למה החלטתי להצביע חד"ש גם הפעם

 

א.

עוד פחות משבועיים לבחירות, ונראה לי שהגיע הזמן להצהיר למי אצביע, לנמק את הבחירתה ולנסות לשכנע כמה שיותר אנשים. אל תודו לי, באמת, אני רק עושה את חובתי כאזרח, כבעל טור וכפטריוט ישראלי, ואני יודע שאתם הייתם עושים – ואתם עושים, תודה לאל, כל הזמן – את אותו הדבר גם בשבילי.

 

אז אני הולך להצביע חד"ש. ברור שמדובר בדעתי האישית בלבד שלא מייצגת את מערכת גלובס (בדיחה טובה, לא?), כמו כן אין באמור להלן משום יעוץ או המלצה לקנייה או מכירה של ני"ע ו/או מכשירים פיננסיים נוספים, ו/או מכשירים בכלל. מלבד זאת, המציג אינו רופא, כל העולם במה ויפה שעה אחת קודם.

חד"ש, אם ככה, ולא בפעם הראשונה. להלן נימוקיי בסדר לא לגמרי היררכי.

 

ב.

מעל הכל: שותפות יהודית ערבית. אין ספק שמערכת היחסים בין הציבור היהודי לערבי זו הסוגיה החברתית הכי בוערת וחשובה במדינה. השד העדתי הוא קספר הרוח הידידותית לידה. מדינת ישראל מפלה את הציבור הערבי בעקביות ובשיטתיות כבר 60 שנה בכל התחומים ולא צריך להכביר מילים על רמות ההזנחה, הנתק, האפליה, הניכור, ההדרה, הטינה והשנאה שמערכת היחסים הזו הגיעה אליהן. אנחנו חיים במדינה גזענית ומה שמשתנה, משתנה רק לרעה.

אסור להשלים עם הדרך בה מדינת ישראל נוהגת באזרחיה הערבים. זה לא מוסרי ולא יהודי. לכולם יש יופי של פתרונות לבעיה אבל בעיניי הפתרון היחיד שיכול לעבוד הוא שיתוף פעולה. אבל לא שיתוף פעולה בסגנון מפלגות המרכז-שמאל: לשריין מקום לערבי שיישב שם כקישוט בין הגנרלים. זה לא מספיק.

חד"ש היא המפלגה היחידה שהיא ערבית ויהודית בהגדרתה, שעומדת נגד הזרם העכור של חשדנות ולאומנות, משני הצדדים, וזה לא דבר קל. נכון שזה לא מושלם, ובטח שאין דבר כזה מפלגה מושלמת, אבל שיתוף פעולה כזה הוא הסיכוי היחיד שלנו לחיים נורמליים פה. גם עם אזרחי ישראל הערבים ובהמשך גם עם שכנינו. אם לא נפתור את הסכסוך הפנימי הזה אין לנו סיכוי עם הסכסוך הגדול.

בטח בימים אלו של אחרי מלחמה. שאון התותחים עוד לא נדם והלך הרוח הוא הכי אנטי שיתוף פעולה שיכול להיות. דווקא עכשיו צריך להרים את הדגל הזה. רק בשביל שיתוף הפעולה הזה ראוי להצביע חד"ש. אפילו אם לא היו להם את שאר המעלות שיפורטו להלן.

 

ג.

סוציאליזם. המדינה צריכה לקחת הרבה יותר אחריות על אזרחיה, להגביל את שוק ההון, לרסן את ההפרטה, לשמור על שירותים חיוניים כמו בריאות וחינוך, להגן על העבודה המאורגנת, להגדיל את התקציבים  ולהבטיח צדק חברתי וחלוקה הוגנת של משאבים. זה המינימום. אני לא נגד תחרות, אבל אני בהחלט נגד תחרויות ציד כשאני ואתם בתפקיד הארנבת. אני גם לא נגד יוזמה, כל עוד היוזמה היא לא לקחת את מה ששייך לכולם ולתת אותו למעטים.

בואו נהיה כנים, זה לא שמוחמד ברכה יתמנה עוד שלושה שבועות לשר האוצר, גם לא דב חנין, אבל האנשים האלה יושבים בוועדות ומגינים עלינו מפני כל הדגים השמנים והלוביסטים שלהם. אתם יכולים להיות רגועים, יש מספיק אנשים שיילחמו בכנסת בשביל העשירים. מה שאנחנו צריכים זה אנשים שיילחמו גם בשבילנו.

 

ד.

אם עד עכשיו לא השתכנעתם, יש לי עוד קלף: הם שמאלנים. אבל ממש, שמאלנים קומפלט אורגינל: שתי מדינות לשתי עמים, די לכיבוש, גבולות 67, חלוקת ירושלים, ירידה מרמת הגולן, זכות השיבה, הכל שם.

אני מודה שאני לא מתלהב ואפילו קצת מתנגד לרעיון של לרדת מרמת הגולן. גם זכות השיבה היא לא חלום חיי (למרות שאם מדובר ברמה ההצהרתית אז יאללה, אני בעניין), אבל חוץ מזה קשה למצוא משהו בסעיפים הביטחוניים והמדיניים של חד"ש שיפיל אף שמאלני מהכסא. גם כאן כדאי להיות כנים. עפו אגבארייה לא יתמנה לראש צוות המו"מ וחנא סוויד לא יהיה שר ביטחון. מקסימום ההשפעה שהמפלגה יכולה להשיג היא להוות רשת ביטחון בקואליציה שכרגע היא דמיונית מדי אפילו בשביל ג'יי.קיי רולינג. אני לא מצביע לחד"ש בגלל עמדותיהם המדיניות, או לפחות לא רק בגללן.

סביבה. לאלה אולי יש את מלכיאור ולהם יש אולי את ניצן הורביץ, אבל המוביל הגדול של המהפכה החוקתית הירוקה הוא דב חנין, ויש לו עוד הרבה עבודה לעשות. אם אתה ירוק, קול לחד"ש צריך להיות אופציה מועדפת.

שימו לב: הכל קשור. צדק, שוויון, שלום – אי אפשר להפריד ביניהם.

 

אנשים אומרים: מה הטעם להצביע למפלגת מיעוט קטנה שאין לה סיכוי לשבת בשום ממשלה. אז א, העבודה האמיתית היא אפורה ומאחורי הקלעים. היא מתבצעת בכל מני וועדות וישיבות שאף אחד לא מגיע אליהם חוץ מאלה שאכפת להם. ב, אם תצביעו היא לא חייבת להיות מיעוט קטן. ג, הצבעה היא מכלול של שיקולים. שלטון או ישיבה בממשלה הם רק שניים מהם, ולא בהכרח הכי חשובים. תפישת עולם היא קריטריון לא פחות חשוב, גם מחאה חברתית, גם שייכות, גם הושטת יד, גם הצורך לתת קונטרה לתפישות הפוכות. אין לי שום בעיה עם ספסלי האופוזיציה, ובכלל לא מפריע לי להיות במיעוט. להפך, להיות במיעוט זו זכות גדולה ואחריות גדולה לא פחות.

 

ה.

אני אוהב בחד"ש את זה שהם הכי לא טרנדיים. למרות שעקרונית אני בעד מעבר של עיתונאים לפוליטיקה, הרי שקציר המפורסמים שמבצעות המפלגות לפני כל בחירות מעידה על ילדותית והתפנקות. מפלגה היא לא פינוק שאתה מפרגן לעצמך בכל פעם שכיוון הרוח משתנה. קצה נפשי בנהייה הילדותית של הבוחר הישראלי. פעם הוא בעד הגמלאים, פעם הוא במרכז, פעם ירוק, פעם אנטי-דתי. הפרעת קשב וריכוז קלאסית.

ברור שהרבה יותר משהעגל רוצה לינוק, ואחוזי הבחירה מעידים שהוא רוצה פחות ופחות, רוצה הפרה להיניק. כל אחד שחושב שיש לו את הפתרון הכי טוב לבעיה הכי חשובה לדעתו רץ ומקים מפלגה. פוליטיקה לפי בקשתך, מפלגות שנתפרו במיוחד בשבילך, תפירת יד משהו טוב. מצע מותאם אישית. יש משהו מופרע בקצב ובכמויות של מפלגות שקמות וצצות, או מותחות את הפנים ומגייסות מפורסמים, בקצב ובכמויות של סדרי יום חדשים.

מהבחינה הזו חד"ש יציבה, אולי אפילו יותר מדי. אין טרנדים שם ואין כוכבים ואין תחושה של מוצנחים ומקורבים הזויים. יש מוסדות, יש ועדות, יש תקנון ויש מסורת. אין פליפ-פלופים, אין ספין דוקטורים. אין מצב שאורלי לוי, לדוגמה, או גיל קופטש, או אורי אורבך יכולים היו להיכנס למקום ריאלי ברשימת חד"ש לכנסת גם אם רצו (בייחוד אורבך, אני משוכנע). זה פשוט לא עובד שם ככה. דווקא מדליקה אותי השמרנות הזו. על רקע כל הרעש הלבן שמייצרת הפוליטיקה הישראלית, חד"ש זה כמו להיכנס לספריה: צריך לשמור על השקט. מפלגה וותיקה, זה מה שאני צריך עכשיו, בטח לא אף תנועה שקוראת לעצמה "החדשה" ומחר תקרא לעצמה משהו אחר.

מה העניין הזה עם "החדשה"? למה הכל צריך להיות חדש כל הזמן. אני מעדיף את הדברים קצת יותר משומשים, שרוטים, חבוטים וחבולים. אני מעדיף דברים עם זיכרון ארוך.

 

ו.

בתור מצביע חד"ש אני לגמרי מרוצה מכל (שלושת) האנשים שהפתק שלי הכניס לכנסת ומפועלם. הישגיהם מכובדים, הם עקביים, ישרים וחרוצים, לא מזגזגים, לא מפרפרים, לא יוצאים ונכנסים לחדרי חקירות, לא רבים בינם לבין עצמם, לא מוכרים את נשמתם בשביל כסא. כמה בוחרים של מפלגות אחרות יכולים לומר זאת על האנשים שלהם?

לסיכום: אני שמאלני סוציאליסט אוהב ערבים שונא מלחמות מחבק עצים ולא מפונק, זה מה שאני וזה מה שאני מחפש במפלגה שלי. את הצ'ק ליסט הזה שלי רק חד"ש עוברת.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נורא מתלבטת  On 30/01/2009 at 11:39

    כתוב בבקשה (כי דברייך דברי טעם!) למה תעדיף את חד"ש על פני מרצ.
    וגם המשפט מסעיף ד' שלך: "קשה למצוא משהו בסעיפים הביטחוניים והמדיניים של חד"ש שיפיל אף שמאלני מהכסא" מעט סתום. פרט ונמק בבקשה.
    תודה ושבת שלום.

  • מביט מהצד  On 30/01/2009 at 11:40

    שקוף ובלתי משכנע של חנין.

    חנין אכן סימפאטי, אבל לא מצליח להסתיר את הבראכה והנאפע שהם המייצגים האמיתיים של חד"ש היום.

    בעניין הטרנדיות – אחרי הקמפיין של אנשי הבועה בבחירות לראשות העיר, לא ממש חכם מצידך להשתמש בטיעון הזה.

    הבלוג שלך חביב עלי בדרך כלל,אבל פה אתה נופל בגדול.

  • מביט מהצד  On 30/01/2009 at 11:41

    שקוף ובלתי משכנע של חנין.

    חנין אכן סימפאטי, אבל לא מצליח להסתיר את הבראכה והנאפע שהם המייצגים האמיתיים של חד"ש היום.

    בעניין הטרנדיות – אחרי הקמפיין של אנשי הבועה בבחירות לראשות העיר, לא ממש חכם מצידך להשתמש בטיעון הזה.

    הבלוג שלך חביב עלי בדרך כלל,אבל פה אתה נופל בגדול.

  • נינה  On 30/01/2009 at 11:51

    לדעתי אין לנו את הלוקסוס להצביע למפלגות קטנות, גם אם ניתן להסכים לפחות לחלק מהנימוקים שהבאת כאן.
    והסיבה היא: גוש הימין החזק שנראה שמתגבש כאן.
    במצב הזה, אם לא רוצים להתעורר לבוקר של ליכוד וש"ס וליברמן – חייבים להצביע למפלגת מרכז, וכרגע מבחינתי האופציה היחידה היא קדימה.
    רק דוגמה קטנה: איזה רשת ביטחון בדיוק תתן חד"ש לקואליצית ימין קיצוני? הרי הם יפסיקו את התהליך המדיני. לא יהיה צורך בשום רשת ביטחון.
    אני חושבת שיש מצבים בהם חייבים לתת קול מאסיבי למפלגת מרכז אחת. המצב היום הוא כזה.
    מרכז מבחינתי זה קדימה. אולי לא החלום בהתגשמותו – אבל עדיף על ברק, שמיד יחבור לליכוד ולש"ס.

  • נועה אסטרייכר  On 30/01/2009 at 12:00

    נגעת בנקודה. מסכימה לגמרי. העבודה כבר לא עבודה, מרצ לא השמיעו את קולם בכלל במהלך המלחמה האחרונה, וקדימה? איך אומרים בטוקבקית: פחחחח

    תודה על הפוסט הזה

  • אבי  On 30/01/2009 at 12:04

    מה בכלל ההבדל בין קדימה לליכוד? קדימה יצאו ל-2 מלחמות שהליכוד היה מסכים להם; קדימה לא קידמו יוזמת שלום אחת רצינית ב-3 שנות שלטונה, כמו שהליכוד לא יקדם; הכי חשוב קדימה המשיכו את המדיניות הקפיטליסטית החזירית. כך לדוגמה, קדימה ניסו להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות ולא כיבדו את החלטות ועדת וינוגרד (הראשונה, בנוגע לשכר הלימוד ולא זו של מלחמת לבנון) שקבעה שיש להפחית את שכר הלימוד, ורק שביתה ענקית מנעה זאת מהם, הליכוד יפעל בדומה להם. לקדימה אף אין תוכנית בנוגע לשכר מינימום לקדנציה הקרובה והם הודיעו שלא יתמכו בהעלתו.
    אז מה בדיוק ההבדל בין קדימה לליכוד?

  • שי  On 30/01/2009 at 12:29

    ההסבדל בין קדימה לליכוד אני חושב שהוא נעוץ בעובדה שיש הבדל מהותי בין שתי המפלגות. האחת – הליכוד – התחייבה לעמוד בכל התחייבויותיה הקודמות והעתידיות. ואילו השנייה – קדימה – התחייבה לקיים את הבטחותיה מהבחירות הקודמות ואת אלו של הבחירות הללו.
    האחת בעד פוליטיקה נקייה וישרה ואילו השנייה בעד פוליטיקה הגונה ומכובדת. לא שהן לא ישתפו פעולה בקידום ערכים אלו – אבל זה חשוב להן.
    כך שאתה רואה שיש הבדל עמוק וחד בין שתיהן.
    מקוה שעזרתי.
    חד"ש

  • אי-אה  On 30/01/2009 at 12:36

    שמע, בגדול שיכנעת אותי. אני רציני. אני מה שנקרא בישראל שמאל הזוי וקיצוני, כלומר שמאלני. מאמין בכל מה שאמרת: שלום, חינוך, תשתית תמיכה סוציאלית וכל שאר הנקודות ההומואיות האלה. ואני ממש לא מתכוון להציע למפלגה ששמה במקום השלישי עיתונאי כדי להרוויח את אחוזי הרייטינג המזעריים של ערוץ 10, או למפלגה ששמה קומיקאי במקום הראשון. זה מעליב.
    אז האופציה שלי היא באמת חד"ש, אבל אני לא מצליח להביא את היד שלי להכניס פתק למעטפה, שהמשמעות שלו היא הסכמה עם זכות השיבה (מצטער, עם כל השמאלנות שלי אני עדיין מפחד מרוב ערבי בארץ) ועם ירידה אוטומטית מרמת הגולן (אם אכן נחזיר את הרמה זה צריך להיות צעד אסטרטגי ממעלה ראשונה, שבצד השני יתפסו אותו כחתיכת התפשרות מצידנו ויידעו להעריך אותו. זו ממש לא צריכה להיות נקודת המוצא). אני גם מתקשה להצביע למפלה שמספר אחד שלה, ערבי ישראל ואחי לצרה, הביע בדבריו כל כך הרבה פעמים שנאה עזה אלי רק בגלל מוצאי האתני או בגלל פעולות שצה"ל עושה שלא בשמי או בשליטתי ותוך התנגדותי המלאה. אני מבין אותו, באמת. גם אני לא הייתי מת על יהודים במקומו. אבל למה לי להצביע לו?
    נו, ברצינות, תשכנע אותי. אין לי למי להצביע. תעזור לי!

  • עמנואל  On 30/01/2009 at 12:37

    בעברי הצבעתי לחד"ש (ב-2003). קיוויתי אז שחנין ייכנס, אבל הוא לא נכנס (היו חסרים איזה 150 קולות. הוא נכנס בבחירות האחרונות כשהצבעתי למפלגה אחרת – אולי אני הבאתי את הנאחס אז).

    אז מה דב חנין עשה בכנסת זה די ידוע. אבל מה עשו בארכה וסוויד? אתה יכול להאיר את עיננו?

    אני שמעתי באחת מתוכניות הרדיו לאחרונה סיכום של פעולות חברי הכנסת מ"הסיעות הערביות" (כולל חד"ש, למרות שגם הם טרחו להסתייג מההכללה) ובאופן בולט היחידים שבאמת היו להם הישגים ופעילות פרלמנטרית הם אחמד טיבי ודב חנין. אז האם הם החמיצו משהו? או שבאמת כל "ההישגים המכובדים" שייכים לחנין?

  • פתקית  On 30/01/2009 at 12:42

    לציטוטך:

    חנין אכן סימפאטי, אבל לא מצליח להסתיר את" הבראכה והנאפע שהם המייצגים האמיתיים של חד"ש היום."

    לתשומת לבך, אין אדם בשם נאפע (לשיטתך "הנאפע") ברשימת חד"ש לכנסת.

    תגובתך רק ממחישה את הסטריאוטיפיות בה ניגשים לפוליטיקה הישראלית.

    לעיון ברשימת המועמדים של חד"שL:

    http://hadash2009.org.il/knesset/

  • יצחק ש  On 30/01/2009 at 14:04

    המצע מתאים, ובלב חשש, איך לתת את קולי למר ברכה שאמר: "העכביש הגדול, שהוא ארה"ב, והעכביש הקטן, שהוא ישראל, מנסים לתקוע טריז בין סוריה ללבנון, כדי להקל על טריפתה של סוריה".
    מתחת לרעלה של המצע יש רעל. קול לחד"ש הוא ברכה לבטלה.

  • לעמנואל  On 30/01/2009 at 14:27

    כל הח"כים של חד"ש הם פרלמנטרים מצטיינים.

    ח"כ ד"ר חנא סוויד (דוקטור לתכנון סביבתי-עירוני מהטכניון, אגב) קיבל ציון לשבח מארגון "אדם, טבע ודין" על פעילותו בנושא הגנת הסביבה.

    ח"כ מוחמד ברכה היה אחד המחוקקים הפעלתנים ביותר בנושא זכויות הילד (ובכך המשיך בדרכה של תמר גוז'נסקי, עוד פרלמנטרית מצטיינת של חד"ש, שגם הקימה את השדולה לזכויות הילד, שכיום הפכה להיות ממש וועדה של הכנסת).

    בכנסת ה-16 ברכה היה אחד מהפרלמנטרים החברתיים ביותר, ומחקר שנעשה באוניברסיטה העברית דירג אותו רביעי בעשייה החברתית (ובכך הוא אפילו עקף את עמיר פרץ, שהגיע חמישי!).

    דוגמא לחוק סופר חשוב שברכה הצליח להעביר בכנסת הזו: חוק שמונע עיקול משכורות של עובדי רשויות מקומיות באותם יישובים שבהן הרשות המקומית היא גרעונית. זה חוק שמיטיב ישירות עם תנאי חייהם של אלפי עובדים ברשויות המקומיות, שלא קיבלו משכורות חודשים ארוכים.

    בנוסף הוא גם ממקימי השדולה נגד תכנית ויסקונסין.

    ויש לו שפם.

    בקיצור, הוא מגניב לאללה. תצביע חד"ש.

  • תומר  On 30/01/2009 at 14:56

    הצבעתי פעמיים חד"ש, אבל מוחמד ברכה עושה לי רע. נכון ששותפות ערבית יהודית חשובה מאוד מאוד מאוד (ובטח עם ליברמן בכנסת), ואכן חנין הוא מעולה, וחשוב מאוד מאוד שהוא יהיה בכנסת, אבל ברכה (ואולי לא בסדר שאני לא מביא ציטוטים, אבל אין לי כוח עכשיו לחפש) מתנהג כמו בהמה. אני ממש לא מבין איך אתה מרוצה מתפקודו. די בגללו אני מצביע מר"ץ.

  • אוטו פוקוס  On 30/01/2009 at 15:30

    תמיכת בזכות השיבה היא ממש לא הצהרתית – המצע שלהם קורא לפתרון לפי החלטת האו"ם, שקובעת כי הפליט יבחר אם לחזור או לקבל פיצוי הולם.

    תמיכה בשתי מדינות שלני עמים לפי גבולות 67', ובו בזמן קריאה להכרה ומימוש מעשי של זכות השיבה, מעידים על דיסוננס קוגניטיבי משמעותי. קשה לראות את מדינת ישראל מתפקדת כמדינה יהודית לצדה של המדינה הפלסטינית, בזמן שמממשים את זכות השיבה.

    בעוד חד"ש שמחים להכיר בזכותם של הפלסטינים למדינת לאום משלהם (ובצדק), הם עדיין לא מוכנים להכיר בזכות היהודים למדינת לאום משלהם (עם הכרה חוקית ומעשית בזכויות המיעוט הלאומי הפלסטיני בתוכה, כמובן). אם יש סיבה אחת ויחידה שלא להצביע חד"ש, זו הסיבה הזו.

    דב חנין יכול לתת תשובות מעורפלות בנוגע לזכות השיבה לציבור מאזיניו היהודים, אבל בו בזמן, הצד הערבי והדומיננטי במפלגה לא קרוב להתפשר בנושא (עוד בעיה – כפילות מסרים ליהודים וערבים. אבל זה כבר נושא אחר).

  • גל  On 30/01/2009 at 15:54

    חד"ש היא מפלגה אשר תומכת בהפסקת ייצור נשק.
    ברגע שלא יהיה לנו נשק,ניהיה בסכנה גדולה. ולא ניהיה בטוחים בכלל.לא ככה?

    אני עוד מתלבט בין האיחוד הלאומי לישראל ביתנו.

    לפלסטינאים אין זכות קיום.

  • אזרח.  On 30/01/2009 at 16:00

    הבעיות העומדות על הפרק אם נלך בדרך הישנה.חייבים ללכת בדרך חד"שה.

  • אסתי  On 30/01/2009 at 16:03

    יש לי שתי בעיות שקשה לי להתמודד איתן בחד"ש

    1. סוציאליזם. למרות הכל ולמרות השם שלה והעובדה שהיא עומדת דום באינטרנציונל, מודה שאני לא ממש רואה את הקשר העז בינה לבין סוציאליזם. היא הרבה יותר נתפסת אצלי כמפלגה שדגל הפשרה המדינית על דגלה, מאשר כזו שזכויות העובדים על דגלה.
    בעיקר עכשיו כשגוז'נסקי המופלאה לא בכנסת וחנין הולך יותר ויותר לכיוון הירוק.

    2. זכות השיבה וברכה
    ועל זה כבר הרחיבו כאן לפני.

    בקיצור, מצטרפת כאן לאי -אה, ומבקשת – התוכל לענות על הבעיות הקטנטנות האלו המונעות מידי הרועדת לשים את הפתק עם האות השישית?

  • אדאמאסטור  On 30/01/2009 at 16:24

    מוכן להצביע לחד"ש אבל המחיר שלי עלה לחמש בירות.

    לא תתיתן שם עלה ירוק.

  • אחת מהצפון  On 30/01/2009 at 16:47

    פה תוכלי לקרוא את הצעות החוק של מוחמד ברכה בכנסת הנוכחית (הצעות שיזם או הצטרף אליהן):

    http://www.knesset.gov.il/privatelaw/plaw_display.asp

    בכלל, מי שרוצה לדעת מה, כמה ובאיזה נושאים הציע כל ח"כ חוקים- מוזמן להכנס לדף הזה. אפשר לבדוק לפי ח"כ ובאילו שנים. עדיף מאשר להסתמך על הזכרון או הידע שלנו.ובטח מאשר על ההצהרות לקראת בחירות.

  • אסתי  On 30/01/2009 at 17:15

    תודה אחת מהצפון. מאלף ומרשים פועלו של ברכה.
    ואת צודקת לחלוטין – באמת אסור להסתמך על הזכרון או על ההתרשמות האישית, בעיקר שכמו שאנחנו יודעים התקשורת לא נמצאת בדיוק כדי לסקר את מה שחשוב לחיינו אלא את מה שיותר חשוב לחיינו – ריאליטי, לייף-סטייל, צהבת וצהבת.

    ושוב – תודה.

  • חייש  On 30/01/2009 at 18:31

    מקווה שנראה השנה מנדט-שניים של קולות מן המגזר היהודי.

  • שאדי  On 30/01/2009 at 18:44

    אני רוצה לשמוע את מוחמד ברכה
    אומר מול הציבור הערבי שהוא תומך בחקיקת חוקים לצד ההומאים-

    אני קורא עליו תיגר

  • עמירם  On 30/01/2009 at 19:28

    אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס של הצבעה מצפונית. כל קול לחד"ש הוא קול לליכוד. חד"ש הרי לא תשב בממשלה ולכן אין שום משמעות לקולות שתקבל – ומי שמצביע עבורה גוזל קול מן האלטרנטיבה השלטונית ומחזק באופן חד-משמעי את הליכוד.

    הדרך היחידה להחליש את הליכוד היא להצביע למפלגה השנייה בגודלה – ככל הנראה קדימה (אולי העבודה, נראה לקראת הסוף). את ההצבעה המצפונית נשאיר לתקופות בהן גוש השמאל ייחלש (כמו למשל בבחירות האחרונות).

    אבי, קדימה היא לא משוש נפשו של אף אחד מאיתנו. היא אכן יצאה לשתי מלחמות מיותרות ואכן לא פעלה מספיק בתחום החברתי. אבל היא בכל-זאת פחות גרועה מהליכוד. זכור את הנסיבות שהביאו להקמתה (ההתנתקות תרתי משמע, הן ההתנתקות באזור עזה והן ההתנתקות של הגוש המתון מן הליכוד). זכור את דבריו של אולמרט בחודשים האחרונים. חייבים להיות פרגמטיים, לא אידיאולוגיים, ולהיות פרגמטיים פירושו להצביע למי שיכול להחליש את הליכוד, לא לגוף קטן שיישאר בוודאות באופוזיציה.

    אני חוזר ואומר: כל קול לחד"ש הוא קול נוסף לליכוד. ראו הוזהרנו.

  • חנן  On 30/01/2009 at 21:38

    להצביע לקדימה כדי להחליש את הליכוד זו גלולת הרגעה מאוד יפה למצפון, שככל הנראה לא תעמוד במבחן המציאות. מי בקדימה מחליש את הליכוד? מופז? צחי הנגבי?
    למרבה הזוועה, קדימה (שחצייה פורשי ליכוד ממילא) בהחלט עשויה להצטרף / להזדחל לקואליציה, וכך גם העבודה האבודה, שבטוחה שממשלה בלעדיה פשוט תפר את האיזון הקוסמי.
    רק קול למפלגה שבוודאות לא תצטרף לקואליציה עם הליכוד הוא קול שיחליש את הליכוד.
    קול לקדימה הוא קול שיוכל לשנות את הרכב הקואליציה של ביבי, במקרה הטוב.

  • יובל בנימיני  On 30/01/2009 at 22:21

    אני חושב שכל מצביע חדש צריך לקרוא את תשובותיו של דב חנין אצל ארי שביט. כפי שאמרו קודמיי, קשה לו עם מדינת לאום יהודית. בגדול המצע הוא "מדינה ערבית אמיתית בשטחים הכבושים, ומדינה דו לאומית בגבולות 67".
    כולל שינויי הדגל, שינוי המנון, זכות שיבה מלאה, .

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1060229.html

  • באנדר  On 30/01/2009 at 22:29

    מי תהיה המפלגה השלישית, העבודה או ליברמן?
    זאת כל השאלה.
    פוליטיקה היא משחק ומי שרוצה להשפיע חייב להבין את החוקים ומה קורה על המגרש. אסור להיות צדקנים! הבחירות גורליות מידי לזה.

  • יניב ר.  On 30/01/2009 at 23:14

    אלה שאומרים שהם מתים מפחד שאחרי הבחירות תקום ממשלת ליכוד-ש"ס-ליברמן, ולכן צריך להצביע…
    לעבודה?!
    ולי נדמה שההגיון אומר להצביע הכי רחוק משלושת ה"רעים" האלה: ההפך מש"ס בתחום הדת, ההפך מביבי בתחום הכלכלי, ההפך מליברמן בעניינים מדיניים.
    ברור שחד"ש.

  • אלעד-וו  On 30/01/2009 at 23:37

    חד"ש היא הבחירה הטובה ביותר שאני יכול להעלות על דעתי. כדאי אבל להציע את התנועה הירוקה – מימד למי שלא יכול להצביע חד"ש. גם אני לא תומך בזכות השיבה ובעייתיים לי נושאים אחרים, אבל זה לא באמת משנה, בדיוק מהסיבות שנתת. חד"ש תדחוף להסכם, וזה מה שחשוב. ויש לה פרלמנטרים מצויינים. בקיצור, מה שפויר אמר.

    אי-אה: אם לא נוח לך עם חד"ש, תצביע ירוקה-מימד.

    פויר, את זה ראית?

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/847/482.html?hp=0&loc=1&tmp=3678

    זוועה.

  • עמנואל  On 31/01/2009 at 3:23

    עמירם – אתה טועה ומטעה.

    אין שום חשיבות לשאלה מי המפלגה הגדולה ביותר ומי השניה בגודלה. השאלה היא האם יהיה גוש חוסם של ימין-ימין קיצוני, ואז ביבי יהיה ראש ממשלה, או גוש חוסם של מרכז שמאל, ואז כנראה שלבני תהיה ראש ממשלה. מה יהיה הרכב כל גוש לא ישפיע על השאלה מי ירכיב את הממשלה. אבל זה מאוד ישפיע לגבי השאלה איך תראה הכנסת הבאה, ואפילו בממשלה הבאה.

    לכן כל אחד צריך להצביע לפי מצפונו. הפשרה היחידה צריכה להיות אם רואים שהמפלגה שאתה בעדה בשום פנים ואופן לא עוברת את אחוז החסימה (כמו שעלול להתברר לפני הבחירות לגבי התנועה הירוקה-מימד).

    אני בבחירות האלה בעד מרצ. זו הבחירה המצפונית שלי, בלי שום פשרה. יש הזדמנות היסטורית להקים אלטרנטיבה שמאלית עם עמוד שדרה (בניגוד למפלגת האבודה, שתמיד מוצאת את עצמה כאסקופה נדרסת בממשלות הימין). אסור להחמיץ אותה (ושיהיה ברור, זה דווקא בגלל שביבי כנראה ינצח).

    אני מעריך את מי שמצביע לחד"ש. גם אני בעברי הצבעתי לחד"ש, אבל אף פעם חד"ש לא תצליח לעשות יותר ממה שהיא עשתה עד כה, גם אם יהיו לה עוד מנדט או אפילו שניים. למי שזה מספיק, הוא מוזמן להצביע בעדה. אני מצביע בעד המפלגה היחידה שיש לה פוטנציאל (בסיטואצהי הנוכחית, ועם הרשימה הנוכחית) לעשות שינוי אמיתי במפה הפוליטית הישראלית.

  • אזרח.  On 31/01/2009 at 7:55

    אבל אין סוציאל-דמוקרטיה.ולכן הגבולות של מושג השמאל הישראלי הם יותר מעמדים-תרבותיים מאשר פוליטיים.כי בישראל,מה שקרוי שמאל,הוא תוצר של שני גורמים: כיבוש,והפרטה.השמאל קיבל את ההפרטה ,במחיר ההתנגדות לכיבוש.נוצר מצב שבו השמאל הופך להיות סקטור שמייצג קבוצה מצומצמת שבונה לעצמה את הגבול שלה בתוך החברה.אם השכבות הנמוכות לא יהיו עם השמאל,הוא לא יוכל לקיים את הסדר החברתי שעליו הוא חולם.העיוורון של השמאל הוא שהוא אינו מצליח לראות את הפוטנציאל הפוליטי העצום הקיים במעמדות הנמוכים.האליטיזם הזה מתבטא באי ההבנה שהמעמדות הנמוכים אינם זקוקים לשותף שיפתור להם עוול נקודתי,אלא לשותף לסדר החברתי שהשמאל חולם עליו.השמאל עשוי משכבה סוציו -אקונומית של מעמד הביניים המסודר שהחליט להתעסק בכיבוש,ולא בענייני חברה וכלכלה.השמאל הזה טען טענה שקרית ,שעד שלא נשתחרר מהכיבוש,אי אפשר לעשות הרבה עם החברה והכלכלה.השמאל הישראלי נבנה כתפיסה פוליטית המנסה להגן על האינטרס של שכבות הביניים,כאשר ההתנגדות לכיבוש הופכת להיות עלה התאנה של הבידול העצמי שלהם מהמעמדות הנמוכים.

    http://tal.wolfson.co.il/essays/dialectica.htm

    הדיאלקטיקה של כשל השוויון
    מאת דני גוטווין

    http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3531550,00.html

    השמאל איבד את זה

    בלהט החלוקה הפוליטית על סמך זיקה לשטחים, נשתכחה מאנשי השמאל מחוייבותם לסולידריות. הם נתנו יד להפרטת כל המוסדות האפשריים ולקפיטליזם שפושה בכל

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=293677

    דרושה מפלגה סוציאל-דמוקרטית לאור בגידתן של העבודה ומרץ/ מאת דני גוטווין.

  • אזרח.  On 31/01/2009 at 8:12

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3624505,00.html

    השמאל אותו השמאל

    התארגנות השמאל החדשה היא תמצית ההסתגרות בתוך המחנה, ובצירוף שריוני העבודה אין לו מרכולת מקורית להציע

  • ליברמן  On 31/01/2009 at 8:53

    הצבעתו של אדם כבודו. כשיגיעו המשאיות יקצו לך מקום בשורת הצופים הראשונה ותוכל לנפנף לשלום לכל הגיס החמישי הערבי שיוסע לשטחים – למקום שהוא באמת שייך.

    (ואם אתה ושאר עשרים הדרעקעס שיצביעו לחד"ש תרצו להצטרף אז בשמחה. זה לא שבאמת צריכים אתכם כאן, כן?)

  • פביאן  On 31/01/2009 at 11:41

    מסוג הכתבות שאומרות את האמת שאף אחד לא רוצה לשמוע. אבל גם לי כאדם פרגמטי, בעל דעות מרכז-שמאל יש בעייה עם זכות השיבה וירידה מרמת הגולן תמורת הבטחות סוריות.
    אם חד"ש מאמינה בדו קיום מדוע לא חברה למפלגות קטנות אחרות כדי להיות אלטרנטיבה, גוש שמאל פרגמטי, לדוגמא מר"צ-חדש-מימד/ירוקים, עלה ירוק. הרי אם כל הקטנות היו מתפשרות ומסכימות על דרך פעולה ונושאים משותפים לפחות לכנסת הקרובה, אזי היו גורפות הרבה יותר מנדטים.
    אני במצוקה של אי-אה ואסתי, התוכל לענות על הבעיות הקטנטנות האלו המונעות מידי הרועדת לשים את הפתק עם האות השישית?

  • אורי  On 31/01/2009 at 12:18

    גם חד"ש בונה עצמה על חשבון המלחמה. את קמפיין הבחירות היא השיקה ביום הראשון ללחימה, אלא שחד"ש כמו חד"ש מתהדרת בשני קמפיינים סותרים, אחד ליהודים והשני לערבים. ההפגנות נגד המלחמה בהן השתתפה חד"ש היוו תפאורה אידיאלית לקמפיין. בת"א במקום שלטים בולטים ועמדה ברורה נגד המלחמה ונגד המשך הכיבוש בחרה חד"ש להניף את סיסמת הבחירות שלה "בונים שמאל חדש". בפני האוכלוסיה הערבית מציגה עצמה חד"ש כנושאת דגל ההתנגדות (המוקאוומה) ומדרבנת את חמאס "להחזיק מעמד" כי חד"ש עם עזה עד הניצחון. המשבר האידיאולוגי והבלבול הפוליטי ממנה סובלת חד"ש, שאליה נחשפנו במערכת הבחירות העירונית בת"א ממשיך לזלוג אל קמפיין הבחירות הנוכחי. התוצאה שאנו עדים לה היא מפלגת שמאל שמחביאה אג'נדות ומסרים פוליטיים דווקא בזמן בחירות וזאת מתוך רצון לקרוץ גם לזרמים לאומניים ערבים וגם לזרמים חברתיים סוציאליסטים יהודים.
    בראיון ל-(Ynet (5.12.08 מסביר איימן עודה, מזכ"ל חד"ש את האני מאמין של מפלגתו. "המצב האידיאלי" אומר המזכ"ל, "יהיה שנרוץ לכנסת בשתי רשימות – האחת פטריוטית-מתקדמת-חברתית, שבמרכזה חד"ש, והשנייה פטריוטית-שמרנית שבמרכזה התנועה האסלאמית. שתי הרשימות יהיו קשורות בהסכם עודפים, והחברה הערבית היא שתקבע איזו חברה אנו מבקשים – מתקדמת נאורה, או שמרנית".
    מדבריו של עודה ניתן להבין שחד"ש אינה רואה עצמה יותר אלטרנטיבה שמאלית סוציאליסטית. אין בכוונתה לאחד יהודים וערבים למאבק משותף כנגד הכיבוש הגזענות והקפיטליזם. היא גם לא רואה עצמה חלק משאר המפלגות ותנועות השמאל בעולם אשר נאבקות לאור המשבר הכלכלי העולמי ליצירת סדר חברתי סוציאליסטי חדש, וגרוע מכך, עודה לא מאמין בכוחו וחובתו של הציבור הערבי לקחת חלק פעיל במאבק חשוב זה. מצב האוכלוסיה הערבית כנראה כ"כ טוב ונגמרו הבעיות הקיומיות כגון אבטלה, עוני, קיפוח, ושמרנות חברתית עד שהוא מיעד לאוכלוסיה הערבית תפקיד אחד. להכריע בין פטריוטיות לאומית ופטריוטיות אסלאמית, אלו הם גבולות מגרש החול בתוכו צריכה לשחק האוכלוסיה הערבית בתמיכתם של זרמים שמאליים בקרב האוכלוסיה היהודית. הזלזול של חד"ש כלפי האוכלוסיה הערבית וצרכיה אינו חדש. כך יושבים נציגיה בקואליציות עירוניות ושותפים להחלטות ואח"כ מבכים על קיפוח מתמשך. כך למשל בהסתדרות הם שותפים בקואליציה של עופר עיני אשר מנהל ברית אסטראטגית עם מנכ"ל התאחדות התעשיינים שרגא ברוש במקום להיאבק באבטלה ובהעסקה הפוגענית ממנה סובלת האוכלוסיה הערבית. באותו זלזול נתנו מנהיגי חד"ש את תמיכתם לממשלת שרון בחוק פינוי פיצוי שהיה דה-פקטו חוק ההתנתקות החד צדדית מעזה. אותו מהלך ששרון כינה בצדק "הנכבה השנייה" של העם הפלסטיני, כאשר ממשלת אולמרט מממשת כיום את חזונו.
    בכדי לחפות על הקואליציות הממסדיות בהן היא שותפה, נדרשת חד"ש להציג במלחמתה על קולות הבוחרים הערבים, מול בל"ד, והתנועה האיסלאמית, מסר לאומני רדיקלי. מצד אחד קשה לחד"ש לבקר את חמאס בזמן המלחמה ולכן באתר הרשמי של המפלגה בערבית Aljabha מחזקת חד"ש את ידיהם של כוחות ההתנגדות הפלסטינים בעזה. מצד שני קוראת חד"ש להפסיק את המלחמה ולאחדות לאומית בין חמאס ופתח כאשר בין השורות היא תומכת בקו הפוליטי אותו מתווה אבו מאזן, הפסקת אש וחזרה להודנה. אותו אבו מאזן שמספק לגולני וגבעתי שקט תעשייתי בשטחי הגדה המערבית, כאשר הוא מדכא כל ניסיון ביטוי נגד המלחמה בעזה. בתמורה הוא יחזור לשלוט על המעברים ברצועת עזה עבור ישראל.
    גם כלפי האוכלוסיה היהודית המסר שלה מבולבל, מצד אחד ניסתה חד"ש לנכס את האירועים והפעילויות נגד המלחמה לעצמה, להוות אופוזיציה לוחמת ברחוב, וכך לקרוץ לשמאל הרדיקלי. מצד שני עמדתם של תומכי עיר לכולנו (האלקטורט של חנין) ויחסם לפלסטינים ולשאלות פוליטיות לא ברור (חלקם תומכי ימין). "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" היה המסר של חד"ש בהפגנות נגד המלחמה. בפועל מפלגתם, המפלגה היהודית-ערבית היחידה (כך הם מציגים עצמם בציבור) לא הצליחה אפילו לאחד כוחות בין יהודים וערבים ועל רקע זה התפלגה בבחירות העירוניות, כך הם רצו בשתי רשימות שונות "עיר לכולנו" ליהודים ו"יאפא" לערבים.
    מכיוון שבמלחמה עסקינן והציבור נוטה ימינה, חנין לא מחביא רק את ההנהגה הערבית של מפלגתו והאג'נדות הלאומניות שלה, הוא השכיל להחביא את הסכסוך הלאומי והכיבוש כולו. במאמר חלבי ופייסני שפרסם חנין במגזין Time Out תחת הכותרת "איגוף משמאל" מסביר חנין את "האני מאמין" של מי שאמור להנהיג את השמאל החדש. על הכול הוא כתב (ברגישות וחמלה), כמעט הכול, מילה אחת הוא שכח, היא אמנם פוליטית, נפיצה, מורכבת, היסטורית. הוא שכח את המילה כיבוש. עבור דב חנין מתנהלת בעזה מלחמה, מדוע? לא ברור. אולי בגלל חמאס, אולי בגלל המצור, אולי בגלל הבחירות, אולי כי ככה אנחנו אוהבים, אולי כי סתם התרגלנו. הכיבוש יחכה (או שימשיך) הפלסטינים יחכו, עזה תחכה, השמאל יחכה, עכשיו בחירות וכרגע חנין בונה שמאל חדש. שמאל מנותק, שמאל שלא מבחין בין ימין ושמאל, שמאל ללא אלטרנטיבה פוליטית. שמאל עם מסרים שונים ליהודים וערבים, שמאל שמפחד להעמיד בפני הציבור שלו אמיתות קשות.
    בוועידת חד"ש שהתכנסה ב- 20 לדצמבר ניסה חנין את כוחו מול המנגנון המשומן והצייתני של מוחמד ברכה. לאור הצלחתו לעורר קהל אוהדים בת"א ניסה חנין למקם עצמו כמועמד מס' 2 של המפלגה אחרי יו"ר המפלגה מוחמד ברכה, זאת מתוך רצון למתג מחדש את חד"ש כמפלגת שמאל, שתתחרה על הקולות היהודים מול מרצ המתחדשת, ולא כפי שהיא מוצגת בפני הציבור היהודי כמפלגה ערבית. למוחמד ברכה ואיימן עודה אין בעיה עם הדימוי הערבי של חד"ש. בקרב קהל הבוחרים הערבי מצבה של החד"ש יציב ביחס למפלגות האחרות. בסקרים היא מוסיפה אפילו מנדט נוסף. כאשר קולות היהודים לא בטוחים, ביחוד לאור המלחמה בעזה, ויש יכולת לזכות בתומכים מבין פורשי ומאוכזבי בל"ד, החליט ברכה להשאיר את הרשימה כפי שהיא. כך נשאר דב חנין נשאר במקומו השלישי ברשימה, זה המשוריין למועמד היהודי במפלגה. "הפוליטיקה האחרת" או "דמוקרטיה פתוחה" אותה הטיף חנין לבוחר היהודי לא מתאימה למנגנון של חד"ש שבנוי זה שנים על דילים, הבטחות וקואליציות הזויות ברחוב הערבי. הבעיה האמיתית של חד"ש ושאר המפלגות הערביות היא אחוז הצבעה נמוך בקרב האוכלוסיה הערבית. את "הפוליטיקה האחרת" הם ישאירו למקום אחר.
    פערי הגישות בין דב חנין ואימן עודה חושפות משבר זהות קשה שעוברת חד"ש בניסיון שלה לחבר בין לאומנות ובין סוציאליזם. על פי חד"ש הסוציאליזם טוב ליהודים והלאומנות טובה לערבים, אלא שלאומנות וסוציאליזם אינם הולכים ביחד. מה שחד"ש באמת רוצה הם כסאות, בעיריות, בהסתדרות, בכנסת והדרך לא כל כך משנה. אם אפשר להרוויח קצת פירורים מהמלחמה, למה לא. אם צריך לדהור עם מסרים סותרים, למה לא. ב- Time out חד"ש מציגה עצמה כמפלגת שמאל רגישה, בעיתונות הערבית היא מפלגה לאומנית לוחמת, אלו שקוראים דה מרקר משוכנעים שדב חנין קרוב מאוד לשלי יחימוביץ, אלו שקוראים את Aljabha בטוחים שההנהגת חד"ש תכף מצטרפת לכוחות ההתנגדות.
    סוציאליסטים תומכים בזכות להגדרה עצמית של העם המדוכא אבל מול הפרוגרמה הבורגנית והמשבר הכלכלי הם מעמידים את הפרוגרמה של העובדים, ומהווים אופוזיציה לוחמת. כך ניתן לאחד בין ערבים ויהודים תחת דגל אחד מבלי להחביא אג'נדות, זוהי פוליטיקה אחרת. זה תפקידו של השמאל, זה הנסיון של דעם – מפלגת פועלים.

  • ד.ט  On 31/01/2009 at 13:22

    התביעה לזכות השיבה היא המכשול הגדול ביותר לשלום, לא השטחים.

    הצבעה למפלגה שתומכת בזכות השיבה נותנת תקווה לצד השני שישראל תתקפל בעניין הזה בעתיד, ושווה להתעקש. זה רק מרחיק את השלום.

  • ד.ט  On 31/01/2009 at 13:31

    ומה בדבר "התנועה הירוקה-מימד"? לא העלית את זה כאופציה.

  • עמנואל  On 31/01/2009 at 14:14

    המאמר שהבאת של גוטוויין הוא מנובמבר. בינתיים נבחרה הרשימה של מרצ, ויש שני דברים חשובים בבחריה הזו:

    א. למקום השני ברשימה הגיע אילן גילאון. זו היתה אמירה ברורה של מרצ לטובת הסוציאל דמוקרטיה, נגד ה"חברתיות". הוא אומר את הדברים במילים לא פחות בוטות מגוטוויין (שגם תמך בבחירתו באופן פעיל).

    אגב, מישהי שאני לא מכיר, ונתקלתי בבלוג שלה במקרה השבוע יוזמת ראיון לבלוג שלה עם אילן. אתה מוזמן גם לשלוח שאלות, עד מחר בצהרים:

    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1412282

    אני מסכים עם מה שגוטווין כתב על בגידת מרצ, ודחיקת אילם גילאון בשתי הכנסות הקודמות היא חלק מזה. העובדה שעכשיו הוא חזור ובגדול, היא סימן לשינוי אמיתי.

    ב. "התנועה החדשה" למרות שדי חששתי ממנה, הביאה איתה כנדוניה את ניצן הורוביץ, שמעבר לסלבריטאיות שלו (הכי פחות חושב) והכישורים התקשורתיים שלו (זה דווקא כן חשוב) מביא איתו תיפסת עולם אדומה-ירוקה ברורה, שגם בימי היותו בתקשורת הוא לא ממש הצליח להסתיר אותה. אבל היא תבוא לכדי ביטוי בכנסת הבאה.

  • חיים  On 31/01/2009 at 16:57

    אם באמת יש מסרים שונים בעברית וערבית
    מה שאני לא מסוגל לברר עקב אי הבנת ערבית
    זו לבד סיבה מספיקה לא להצביע להם
    אז מישהו שמבין ערית יכול לברר את העניין?

  • Drazick  On 01/02/2009 at 0:00

    עם הרבה דברים שכתבת אני מסכים. אפילו מאוד.
    רק עם דבר אחד לא, הדעות הללו בקונספט שבחרת בהם אומרות סוף למדינה היחידה שאני כיהודי יכול להיות בטוח בה.

    אז יכול להיות שחרא לחיות עם מפלגות גדולות כמו הליכוד, קדימה, העבודה.
    אבל לפחות בטוח איתן, זה גם משהו לעם פרנואידי.

  • הילה  On 01/02/2009 at 6:18

    כל בחירות אני שוקלת חד"ש ויורדת מזה.
    ובהתייחס לנקודות שלך, הנה הסיבות:
    1. שותפות ערבית-יהודית? לא ממש. כמו שלמפלגות אחרות יש ערבי מחמד, לחד"ש יש יהודי מחמד (חנין). היא ללא ספק מפלגה ערבית, עם כמה יהודים שמצביעים לה. ראה את רשימת המתמודדים, אם אני לא טועה חוץ מחנין יש רק עוד יהודי אחד (וגם זה אני לא בטוחה, קשה לזהות מהשמות)
    2. סוציאליזם? לא ממש. זה קומוניזם. הם בפירוש מפלגה קומוניסטית, ולא מסתירים את זה.
    3. שמאלנים? הלוואי. חשבתי ככה עד שלמדתי באוניברסיטת חיפה, ודיברתי עם רבים מהפעילים שלהם (ויש הרבה). הם בפירוש נגד הקיום של המדינה, של ישראל. למרבה המזל הם לא אומרים את זה בריש גלי. אבל כל כך הרבה מהפעילים שלהם, ההנהגה העתידית, היו רוצים בהשמדת המדינה. זה
    ממש מדאיג בעיני.
    אני ממש ממליצה לך לדבר עם אנשים מחד"ש ביום יום, לא לפני בחירות. לראות במה הם באמת מאמינים.
    4. על הנקודה האחרונה שלך, שהם לא טרנדיים, אני מסכימה בהחלט. וזה מצויין. אבל זה פשוט לא מספיק.

  • רונית  On 01/02/2009 at 14:19

    למה הערבים לא מצביעים?
    אילו היו טורחים ללכת לקלפי כל השנים הללו, יכלה מפלגה כמו חד"ש לצבור כח אמיתי, כאחוזם באוכלוסיה של הערבים.
    התחושה שלי היא תמיד – למה אני צריכה לדאוג להם אם הם לא טורחים לדאוג לעצמם? וזה לא שאינם יכולים. הם בוחרים לא לבחור. גם כשאדם כמו ליברמן מאיים לשלול מהם אזרחות (בשלטים שוודאי לא מתנוססים בואדי עארה). הרי אם הערבים היו מצביעים כמו החרדים – היה כוחם מכפיל עצמו לפחות. לא?
    ואיפה אתה, פויר. כולם פה קוראים לך לענות (למרות שהדיון מתקדם יפה גם בלעדיך).

  • אלינור  On 01/02/2009 at 19:34

    דרור היקר,

    אין אף אישה בשלושת המקומות הראלים (למעשה, בכל ששת המקומות הראשונים) בחד"ש!!! איך יתכן שמפלגה שחרטה על דגלה עקרונות שוויון כל כך יפים ונאורים, לא טורחת לבחור (ולו אף על ידי שריון מקום) אישה? האם היינו מעלים על דעתינו שבכל שלושת המקומות הראלים לא יהיה, למשל, אף ערבי?
    חשוב לשים לב – אלה הבחירות השניות בהן אין אף אישה בכל המקומות הראלים.

    אלינור עמית,

    מצביעת חד"ש מאוכזבת

  • ד  On 01/02/2009 at 20:13

    במקומות חמש ושש בחד"ש יש שתי פעילות פמיניסטיות:
    5. עאידה תומא-סלימאן, מנכ"לית עמותת "נשים נגד אלימות"
    6. נורית חג'אג', מנהלת "הקשת הדמוקרטית המזרחית"

    לדעתי המקום של עאידה כרגע על גבול הריאלי.
    הן בהחלט היו צריכות להיות במקומות גבוהים יותר, אבל אין לי מושג על מאיפה הגיעה הטענה שאין נשים בששת המקומות הראשונים.

    בכל מקרה, אין אף בחירה ראויה יותר מחד"ש בבחירות האלה – אפילו שעאידה ונורית בהחלט היו צריכות להיות במקומות גבוהים יותר.

  • תומר  On 02/02/2009 at 0:05

    חד"ש – שותפות ערבית יהודית לשבת שוב בפינת האופצוזיציה. להיות סמן נשכח, גם אם צעקן, שמתעקש היות צודק אך מסרב להיות חכם.
    חבר'ה, אם לא נלמד משבטיות הימין נפסיד עוד נתח ועוד פיסה מהחלומות שלנו. אפילו מרץ בבחירות הנוכחיות, ביום טוב לא תקבל יותר מ-4 מנדטים. הסיכוי היחיד שלנו לדחוף את הרגל לפני שהדלת נטרקת בפנינו – אם מישהו עוד שפוי להיות בשמאל – היא להצביע לעבודה.
    מודה: מעולם לא הצבעתי לעבודה, ומשנה לשנה סלדתיה יותר. אני לא מחפש שם דמויות מופת כעת ולא איזה חלוץ אידיאולוגי לפני המחנה.
    אבל תפקחו עיניים ואזניים אם יש בכם עוד שמץ של מודעות:הסיכוי היחיד לעצור את הטירוף של ממשלת קדימה-ליכוד עם נספחי הסחטנות הדתית ואיזה מפלגת ימין הזויה או שתיים היא לתת את כל קולותינו – השמאלנים הבודדים שנותרו – למפלגה אחת. זה לא חזון, זה לעצור את המפולת. גם מסע ארוך מתחיל בצעד אחד קטן.
    בבחירות האלה כמו בכביש, אם נתעקש להיות צודקים במקום חכמים, אנחנו מסכנים את החיים שלנו.
    ויפה הצבעה אחת קודם…

  • לאלינור  On 02/02/2009 at 3:04

    אפשר לראות אותה כאן:

    http://www.tajamoa.org/?mod=video&ID=94

    עוד סיבות להצביע בל"ד אפשר למצוא כאן:

    http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2944

    כאן:

    http://kedma.co.il/index.php?id=2299&t=pages

    וכאן:

    http://www.arabs48.com/mahsom/article.php?id=2554

  • ד  On 02/02/2009 at 8:18

    זה נחמד שנתנו מקום לחנין, אבל מי אחריה ברשימה של בל"ד, במקום הרביעי, יושב שייח' עבאס זכור, אותו אחד שארגן את ההפגנה מחוץ לכנס של אסוואת – ארגון של לסביות פלסטיניות – ואמר שלסביות הן סרטן ושהתנועה (האסלמית) יועת איך לטפל בהן:

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/553/795.html

    אה, רגי, וזה גם אותו עבאס זכור שרוצה לבטל את החוק שאוסר על גבר לשאת יותר מאשה אחת:

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/502/921.html

    וזה מעבר לעובדה שבל"ד היא בכלל מפלגה ימנית ולאומנית, שרק במצב הפוליטי המעוות בישראל, בגלל הכיבוש, נחשבת למפלגת "שמאל". הקמפיין שלהם נגד חד"ש לועז למוחמד ברכה ולשאר נציגי חד"ש על העובדה שהם נגד פגיעה באזרחים ועל כך שחד"ש מכירה במדינת ישראל ובפתרון של שתי מדינות לשני עמים.

    אז בחייאת, לפמיניסטית? להצביע בל"ד? בדיחה גרועה ומעליבה במקרה טוב.

  • יוחאי  On 05/02/2009 at 13:33

    לא הצלחתי לשלוח טרקבק מאצלי http://things.co.il/1026
    לכאן.
    אז הנה.
    הניסוח שלך כמובן יותר מוצלח…

  • אורי  On 05/02/2009 at 16:05

    פחדתי שאתה נוטש אותנו לזרועות הקונצנזוס ההזויים. לא יודע למה…

  • ערן שפירא  On 08/02/2009 at 16:02

    מאמר מצויין!
    אכן, אין עוד מפלגת שמאל אמיתית בישראל – מלבד חד"ש.
    גם הנקודה היהודית ערבית חשובה ביותר. התקווה לשלום ועוד קודם להסדר מדיני לא יכולה לעבור מעל הראש של הערבים. רק שותפות בין ערבים ליהודים, על כל הקשיים הנובעים מכך, מהווה תקווה ותשתית לפתרון. במרץ החדשה מעדיפים סלבריטאי במקום ריאלי על-פני ערבי/ה במקום ריאלי…
    ובנתיים עד שיהיה שלום, חשוב לשמור על המדינה מה"כיבוש" של בעלי ההון. המדינה שלנו מפריטה את עצמה לדעת – את החינוך, הרווחה, הבריאות ואולי בעתיד גם את מערכת הכליאה והענישה…
    כמה טוב שמה שהופרט, אולי נוכל להלאים יום אחד. רק הפרטה אחת היא בלתי הפיכה – הפרטת הטבע. החופים שהושחתו כבר לא יחזרו להיות טבעיים ובתוליים, ההרים שנכבשו והעמקים שהוחרבו כבר לא יחזרו להיות טבע. יש פחות ופחות טבע לכל אזרח וזוהי ממש מגמה המתגברת ביחס ישיר להשתלטות הקפיטליזם החזירי במקומותינו.
    אנו זקוקים לטבע פראי – שרידי ארץ בראשית לנשמתינו. אנחנו צריכים את המדבר כדי לקבל פרופוציות, אנו צריכים את חוף הים כדי להביט את האופק ולהרהר, אנו זקוקים לדיונות כדי להתגלגל ולהרגיש שוב ילדים, אנו זקוקים לנחלים ולמעינות כדי לטהר את נפשנו, אנו זקוקים לטבע ולעתיקות כדי שנוכל להשוויץ בפני תיירים בארצינו היפה, בעלת המורשת ההסטורית האדירה – גשר בין יבשות – מרכז העולם ההסטורי.
    הדחפורים של בעלי ההון מוכנים ומזומנים מאי פעם – ליישר את השטח ולבנות מגורי עשירים, תיירות לעשירים ואטרקציות לעשירים.
    במקום מעיין – ג'קוזי, במקום דיונה – שטיח פרסי מקיר לקיר, במקום הר – מלון ובמקום חוף – מארינה ליאכטות.
    תודה לאל ולאלה שיש לנו בכנסת נציג – את הדב אי אפשר לקנות והוא כבר ידאג לשאר החיות…אנחנו נדאג שהוא ישאר שם, להמשיך לבצע את עבודת הקודש שלו ולשמור על הסביבה בשביל כולנו.
    עכשיו מר פוייר – רק נשאר לך להודות בטעויות העבר,
    בדוק שוב את המאמר שלך על עמק ססגון, בדוק את עמדתו של הדב, למד את העובדות ואז תספר לנו באיזה צד של הוואדי אתה נמצא…
    ערן שפירא

  • ליאת בר-און  On 13/02/2009 at 19:30

    העם דורש פוסט חד"ש

  • יפת  On 31/03/2009 at 14:48

    חה"כ הטריה חנין זועבי מבל"ד התראיינה הבוקר לעיתון אמריקאי (ה"פילדלפיה בולטין") ובראיון היא הצהירה כי היא בעד התחזקות ההשפעה האירנית בעזה "כדי להוות משקל נגד לכוחה של ישראל" וכן כי היא בעד פרוייקט הגרעין של אירן. היא בטח חושבת שמחמוד אחמדניג'אד ישלח לה מכתב אזהרה לפני שיעלים את כל האזור בפטריה אחת גדולה. אבל מה חושבים עורכי אתרי החדשות על דעותיה של חברת הכנסת הצעירה? ובכן, אין לדעת, הם מילאו פיהם מים בנושא.

    כל זאת מאתר לאטמה.

    הראיון:

    http://www.thebulletin.us/articles/2009/03/30/news/world/doc49d0996931ad7795494413.txt

    תודה, דרור!!!

    מרגיש חכם עכשיו?

  • שונא טיפשים  On 02/04/2009 at 15:41

    חד"ש, בל"ד, הכל אותו דבר… כל החכ"ים הערבים אותו דבר. ככה זה. גם כל הפוליטיקאים היהודיים אותו דבר. מה ההבדל בין ליברמן לחיים אורן בתכל'ס? תאמין לי אותו דבר כולם

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 290 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: