השביתה ואני

 אני עומד במטבח, שורק נעימה מתוך סרט ישן, ומתקין ארוחת בוקר ישראלית קונטיננטלית – סוחט תפוזים, מקפיץ חביתיות, חותך סלט, מחמם פרוסות לחם ומרתיח קפה שחור בפינג'ן. אה, כמעט שכחתי את חצאי האשכולית. בלעדיהן בוקר הוא לא בוקר.

מחדר המיטות יוצאת השביתה הידידותית. שיערה עדיין סתור, עיניה נפוחות, ולגופה רק אחת מחולצות הכותנה האיכותיות שלי. היא נראית נהדר. בוקר טוב מותק, אני אומר לה, איך ישנת? היא מחייכת. מי הספיק לישון, היא אומרת לי. השביתה הידידותית מתקרבת אלי מאחור ומחבקת אותי. אני אוהב כשהן עושות את זה. רוצה ארוחת בוקר, אני שואל אותה. יש לי רעיון טוב יותר, היא אומרת, לשונה כבר מלחכת את תנוך אוזני הימנית, או השמאלית, או את שתיהן לסירוגין. שביתות מתות עלי.

שעה אחר כך אנחנו מעשנים סיגריה. שמע, היא אומרת לי, כל העיתונאים שהייתי איתם עד היום היו כל כך עלובים בהשוואה אליך. עזבי, אני אומר לה, אני לא באמת עיתונאי, ואני מוכרח לומר לך שגם את לא שביתה רגילה, את כל כך ידידותית שזה משהו. אתה מכונה, היא אומרת לי. את יכולה לקרוא לי משאית האהבה, אני משיב.

מהרחוב עולים אדי ריח הזבל ונכנסים אל חדר השינה (ויקטוריאני, בטח ויקטוריאני). זה עושה לה את זה כל פעם מחדש, והשביתה הידידותית רוצה לעשות עוד סיבוב על רכבת ההרים שהיא אני. אחר כך אנחנו מעשנים עוד סיגריה. מותק, אני אומר לה, אל תעשני כל כך הרבה, מחירי הסיגריות עלו.

איך נפגשנו, אתם שואלים? סתם, ברחוב. היא ישבה על ערימת זבל וניגנה בגיטרה, אני בדיוק חזרתי מחוג טיסנאות. התחלנו לדבר, ואחרי כמה דקות כבר ידעתי שזה זה. אהבה, אתם יודעים, זה לא משהו שאתה בוחר, זה משהו שבוחר בך.

שמע, היא אומרת לי, רציתי לדבר איתך על משהו. דברי אוטוסטרדה בייבי, אני אומר לה. יש לי תחושה, אומרת השביתה הידידותית, שאתה לוקח אותי כמובן מאליו, והאמת – מתחיל להימאס לי מזה. על מה את מדברת, אני מוחה, אני לוקח אותך כמובן מאליו? אנחנו לא מכירים מספיק זמן בשביל זה. בדרך כלל לוקח לי לפחות חודש עד שאני מתחיל לקחת שביתות כמובנות מאליהן.

אתה כבר לא מדבר עלי עם החברים שלך, היא מוחה, אתה כבר לא לוקח אותי למקומות. כמה זמן כבר לא היינו בשדה התעופה? כמה זמן כבר לא לקחת אותי לאיזו מרפאת חוץ, או לאיזה משרד ממשלתי, או לפחות לאיזה נמל או לחברת החשמל, אני כבר לא מדברת על זה שלא היינו בבזק. אנחנו כבר לא מבלים יחד. מה, אתה כבר לא אוהב אותי?

תראי, אני אומר לה, אני חולה עלייך. החיים שלי לא אותו דבר מאז שנפגשנו, את קרן שמש ביום סגריר, את שושנה בין החוחים, את הדובדבן שבקצפת. אתה אומר את זה לכולן, אני יודעת, אומרת השביתה הידידותית. בעיניה כבר נקוות דמעות. תעשי לי טובה, אני אומר לה, אל תבכי, את מרטיבה לי את אחת מחולצות הכותנה האיכותיות שלי.

אתה יודע מה, אומרת השביתה הידידותית, נמאס לי ממך. נמאס לי להיות ידידותית כל כך ולקבל כזה יחס בתמורה. נשבר לי, נשבר לי להיות ידידותית. מעכשיו אתה תראה מה זה! מהיום אני כבר לא ידידותית, מהיום אני כללית – והכל בגללך: אין בזק, אין משרדים ממשלתיים, אין קבלת קהל, אין פינוי אשפה, אין ספריות, אין נמלים ואין הסעות לתלמידים.

את לא בסדר, אני אומר לה, מילא אני – אותי את יכולה להעניש, אבל למה את כולם? כי רק כוח אתם מבינים, אומרת השביתה. אל תדברי אלי בלשון רבים, אני אומר לה. היא זורקת עלי כרית, החדר מתמלא נוצות פוך. מראה יפה, כאילו יורד שלג, אבל לא היא ולא אני מבחינים ביופי שסביבנו. ככה זה כשרבים, מפסיקים לראות מסביב.

אני מנסה לרכך את המצב. תראי, אני אומר לה, אני בעד העובדים, בחיי שאני בעד העובדים. אני גם בעדך, תישארי, יש עוד כמה תנוחות שלא ניסינו.

השביתה לא עונה. היא לוקחת את הדברים שלה ומסתלקת. כשהיא מגיעה אל הדלת היא פונה אלי ואומרת לי בקול סדוק: חבל, זה דווקא יכול היה ללכת. כן, אני אומר לה, אם רק לא היית רוצה יותר מדי.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דימבו  On 18/05/2003 at 0:26

    אתה כל כך מאכזב. כמו כל האנשים שעובדים בשביל בעלי ההון הפרטיים ומוכנים לומר לנו כמה הבוסים שלהם צודקים.

    במה יותר מדי? אה? בפנסיה של אנשים מפוטרים? או כאלה ששילמו את חלקם בעסקה לביטוח הלאומי?

    או שמא יותר מדי בזכות לשבות? זכות עליה עמלו מאז המהפכה התעשייתית?

    או אולי אתה בכלל מתכוון ליותר מדי בזכות לחיות בבריאות ובחינוך הגונים. בלי שיורידו לאנשים את הסיעוד ואת ימי הלימוד?

    אפשר להמשיך. אבל זה לא יעזור כנראה. אתה עברת לצד המנוצל שלא יודע שהוא כזה. רק כותב להמונים כאילו הם לא כאלו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: