צ'ה גווארה באפריקה, הנוער האפריקני והאדם הלבן

צ'ה באפריקה צ'ה גווארה נחת באפריקה בקיץ של 1965 עם 14 לוחמים קובניים על מנת להצית את המהפכה האפריקאית הגדולה. גווארה, מהפכן-סגפן, הבין שמשהו מסריח על ההתחלה, כששלוש מכוניות מרצדס המתינו לו בשדה התעופה. מהר מאוד התייאש צ'ה מאפריקה. את הדוח שלו על אפריקה פתח במילים: זהו סיפור של כישלון. גווארה נדהם מהשחיתות בצמרת ומהנירפות [...]

תיירות פנימית והיכולת להסתכל על עצמך מבחוץ

התיירות הפנימית אין מה לעשות: כל נסיעה היא קודם כל נסיעה פנימה, ואין תיירות שאיננה, בסופו של דבר, תיירות פנימית. אני לא יודע מה לימדו אתכם, אבל האדם הוא בכלל לא כמו עץ השדה, האדם הוא קודם כל יצור שמתבונן בעצמו מתבונן בעצמו. זה אומר שלא רק המבט עצמו נמצא בתנועה; נקודת המבט עצמה, בכללותה, [...]

כל הזמן לשאול למה, שירי חירות

. כל הזמן לשאול למה התחלתי ללמד בבית הספר התיכון בכפר. התיכון הוא מקום מדכא למדי; בנין לא גמור באמצע שום מקום, בלי שירותים, בלי חשמל, שני חדרים חשוכים, לוח דהוי, וזהו. שבעה תלמידים לומדים אצלנו בתיכון: אקס-ריי, גרסיאנו, קנדי (כמו הנשיא), בלינלי, דייסון, למיטה ולינדה. שני מורים יש בתיכון, לאחד קוראים פול, ולשני קוראים [...]

הציצים, השכיסטוזומס, והמזונגו

אצלנו בכפר אצלנו בכפר, הנשים הולכות עם הציצי בחוץ. כל הזמן, הציצי בחוץ. כל הדברים האלה שאתם רואים בטלוויזיה, ככה זה פה – מלא נשים עם ציצי בחוץ. כאדם וכגבר שזה עתה הגיע מתרבות מבוססת ציצי ומחיים המבוססים על צפיה, סיווג ומחקר של ציצי, אני מוצא את עצמי נתון בסוג של הלם מתון. מלא ציצי [...]

מכתב מאפריקה – החודש הראשון

מה זה חודש בלי אינטרנט, לעומת יומיים בלי אגם? כבר חודש (פחות שלושה ימים) במלאווי, וזו הפעם הראשונה שאני ליד אינטרנט. זו גם הפעם הראשונה שאני רחוק מהאגם, ואם להיות כן – האגם חסר לי הרבה יותר ביומיים האלה מאשר האינטרנט היה חסר לי בחודש האחרון. גם חשמל וטלפון לא היו חסרים לי מי יודע [...]

נסענו

זהו, עוד כמה שעות, לא הרבה, נוסעים לשדה. מחר – אתיופיה! יום שני – מלאווי! יה, בייבי! עבר הלחץ, עבר הפחד, עברו החששות, התפוגגו החרדות. זהו. מעכשיו, רק שמחה בלב! אפריקה, הנה אני בא לעשות פה מסיבה! לא זוכר אם סיפרתי לכם על הכינוי הפוליטיקלי קורקט שהמצאתי לאחיי השחורים: אפרו-אפריקאים. אני חושב שזה די מצחיק. [...]

עוד שלושה ימים

  איזה יום היום, שלישי? כן, שלישי. ובאיזה יום אנחנו נוסעים, שישי? כן, שישי. בינתיים, מי שמגיב הכי קשה זו הכלבה. התרמילים כבר ירדו מהבוידעם. היא מבינה, הקטנה: כשהתרמילים יורדים זה סימן ששינוי מתקרב. איך היא מגיבה? לא משהו. ההתנהגות שלה משונה מאוד; היא שוכבת על הדלת, חוסמת אותה בגופה, בעיניה מבט של אנה פרנק. [...]

תזכורת: הזמנה למסיבה מחר

  דגל מלאווי. יפה, נכון? אני מקווה שכולם זוכרים את המסיבה מחר – יום רביעי, 21:00 ואילך, בסופה-ביט, רחוב שוקן 11 תל אביב. די.ג'יי נדב רביד ינגן, זוג ווי.ג'ייז יסמפל בלייב קטעי ווידאו שצולמו בכפר אליו אנחנו נוסעים. יופיעו: חלוצי החלל, יהלי סובול, דן תורן, ואולי עוד הפתעה. מחיר בכניסה: 20 ש"ח בלבד, שכולם תרומה לארגון [...]

מבולבלי

טוב, יש כרטיסים. שבועיים וחצי ואנחנו לא פה. את ראש השנה נעשה בחיק המשפחה, ומיד אחר כך – נתב"ג, ומשם אדיס אבבה, חניה ליום וחצי, ומשם לילונגוויי (עיר הבירה של מלאווי) ומשם מסע של יומיים לצֶ'מבֶּה ומשם לאלוהים יודע איפה. וככה, בין הכרטיסים והחיסונים והתרומות והריצות והקניות והסידורים האינסופיים אני כבר לא יודע כלום, אבל [...]

אפריקה

    בעוד שבועיים-שלוש ככה, עוד אין פיינל קונפירמיישן על הקונקשן, גלית ואני נוסעים לאפריקה לשלושה חודשים, למלאווי, להתנדב בארגון הומניטרי שמטרותיו מלחמה באיידס, גיוס אוכל, בגדים ותרופות לילדים ועזרה בחקלאות. מלאווי, אחת מעשר מהמדינות העניות בעולם, סובלת כמו רבות ממדינות אפריקה, מתת תזונה, תמותת תינוקות גבוהה, תוחלת חיים נמוכה (37.6 שנים!), איידס, מלריה, בילהרציה, [...]