מה שנהוג לכנות קאובוי נון קונפורמיסט. אני לא אוהב לרכב אל עבר השקיעה; אני לא אוהב תבשילים שיש בהם שעועית; ואני לא אוהב לחבוש כובע בוקרים.

כובעי הבוקרים האלה – וזה דבר שלא אומרים לכם בפרסומות המשודרות בערוץ הבוקרים הייעודי המפולח – לא נותנים לקרקפת לנשום. עכשיו, אתם מכירים אותי, אני מוכן להקריב הכל כדי להיות באופנה, אבל עד כאן: קרקפת יש רק אחת.

ואם אתם לא מאמינים לי, כדאי שתכירו את החבר הטוב שלי, ג'וני "שן כחולה" מק'קלוי. הטיפש הארור הזה אף פעם לא הקשיב לי כשיעצתי לו לתת לקרקפת לנשום, ותראו אותו היום: מפרצים בשיער, קצוות מפוצלים, וקשקשים מפה ועד אוקלהומה.

אני גם לא אוהב את האוכפים המסורתיים, בגלל הנזק המתמשך והבלתי הפיך שהם גורמים לצינורית הזרע. ואם אתם לא מאמינים לי, כדאי שתכירו את החבר הטוב שלי צ'ארלי "רגל עקומה" או'ריילי. האידיוט האומלל הזה לא הקשיב לי כשיעצתי לו לרפד את האוכף שלו, ותראו אותו היום: הוא נראה בדיוק אותו דבר. זו הבעיה בדברים האלה, הם סמויים מן העין.

ואם כבר מדברים על זה, אני מאוד לא אוהב את הדרבנות האלה שיש באחורה של המגפיים. זה עושה המון רעש, וכל האינדיאנים יכולים לשמוע אותך מתקרב. ואם אתם לא מאמינים לי, כדאי שתכירו את החבר הטוב שלי קונרד "עין עצלה" ואן-דורקנדורפר. הגולם השחצן הזה לא הסכים להוריד את הדורבנות כשבאנו לעשות מסיבת הפתעה לצ'יף "רוח קדים" אנגלומה (ידיד יקר), וככה נהרסה כל ההפתעה. ההוא שמע אותנו מגיעים, חשב שמדובר בקומנצ'ים, וירה בקונרד למוות. עכשיו, את הקונרד הזה אף פעם לא באמת סבלתי, אבל אין כמו מוות כדי לקלקל מסיבת הפתעה.

למה אני מספר לכם את זה? כי הגיע הזמן לקרוע את המסכה מעל פני המערב הפרוע. מאחורי מה שנראה כמו תקופה נהדרת מסתתרת האמת הזוועתית: שיער הרוס, צינוריות זרע שיצאו מכלל שימוש, והרבה מדי מסיבות הפתעה שנהרסו.

אבל את זה לא יראו לכם במערבונים. המערבונים יודעים לספר רק את הסיפורים היפים. המערבונים הם אשליה, רמאות שנוצרה על מנת לבלבל את היפאנים כנקמה על הפצצת פרל הארבור. אמריקה לא יכולה להרשות לעצמה להתמודד עם הסיפור האמיתי של המערב, בדיוק כמו שהיא לא יכולה להתמודד עם הסיפור האמיתי של עמק הסיליקון – האמת תעשה רושם לא טוב על התיירים.

האמת היא תמיד מכוערת. מאחורי הרכיבות אל עבר השקיעות המרהיבות של טקסס מסתתרת ריקנות גדולה ועצב שמים רבים לא יכסוהו. אז רכבנו אל עבר השקיעה, ביג דיל, מי לא יכול לרכב אל עבר השקיעה? כל ילד עם קורקינט יכול. אבל החוכמה האמיתית היא לרכב נגד כיוון השקיעה, אבל גם את זה לא יראו לכם בהוליווד.

הוליווד – אני יורק על העיר הזו ועל כל מה שהיא מייצגת. חוץ מעל טום קרוז, שאותו אני מכבד.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יותם הלא קדוש  On 11/03/2006 at 11:29

    עכשיו רוכבים ביחד, נגד כיוון השקיעה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: